מייד כאשר עלו השלטון החלו הנאצים

לרדוף את יהודי גרמניה.

חוברת זו תאפשר לכם להבין מה עשו

הנאצים  ליהודי גרמניה עד 1939

וכיצד הגיבו היהודים.

חרם כלכלי על יהודי גרמניה ב1.4.33 ,החרם נקבע ליום אחד בשל הביקורת הרבה שספגו הגרמנים בעולם והטלת חרם נגדי על סחורות גרמניות בארה”ב, בבריטניה, ובשאר מערב אירופה.                                                 מה כלל החרם: חרם על חנויות וסחורות של יהודים, רופאים ועו”ד יהודיים, שימוש בכרוזים, רמקולים וסימון חנויות יהודיות.                               

בדיקת הקונים וצילומם, הכאת הבעלים היהודיים והטחת עלבונות, נזק לסחורות ומתקנים יהודיים.                      משמרות נאציים הוצבו בפתחי חנויות שהיו בבעלות יהודית וקראו לציבור להימנע מקנייה אצל יהודים.                      חלונות ראווה שבבעלות יהודית נמרחו בסיסמאות.           

יום החרם נועד להשפיל את היהודים ולפגוע בהם וללכד את כל האוכלוסייה הגרמנית תחת מכנה משותף אחד: שנאת היהודים, וכך להכין את הקרקע לקראת צעדים נוספים שיגיעו נגד היהודים בהמשך.   

הנאצים כאמור, נבהלו מתגובת העולם, היטלר לא היה מספיק חזק על מנת לקיים חרם ארוך טווח, האידאולוגיה הנאצית לא הייתה מספיק מושרשת  בגרמניה, ולכן החרם נמשך רק יום אחד.

כיצד הגיבו הגרמנים ליום החרם:

“החרם הוא ניצחון מוסרי גדול לגרמניה. הוכחנו לעולם כולו שאנו יכולים לסמוך על האומה כולה, וזאת מבלי שהדבר יביא להפרעות סדר, ולו גם הקטנות ביותר. הפיהרר שוב קלע אל המטרה. בחצות אנו מחליטים להפסיק את החרם. עתה אנו מצפים לתגובתה של העיתונות והתעמולה שבחו”ל “.

שבוע לאחר מכן הגיע הצעד השני:

“החוק לשיקום שירות המדינה והחזרת הפקידות המקצועית על כנה” שנחקק ב7 באפריל 33 והוא קבע שרק בעלי דם ארי יוכלו לעבוד במשרות ממשלתיות, ולכן פוטרו בעקבותיו 5000 יהודים שעבדו במשרות ציבוריות או היו חברים בארגונים מקצועיים וכן פוטרו אלפי עורכי דין, עיתונאים שופטים ורופאים, בעקבות החוק עזבו אקדמאים יהודים רבים וחתני פרס נובל את גרמניה ובניהם אלברט אינשטיין.       

גם יהודים שלא היו בעלי מקצועות חופשיים פוטרו ממשרותיהם בשל לחץ של נאצים מקומיים והיו חשופים למעשי בריונות והשפלה במקומות עבודתם. 

**פרט מידע שלא מדברים עליו בבית הספר:

שנתיים מאוחר יותר הגיע הצעד השלישי – סדרת חוקים נגד יהודי גרמניה שהפכו את המדיניות הנאצית האנטישמית לרשמית.

חוקי נירנברג 1935

חוק אזרחות הרייך” שקבע כי אזרח הרייך יהיה רק אדם בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו שיוכח שהוא ראוי לשרת את העם הגרמני בנאמנות ,אזרחות זו תוענק לו בתעודה ורק הוא יהיה בעל הזכויות הפוליטיות המלאות במדינה.

“חוק להגנת הדם והכבוד הגרמני”- שאוסר על נישואים בין יהודים ובין גרמנים או בעלי דם קרוב לגרמני וכל נישואין שנערכו בניגוד לחוק זה בטלים גם אם נערכו בחו”ל.

