בחוברת זו נלמד למה וכיצד יצאו

היהודים למאבק נגד השלטון הבריטי

כצעד מכריע בדרך להקמת המדינה..

הקדמה:

העולם שאחרי מלחמת העולם השנייה היה שונה מזה שלפני המלחמה, בואו נראה סרטון שיסביר לנו את העניין בתור הקדמה:

היהודים יצאו ממלחמת העולם השנייה במצב מורכב:

מצד אחד, הם השתתפו בסיוע פעיל ובלחימה לצד הצבא הבריטי במלחמה נגד הנאצים וצברו הרבה ניסיון צבאי.

מצד שני, השואה השמידה חלק גדול מקרובי משפחתם שחיו באירופה והפכה את הניצולים לעקורים שחיים במחנות פליטים ודורשים פתרון למצוקתם.

מהי בעיית העקורים

העקורים ,ניצולי השואה, היו הכינוי למאות אלפי יהודים שנאלצו לעזוב את בתיהם ברחבי אירופה במהלך מלחמת העלם השנייה, ובסוף המלחמה לא יכלו לחזור למקום שבו גרו ולכן הפכו לפליטים שהסתובבו ברחבי היבשת בתקווה לפתוח חיים חדשים ,רובם שוכנו במחנות מיוחדים שהקים הצבא האמריקאי בגרמניה, אוסטריה ואיטליה.

העיסוק בגורלם של ניצולי השואה הפך לנקודת מחלוקת בין בריטניה ובין ארה”ב.

בעמוד הבא תוכלו לראות איפה היו ממוקמים חלק ממחנות העקורים שהיו על אדמת גרמניה לאחר המלחמה:

למה בכלל חזרו היהודים לחיות במחנות לאחר השואה:

עוד זוית על החיים במחנות העקורים אפשר לקרוא כאן

וכיצד ראו היהודים את החיים במחנות העקורים:

מהי עמדת בריטניה בנושא:

ע”פ דברי שר החוץ בווין,  בריטניה רואה את בעיית העקורים היהודים כבעיה כלל אירופית שאמורה לקבל פתרון בתוך אירופה, היהודים אמורים להתיישב באירופה ולעזור בשיקום שלה.
בריטניה טוענת כי הבאתם לארץ ישראל לא תפתור את מצוקתם, אלא תגרום להחרפת הסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל, ותפגע ביחסיה של בריטניה עם מדינות ערב שאמורות לעמוד לצידה של בריטניה במאבק הפוליטי מול ברית המועצות. 

מהי עמדת ארה”ב

הממשל האמריקאי תומך בהבאתם של היהודים לארץ ישראל ובמקביל הוא דורש מבריטניה לפעול לסיום המנדט ולזרז את הקמת המדינה היהודית.
העמדה האמריקאית השפעה מהלחץ הציבורי על הממשל לפצות את העם היהודי לאחר הסבל שעבר בשואה, דעת הקהל הושפעה מאוד מהמראות שהיו בתקשורת על מצוקת הפליטים במחנות העקורים .
בנוסף, הממשל האמריקאי רצה למנוע את הגירת היהודים לארה”ב בכדי שלא תיווצר תחרות כלכלית בינם ובין האמריקאים.

שיקול נוסף שהוביל לעמדה זו היה השיקול הכלכלי, משום שממשלת ארה”ב הייתה זו שנשאה בהוצאות אחזקת מחנות העקורים ,דבר שעלה לה כסף רב אותו רצתה להשקיע בדברים אחרים.

המפגש הראשון של חייל אמריקאי עם ניצולי השואה:

בסרטון שלפנינו סיפור חייהם של היהודים במחנות העקורים באיטליה:

כיצד ניסו לפתור את המשבר 

הדו”חות שהגישה ממשלת ארה”ב בנושא מצוקת ניצולי השואה והצורך להביא אותם לארץ ישראל , הובילו להקמת ועדת בדיקה אנגלו אמריקאית שהגיעה לאותם מסקנות .
גם ועדת הבדיקה השלישית (מוריסון גריידי) חזרה על אותם המלצות בתנאי ששני הצדדים יסכימו לקבלן , בנוסף, היא הציעה גם חלוקה של ארץ ישראל בין שני העמים.
כל הניסיונות לפתור את בעיית העקורים באמצעות ועדות משותפות לאנגליה וארה”ב נתקלו בסירוב אנגלי בשל החשש מפגיעה ביחסים עם הערבים .
ארה”ב מצידה חזרה על דרישתה להקמת מדינה יהודית שתכיל את ניצולי השואה בתוכה.

