בספר זה נלמד מה קרה שהחליטה

בריטניה על העברת הדיון בשאלת ארץ

ישראל לידי האו”ם ומה קרה בדיון עצמו

שהוביל להקמת המדינה

ככל שעבר הזמן, הפכה בעיית ארץ ישראל לבעיה מדינית, לכן הפכה הזירה הבין לאומית לזירת הפעולה העיקרית שבה היה ניסיון לפתור את בעיית ארץ ישראל.
ממשלת בריטניה ביקשה להביא לפתרון שיספק את תביעות היהודים והערבים, ובו זמנית ישאיר לה מידה של שליטה בארץ.
בריטניה הביאה מספר הצעות פשרה שכללו את חלוקת ארץ ישראל בין שני העמים, חלק מההצעות היו בשיתוף פעולה עם ארה”ב .
החל מאוגוסט 46′ החליטה התנועה הציונית לתמוך בתוכנית חלוקה של הארץ כדי להקל על ארה”ב ומדינות נוספות לתמוך בהקמת המדינה, זו הייתה החלטה רבת משמעות משום שהיא סללה את הדרך לשיתוף פעולה עם ארה”ב, וגרמה לקרע בין אנגליה וארה”ב מה שנתן יתרון לציונים והקשה מאוד על בריטניה.

התנאי של התנועה הציונית היה שחלוקת הארץ תשקף את מצב ההתיישבות בשטחים השונים, וכל הצעה שלא שיקפה את המצב נדחתה.
הערבים מצדם דחו כל ניסיון לחלוקת הארץ, משום שראו בו ביטול דרישתם למדינה משלהם והכרה בתביעות הציוניות שהיו חסרות הצדקה בעיניהם.
כישלון הניסיונות הללו גרם להחלטת בריטניה למסור את הדיון בשאלת ארץ ישראל להכרעת האו”ם-פברואר 1947.

אז מדוע לא הושגה פשרה בין יהודים וערבים בשאלת ארץ ישראל?
הסכסוך בארץ ישראל בין היהודים והערבים הלך והחריף בשל חוסר יכולתה של ממשלת בריטניה למצוא פשרה שתספק את שני הצדדים. הצד הערבי דחה כל ניסיון לחלוקת הארץ משום שראה בכך צעד שלא יאפשר להם להגשים את שאיפתם- מדינה ערבית על כל שטח ארץ ישראל, ואילו היהודים הציבו תנאי שלפיו כל חלוקה של הארץ תתחשב בכמות הישובים היהודים שמצויה באותו שטח כלומר, היכן שיש רוב של ישובים יהודים תהיה מדינה יהודית.

מהו ארגון האו”ם שאליו פנתה בריטניה:

שים לב למה שנאמר בקישור הבא:

ארגון האו”ם או בקישור הבא:

ארגון האו”ם

אז בואו ננסה להסביר מדוע בריטניה בחרה להעביר את שאלת ארץ ישראל להכרעת ארגון האו”ם.

א.גורמים פנימיים- משבר בבריטניה– החברה והמערכת הפוליטית עברה שינוי לאחר מלחמת העולם השנייה .אחד השינויים היה התחזקות הדרישה בתוך בריטניה לפרק את האימפריה ולהשקיע את המשאבים בשיקום ופיתוח בריטניה עצמה. לטענת האופוזיציה שהעלתה את הדרישה הזו, המחיר הכלכלי של תחזוקת האימפריה היה גבוה מהתועלת. בתוך בריטניה התגבר גם השיקול המוסרי שדיבר על שחרור עמים שוחרי חופש משליטה כוחנית, לפי טענת האופוזיציה, מדינה שלחמה במשך שש שנים בכובש הנאצי לא יכלה להמשיך לכבוש עמים אחרים.

בנוסף, התגברו הקולות נגד המאבק הצבאי בארץ ישראל שהטריד והתיש את בריטניה וחייב אותה להחזיק בארץ צבא גדול שעלה כסף רב, דבר שבריטניה התקשתה בשל המשבר הכלכלי שהייתה נתונה בו בסוף המלחמה נגד הגרמנים.