בנוסף החוק אסר על היהודים להעסיק במשק ביתם נשים בעלות דם גרמני או קרוב לו שהן בנות פחות מ45 ,בנוסף אסור ליהודים להניף את דגל הרייך ולהציג את צבעי הרייך.                                                                      על היהודים נאסר להצביע בחירות לכהן במשרות ציבוריות

החוקים קבעו נוסחה לשאלת מיהו יהודי- חוקי נירנברג קבעו לראשונה כי יהודי יחשב יהודי אם מוצאו משלושה סבים לפחות הוא יהודי מלא .                                               החל מנובמבר 35 נאסר על גרמנים להינשא או לקיים יחסי מין גם עם צוענים ושחורים.                                                                                                   

משמעות החוקים: חוקי נירנברג ביטלו את האמנציפציה שהשיגו היהודים בגרמניה בשנת 1871, ואולם רבים מקרב יהודי גרמניה חשו כי עתה לאחר שהובהר מעמדם והם הופרדו מהגרמנים אולי יונח להם וההתקפות האנטישמיות יפסקו.

שימו לב לתרשים בעמוד הבא שמסביר כיצד לזהות יהודי:

האירוע האלים והמשמעותי ביותר התחולל בנובמבר 1938

ליל הבדולח” 9-10.11.38- האלימות כלפי היהודים בגרמניה החלה עוד קודם לכן ובאה לידי ביטוי בכתיבת סיסמאות פוגעניות על הבתים על חלונות של עסקים ועל מדרכות שבהם סומנו חיצים שמכוונים לבתים וחנויות של יהודים, בכל מקום נתלו כרזות “יהודים לא רצויים כאן, ובובות בדמות יהודי הועלו באש .     

היו שזיהמו בצואה וזפת חלונות של בתי עסק יהודים מידי לילה וכנופיות של אנשי ס.א  חללו מצבות בבתי עלמין יהודים.                                       

קדם לליל הבדולח אירוע שהחל כשבוע קודם, ב27 לאוקטובר 38 ובו גורשו 17,000 יהודים שהיגרו מפולין לגרמניה חזרה לפולין והגיעו לעיירה זבונשין ונותרו חסרי כל עד שהפולנים נאלצו להתיר את כניסתם.                     

בין המגורשים לפולין היו בני משפחתו של  הרשל גרינשפן, צעיר יהודי שמחליט לנקום בגרמניה על השפלת הוריו ומתנקש בחייו של המזכיר השלישי בשגרירות הגרמנית בפאריס .                                                        עדות על מה שקרה בזבונשין- בעמוד הבא:         

הנאצים מנצלים את האירוע להחמרת המדיניות כלפי היהודים ומדיניות זו הפכה לאלימה וקשה יותר,  האלימות הגיעה לשיא בליל הבדולח בלילה שבין 9-10 לנובמבר 38 ,לילה שבו נערכו פרעות של ממש ביהודי גרמניה.    

הפרעות בפיקודו של היידריך גרמו ל

החרבה של 100 בתי כנסת ועוד כמאה הועלו באש-

-שריפה של למעלה מ8000 חנויות שנהרסו נבזזו וכמוהן גם אלפי דירות         

חלונות ראווה רבים מאוד נופצו והזכוכיות שלהם היו מפוזרות על הרצפה כשהסחורה מושלכת אל הרחוב.

דירות נהרסו, רהיטים בדירות נשברו, מראות ותמונות נופצו, בגדים נקרעו ורכוש יקר הושחת.                                רבים מבעלי הדירות והחנויות הוכה וכמוהן נשים ילדים וקשישים, סה”כ נרצחו כ100 יהודים.                          במהלך הלילה נתפסו עוד 30 אלף יהודים ונשלחו למחנות ריכוז.

הגרמנים הטילו על היהודים לממן את הנזק שנגרם לבתי העסק וכן נדרשה הקהילה היהודית לשלם לממשלת גרמניה מיליארד מרק כפיצוי על הנזק.