המחלוקת סביב העקורים וחוסר היכולת הבריטית לפתור את הסכסוך בארץ ישראל גרמו לחשיבה מחודשת בקרב התנועה הציונית על שיתוף פעולה עם בריטניה .

הסיבות שהובילו את הישוב היהודי לשנות את גישתו כלפי בריטניה
א. אכזבתם של היהודים מעמדת בריטניה כלפי הישוב לאחר המלחמה– היהודים קיוו להכרת תודה בריטית על תרומתם למאבק בנאצים ועל הסיוע שהגישו לבריטניה בכל תחום אפשרי, בשעה שהערבים ייחלו לניצחון גרמני. עם חילופי הממשלות ציפה היישוב היהודי לנטישת מדיניות הספר הלבן, לאור ההבטחות של מפלגת הלייבור בבריטניה ערב הבחירות, ואולם, תקוות אלה נכזבו בשל ועוררו תחושת בגידה בשל החשש הבריטי מעימות מול הערבים בארץ ומול מדינות ערב.

ב. חוסר הנכונות של בריטניה לפתור את מצוקת ניצולי השואה ולהביא אותם לארץ למרות הבטחותיה, היהודים חשו שבריטניה מנעה מהם להציל את אחיהם מהשואה בכך שמנעה מהם להקים מדינה ואסור לחזור על כך פעם נוספת , אכזבת היהודים מעמדת בריטניה בנושא התגברה לאור הסירוב החוזר של הבריטים לדון בהמלצות הועדות המשותפות לאנגליה וארה”ב שהוקמו לבדיקת הנושא ,המלצות שתמכו בהעלאת הניצולים לארץ.

ג. היהודים הבינו, לאור מה שראו שהתרחש במושבות בריטיות אחרות באסיה, כי רק שימוש באלימות יוביל להישגים– בתודעת הישוב התחזקה ההנחה כי בעולם רווי אלימות תאלץ התנועה הציונית לסלול את דרכה למדינה תוך שימוש באלימות.

פעילות סיכום נמצאת כאן

היהודים מחליטים לצאת למאבק בשלוש דרכים:

דרך פעולה ראשונה- מאבק צבאי נגד הבריטים

הישוב היהודי שהיה מורכב מארבעה ארגוני מחתרת ההגנה ,הפלמ”ח-הסיירת של ההגנה,האצ”ל והלח”י ) מחליט להתאחד לארגון צבאי אחד- תנועת המרי העברי.

כיצד פועלת תנועת המרי:
-איחוד צבאי בין כל המחתרות ,איחוד שכפוף להנהגה משותפת שנמצאת במפקדה אחת ומורכבת מנציגי כל הארגונים-ועדת האיקס ,ועדה זו אמורה לאשר כל פעולה צבאית נגד הבריטים.

:שימו לב לקטע מתוך הסדרה פלמ”ח

מדוע היה חשוב ליהודים להקים את תנועת המרי :
-בן גוריון קיווה במהלך זה להגביר את הלחץ על בריטניה כדי להביא להישגים מדיניים-סיום המנדט בארץ ישראל.

– בן גוריון ואנשיו האמינו כי שיתוף פעולה בין המחתרות ירסן את ה”פורשים” (האצ”ל והלח”י) וימנע מהם לבצע פעולות שיפגעו במאבק הישוב לעצמאות.

– האיחוד הוביל לליכוד הכוחות והפסקת העימותים הפנימיים, היה בו שחרור לחצים של לוחמים שרצו פעולה תוקפנית נגד אנגליה.

– המהלך גם מפגין את עמדתו המלוכדת של הישוב נגד בריטניה תורם לקירוב לבבות וחיזוק הדמוקרטיה- התנועה הקיפה את כל הישוב ופעלה בכפוף למוסדות התנועה הציונית.

– המהלך ירתיע גם את הערבים ויוכיח להם כי התנועה הציונות לא מוותרת על שאיפתה לעצמאות וכן, ימנע מהם לחשוב שהיהודים מפוצלים ולכן קל להתגבר עליהם.

