ביטחון עצמי

הביטחון העצמי:

היי, אני נועה ואני רוצה לספר לך סיפור שקרה לי… יותר נכון סיפור על הביטחון העצמי שלי…

הכל התחיל ביום הראשון לבית ספר החדש, אימי הסיעה אותי ולפני שנכנסתי לכיתה, היא נתנה לי פתק, בו היתה כתובה חידה. היא אמרה שזה למקרה ויהיה לי משעמם בהפסקות, אם  לא אספיק להכיר תלמידים חדשים. לקחתי את הפתק ונכנסתי לכיתה. המורה הציגה אותי לפני כולם אבל אז… המורה בחרה דווקא את מלכת הכיתה לעשות לי סיור בבית הספר. באותו הזמן לא ידעתי שיש מלכת כיתה. הייתי תמימה והתחלתי לדבר איתה. “היי אני נועה, איך קוראים לך?” היא ענתה באדישות: “קים”. שאלתי אותה אם היא קוראת ספרים והיא אמרה שמי שקורא ספרים הוא חנון, והוסיפה שבגלל שאני קוראת ספרים עדיף שאני אתרחק ממנה כדי לא להדביק אותה ב”חנוניות” שלי. ממש נפגעתי ממה שהיא אמרה… אפילו רציתי לשתף את המורה, אבל ברגע שבאתי לומר לה, קים והחברות שלה באו ואיימו עליי שאם אספר למורה אני אחטוף על זה.

לא בדיוק הבנתי למה היא התכוונה אבל ממש חששתי. שיתפתי את אימי במקרה. בהתחלה היא רצתה להתערב, אבל הצלחתי לשכנע אותה שלא לעשות זאת. אמא שלי אמרה לי שכנראה עדיין לא פתרתי את החידה ושכדאי שאני אפתור אותה במהירות. יום אחרי השיחה עם אמא הלכתי אל קים ואמרתי לה שאני לא מפחדת ממנה ושתעזוב אותי בשקט, שתלך להציק לחברות שלה. קים צחקה ואמרה שאני סוף סוף הצלחתי, היא אמרה שהכל היה ניסוי חברתי כדי לפתח לי ביטחון עצמי, היא גם אמרה שהיא מאוד אוהבת ספרים והציעה לי ללכת איתה אולי יום אחד לספריה. מפה לשם הפכנו לחברות הכי טובות, ואגב בחידה היה כתוב “כנראה שעדיין לא התחברת לבנות מכיתתך, הגיע הזמן שתפתחי ביטחון עצמי!”

סוף.