בספר זה נלמד כיצד השפיע המאבק

לעצמאות שניהלו העמים במדינות ערב

על הקהילות היהודיות שחיו בהן .

הסיפור המרכזי שבו נתמקד הוא

הסיפור של יהודי עיראק

את חייהם של היהודים בארצות האיסלאם ניתן לחלק לשלוש תקופות:

התקופה הראשונה– החיים תחת השלטון המוסלמי -עות’מני ששלט במזרח התיכון כ400 שנה עד סוף מלחמת העולם הראשונה.

מה היה  מעמד בני החסות שבו היו היהודים בתקופה העות’ומנית  

היהודים תחת השלטון המוסלמי היו במעמד של בני חסות כלומר בעלי אוטונומיה דתית מצד אחד והגבלות וחובות בתחום הכלכלי והפוליטי מצד שני ,חובות שנובעות מעצם העובדה שחיו תחת שלטון מוסלמי שרואה בהם נחותים, הנחיתות של היהודים התבטאה בהגבלות על לבוש, עבודה במשרות ממשלתיות תשלום מס קבוע.

גם בתקופה הזו אירעו מעשי טבח ביהודים- אפשר לקרוא על כך כאן וגם כאן

בעמוד הבא נוכל לראות את תפרוסת היהודים בארצות האיסלאם 

תקופה שנייה- תקופת הכיבוש האירופי במזרח התיכון 1918-1945–

מעצמות אירופה כבשו את המזרח התיכון מידי העותומנים בסוף מלחמת העולם הראשונה וכיבוש זה שיפר מאוד את מצבם של היהודים.                             

בעקבות הכיבוש האירופי החלו להגיע לארצות אלו פקידים ומתיישבים מאירופה ונוצרה מערכת יחסים חדשה ולפיה אליטה קולוניאלית אירופית נוצרית שולטת באוכלוסיית רוב מוסלמית.                                       

היהודים נתפסו כגורם מתווך בין האירופים למקומיים ולכן השלטון הקולוניאלי היטיב איתם ביטל את חוקי האפליה כלפיהם ושיפר את מצבם הכלכלי והחברתי . היהודים עשו מאמצים גדולים לקשור את גורלם בגורל האירופאים ששלטו בכל מדינה.

 כיצד השתנה מעמד היהודים בארצות האיסלאם בעקבות הכיבוש האירופי?

היחסים בין המוסלמים ליהודים בארצות המזרח התיכון השתנו כאשר התפרקה האימפריה הע’ותומנית והאזור עבר לידיים אירופיות.                               

בעקבות הכיבוש האירופי חלו מספר שינויים בחיי היהודים:

1.היהודים זכו לשוויון זכויות מול האוכלוסייה המוסלמית וכל חוקי האפליה נגדם בוטלו (אמנציפציה).

2.היהודים השתלבו במערכת החינוך המקומית הכללית והחלו לעבוד במקצועות שלא עבדו בהם קודם כגון פקידות ממשלתית, מקצועות חופשיים, ואפילו כפועלים בערים.

3.החלה מגמה של יציאת נשים לשוק העבודה   

בעמוד הבא תוכלו לראות דוגמא להצלחת היהודים להשתלב בחיים בעיראק.

קישור לשמות משפחה ממוצא עיראקי תוכל למצוא כאן

החל משנות השלושים והארבעים חל שינוי ביחס ליהודים בארצות ערב וזאת מכמה סיבות:

1.הקנאה שחשו המוסלמים ביהודים על רקע הצלחתם הכלכלית והשתלבותם המהירה בחברה והחשש שהיהודים ישתלטו על החברה והמדינה שנמצאת בתהליכי היווצרות באותה תקופה.

הקנאה על רקע כלכלי השתלבה בתעמולה האנטישמית שחדרה למדינות ערב בהשפעת גרמניה הנאצית החל משנות השלושים, הגרמנים ראו בברית פוליטית עם המוסלמים כלי שיאפשר להם להשתלט על המזרח התיכון ולסלק ממנו את בריטניה וצרפת שהמוסלמים שונאים במיוחד.