דעת הקהל בבריטניה הייתה מוטרדת גם מהבעיה תדמיתית- סגירת שערי הארץ בפני מעפילים הצטיירה רע מאוד בדעת הקהל העולמית והבריטית, בריטניה הוצגה בעולם כמדינה חסרת לב שמתעללת בניצולי השואה וזה גרם לביקורת קשה בתוך בריטניה על הממשלה. 

ב.שיקולים מדיניים-אסטרטגיים– הקרע שנוצר בין אנגליה וארה”ב-אנגליה רצתה לאחות את הקרע כדי להמשיך ולשתף פעולה עם ארה”ב במלחמה הקרה נגד ברה”מ, וכמו כן רצונה ליהנות מסיוע כלכלי אמריקאי כדי להשתקם לאחר המלחמה, הסיוע הותנה בכך שבריטניה תיסוג מכל המושבות שלה ברחבי העולם, כולל ארץ ישראל.
בבחירה בין הסיוע האמריקני לבין השליטה בארץ ישראל, בריטניה בחרה בסיוע האמריקני.

ג.תהליך הדה קולוניזציה– ההחלטה לצאת מהודו הפכה את השליטה על אזור המזרח התיכון, ששלט על הדרך להודו, לפחות חשוב עבור בריטניה.

פעילות סיכום נמצאת כאן

לפי דבריו של אבא אבן,ראש המשלחת הציונית לאו”ם, בריטניה לא באמת התכוונה לוותר על ארץ ישראל אלא היו לה תוכניות אחרות:

“לבריטניה הייתה תקווה שלפיה שתי המעצמות :(ארה”ב וברה”מ), שהיו במצב של יריבות בראשיתה של המלחמה הקרה, לא יצליחו להגיע לפשרה בשאלת ארץ ישראל, על רקע הרצון של כל אחת להפוך את האזור לאזור השפעה שלה ולכן הפשרה שתמצא תהיה הארכת התוקף המשפטי של המנדט והשארות בריטניה בארץ ישראל , במצב החדש שיווצר בריטניה תוכל להפעיל את כל האמצעים שיש לה כנגד המחתרות היהודיות.”

מה קרה במהלך הדיון באו”ם:

הדיון נפתח ב28.4.47 כאשר ע”פ הצעת בריטניה הוקמה ועדת האו”ם המיוחד לארץ ישראל שנקראה אונסקו”פ  (unscop) שתפקידיה היו:

1.לתת את דעתה לאינטרסים של היהודים הנוצרים והמוסלמים בארץ.

2. להכין דו”ח לעצרת הכללית ולהציע הצעות שיראו לה כפתרון מתאים לבעיית א”י וזאת עד ל1.9.47.

הועידה הורכבה מנציגי 11 מדינות מכל רחבי העולם: קנדה, אוסטרליה, הולנד, שבדיה, צ’כוסלובקיה, יוגוסלביה, הודו, אירן, אורוגוואי, גואטמלה, ופרו.

הועדה התכנסה לראשונה ב26.5.47. ושמעה את עמדת בריטניה, היהודים בארץ ובחו”ל והמדינות הערביות. ערבי א”י החרימו אותה.

בסיורם בארץ נחשפו חברי הועדה לכמה דברים:

א. ראו את תפקודו של הישוב היהודי כמדינה לכל דבר.

ב. נחשפו לחוסר יכולתו של המנדט הבריטי לתפקד.

ג. נחשפו לאיומי הערבים שסירבו להופיע בפני הועדה,הם טענו כי יטביעו בדם את המעשה הציוני,דבר זה  הקל על מלאכת הסברה של הצד היהודי שהדגיש את חשיבות המעשה המוסרי שבהקמת המדינה ואת הקשר העמוק שבין העם היהודי וארץ ישראל. חיים וייצמן הדגיש כי התנועה הציונית מוכנה לקבל רק חלק מארץ ישראל, ולכך הייתה השפעה רבה.

ד. בנוסף, ביקרה המשלחת במחנות העקורים באירופה והבינה כי יש קשר הדוק בין הקמת המדינה ובין פתרון בעיית הפליטים.