שלוש דוגמאות לפעולות תנועת המרי:
-פריצה למחנה המעפילים בעתלית- המבצע הראשון התקיים ב-9 באוקטובר 1945, כ-100 אנשי פלמ”ח יצאו מקיבוץ בית אורן ופרצו למחנה המעצר בעתלית שהיו כלואים בו כ-200 מעפילים בלתי חוקיים. אנשי הפלמ”ח השתלטו במהירות על המקום תוך קבלת סיוע פנימי. הם העלו את המעפילים על משאיות והתכוונו לפזר אותם בסביבה. המשטרה הבריטית הגיעה והבורחים הצליחו להימלט עד לקיבוץ יגור.

–ליל הרכבות-חבלה ב150 מפגשי מסילות ברזל ברחבי הארץ ,כולל מתקפה על תחנת הרכבת בלוד- ב-1 לינואר 1945 פשטו 50 חוליות פלמ”ח על מסילות ברזל ברחבי הארץ ופוצצו אותן ב-150 מקומות שונים. בצומת המסילה בלוד הפיצוץ נעשה תוך ניהול מאבק עם הבריטים במהלכו נהרג איש אצ”ל, ערבי ושני חיילים בריטים.

ליל הגשרים– ב-17 ביוני 1946 יצאו חוליות פלמ”ח (ארגון צבאי שהוקם עוד בימי מלחה”ע ה2)לפוצץ 11 גשרים המחברים את א”י עם המדינות השכנות. הגשרים היו תחת שמירה בריטית וערבית. הגשרים פוצצו. בגשר אכזיב אירעה תקלה וחומר הנפץ התפוצץ באופן פתאומי לפני הפעולה. הפיצוץ גרם למותם של 13 לוחמי הפלמ”ח. מבצע זה היה המבצע הגדול ביותר של “תנועת המרי העברי”. הפעולה גרמה לבריטים נזק גדול הן בכבוד והן מבחינה חומרית.

הבריטים זעמו על פעולות הטרור ותגובתם נכנסה להיסטוריה בשם “השבת השחורה” 29.6.46

השבת השחורה היא אירוע שבמהלכו הטילו הבריטים עוצר על ישובים יהודיים רבים ברחבי הארץ ועצרו כ2700 איש ביניהם רבים ממנהיגי הישוב ,בנוסף נחשפו סליקים רבים של נשק והנשק שהיה בהם הוחרם.
אירוע זה הוא תגובה לפעולות הטרור של תנועת המרי העברי שגרו לבריטים נזק גדול.

תגובת היהודים לשבת השחורה-פיגוע הטרור הגדול ביותר בארץ ישראל- 22.7.46

פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים היה פעולת הטרור הגדולה ביותר שביצעו ארגוני המחתרת נגד הבריטים (הביצוע היה של האצ”ל) ,האירוע הוביל למחלוקת בין חיים וייצמן שרצה למנוע אותו בטענה שהוא מסכן את מטרות התנועה הציונית, ובין מנחם בגין ומשה סנה שתמכו בפעולה .
התגובה הבריטית הקשה והחשש של ההגנה שלא יהיה ליהודים מספיק נשק וכוח אדם להתמודדות עם הערבים, גרם לאנשי הנהגת הישוב, ההגנה והפלמ”ח לפרק את השותפות עם האצ”ל והלח”י ולהתמקד בפעולות הקשורות בהעפלה והתיישבות.

האירוע נשאר כטראומה בישוב היהודי עוד שנים רבות- שימו לב לסרט הבא:

ושימו לב כיצד זה נראה בסדרה על הפלמ”ח:

כנסו לקישור הזה

התוצאות הקשות של האירוע במלון גרמו למחלוקת בישוב היהודי על המשך המאבק הצבאי נגד הבריטים והם החליטו להתפצל ולסיים את הפעילות המשותפת של ארבעת המחתרות.

 גישת המאבק שבה השתמשו אנשי ההגנה והפלמ”ח  נקראה מאבק צמוד והתאפיינה בהתמקדות בהקמת ישובים והבאת עולים לארץ (כולל באופן לא חוקי) , המאבק נועד להראות לבריטניה כי היהודים ממשכים להביע מחאה נגד מדיניות הספר הלבן שמונעת עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל, ואולם, המחאה לא תהיה באמצעים צבאיים כדי שלא לבזבז את המשאבים של הישוב היהודי ולשמור אותם לקראת עימות שיבוא עם הערבים .
אנשי ההגנה והפלמ”ח הקפידו כי כל פעולה תאושר ע”י הנהגת הישוב הנבחרת ותהיה צמודה לפעולה של הבריטים כנגד היהודים.
הטרור והלחימה ע”פ גישה זו הפכו לפסולים גם מסיבות מוסריות וגם בשל השפעתם הקשה על דעת הקהל העולמית והסיכויים להקים מדינה, וכמובן מחשש לפגיעה בניצולי השואה.