האירוע נחשב נקודת מפנה ביחס אל יהודי גרמניה

לראשונה היו גילויי אלימות פיסית כלפי יהודים אלימות שהייתה מאורגנת וממוסדת ע”י השלטונות.                    האירוע היה חריג בהיקפו עוצמתו-התחולל בכל רחבי גרמניה בעת ובעונה אחת, בזמן מוגדר ונפגעה בו כמות גדולה של יהודים.                             

ליל הבדולח הפך את היהודים ליעד מלחמה שדורש טיפול נפרד-הטיפול יינתן ע”י  הss.                                    האירוע גרם ליהודי גרמניה להבין את מצבם ולהסיק כי אין ביכולתם להמשיך ולחיות בגרמניה כפי שחיו בעבר, והחל לחץ להגירה.

לאחר ליל הבדולח נחקקו כנגד היהודים חוקים נוספים שכללו איסורים רבים

א. איסור על כניסה לתיאטראות למוזיאונים ובתי קולנוע ,מתקני ספורט ובריכות שחייה ציבוריות

ב. נשללו מיהודים רישיונות נהיגה ונלקחו מהם תעודות זהות                     

ג. נאסר עליהם לשהות בקרונות שינה ברכבות.

ד. הילדים היהודים סולקו מביה”ס גרמנים.                   

ה. על כל גבר יהודי להוסיף לשמו את השם ישראל ואישה את השם שרה.

בואו נערוך לרגע  היכרות עם יהודי גרמניה:

כמה עובדות בסיסיות על היהודים בגרמניה:

בגרמניה חיו ערב עליית הנאצים קרוב ל566 אלף יהודים, רובם בערים המרכזיות והיו בתוכם חילוניים ששואפים להיות גרמנים לכל דבר ומנגד היו גם דתיים שרצו להיות נבדלים משאר האוכלוסייה וכמובן פעילים ציוניים שרצו בבוא העת להגיע לארץ ישראל.

מבין היהודים, קרוב למאה אלף היו מהגרים שהגיעו ממזרח אירופה לגרמניה  כבר בסוף המאה התשע עשרה.

רבים מהיהודים עבדו במקצועות חופשיים והיו מעורים היטב בחיי התרבות הכלכלה והפוליטיקה בגרמניה.

ההשתלבות בחברה הגרמנית הובילה לשיעור רחב של נישואי תערובת, כרבע מכלל היהודים נישאו לבני זוג לא יהודים! 

מרבית יהודי גרמניה בחרו להישאר בגרמניה בשל קשרי המשפחה, קשיים בהוצאת הרכוש וההגבלות שהטילו מדינות רבות על כניסת מהגרים לתוכן.

יהודי גרמניה נטו להאמין כי הימים הקשים יחלפו ועליהם לשמור אמונים למולדתם גם בתקופה סוערת וקשה זו.

הנה כתבה קצרה שמתארת מעט את יהדות גרמניה ואת מה שחשו חלק מאנשיה:

אז מה עשו היהודים לאור כל מה שראינו עד עכשיו:

הקימו ארגון  סיוע משותף לכל יהודי גרמניה מכל הזרמים- הנציגות הארצית של יהודי גרמניה בראשות הרב ליאו בק שניסה לסייע ליהודים שפוטרו מעבודתם ניסה לדאוג לסיוע לחולים, קשישים ונכי המלחמה, וכן פעל להקמת בתי ספר יהודיים שבהם למדו יהודים שנפלטו ממסגרות חינוך של המדינה.

בנוסף, פעל הארגון גם למתן השכלה למבוגרים ולתת להם מרכז שבו ירגישו שייכות אחרי נפלטו מהחברה הגרמנית, ונתן גם סיוע לאומנים יהודים באמצעות איגוד התרבות היהודי שהפעיל תאטרון תזמורת ואופרה של יהודים.

