הילדה החדשה

יום שלישי חזרה ללימודים , התלמידים הגיעו לבית הספר מהחופשה הגדולה מחוייכים ונרגשים לפגוש אחד את השני, בהפסקה דיברו על החופש הגדול  ושיתפו היכן היו וטיילו

לפתע הפתיע הצלצול את התלמידים, שהתרגשו מאוד לשיעור הראשון אחרי החופשה

בכל ההמולה בלטה במיוחד ילדה אחת שבגדיה בלויים ושיערה מוזנח  ומראה שונה מהתלמידים

היא הסתובבה לבדה כשהיא אוספת משאריות השנה הקודמת שהשאירו ילדים כגון : מחברות ,כלי כתיבה שבורים וטושים שהיו זרוקים

בחצר ובסביבותיה

מספר בנות שראו את המראה הלא שגרתי וסקרנותם גברה עליהן החליטו לגשת אליה ולהתעניין במעשיה. אחת מהן שהייתה מאוד מקובלת ושמה נופר פנתה אליה ובטון מזלזל אמרה: אם את חושבת להיות חלק מחבורתנו תצטרכי

לשנות את מנהגיך

מיכל הרגישה לא נעים בכלל שעקב עונייה אין לה דרך לשנות את עצמה

הבנות בכיתה המשיכו להציק לה מדי יום באותו האופן והיא חשה דחויה בגלל מראה

מיכל חזרה מבית הספר מדי יום עצובה והחליטה כי לא תלך לבית הספר כי לא תוכל לעמוד בעוד ימים משפילים כמו אלו שחוותה

בבוקר החליטה שלא ללכת לבית הספר, כשבאה אמה להעיר אותה לבית הספר אמרה מיכל כי אינה חשה בטוב .לא היה לה האומץ לומר לאמה מה עבר עליה בימים שחלפו מתחילת שנה בבית הספר

כך מדי יום ואמה שקשיי החיים רובצים עליה לא ייחסה חשיבות להיעדרות ביתה מבית הספר וחשבה לתומה כי היא מתפנקת מעט והתייחסה לזה בקלילות.

לאחר היעדרות ממושכת ראתה המורה כי מיכל נעדרת הרבה  זמן ומאחר ולא היה לה מלבד כתובתה שום דרך לאתרה החליטה המורה לשלוח נציגות מהכיתה לביתה של מיכל לצורך ביקור חולים

בנציגות התלמידים שנבחרה לקיים את ביקור החולים נבחרה התלמידה נופר ועוד מספר תלמידות . מייד לאחר הלימודים צעדו נופר וחברותיה לכיוון הכתובת שנמסרה להן מהמורה.

הם הגיעו לשכונה שלא הייתה מוכרת להם כל כך הבתים בשכונה היו נראים מוזנחים לכלוך התגלגל ברחובות ונראה כאילו אף אחד לא גר בסביבה הזו

כאשר הגיעו לכתובת המצויינת בדף מצאו את דלת הבית נקשו קלות על הדלת ומעברה השני נשמע קול חלוש :”מי שם ?” . “אנחנו מהכיתה של מיכל באנו לבקר אותה בהוראת המורה” ענו הבנות בקול אחד כמעט

לפתע נפתחה הדלת ובפתחה עמדה מיכל כאשר ראתה אותן השפילה מבטה והזמינה אותם להיכנס פנימה :”סילחו לי שאיני יכולה להציע לכן הרבה מלבד מים וביסקוויטים”

הבנות שראו את הדלות של הבית ואת הריקנות שבו היו נבוכות ובכדי לשבור   את הקרח החלה נופר לשאול :” מדוע אינך מגיעה לבית הספר ? במה את  חולה?” מיכל לא ידעה מה לענות

והשפילה מבטה למטה . אז הבינה נופר כי הסיבה שמיכל לא הגיעה לבית הספר היא בעצם “נופר” תחושת חרטה חדרה לליבה של נופר והיא הבינה את טעותה.

היא ביקשה לשוחח עם מיכל ביחידות ושאלה אותה על בני משפחתה :”היכן אביך ?”  שאלה את מיכל :”נפטר במלחמה” ענתה לה מיכל . 

נופר הרגישה כעת אף גרוע מקודם ואז גמלה ההחלטה בליבה ופנתה למיכל : ” מיכל אני רוצה שתחזרי לבית הספר אבל לא מחר אלא מחרתיים ומבטיחה שאני אשמור עלייך מכל משמר” ,”טוב” ענתה מיכל.

למחרת עשתה נופר שהייתה מקובלת בכיתה מגבית מהתלמידים בכיתה והם קנו למיכל את הציוד שחסר לה כשהגיעה מיכל לכיתה וראתה את ההפתעה שהכינה לה נופר קרנו פניה משמחה והיא אמרה לנופר  :”את חברה טובה, חברה אמיתית”

ומאז הפכו  נופר ומיכל לחברות טובות