מה היו מטרות השיטה:
1.להשיג תמיכה בדעת הקהל העולמית כנגד המשך המנדט הבריטי ובעד קידום הרעיון של הבאת העקורים ניצולי השואה לארץ.

2. ריכוז המאבק סביב נושאים שיש עליהם הסכמה רחבה בעם תלכד את העם היהודי בארץ ובתפוצות ותחזק את הציונות.

3. הצורך הדחוף להתמקד בהבאת מעפילים עולים רבים ככל שניתן כדי שיהפכו לכוח לוחם עתידי מול הערבים.

4. הצורך לחזק את ההתיישבות הקיימת כולל באזורים שבהם עד עתה לא הייתה התיישבות יהודית בגלל איסורי הספר הלבן.

גישת האצ”ל והלח”י תמכה בהמשך המאבק הצבאי הרצוף נגד הבריטים, מאבק שיהיה בלתי פוסק ויכלול פגיעה במתקני צבא בריטים ובחיילים בריטים .
מטרת הפעולות להפוך את הנוכחות הבריטית בארץ לקשה עד בלתי נסבלת עבור הבריטים ובכך לגרום להם לצאת מארץ ישראל במהירות האפשרית.

דוגמא לפעולה: הפריצה לכלא עכו. במבצע נועז במיוחד בראשית מאי 1947 פרצו לוחמי האצ”ל את חומות כלא עכו, במטרה לשחרר משם עצירים יהודים. כשלושים אסירים ברחו מהכלא. בקרב עם הבריטים נהרגו 9 לוחמים, חלקם מהבורחים וחלקם מהמשחררים וכן נתפסו 8. הבריטים דנו למוות שלושה מן הפורצים והוציאו אותם להורג. כדי למנוע את ההוצאה להורג, תפסו אנשי האצ”ל 2 סרג’נטים בריטים ואיימו לתלות אותם אם יתלו השלושה. האיום לא השפיע על הבריטים ואנשי האצ”ל תלו את הסרג’נטים הבריטים. פעולות אלו גרמו לזעזוע בבריטניה ולתחושת השפלה.

פעילות סיכום נמצאת כאן

דרך פעולה שנייה- הקמת ישובים

בשנים 46-47 המשיכו מבצעי ההתיישבות של התנועה הציונית ברחבי הארץ , הקמת הישובים נעשתה בצורה חוקית למרות הקשיים הרבים שעמדו בפני המתיישבים ובניהם: הגבלות הספר הלבן על רכישת קרקע, העלייה במחירי הקרקע והטרור הערבי כנגד מוכרי הקרקעות הערבים.

המבצעים החשובים בתחום ההתיישבות:

יום הנגב: הקמת 11 הישובים בנגב בתוך לילה אחד ב6.10.46 היא פעולה משמעותית מאוד עבור הישוב היהודי משום שראשי הישוב הבינו כי היאחזות בנגב תכליל את האזור בשטח המדינה היהודית בכל תכנית חלוקה של ארץ ישראל שתידון בעתיד, וכי הישובים הללו יכולים להוות מחסום מפני פלישה עתידית של צבא ממצרים לארץ ישראל (כפי שקרה במלחמת העצמאות) ,כל ישוב חדש מנה כ – 30 איש.

שימו לב כיצד זה נראה בסדרה פלמ”ח:

פרשת ביריה : נקודת ההתיישבות בירייה הוקמה ליד צפת במטרה לחזק את ההתיישבות היהודית בגליל. הבריטים ,שערכו חיפושים באזור, מצאו בביריה נשק וכלאו את אנשי בירייה. הוחלט לא לנטוש אותה. לביריה עלו למעלה מ – 2000 איש , נטעו בה עצים והקימו מחנה. אך המחנה נהרס על ידי הבריטים. בישוב הוחלט להקים את בירייה בפעם השלישית ושוב עלו אליה אלפי אנשים. הפעם החליטו הבריטים, נוכח ההתעקשות היהודית, לאפשר ל – 20 איש להישאר במקום כדי שימשיכו בעבודות הנטיעה. וכך הפכה ביריה לסמל של ההתיישבות היהודית בגליל. במקביל הוקמו גם ישובים בנקודות אחרות שנחשבו למשמעותיות כמו גוש עציון (בין ירושלים לחברון), באזור הגליל העליון ובאזור השרון.