2.התעמולה שהפיצו הגרמנים במזרח התיכון דברה על הצורך לצאת נגד השלטון הבריטי- צרפתי באזור ולשתף פעולה עם האימפריה הנאצית שעומדת לקום באירופה , שיתוף פעולה זו כרוך גם בפעולה נגד היהודים שחיים במדינות ערב ומשתפים פעולה עם הבריטים והצרפתים.

3.עליית הלאומיות הערבית– בהשפעת חוגי המשכילים המוסלמים שחזרו מאירופה חדרו רעיונות הלאומיות לארצות האיסלאם ,המוסלמים שאימצו את רעיון הלאומיות האירופית טענו שהיהודים פוגעים בלכידות הלאומית של עמיהם ומדינתם ומשתפים פעולה עם הקולוניאליזם ברמה הפוליטית והכלכלית, מגמות הלאומיות הדגישו את המשותף לכל בני הלאום ודחו את היהודים שהיו יסוד זר שאין לו קשר ללאום בתוכו הם יושבים, האוכלוסייה המקומית התרחקה מהתרבות המערבית והתקרבה אל התרבות הערבית מסורתית, ואילו היהודים שאימצו כאמור, את התרבות המערבית האירופית התקשו להסתגל לשינוי זה ומצאו את עצמם בסביבה תרבותי שונה.                                     

4.הסכסוך המחריף והולך בין היהודים והערבים בארץ ישראל– ככל שהתגברו האירועים האלימים בין היהודים והערבים בארץ ישראל, כך החמיר מצבם של ההודים בארצות ערב זאת משום שהם נתפסו כמשתפי פעולה עם הציונים וכמסייעים לרצח “האחים הערבים בפלסטין”. ברוב מדינות ערב קמו ועדים להגנת פלסטין הערבית ואלו עסקו בפעילות אנטי יהודית שהתבטאה בפרסום מאמרי הסתה בעיתונות, ארגוני חרם על סחורות יהודיות מניעת עצרות ציוניות, איסוף כספים למען ערביי פלסטין וארגון הפגנות נגד התנועה הציונית ונגד הישוב היהודי בארץ ישראל.                   

תקופה שלישית-   תקופת העצמאות של מדינות ערב 1945 והלאה–  המצב של היהודים הלך והחריף בעקבות מלחמת העצמאות והתבוסה שנחלו מדינות ערב, מדינות רבות האשימו בתבוסה את היהודים, וכן התגברות מגמת הפאן ערביות שהדגישה את חשיבות האחדות הבין ערבית מול הציונים שהיא הזרוע של האימפריאליזם המערבי .

כיצד הושפע מצב היהודים במדינות האיסלאם ממלחמת העצמאות ומתהליך הדה קולוניזציה.                                                                          

ניתן לראות את הדברים בסרט הזה    

קבלת העצמאות של מדינות ערב ממעצמות אירופה הגבירה את מעורבותן בסכסוך הישראלי ערבי ומדינות רבות שלחו צבא לארץ ישראל לעזור לערביי ארץ ישראל מלחמה נגד היהודים ב1948 ,שיתוף פעולה זה נבע מהתגברות הרצון לשיתוף פעולה כלל ערבי מול הציונים שהם זרוע של המערב. בכל מדינה שהייתה לה מעורבות כלשהי בסכסוך בארץ ישראל חלה החמרה במצב היהודים איבדו את ההגנה החוקית שהוענקה להם ע”י השלטונות הקולוניאליים והיו חשופים לפגיעת שכניהם והשלטונות במידה רבה.   

שימו לב לסרט הבא שמרכז עדויות של יהודים בכל מדינות ערב על מצבם באותה תקופה:    

עוד כמה עדויות על מה שקרה  ליהודים במדינות ערב:

יצחק קארו- מצרים- נולדתי בקהיר וגדלתי בה עד גיל 5 היתה לי מטפלת אישית שטיפלה בי והייתה לנו עוזרת בית..בבית דברנו ערבית וצרפתית והיינו דתיים מאוד..בסביבות שנת 1948 היחס כלפי היהודים החריף מאוד ובגלל זה ובגלל שהיינו אוד ציונים קיבלנו החלטה לעלות לארץ..

