איך נולדה הקפיטריה

איך נולדה הקפיטריה

                                                        שם המחברת: שילת אברהמי

קוראים לי מור, ואני מנהלת קפיטריה נהדרת.

איך זה התחיל? נחזור אחורנית לתקופה בה הייתי ילדה בת אחת עשרה.

תמיד אהבתי לעזור ולגלות דברים חדשים.

אל תחשבו שתמיד הייתי מוכשרת, או שחשבתי שאני כזאת.

זה התחיל בסוף שנה, כשתכננו בנות הכיתה , את המסיבה שתתקיים בחודש השני של החופש הגדול, ואז הגיע חלוקת התפקידים.

נועה מכינה קישוטים, היא הרי יודעת לעשות זאת נהדר……

אדל מתכננת את סדר היום, היא הרי מנוסה…..

וגל המארחת, תמיד אצלה חוגגים את מסיבות הכיתה.

אלו התפקידים הכי כיפיים, אז למה דווקא הן? שאלתי את המורה.

כי זה הכישרון שלהם כך אמרה המורה, והם ממלאות את התפקיד הזה בצורה הטובה ביותר.

סיפרתי לאימי את כל מה שהיה, ושאלתי אותה: למה אין לי כישרון? למה שלא יהיה לי תפקיד? זה לא פייר.

לא אשכח את אימי היקרה שאמרה לי: מור מתוקה, את הילדה הכי מוכשרת בעולם.

חשתי שאין לי כישרון מיוחד, שאני שונה, ולא כיף לי..

זו היתה ההתחלה, שבעקבותיה למדתי להכין עוגות טעימות בכוחות עצמי.

כשקרבה המסיבה כבר היה לי ביטחון, בחרתי להכין עוגה מיוחדת עם קצפת וסוכריות.

 הלכתי בעצמי למכולת לקנות את המצרכים הדרושים, וכשחזרתי מיד ניגשתי למטבח והכנתי את העוגה.

כעבור שעה הוצאתי את העוגה מהתנור, ויצאה לי פשוט עוגה מושלמת !!!

כשהגיע יום המסיבה, הבאתי את עוגת הקצפת. בזמן האוכל, חתכתי את העוגה וחילקתי אותה לחברותי בכיתה.

גל שאלה אותי: מור מי הכין את העוגה? עניתי: אני הכנתי.

כולן נהנו, הייתי מאושרת.

העוגה נגמרה , והתפקיד שלי התחיל… והפך לקבוע: מור אופה עוגות!

היום אני בת עשרים, אמא לתאומים חמודים, שבאים לטעום את העוגות החדשות שהכנתי בקפיטרייה שלי.

!אבל רגע

.יש עוד סיפור שהעלה את השימחה

הוא התחיל ככה:

הלכתי לחו”ל.

ביום הטיסה מחשבותי היו עסוקים רק בה, אך שחכתי לגמרי מהקפיטריה, בינתיים הקפיטריה נותרה עם ילדי חיה ונתן.

אך הם רק בתחילת הדרך, אפשר לומר שיש איפה להשתפר באפייתם.

מרוב שהייתי עסוקה בטיסה ובארגונה שחכתי שיש תחרות אפיה וגם הקפיטריה שלי משתתפת בה.

אבל זה כבר היה מאוחר מדי, הייתי כבר בשדה התעופה שכבר המטוס אמור להגיע.

בזריזות עליתי למטוס וישר הרמתי טלפון לחיה ואמרתי: חיה! מהר תכינו עוגה יש תחרות!!!

ביתי היקרה עונה לי ואומרת: אמא! איזה עוגה להכין?, אני מבוהלת!

עניתי בצורה רגועה וחשבתי על היום הראשון שאימי נכנסה למטבח וקראה לי לבוא לעזור לה בהכנת עוגת השוקולד.

אמרתי לחיה תכיני עוגת שוקולד פשוטה…

חיה ענתה בסדר, טיסה נעימה וניתקה את השיחה.

.חיה אמרה את הארע לנתן, נתן וחיה ישר החלו בעבודה

כעבור שעה וחצי של עבודה מרובה יצא עוגה יפה עליה מצופה שוקולד

השופט של התחרות הגיע, טעם פרוסה מהעוגה, אחרי שסיים לאכול אמר עוגה יפה והלך…..

אמר לי (מור האמא) נתן את כל מה שאמר השופט ופשוט הייתי לחוצה חשבתי שהחנות הולכת להיפסל.

.חזרתי מחו”ל ביום שמודיעים מי ניצח

.אני וילדי היינו במתח, נתן היה מתוח וכך גם חיה

:התארגנו לטקס, ואז השופט מכריז כך 

אופים יקרים, עברנו בין מאה חמישים קפיטריות כדי ליבדוק מי האופה הכי טוב, היתה לנו התלבטות רבה, אבל ליפני שאומר את התשובות אני חייב לציין שכל מאפה שאכלתי היה ממש טעים ולפי דעתי כולם אמורים לזכות.

:וכעבור חמש דקות

אז הזוכה או הזוכה או הזוכים הם:

הקפיטריה של מור! שהאופים היו בעצם חיה ונתן ילדיה, שהכינו עוגת שוקולד פשוטה שמוחיכה על שיתוף פעולה ורצינות, אני יודע שאתם רק בתחילת הדרך וזה מה שאהבתי, שניסיתם, והניסיון הוא זה שמוביל.

אני מאוד שמח שניבחרתם לקפיטריה המובחרת כי באמת מגיע לכם, ואני שוב מציין כולם היו אופים טובים.

ומאז ילדי החלו לעבוד בעסק שלי.

וזה מה שעשה אותי מאושרת

     !הסוף