פעילות סיכום נמצאת כאן

המפה בעמוד הבא תראה את המקומות העיקריים שבהם קמו ישובים באותה תקופה

דרך פעולה שלישית-ההעפלה

זהו שם כולל למאבק שנועד להעלות כמה שיותר יהודים פליטי שואה ואחרים לארץ בצורה בלתי חוקית תוך עקיפת חוקי הספר הלבן שהוציאו הבריטים והגביל עלייה יהודית לארץ בשל הלחץ הערבי.

מאבק היהודים למען הבאת ניצולי השואה לארץ נועד להשיג כמה מטרות:
א. כמה שיותר ניצולי שואה יתחילו חיים חדשים בארץ, ובמקביל, הם יחזקו את הישוב היהודי בכוח אדם שישתף בבניית הארץ ובהגנה עליה מפני התקפות הערבים.
ב. היהודים ידעו כי יש לספינות המעפילים חשיבות תקשורתית רבה והם יוכלו לעורר את דעת הקהל העולמית שתלחץ על ממשלת בריטניה לשנות את מדיניותה בשאלת ארץ ישראל.

שתי פעולות שנעשו להצלחת המבצע:
– רכישת אניות מכל סוג בעיקר בארה”ב בסיוע יהדות ארה”ב.

– אנשי המוסד לעליה ב’ יצרו מערכת קשרים מסועפת עם השלטונות בנמלי המוצא וכן דאגו להסוואת העולים מפני הבריטים והורדתם בחופי הארץ מבלי שיתפסו וקליטתם בישובים שלאורך החוף.

ההעפלה הייתה מפעל בעל חשיבות רבה לתנועה הציונית בשל כמה סיבות:
א. ההשפעה העצומה על דעת הקהל בעולם שנחשף למצוקת פליטי השואה ולניסיונם להתחיל חיים חדשים בארץ, דבר שהבריטים ניסו למנוע ולכן הוא הציג אותם בעולם כמדינה שמתעללת באנשים מסכנים שעברו טרגדיה גדולה.
ב. ההעפלה היה הנושא היחיד שבו כל הישוב היה מלוכד כנגד הבריטים ,הנושא היווה איום על המדיניות הפרו ערבית של הבריטים והייתה סמל לכישלונם במאבק על דעת הקהל בעולם.
ג. ההעפלה הייתה סמל ודוגמא למוסריות של התנועה הציונית שלא מפקירה את אנשיה באירופה שלאחר המלחמה.

אחד מסיפורי ההעפלה החשובים ביותר היה:

פרשת אקסודוס: הפרשה המפורסמת מכולן היא פרשת האוניה “יציאת אירופה תש”ז” היא “אקסודוס 1947”. ביולי 1947 יצאה מצרפת, ועל סיפונה יותר מ- 4,500 מעפילים. רב החובל שלה היה איש המוסד. הספינות הבריטיות ניסו לעצור אותה עם כניסתה למים הטריטוריאליים של הארץ, והתפתח קרב ממש בין החיילים הבריטים לבין המעפילים. כשמצד המעפילים הנשק הוא קופסאות שימורים וכו’. במהלך הקרבות האלה נהרגו שלושה מעפילים ונפצעו יותר ממאתיים. המעפילים הועברו לשלוש אניות גרוש ונשלחו בחזרה לצרפת. שם סרבו לרדת, והצרפתים לא הסכימו להורידם בכוח. שלושה שבועות נמשכה פרשת המאבק בין הבריטים למעפילים, כשהמעפילים מתעקשים להישאר על אוניות הגרוש ולא לרדת לחוף בצרפת, למרות התנאים הבלתי נסבלים על האניה (צפיפות, חמסין נורא, מחסור במים ומזון). לאחר שלושה שבועות השיטו הבריטים את האוניות לנמל המבורג בגרמניה ושם גררו את המעפילים בכוח לחוף. מראה פליטי השואה המורדים בכוח אל אדמת גרמניה ונכלאים במחנות מעצר – הסעירה מאוד את דעת הקהל העולמית, גם בבריטניה. הפרשה השפיעה גם על חברי וועדת החקירה של האו”ם (וועדת UNSCOP) שפגשו בחיפה את נציגי המעפילים, תוך כדי העלאתם לאניות הגרוש