לפני שעלינו התרחש פיגוע תופת בשכונה היהודית בקהיר שבמהלכו נהרגו רבים כולל אחותי שנפצעה קשה ונשארה נכה עד סוף חייה..

כיצד באו התהליכים האלה לידי ביטוי בעיראק

נכונותה של בריטניה להעניק לעיראק עצמאות הדרגתית החל מ1921 במסגרת חוזה אנגלי עיראקי, הוביל להקמת ממשלה עירקית בראשות המלך פייסל ,ממשלה זו הייתה בעלת סמכויות מוגבלות, שבריטניה שומרת לעצמה את הסמכויות העיקריות בתחומי כספים ומדיניות חוץ.                                   

 היהודים ביקשו מממשלת בריטניה לקבל אזרחות בריטית שתגן עליהם מפני השליט החדש ובריטניה סירבה, ואולם, הבטיחה להגן עליהם מפני אפליה או עריצות.                                                     

בחוזה האנגלי עירקי הובטחו ליהודים חופש דת פולחן ואפשרות לקיים מערכת חינוך המתאימה לתרבותה ולדתה.                                               

השלטון הבריטי נטה לקרב את היהודים אליו ולקדם אותם לדרגים הגבוהים ביותר של השירות הממשלתי בשל הכשרתם המקצועית ובשל נכונותם לזנוח את המסגרות המסורתיות, כך הפכו היהודים בעירק למעמד ביניים שמצוי בין השליטים הזרים הבריטים ובין האוכלוסייה המקומית המוסלמית והם עשו מאמצים לקשור את גורלם בגורל האירופים ששלטו באזור.                       

 כך התאפשר מינויו של יחזקאל ששון ,מבכירי העדה היהודית בעיראק, לשר האוצר הראשון של עיראק בממשלתו של פייסל בשנים 1921-1925. –התמונה שלו נמצאת בתחילת הספר בעמוד 5       

הכיבוש הבריטי אפשר את הפעילות של התנועה הציונית בעיראק באופן גלוי כולל איסוף תרומות לקק”ל ,קיום אגודות ציוניות ללימוד עברית וחדירת רעיונות ציוניים לקהילה היהודית.   

החוזה האנגלי עירקי עורר התנגדות עזה בקרב החוגים הלאומניים העירקיים והם המשיכו את המאבק בשלטונות הבריטיים וב1930 נחתם חוזה עצמאות חדש ל25 שנה ובמסגרתו קיבלה עיראק עצמאות מלאה ובתמורה, היא הבטיחה להעמיד לרשות בריטניה את נמלי התעופה בסיסי צבא ודרכי תחבורה.                                                                                                   

במקביל, התחייבה עיראק להגן על המיעוטים שבשטחה והיא התקבלה לחבר הלאומים כמדינה ערבית עצמית ראשונה ב1932. 

שימו לב לסרט הבא שמתאר את התקופה הטובה בחיי היהודים:

עם קבלת העצמאות, ובמיוחד לאחר מות המלך פייסל ועליית בנו ג’אזי , הגיעה לסיומה התקופה הליברלית שבה נהנו היהודים מסובלנות ומצבם של היהודים הלך והחמיר.                               

החמרה זאת מיוחסת להשפעתה של התנועה הלאומית העירקית ולהחרפה בעימות היהודי ערבי בארץ ישראל בעקבות המהומות של 1936 .             