הצד היהודי הפיק מספר יתרונות מדיוני הועדה:
א. הוא הוכיח שיש ביכולתו לקיים מדינה בשל עובדה שהוא כבר מתפקד כמדינה עם מוסדות שלטון נבחרים מול המנדט הבריטי שהוא לא יעיל בשל חוסר יכולתו להשליט סדר בארץ.

ב. היהודים הוכיחו לוועדה כי הקמת מדינה יהודית הוא מעשה מוסרי שיאפשר להם להתגונן מפני מתקפה ערבית והוא בבחינת עשיית צדק היסטורי משום שהוא מאפשר ליהודים לחזור למולדת ההיסטורית שלהם ארץ ישראל, בדיוק כפי שכל לאום זכאי למדינה במולדת ההיסטורית שלו.

ג. היהודים הבטיחו כי הקמת המדינה תפתור את בעיית ניצולי השואה שנמצאים במחנות העקורים באירופה, בעיה שהפריעה למדינות רבות באירופה לאחר המלחמה.

בתחילת ספטמבר הגישה הועדה את המלצותיה חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות- וזאת בעמוד הבא:

מהם סעיפי תכנית החלוקה:
1.סיום המנדט הבריטי עד לתאריך 1.8.48

2.חלוקת הארץ לשתי מדינות ריבוניות: מדינה יהודית שמקיפה 55% ומדינה ערבית שמקיפה 45% מהשטח.

3.לירושלים ובית לחם יוענק מעמד בין לאומי שמקיף 10% משטח הארץ-האזור ינוהל ע”י האו”ם.

4.לתחומי המדינה היהודית תתאפשר כניסת 150 אלף עולים במשך שנתיים.

5.שתי המדינות יקיימו אחדות כלכלית ע”י מטבע משותף פתוח תחבורה ובשתיהן יונהג משטר דמוקרטי כולל שמירה על זכויות המיעוטים וגישה למקומות הקדושים.

השטח היהודי: גליל מזרחי עמק יזרעאל, הכרמל, מישור החוף מעכו ועד אשדוד ,וחלק גדול מהנגב .

השטח הערבי: הגליל המערבי יהודה ושומרון והשפלה אזור החוף הדרומי מאשדוד ועד רפיח ואזור ניצנה.

העיקרון שהנחה את מתכנני התכנית היה עקרון ההתיישבות- היכן שהיה רוב להתיישבות יהודית תהיה מדינה היהודית, והיכן שהיה רוב ערבי תהיה מדינה ערבית.

תגובת היהודים לתוכנית:

עבור הצד היהודי מדובר בהישג מכמה סיבות: 

א. לראשונה הוא זוכה בטריטוריה משלו, טריטוריה שכוללת את כל שטחי החקלאות הטובים בצפון ולאורך משור החוף.

ב. הוא זוכה בכל מקורות המים, גישה לים סוף ללא צורך בתעלת סואץ, ושליטה על הנגב.

מנגד, היהודים התאכזבו מכמה דברים:

א. העובדה שלא קיבלו את ירושלים.

ב. מכך שיאלצו לפנות כ100 אלף איש שיושבים בשטחים שמיועדים למדינה הערבית .

ג. מעל לכל, הבינו היהודים כי גם על גבולות מצומצמים אלו יאלצו להילחם, משום שהערבים מתנגדים גם לפשרה הזו.

עכשיו נשארה העבודה העיקרית-לדאוג שיהיה רוב של 2/3 מכלל חברות האו”ם שיתמכו בתוכנית-אחרת לא תוכל לצאת לפועל.

וקודם כל המעצמות….

בעמוד הבא תוכלו לראות את מפת החלוקה ולהבין את עמדת הצד היהודי:

הקדמה: סמוך לסיום הדיון בעצרת האו”ם הפתיע שגריר ברה”מ באו”ם את העצרת ודבר בפעם הראשונה בתולדות היחסים בין התנועה הציונית וממשלת ברה”מ באהדה על הרעיון הציוני. בנאומו הוא תאר את סבל העם היהודי בשואה, הדגיש את כישלון המנדט הבריטי והצורך לבטלו ולהעניק עצמאות לארץ ישראל, וטען כי למרות שרצוי שתהיה בארץ מדינה אחת לשני העמים, אם יתברר כי שני העמים אינם יכולים לחיות ביחד בשלום, יש לחלק את הארץ לשתי מדינות יהודית וערבית .