בעמודים הבאים תוכלו לראות את רשימת כל אוניות המעפילים שהגיעו, את שמותיהן, תאריך הגעתן כמה אנשים היו עליהן והאם נתפסו או לא

פעילות סיכום נמצאת כאן

כיצד זה נראה בסדרה פלמ”ח:

כיצד הגיבה בריטניה לניסיונות ההעפלה:

עד קיץ 46 רוב העולים שהגיעו לארץ שוחררו אחרי כמה שבועות לאחר שהושגו עבורם אישורי עליה.

מקיץ 46 החליטה בריטניה כי כל ספינת עולים שתגיע לארץ באופן לא חוקי תובא לקפריסין ובהמשך לאפריקה, עד שיוחלט על עתידם.

אח”כ הייתה מדיניות של החזרת אוניות לנמל יעד שלהן באירופה. הבריטים קיוו שגירוש המעפילים ירתיע את מי שסייע למעפילים מקרב מדינות אירופה.

הבריטים קיוו כי ההנהגה הציונית תחדל מדרך פעולה זו משום שתבין כי הכספים הרבים שהיא משקיעה בארגון העפלה ורכישת אניות ירד לטמיון.  

סה”כ הצליח הישוב להביא לארץ כ122,500 נפש רוב העולים ממזרח אירופה, ולמרות שבשלב האחרון רוב העולים לא הגיעו לארץ אלא לקפריסין.                                                                                     

שימו לב לכתבה המתארת את מה שקרה במחנות המעצר בקפריסין:

ולסיכום כל הנושא:

ועוד זוית על מה שהיה בקפריסין:

פעילות סיכום לכל הנושא נמצאת  כאן

פתרון שאלת בגרות:

קרא את הקטע וענה על השאלה שלאחריו:

” עם סיומה של מלחמת העולם השנייה במאי 1945 נדמה היה ליישוב ולהנהגתו כי עומד לחול שינוי בעמדתם האנטי ציונית של הבריטים; תרומתם של היהודים למאמץ המלחמתי ועמדתם לצדה של בריטניה אף בשעותיה הקשות ביותר , בעוד הערבים ברובם מייחלים לניצחון הגרמנים , מצד אחד ; ופרטים ראשונים על היקפה הנורא של שואת יהודי אירופה ושאיפתם של שרירי השואה לעלות לארץ ישראל מצד שני – עודדו הנחה אופטימית זו . עליית מפלגת הלייבור לשלטון באנגליה , ביולי , 1945 הוסיפה אף היא לתקוות , שכן מפלגה זו , שהייתה מאז 1931 באופוזיציה הפגינה בשנות המלחמה עמדה פרו ציונית מובהקת , וקראה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ואף תמכו בטרנספר של ערבים מהארץ; כשהתברר ליהודים כי על אף חילופי השלטון בלונדון , מתכוונים הבריטים להתמיד במדיניותם הקודמת בארץ ישראל ואף להחמירה . ראש הממשלה החדש , קלמנט אטלי , ובעיקר שר החוץ שלו , ארנסט בווין , הפגינו נוקשות ואף אנטי ציונות . בריטניה העדיפה בגלוי את הצד הערבי , העשיר בנפט , השמרני והמתנגד לברית המועצות. תביעות הציונים להעלאת שרידי השואה ולהקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל נדחו על הסף . ביישוב היהודי כולו, נתקבלה עמדה בריטית זו כבגידה ממש . במצב עניינים זה פקעה סבלנותה של הנהגת היישוב , שנהגה באיפוק מרבי אף בשעות קשות ליישוב מצד הבריטים דוד בן גוריון , יו”ר הנהלת הסוכנות היהודית , הורה ל”הגנה” לפתוח במאבק מזוין נגד הבריטים , על מנת להוכיח להם שהיישוב אינו יכול לקבל את מדיניותם העוינת” .