השנאה ליהודים קיבלה חיזוק ודחיפה מהשגרירות הגרמנית בבגדד שניהלה הסתה אנטישמית ותעמולה בעיתונים ועודדה פעילות של תנועות פשיסטיות בעיראק.                                           

 אחת התנועות הייתה תנועת הנוער אל פותווה(הגבורה) שהסיתה ופעלה נגד יהודים בסגנון הנוער ההיטלראי .                                                   

התגברות כוחם של תומכי מדינות הציר (גרמניה ואיטליה) והתנגדותם של החוגים הלאומניים למעמד המועדף של בריטניה הקצינה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והניצחונות הגרמניים.                                           

הקצנה זו באה לידי ביטוי ב1941 בהפיכה צבאית שביצעו ראשי הצבא והחוגים הלאומניים בראשות ראשיד עלי אל כילאני ,במהלך המרד נאסרו יהודים רבים ורכוש רב של יהודים הופקע או נשדד.                           

המרד נגד הבריטים התחולל בחודשים אפריל-יוני 41 ודוכא ע”י בריטניה שהחזירה לקדמותו את המשטר המלוכני הקודם.                 

 תוך כדי המרד, ובעוד הבריטים חונים מחוץ לבגדד ,פרץ בעיר פוגרום הפרהוד (1.6.41) ובמשך יומיים של חג השבועות נרצחו בעיר 179 יהודים  ועונו ונפצעו למעלה מ2000 ,בתי כנסת נפגעו ורכוש רב הושחת ונבזז .                                                                               הבריטים סירבו להיכנס לעיר ולהפסיק את הפוגרום והוא הופסק ע”י חיילים עיראקיים.

שימו לב לסרט הבא שמתאר את ההרעה במצב היהודים עד לפרהוד:

ועוד זווית על הפרהוד:

הפרעות היכו בהלם את הקהילה היהודית ומצבם הלך והחמיר במיוחד לאחר החלטת החלוקה של 1947 והקמת מדינת ישראל, תהליך שקרה במקביל לקבלת העצמאות המלאה של עירק ויציאת הבריטים ממנה.           

ביולי 48′ הוכרזה הציונות כגוף שהחברות בו היא עבירה פלילית ויהודים רבים הועמדו לדין וגברו הרדיפות נגדם, אחת הפרשות המזוהות ביותר עם רדיפת היהודים בעירק היא פרשת הוצאות להורג של עדש שפיק ,יהודי עשיר ובעל השפעה בחצר המלוכה , שהואשם כמשתף פעולה עם הציונות וכמרגל לטובת מדינת ישראל.                                                                   

במקביל, התקבלו חוקים כלכליים אנטי יהודיים רבים כמו הקפאת חשבונות בנק והגבלת אפשרויות סחר של יהודים ובשנת 1950 נאסר עליהם להיעזר במוסדות ציבור כמו בתי ספר ובתי חולים.                                                 

ראש קהילת יהודי בגדד מספר על הקשיים שבהם נתקלו חברי הקהילה בשל מדיניות המשטר העירקי והמלחמה הפלשתינית (כך הוא מכנה את מלחמת העצמאות) ,בין הקשיים שהוא מספר עליהם היו המעצרים של רבים מחברי הקהילה, הסתה החריפה שקיימת בעיתונות העיראקית נגד היהודים, פיטורי הפקידים היהודים ממוסדות הממשל והפיכתם למובטלים, שיתוק פעילות של הסוחרים היהודים והוצאת הילדים היהודים מבתי הספר כל זאת בשל היותם יהודים ולמרות נאמנותם למדינה העיראקית.                                                                                            בתקופה זו פעלה בעירק מחתרת ציונית שפעלה לארגון עלייתם של יהודים לישראל, לשמור על חייהם ורכושם של היהודים -כל עוד הם בעיראק .         

תחת הנהגת המחתרת החלה יציאת יהודים לארץ ישראל דרך אירן ,יציאה שנמשכה למרות ניסיונות השלטונות העירקים לחסום את הגבול.                                                                           

במרץ 1950 נחקק בפרלמנט העירקי חוק המתיר ליהודים לעזוב את עירק לצמיתות ,אם יוותרו על אזרחותם ורכושם.                                     