אז מה היו האינטרסים של שתי המעצמות שהובילו לתמיכתן בתוכנית החלוקה:
אינטרס אסטרטגי- שתי המעצמות רוצות לסלק את בריטניה מהאזור ולהוכיח שמהמנדט שניתן לה נכשל, ברה”מ קיוותה שסילוק בריטניה יקל על כניסתה מהאזור ויפתח בפניה אפשרויות חדשות בתחום המדיני, גם ארה”ב רוצה לחזק את מעמדה במזרח התיכון לאחר החלשות בריטניה וזאת מתוך הבנה שאסור לה להפקיר את האזור לידיה של ברית המועצות.
אינטרס מוסרי- הרוסים הזדהו עם היהודים-אלו שני העמים שסבלו מהנאצים יותר מכולם, ברה”מ קיוותה גם כי דאגה ועזרה ליהודים תשפר את תדמיתה בעולם, בארה”ב התגברה תחושת האשמה בנוגע לחוסר העזרה בשואה-המראות מהמחנות ששוחררו וממחנות העקורים ועדויות החיילים האמריקאים על מה שהתחולל בהם זעזעו את דעת הקהל וזו הפעילה לחץ על הנשיא ואנשיו לפעול למען הקמת מדינה ליהודים כפיצוי על מה שלא נעשה בזמן השואה.

היריבות שהתפתחה במלחמה הקרה– המלחמה הקרה היא כינוי למאבק שהתרחש לאחר מלחמת העולם השנייה בין ארה”ב לברה”מ, המאבק היה סביב השאלה מי תהיה המעצמה העולמית החזקה בעולם והתחולל במקביל באירופה, במזרח הרחוק ובמזרח תיכון, מאבק זה התנהל בשתי צורות:

*מאבק על אזורי השפעה בעולם וניסיון לצרף עוד ועוד מדינות למחנה האידאולוגי של אותה מעצמה-המחנה הקומוניסטי מול המחנה הדמוקרטי-ליברלי.

*מרוץ חימוש גרעיני- יצירת מאזן אימה ויכולת מכה שנייה שאפשרה לכל אחת מהמעצמות להשמיד את המעצמה השנייה תוך שימוש בנשק גרעיני ,אם נשק כזה הופעל קודם לכן. אצל הרוסים הייתה תקווה להקמת מדינה קומוניסטית- הרוסים קיוו כי מהלך זה יגביר את תמיכת היהודים במשטר הקומוניסטי, ומנגד קיוו כי המדינה היהודית שתקום תהיה בעלת נטייה פרו סובייטית בגלל העולים ממזרח אירופה ובכך תוכל להצטרף לגוש המדינות שתומך בברית המועצות במלחמה הקרה, מנגד הייתה אמונתו של הממשל האמריקאי כי המדינה היהודית תהיה דמוקרטית ותעמוד לצידה במאבק הבין גושי מול ברה”מ על השליטה באזור. את מפת חלוקת הגושים במלחמה הקרה תוכל לראות בעמוד הבא
שיקול פוליטי פנימי בממשל האמריקני– הערכתו של נשיא ארה”ב טרומן כי תמיכה בהקמת המדינה ובפתרון בעיית העקורים תעניק לו תמיכה בקרב היהודים בארה”ב ותעזור לו לנצח את מערכת הבחירות של 1948.

היהודים עשו מאצים לגייס תמיכה מכל מקום בעולם:

הנה כמה דוגמאות- שני צעדים שעשו היהודים כדי לגייס תמיכה להצעה באו”ם:
* הפעלת לחץ על שליט ליבריה שיתמוך בהצעה באמצעות הבטחה שתמשך קניית הגומי לצמיגים מליבריה ע”י התעשיינים האמריקאים, דבר החיוני לכלכלה שלה.

* ניצול הקשר האישי בין קיסר אתיופיה ובין משפחת הקצין הבריטי וינגייט שסייע לאתיופיה במאבק מול הכיבוש האיטלקי במלחמת העולם השנייה. רצונו של קיסר אתיופיה להודות לקצין על עזרתו הובילו לפנייה של אשת הקצין לקיסר ובקשה כי לא יצביע נגד ההצעה באו”ם.