במקביל, אצל יהודים רבים הלך וגבר זרם ההגירה מגרמניה, רבים מהם הגרו להולנד, צ’כיה, צרפת ולארץ ישראל במסגרת העלייה החמישית ומפעל “עליית הנוער”.

“הסכם ההעברה” שנחתם בין הסוכנות לבין הממשלה הנאצית ב1933 ואפשר להם לא להפסיד כסף על רכושם ,עודד הגירת יהודים מהמדינה.

עד 1939 עזבו את גרמניה קרוב ל250 אלף יהודים .

בשני העמודים הבאים תוכלו לראות להיכן נדדו היהודים ונתונים מספריים שמלמדים על היקף ההגירה באותה תקופה:

נתוני  הגירה מגרמניה 

1933-  1934  – 70,000

1935 – 1937  – 60,000

1938 – 1939  – 120,000

ממדי ההגירה הגיעו לכ- 50% תוך 6 שנים

עוד על ההגירה מגרמניה תוכלו לקרוא כאן

נתוני הגירה מאוסטריה

1938 – 63,000

1939 – 54,000

ממדי  ההגירה הגיעו לכ- 66% תוך פחות משנתיים.

החל מאוקטובר 1941 נאסרה הגירת יהודים

שימו לב לכמויות היהודים שהיו בגרמניה לפני ההגירה ולאחריה :

כיצד באה לידי ביטוי תגובת היהודים :

שימו לב לכמה דוגמאות:

“קשה להתרגל למחשבה שבראש הממשלה החדשה עומדת האישיות שמפלגתה ראתה עד כה את המאבק המתמשך ביהודים כמטרתה העיקרית. עם זאת, הדמויות המובילות במפלגה הנציונאל-סוציאליסטית צריכות לנהל עכשיו מדיניות ממשלתית אחראית, הממשלה החדשה תישפט על-פי מדיניותה. תקוות היהודים מבוססת בעיקר על דמותו המכובדת של הנשיא שאנו יודעים כי לא ייתן יד למאבק נגד קהילה דתית כלשהי או לפגיעה בזכויות האזרח של בניה”.

(“Israelitisches Familienblatt” )מתוך מאמר פתיחה של עיתון יהודי. פורסם ב 30.01.1933 .

שימו לב לדבריה של מרטה אפל שנמלטה עם שתי בנותיה להולנד:

.”ככל שהאריך שלטון הנאצים ימים, כך העמיק ונפער הפער שביננו לבין שכנינו הנוצרים. ידידים שעימם התרועענו שנים רבות לא הכירו אותנו עוד, לפתע נוכחנו לדעת שעל אף הכל נבדלים אנו מהם…                                              מה נשתנו חיינו בימים ההם… עתה כלל לא רציתי לצאת מהבית, כי בכל קרן רחוב דקרו את עיני הכרזות היהודים הם אסון לעם הגרמני. דימויים רווי חרדה נלוו אלי בכל אשר פניתי: בחנות כשהיה עלי לשוחח עם אחד הזבנים, פחדתי שמה יפגין איבה כלפי ברגע שיגלה שיהודייה הנני; בכל פעם שחיכיתי לחשמלית, עלה הרהור על דעתי שמא לא יעצור אותה הנהג אם יידע כי יהודייה אנוכי; בעצם, מעודי לא התנסיתי בחוויות טורדניות כאלו בחנויות וברחוב ,אולם, ציפיתי להן בכל רגע ורגע ,והחרדה הזו הציקה לי בלי הרף.  זמן רב קודם לאיסור שהטילו הנאצים כבר ויתרתי על ביקור בתיאטרון או בבית הקולנוע; ההרגשה כי אני יושבת בין בני אדם השונאים אותנו הייתה לי ללא נשוא…                                                                                  בשעות הערב היינו יושבים בבית והיינו שומעים בחלחלה ברדיו את ההודעות בדבר האמצעים והחוקים החדשים והמחפירים ,שכמעט מידי יום ביומו הביאו על היהודי עול וסבל.                                                             לא ביקרנו עוד אצל ידידינו, והם לא פקדו אותנו…”