חוק זה נחקק על רקע רצונם של השלטונות העירקיים להשתלט על רכושם של היהודים ולפנות את מקומות העבודה של היהודים לאוכלוסייה הערבית המקומית, וכן בשל הקושי לפקח ולעקוב אחרי תנועותיהם של היהודים לאורך זמן.                                                       

העלייה לישראל החלה במאי 1950 בטיסות לקפריסין ומשם לישראל ולאחר שגבר לחץ המבקשים לצאת החליטה ממשלת עירק להתיר טיסת ישירות מבגדד לתל אביב.                                        

בסוף 1950 חלה האטה במספר היהודים שיצאו את עירק ועל רקע זה אירעה ב14.1.51 התפוצצות בבית הכנסת המרכזי של בגדד.                         

אירוע זה הגביר את חששם של היהודים מפני פרעות העלולות להתחדש אם יישארו בעירק וזה גרם לזירוז העלייה לישראל .                             

במהלך מבצע עזרא ונחמיה עלו מעירק 125,000 עולים עד סוף שנות החמישים.                           

נותרו בעירק כ5000 יהודים ואלו נאלצו לעזוב אחרי שב1954 נחקק בעירק חוק העדה היהודית שהגביל את זכויות היהודים שנותרו .   

שימו לב לסרט הבא שמתאר את עזיבת יהודי עיראק לישראל:

ושימו לב לקטע מתוך הסרט מפריח היונים שמתאר את עליית יהודי עיראק לישראל באמצעות ספרו של אלי עמיר.

הסרט נמצא כאן

משימה:

הרכיבו פסקה שמסכמת את כל מה שצפיתם בסרטים המתארים את יהודי עיראק לפי הפירוט הבא:

מתוך הסרט הראשון:

1.מה הייתה כמות היהודים בעיראק עם כניסת הבריטים ומה היה מצבה הכלכלי חברתי ביחס לשאר האוכלוסייה

2.כיצד בא לידי ביטוי יחסו של המלך פייסל הראשון ליהודי עיראק עד 1933- הבא דוגמאות מתוך הסרט.

מתוך הסרט השני:

1. מה היו הסיבות שהובילו להידרדרות במצב היהודים בעיראק עד 1939

2. כיצד באו לידי ביטוי הרדיפות כלפי היהודים באותה תקופה

3. הצג את ההחמרה שחלה במצב היהודים במהלך חודש הלחימה בין הבריטים לכוחות הפרו נאצים באביב 41

4. כיצד הגיבו בריטניה וממשלת עיראק לפרעות הפרהוד.

מתוך הסרטון: מלחמה וזיכרון:

מדוע אירועי הפרהוד היכו בתדהמה את יהודי עיראק? 

את הכל תכתבו  כאן

מתוך הסרט השלישי:

1. הצג מאפיין אחד של הפעילות הציונית בעיראק עד 1942

2. כיצד השפיע הסכסוך הישראלי ערבי על יהודי עיראק לפי דברי נ’ קזז

3. מה הייתה הסיבה שבגללה החליטה ממשלת עיראק לפעול נגד יהודי עיראק ב1948, כיצד באה מדיניות זו ליד ביטוי בסרט

4. מדוע ראתה ממשלת עיראק צורך לחסל את המחתרת הקומוניסטית

5. תאר את המחלוקת שליוותה את פיצוץ בית הכנסת בבגדד.

ומשימת סיכום נוספת נמצאת כאן

עוד על הניסיון להכניס את הסיפור של יהודי עיראק לזכרון השואה תוכלו כאן 

עדות של משפחת מור מבגדד:

” בימים שלאחר הפרהוד ראינו את שכנינו הערבים לבושים בבגדים שהם שדדו מהבתים שלנו אבל זה עוד היה החלק הקל..הבשורת הנוראיות הגיעו לאחר מכן..נודע לנו שהשכניםש לנו מהבית הסמוך -משפחה בת 10 נפשות נשחטו כולם..רבעים שלמים של שכונות יהודיות נהרסו והועלו באש..למרבה האירוניה, שוק הבדים של אבא נשאר בלא פגע..אבא שהיה סוחר בדים העביר את כל הסחורה לתוך הבית והכל נהרס וכך נותרנו חסרי כל ולא הייתה פינה בבית שבה יכולנו להניח את הראש..