ההצעה עלתה לדיון סופי ואחרון במוצאי שבת 29.11.47 וזכתה לרוב של 33 תומכים- למעלה משני שליש מכלל חברות האו”ם

13 התנגדו ועוד 10 נמנעו.

את חלוקת הקולות תוכל לראות בעמוד הבא:

שימו לב לקטע הבא שמתאר את מאמצי גיוס התמיכה של היהודים:

פעילות בנושא עמדת המעצמות נמצאת כאן ועל הדיון באו”ם  כאן וגם כאן

שימו לסרט הבא שמתאר ומסכם את תהליך המאבק להקמת המדינה ועד לדיון באו”ם:

וגם פה:

כיצד הגיבו שני הצדדים להצבעה:

תגובת היהודים להחלטה:

*שמחה בכל רחבי ארץ ישראל ריקודים ושירים.

* תפילת הודיה סמלית בשער טיטוס ברומא, המקום שמסמל את יציאת היהודים לגלות אחרי חורבן המקדש, תחושה של סגירת מעגל.

תגובת הערבים:

*פרעות חמורות נגד הקהילות היהודיות בכל רחבי ארצות ערב (לדוג’ תימן, לוב עירק וסוריה.)

* התחלת פיגועי טרור ברחבי ארץ ישראל נגד יהודים –ראשית מלחמת העצמאות.

שימו לב לשני הקטעים הבאים שמבטאים בצורה ברורה את עמדת שני הצדדים:

הצד הערבי:  מחמוד נימר אל הווארי, מפקד הנג’אדה – ארגון נוער צבאי-לאומי של ערביי ארץ ישראל, אשר פעל ככוח לוחם ביפו, על התגובות להחלטת עצרת האו”ם: היהודים שמחו, חגגו ויצאו במחולות. ראיתי אותם בעיניי, בתל אביב, שרים ורוקדים על חוף הים, מול קולנוע מוגרבי וליד קפה פילץ. הייתי בין הרוקדים וראיתי כמה היהודים מאושרים. חזרתי ליפו וראיתי את האנשים מסתובבים, יושבים, ואומרים: היהודים שמחים, והאנגלים בגדו בנו.”

הצד היהודי: הנה ציטוט מדבריו של בן גוריון:

“זה מהימים הגדולים בהיסטוריה שלנו. אמנם קוצצו שאיפותינו.. צומצם השטח, ירושלים נעשתה בין לאומית כמעט ולא ניתנו לנו הרים.. למעלה משלושים נקודות ישוב שלנו בשטח הערבי, הגבולות רעים מבחינה צבאית ופוליטית.
אבל לא היו לנו הישגים גדולים מאלה: קיבלנו רוב חוף הים, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון, רוב השטחים הריקים, שני ימים, הכרת עצמאות על ידי רוב העולם, כל הדמוקרטיות, על ידי רוסיה ואמריקה גם יחד…לא ניתן לנו כל מבוקשנו ואף על פי כן איני יודע הישג גדול יותר משהשיג העם היהודי בבת אחת בהיסטוריה הארוכה שלו מאז הפך לעם.”

פתרון שאלות בגרות:

קרא את הקטע הבא וענה על השאלה שלאחריו:

“בפברואר 1947 החליטה ממשלת בריטניה לעזוב את ארץ ישראל ולהעביר את הטיפול בה לידי האו”ם . לימים אמר ארנסט בווין שר החוץ הבריטי : “הערבים , כמו היהודים , סירבו לקבל כל נוסחת פשרה שהניחה ממשלת בריטניה לפני שני הצדדים ” . ההחלטה לנטוש לא הייתה לרוחם של ראשי הצבא הבריטיים . הללו סברו שצעד זה יפתח פתח לחדירה סובייטית ויערער את רוחם של כוחות הצבא הפועלים בארץ ישראל . אולם קלמנט אטלי (ראש הממשלה) ובווין כבר החליטו , עקרונית, כי לאור הנסיבות החדשות שהתגבשו אחרי המלחמה יכולה בריטניה לוותר על ארץ ישראל ועל מצרים ואילו ארצות הברית , לא זו בלבד שלא הביעה נכונות להירתם לפתרון הבעיה, אלא אף חיבלה בהתמדה במאמציה של בריטניה, לקרע בין שתי המדינות היה משקל רב בהחלטה, מצוקת העקורים והלחץ שהפעילה ארצות הברית על מערכת קבלת ההחלטות של ממשלת בריטניה ;נוכח התפתחות ” המלחמה הקרה ” והמשבר הכלכלי בבריטניה , לא יכלה ממשלת לונדון להרשות לעצמה להרחיק מעליה את וושינגטון בשל נושא שאחרי הכל, לא היה בגדר אינטרס חיוני בריטי.