(מעובד ע”פ ארץ ישראל במאה העשרים : מיישוב למדינה 1900 – 1950 בעריכת מרדכי נאור ודן גלעדי משרד הביטחון 1990 עמ’368)

הסבר, ע”פ הקטע, שתי סיבות שהובילו לשינוי גישתם של היהודים ביחס לבריטניה

תשובה:

 שתי סיבות שהובילו לשינוי הגישה היהודית כלפי בריטניה ע”פ הקטע:

א.אכזבת הישוב היהודי בארץ ישראל ממדיניות בריטניה בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה– היהודים בארץ ישראל תמכו בבריטניה בזמן המלחמה בנאצים לעומת הערבים שתמכו בגרמנים ורצו בניצחונם, והיו בטוחים כי בתמורה, בריטניה תיתן להם בסוף המלחמה את האפשרות להקים מדינה כפי שהתחייבה בהצרת בלפור . בנוסף, מפלגת הלייבור שהייתה באופוזיציה תמכה בשאיפות התנועה הציונית למדינה ואמרה כי כאשר תגיע לשלטון תאפשר ליהודים את העצמאות שלה הם מצפים ואולם, כאשר מפלגת הלייבור הגיעה לשלטון, ראשי המשיכו באותה של מדיניות של העדפת הצד הערבי ולא ביטלו את הספר הלבן למרות מה שהבטיחו. “הנחה אופטימית זו קיבלה עידוד הן בשל תרומתם של היהודים למאמץ המלחמתי ועמידתם לצדה של בריטניה אף בשעותיה הקשות ביותר , בעוד הערבים ברובם מייחלים לניצחון הגרמנים”.. “עם הזמן התברר ליהודים, כי על אף חילופי השלטון בלונדון , מתכוונים הבריטים להתמיד במדיניותם הקודמת בארץ ישראל ואף להחמירה..”

ב.חוסר הנכונות של בריטניה לטפל בבעיית ה”עקורים” ניצולי השואה שנותרו באירופה לאחר המלחמה– בתום המלחמה התגבר הלחץ על הבריטים להעלות את מאה אלף ניצולי השואה שהיו במחנות העקורים באירופה לארץ ישראל, עיקר הלחץ הגיע ממשלת ארה”ב ומיהודי ארה”ב . ארה”ב הוציאה דו”חות ומסמכים רבים בעניין זה והתקיימו פגישות רבות עם ממשלת בריטניה, שסירבה לטפל בעיה וזאת בשל החשש שלה מתגובת הערבים והרצון שלה לשמור על יחסים טובים עימם. עבור היהודים נושא ניצולי השואה היה חשוב משום שרבים מהם היו קרובי משפחה של היהודים שחיו בארץ ודאגה להם הייתה הדרך היחידה של הישוב לפצות על מה שלא נעשה בזמן השואה. “תביעות הציונים להעלאת שרידי השואה ולהקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל נדחו על הסף . ביישוב היהודי כולו, נתקבלה עמדה בריטית זו כבגידה ממש”

בתגובה לנאום שר החוץ הבריטי ארנסט בווין אמר בן גוריון: ” ואני רוצה להגיד לבווין ולחבריו שאנו מוכנים להיהרג ולא נוותר על שלושה דברים: חירות העלייה היהודית, על זכותנו לבנות שממות מולדתנו ועל עצמאותו המדינית של עמנו בארצו” הסבר את הפעילות של הישוב בשנים 45-47 בתחומים שבהם לדעת בן גוריון אין לוותר (2 דוגמאות.)

תשובה:

שני תחומים שבהם לדעת בן גוריון אין לוותר לבריטניה:

הקמת ישובים – בשנים 46-47 המשיכו מבצעי ההתיישבות של התנועה הציונית ברחבי הארץ , הקמת הישובים נעשתה בצורה חוקית  למרות הקשיים הרבים שעמדו בפני המתיישבים ובניהם: הגבלות הספר הלבן על רכישת קרקע, העלייה במחירי הקרקע והטרור הערבי כנגד מוכרי הקרקעות הערבים.                      מבצע ההתיישבות הגדול ביותר נקרא יום הנגב ובו הוקמו 11 ישובים בלילה אחד בצפון הנגב באזור שהבריטים אסרו על היהודים לקנות בו קרקע, כל ישוב מנה כ 30 איש.                               