יחס מיוחד קיבלו הילדים היהודים- כפי שמספר מרטין בובר

“הילדים חשים בכל מה שמתרחש עכשיו ומחרישים, אך לעת לילה הם ניעורים מבלהותיהם ועיניהם צופות לתוך האפלה. העולם נעשה בלתי מהימן ומפוקפק כל כך, הנה היה לך ידיד והייתה לך ידידותו מובנת מאליה, כאור השמש אך פתאום הוא נהפך לזר לחלוטין והוא לועג לך.                     

הנה היה לך מורה, ומרגיש היית שבמעמדו הכל יהיה כשורה; אך פתאום נדם קולו, והוא מסרב להשיב על שאלות.                                                         

משחק היית עם חבריך לבית הספר במגרש והנה נעשית לא רצוי להם.             

מה קרה? נראה שאין איש מוסמך להשיב לילד ,הילד מתמלא תרעומת, אך נראה שאין אדם מסוגל להרגיעו, הורים מחנכים כיצד נוכל לעזור לילדנו? אין די בלימוד , שומה עלינו לחיות כיהודים כעם כציבור למדו את ילדיכם ערכי יהדות עשו את חייכם חיי יהדות החלו אתם בדבר וילדיכם יבואו בעקבותיכם”. 

והנה סרטים שמסכמים את התקופה:

וגם כאן:

אחד הסיפורים הידועים על יהודי גרמניה הוא סיפור הקינדרטרנספורט- הנה קטע מתוך ספרה של סוזי אדלר “האוהבת והאהובה”:

“הגורם להגירתי ולהגירתם של מאות אלפי יהודים אחרים מן הרייך השלישי הוא האיש אדולף היטלר, אותו הייתי מסוגלת לחנוק במו ידי. … הרס את חייהם של מאות אלפים. לדעתי הוא זה שהחריב את חיי משפחתנו. אבא היה שנה תמימה במחנה ריכוז על לא עוול בכפו. רגע, שכחתי, הוא פשע פשע איום ונורא: הוא יהודי!!! מחנה הריכוז שבו שהה היה גיהינום, ואין פלא שחזר הביתה ועצביו מעורערים. בעיצומה של שמחת המפגש עם אבי הגיעה אליי אשרת הכניסה ללונדון וכולם קינאו בי, שכן עדיף לו לאדם להיות בעל אשרה מאשר להיות בעל הון או משכיל או מצליח או טוב לב…                                                  

אף פעם לפני כן לא נפרדתי מהורי האהובים, למעט חמישה שבועות שבהם שהיתי בבית חולים והייתי מאוד אומללה. ב 13- ביוני 1939 , היום שבו נסעתי מווינה ללונדון, טרם מלאו לי 14 שנה (את התאריך הזה לא אשכח לעולם!). 

בלונדון לא קידמו את פני בסבר פנים יפות. הגברת שאליה הגעתי הינה קרובה רחוקה של אבי. בתה, נערה בגילי, מאוד שתלטנית ואנוכית. היא דואגת להזכיר לי בכל רגע שאני אוכלת את לחם הוריה. קשה לי מאוד להתרגל לחיים אלה ,שהרי לפני זה שפר עלי חלקי.                                                       

 אבא ואמא נאלצו לעזוב את וינה ונסעו לאיטליה בדרך לא לגאלית. שם הם יושבים, אוכלים את שניתן להם במרכז המהגרים, קוראים מכתבים מבנם, הוא אחי החמוד בן ה 18- הנמצא בניו-יורק, ואת מכתביה של בתם ומצפים לאשרת הכניסה לארצות הברית. 

והנה כתבה על הקינדרטרנספורט:

ועוד כתבה על הצלת יהודי גרמניה ע”י ישראל וילפריד:

פעילות סיכום נמצאת כאן