(מעובד ע”פ ב’ מוריס, 1948 : תולדות המלחמה הערבית-הישראלית הראשונה, רעננה עם עובד, 2010 עמ’ 53-54)

הצג והסבר שלוש סיבות שהביאו את בריטניה להעביר את בעיית ארץ ישראל להכרעת האו”ם, ע”פ הקטע.

תשובה:

הסיבות שהובילו את בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל להכרעת האו”ם ע”פ הקטע:
א. חוסר יכולתם של הבריטים לפתור את הסכסוך בארץ ישראל– ההתנגדות קיצונית לכל פשרה טריטוריאלית מצד הערבים בטענה כי כל ארץ ישראל שייכת להם וליהודים אין זכות למדינה ומנגד, סירוב היהודים לסגת מדרישתם למדינה עצמאית, שכנעו את בווין כי בריטניה רק תפסיד מהמשך המנדט, וכי בכל מקרה צפוי להם מאבק צבאי מצד הערבים והיהודים שיעלה להם בקורבנות וכסף רב.” הערבים , כמו היהודים , סירבו לקבל כל נוסחת פשרה שהניחה ממשלת בריטניה לפני שני הצדדים”

ב. המשבר הכלכלי בבריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה– החברה והמערכת הפוליטית עברה שינוי לאחר מלחמת העולם השנייה .אחד השינויים היה התחזקות הדרישה בתוך בריטניה לפרק את האימפריה ולהשקיע את המשאבים בשיקום ופיתוח בריטניה עצמה. לטענת האופוזיציה שהעלתה את הדרישה הזו, המחיר הכלכלי של תחזוקת האימפריה היה גבוה מהתועלת. בנוסף, התגברו הקולות נגד המאבק הצבאי בארץ ישראל שהטריד והתיש את בריטניה וחייב אותה להחזיק בארץ צבא גדול שעלה כסף רב, דבר שבריטניה התקשתה לעמוד בו בשל המשבר הכלכלי שהייתה נתונה בו בסוף המלחמה נגד הגרמנים.” נוכח התפתחות ” המלחמה הקרה ” והמשבר הכלכלי בבריטניה , לא יכלה ממשלת לונדון להרשות לעצמה” .

ג.החשש מעימות עם ארה”ב על רקע המחלוקת בשאלת ארץ ישראל– אנגליה רצתה להימנע מעימות כדי להמשיך ולשתף פעולה עם ארה”ב במלחמה הקרה נגד ברה”מ, בריטניה חששה לעמוד לבדה מול התפשטות הקומוניזם הרוסי בעולם שרצה להחליף את בריטניה כמעצמה, כמו כן, בריטניה רוצה את הסיוע כלכלי אמריקאי (תכנית מרשל) שהובטח לה אחרי המלחמה וזאת בתמורה לוויתור על שליטתה במושבות, הסיוע היה חיוני לשיקום בריטניה לאחר המלחמה, ארה”ב הפעילה לחץ כבד על בריטניה לוותר על ארץ ישראל ולבריטניה לא נותרה ברירה אלא להיענות ללחץ בתמורה למה שהובטח לה .” לקרע בין שתי המדינות היה משקל רב בהחלטה, מצוקת העקורים והלחץ שהפעילה ארצות הברית על מערכת קבלת ההחלטות של ממשלת בריטניה” .

