איזי וארנבי בארץ הערפדים

איזי לא ילדה רגילה,יש כאלה שיאמרו שהיא לא מן העולם הזה ולמה? בגלל שהיא ערפדה! אבא שלה הוא ערפד, ואמא שלה אישה רגילה,כמו שאר הכיתה שלה איזי. אבל איזי ידעה שכולם מפחדים ממנה.טוב,בעצם כמעט כולם,חבריה לכיתה לא פחדו ממנה

יום אחד, הכיתה של איזי החליטה ללכת לטיול שנתי,אבל לא כמו שאר השנים,שהם היו במקומות חשוכים ונעימים לאיזי.השנה היה הטיול במקום פתוח עם שמש. הרבה שמש! איזי החליטה שלא לצאת לטיול הכיתתי השנה, ילדי הכיתה היו  מבואסים אבל הבינו אותה. איזי הייתה מבואסת במשך שבועות {בגלל שהשנה הם יצאו לטיול של חודש,שזה קצת מוזר אבל אני מאמינה,כי מה כבר יכול יותר מוזר מערפדית בעולמנו?} אז אמא שלה קנתה לה בובה של ארנבון חמוד. בהתחלה איזי לא הבינה מה לעשות עם הבובה, בגלל שלרוב הצעצועים שלה היו דברי קסם,כמו של ערפדים! אבל אז חשבה על ראיון,לקחה את שרביט הקסמים שלה { כמו שיש לכל ערפד רגיל כמוה} והפכה את הבובת ארנב לארנב אמיתי!לא יאמן,נכון? אבל חכו חכו זה לא נגמר בזה

השעות להעביר היו הרבה יותר מהירות בשביל איזי עם ארנבוני{ כך קראתה לארנב שלה}, וכשהגיע הזמן לחזור לבית הספר היא לא רצתה. היא  כל כך אהבה את ארנבוני שהוריה הצתרכו להתחנן בפני המנהלת { שאף היא היתה קצת מוזרה} שתיתן לאיזי להביא את הארנב שלה. אמא של איזי התחרטה, לא הייתה צריכה להביא לאיזי את הבובת הארנב,היא רק עשתה לאיזי צרות.אז אמא של איזי לקחה את ארנבוני ומסרה אותו למישהו מארץ הערפדים! איזי חזרה הביתה, זרקה את התיק על הרצפה ועלתה לחדרה כדי לשחק עם ארנבי,אך היא לא מצאה אותו. היא ירדה בחזרהכדי לחפש אותו למטה אך לא מצאה אותו. שאלה את אמה, אביה, אחותה הקטנה עם ראו את ארנבי אך הם ענו לה שלא.

איזי היתה עומללה, היא לא ידעה עם מי לשחק,בקיצור הייתה עצובה.אמא של איזי לא הבינה שארנבי כל כך חשוב לאיזי, אז עכשיו היא הבינה,ובגדול

אמא של איזי החליה לספר לאיזי מה עשתה. דפיקה על הדלת נשמעה,איזי פתחה את הדלת וראתה את אמא. אמא נכנסה לחדרה,התיישבה ופתחה את פיה והסבירה הכל. איזי לא האמינה, איך אמא שלה תעשה דבר כזה, ועוד תשלח את ארנבי כל כך רחוק! היא החליטה,היא תלך לארץ הערפדים תמצא את ארנבי ותיקח אותו בחזרה הביתה!אמא של איזי החליטה שהיא גם מצטרפת כדי להגן על איזי מפני סכנות

הן הגיעו לארץ הערפדים,לא כל כך קשה להגיע לשם, פשוט אומרים מילות קסם, ופופ אתה שם

אמא של איזי אמרה לה שמסרה את ארנבי למשפחת ערפדים מכשפים. איזי קיוותה בכל ליבה שהיא מסרה את ארנבי לבן דודה מישה { אמא של איזי אף פעם לא הייתה בארץ הערפדים, אז לא ידעה מי זה מישה}.בדרך הם עברו אנשים נחמדם, איזי נזכרה בכל סיפוריה של אביה שסיפר על ערפדים חדי עין, על ערפדים שהם גם חצי פיות ועוד כל מיני דברים מוזרים.”פעם אחת אבא סיפר לי שבבינין ראש הערפדים{ שזה בעצם כמו ראש הממשלה שלנו רק של הערפדים} יש את המקומות מגורים של אנשים לפי איזה סוג ערפד הם, הוא גם הסביר לי שרואים שם בדיוק מי נכנס ומי יצא בשבוע האחרון מכל הדירות, ושבטוח עם אי פעם אצטרך להיכנס יתנו לי בגלל שאני בתו של אבא” אמרה איזי לאמא” כן אבא סיפר לי שהוא מוקר מאוד בארץ הערפדים” לחשה בשקט אמא.

  הן שאלו הרבה ערפדים איפה נמצא בניין ראש הערפדים אבל מאף אחד לא קיבלו תשובה. משהו מוזר התרחש מאותו מקום, היה נדמה כאילו הערפדים לא יודעים מן החיים שלהם בכלל. ואז איזי קלטה הן היו בארץ הערפדים המתים. זה היה סיוט בשביל אמא, הצעקות וה’בו’ הפחידו אותה נורא עד שכמעט חטפה התקף לב! אבל לבסוף הן הגיעו לארץ הערפדים הנורמלית, . הן ישר מצאו את בניין ראש הערפדים, בלי שום בעיה נכנסו ,בדקו איפה הביתצ שבו נמצא ארנבי, הלכו אליו לקחו אותו ועברו חזרה הביתה! כך הם חי ביחד ובנועם

הסיפור שממנו לקחתי את ההשראה הוא : איזדורה מון

מה היה דומה בסיפור שלי לבין הסיפור המקורי: שהיה לילדה בובת ארנב שהייתה בחיים

שאבא שלה היה ערפד

שהחברים בכיתה לא פחדו ממנה

אילה גארב