חשיבות ההתיישבות בנגב הייתה גדולה משום שראשי הישוב הבינו כי היאחזות בנגב תכליל את האזור בשטח המדינה היהודית והיה לישובים אלו חלק גדול בעצירת הצבא המצרי במלחמת העצמאות.

העפלה– כינוי למבצעי העלייה הלא חוקית שארגן הישוב היהודי ומטרתן הייתה להביא לארץ את ניצולי השואה מאירופה תוך עקיפת ההגבלות של הספר הלבן, הגבלות שאסרו על עלייה לארץ, את מבצעי ההעפלה ארגנה הסוכנות בעזרת המוסד לעליה ב’ , מוסד זה נעזר בתרומות מיהודי ארה”ב  ורכש ספינות שבעזרתם הועברו היהודים מנמלי אירופה לארץ ישראל, רוב הספינות נעצרו ע”י הבריטים לפני שהגיעו לארץ והעולים נכלאו במתקנים שונים בארץ ובחו”ל. למרות ההגבלות הצליחה ההעפלה להביא לארץ כ122 אלף עולים מאירופה ומארצות האיסלאם.

העפלה זכתה לתמיכה נרחבת בישוב מצד כל ארגוני המחתרת וזאת משום שהיא הייתה   חלק מהגשמת החזון הציוני שדבר על עליה והתיישבות עבודה ושמירה עברית.  בנוסף,  העפלה הייתה אמצעי של היהודים בארץ לדאוג לאחיהם ניצולי השואה באירופה ולהביא אותם לארץ ובכך לפצות אותם על כך שלא קיבלו עזרה במהלך השואה –רבים מהמעפילים היו ניצולי שואה שהיו להם קרובי משפחה בארץ ישראל.

ההעפלה תרמה לכך שדעת הקהל בעולם הייתה לטובת היהודים ונגד בריטניה משום שהתקשורת בעולם שמה את הדגש על מצוקת ניצולי השואה והצורך לעזור להם ובשל כך התרבו הקריאות בעולם לתת ליהודים מדינה כדי שלא יחזרו מראות כאלו.

קרא את הקטע הבא וענה על השאלה שלאחריו:

“לאחר סירובה של ממשלת בריטניה לאמץ את מסקנותיה של הועדה האנגלית- אמריקאית לעניין העקורים, הגיע הישוב היהודי למסקנה שיש לתת עדיפות למאבק הצבאי ולהזמין את האצ”ל והלח”י לשיתוף פעולה מלא בתנאים של ציות ומשמעת מוחלטים;בן גוריון טוען ש”מן ההכרח לנקוט בפעולות חבלה ותגמול.. כל פעולת חבלה צריכה להיות רבת משקל ורושם ויש להיזהר ככל האפשר מקורבנות אנושיים.. תגובה מתמידה נועזת ומחושבת לזמן לא מועט… לא ציפייה לניצחון קל ומהיר…”

(מעובד ע”פ ב’ אליאב, הישוב בימי הבית הלאומי, הוצאת כתר י-ם 1979 עמ’ 104-105)

הסבר מה אפיין את פעולותיה של תנועת המרי העברי ,ע”פ הקטע, הדגם פעולה אחת עליה למדת בשנים 45-46.

תשובה: מאפייני תנועת המרי: א. תנועת המרי העברי הורכבה משיתוף פעולה בין כל המחתרות, לאחר שהישוב החליט לשתף במאבק גם את האצ”ל והלח”י, תוך הקפדה ששיתוף הפעולה יעשה בציות מוחלט להנהגת הישוב .” ולהזמין את האצ”ל והלח”י לשיתוף פעולה מלא בתנאים של ציות ומשמעת מוחלטים”.
ב. כל פעולה של תנועת המרי צריכה להיות פעולת חבלה שתשאיר רושם רב בציבור ובתקשורת ,ואולם, יש להקפיד ככל האפשר שלא לפגוע בחי אדם ” כל פעולת חבלה צריכה להיות רבת משקל ורושם ויש להיזהר ככל האפשר מקורבנות אנושיים”.
פעולה אחת של תנועת המרי בשנים 45-46:
ליל הגשרים 17.6.46 הריסת 11 גשרים שמחברים את ארץ ישראל עם שכנותיה, במבצע זה אירעה תקלה ואחד ממטעני הנפץ התפוצץ בקרבת אנשי פלמ”ח והרג 14 לוחמים.