לסיכום, נראה כיצד פותרים שאלת בגרות בנושא:

קראו את הקטע הבא וענו על השאלה שלאחריו:

“הקמת עיראק כמדינה ערבית עצמאית  צמצמה את בסיס ההזדהות ואת המכנה המשותף שהיה מקובל על מרבית חלקי האוכלוסייה שלה. עד העצמאות בעיראק קיבלה חברת הרוב המוסלמית-ערבית את בני העדות והגזעים האחרים שבה על-פי הקריטריונים שקבעה להם ההלכה המוסלמית ,עכשיו נוסף עוד תנאי להזדהות : הלאומיות הערבית.

באשר ליהודים, הייתה התפתחות זו חמורה במיוחד, בגלל הבעיה הארצישראלית,  הלאומיות הערבית, ובמיוחד התנגדותה הבלתי מתפשרת לתנועה הציונית, לא הותירה סיכוי כלשהו להגשמת רעיון ההשתלבות בחברה העיראקית.

הלאומיות העיראקית הפכה להיות מסגרת בלעדית ולא הותירה אפשרות קיום לאלמנטים זרים או שונים שאין להם  זיכרון היסטורי משותף , שמחבר את המוצא הערבי והדת המוסלמית.

עליית הפאשיזם והנאציזם בקרב חוגים רחבים בעיראק בשנות השלושים גרמה להרעה במצב היהודים ,והפגיעות הפיסיות ביהודי עיראק התגברו מאמצע שנות השלושים והגיעו לשיאם בפוגרום שנערך בהם ביוני 1941 ושנודע בכינוי “אל-פרהוד”, השנאה ליהודים, אשר ניזונה מעליית קרנו של הפאשיזם ומהסכסוך בארץ-ישראל הולידה במחצית השנייה של שנות ה 40- את האנטישמיות הממלכתית שנקטו הממשלות העיראקיות השונות.

(מעובד ע”פ נ’ קזז, השפעת הנאציזם בעיראק והפעילות האנטי יהודית ,פעמים כ”ע עמ’ 48-68)

הסבר שתי השפעות של תהליך הדה קולוניזציה על היהודים בעיראק, ע”פ הקטע.                     

תשובה:

א.תהליך הדה קולוניזציה הפך את עיראק למדינה לאומית ערבית עצמאית וזה צמצם את המכנה המשותף שהיה מקובל על כלל האוכלוסייה והיה מבוסס על ההלכה המוסלמית , מעכשיו ההשתייכות לחברה מותרת רק למי שמזדהה עם הלאומיות הערבית , דבר שהיהודים לא יכלו להיות שותפים לו בשל ההתנגשות שבין הלאומיות הערבית והלאומיות היהודית-הציונות. הלאומיות העירקית שהתפתחה לא אפשרה ליסודות זרים שאין להם זיכרון היסטורי משותף עם המוצא הערבי והדת המוסלמית  להתקיים בתוכה .” הקמת עיראק כמדינה ערבית עצמאית  צמצמה את בסיס ההזדהות ואת המכנה המשותף שהיה מקובל על מרבית חלקי האוכלוסייה שלה”.

ב. תהליך הדה קולוניזציה והפיכת עיראק לעצמאית אפשרה לממשלה העיראקית לנקוט במדיניות אנטישמית, מדיניות  שהושפעה מהתעמולה הפשיסטית שחדרה לעיראק בשנות השלושים ומהמעורבות של עיראק בסכסוך בארץ ישראל וגרה לפגיעות פיזיות ביהודי עיראק ,פגיעות שהגיעו לשיא בפוגרום הפרהוד ביוני 41.  “השנאה ליהודים, אשר ניזונה מעליית קרנו של הפאשיזם ומהסכסוך בארץ-ישראל הולידה במחצית השנייה של שנות ה 40- את האנטישמיות הממלכתית שנקטו הממשלות העיראקיות השונות”.