ד. היציאה הבריטית מהודו- כבר במהלך שנת 1946 היה ברור לבריטניה שהיא תאלץ לעזוב את הודו ולהעניק לה עצמאות , לכן רבים בממשל הבריטי הבינו כי אין עוד צורך להמשיך ולהחזיק בארץ ישראל כבסיס שישמור על הדרך היבשתית והימית להודו. ” לאור הנסיבות החדשות שהתגבשו אחרי המלחמה יכולה בריטניה לוותר על ארץ ישראל ועל מצרים” .

קרא את הקטע הבא וענה על השאלה שלאחריו:

“במלחמה האחרונה התנסה העם היהודי בסבל ובייסורים בלתי רגילים…קשה להביע במספרים יבשים את מספר הקורבנות היהודיים של התוקפים הפשיסטים. באותם שטחים בהם היה שלטון הנאצים, הושמדו היהודים כמעט לחלוטין…מאות אלפי יהודים נודדים ברחבי אירופה בחיפוש אחר מקורות מחיה. רבים מהם נמצאים במחנות העקורים וממשיכים לסבול חרפת רעב ועוני…האו”ם אינו יכול להתייחס למצב זה באדישות. ניסיון העבר מלמד, ששום מדינה מערב אירופאית לא הייתה מסוגלת לספק הגנה לעם היהודי ולשמור על זכויותיו מפני אלימות הנאצים ועוזריהם…עובדה זו מסבירה את שאיפת היהודים להקים מדינה משלהם. יהיה זה בלתי צודק אם לא נאפשר לעם היהודי לממש מטרה זו.. אוכלוסיית ארץ ישראל מורכבת משני עמי – ערבים ויהודים… לא העבר ההיסטורי ולא המצב הקיים בארץ ישראל יכולים להצדיק כפייתו של פתרון חד צדדי: בזכות הקמת מדינה ערבית עצמאית ללא התחשבות בזכויות הלגיטימיות של העם היהודי, או בזכות הקמת מדינה עצמאית יהודית ללא התחשבות בזכויות הלגיטימיות של האוכלוסייה הערבית…”(נאום גרומיקו באו”ם 1947)

 על פי הקטע, הסבר את הנימוקים שהזכיר גרומיקו בנאומו כדי להצדיק את תמיכתו בהקמת מדינה יהודית, הסבר את חשיבות התמיכה הזאת לתוצאות הצבעת האו”ם.

תשובה:

מהם הנימוקים שמעלה גרומיקו כדי להצדיק את תמיכת ברית המועצות בהחלטת האו”ם:
א.נימוק מוסרי– הרוסים הזדהו עם היהודים ומצבם הקשה לאחר המלחמה-אלו שני העמים שסבלו מהנאצים יותר מכולם והרוסים סבורים שביכולתם לדאוג לשיקום היהודים כפי שהם שיקמו את עצמם, ברה”מ קיוותה גם כי דאגה ועזרה ליהודים תשפר את תדמיתה בעולם בעיני עמים ומדינות השואפות לעצמאות ” באותם שטחים בהם היה שלטון הנאצים, הושמדו היהודים כמעט לחלוטין”

ב. נימוק פוליטי– גרומיקו מותח ביקורת מרומזת על כישלון שליטתה של בריטניה בארץ ישראל וחוסר יכולתה לספק הגנה ליהודים מפני הנאצים וניתן לייחס זאת לשאיפתה של ברית המועצות לסלק את בריטניה מעמדת השפעה במזרח התיכון ובעולם ולהיות מעצמה דומיננטית במזרח התיכון ברה”מ קיוותה שסילוק בריטניה יקל על כניסתה מהאזור ויפתח בפניה אפשרויות חדשות בתחום המדיני “שום מדינה מערב אירופאית לא הייתה מסוגלת לספק הגנה לעם היהודי” (בדבריו על מדינה מערב אירופית רומז גרומיקו לבריטניה).

-בעקבות נאומו של גרומיקו והחלטת ברית המועצות לתמוך בהחלטת החלוקה, הצטרפו כל המדינות במזרח אירופה שהיו כפופות לברית המועצות לתמיכה בהחלטה ומהלך זה השפיע על עמדת ארה”ב שהזדרזה להודיע גם היא על תמיכה בתוכנית כדי שלא להפקיר את המזרח התיכון לידיים רוסיות (על רקע המלחמה הקרה) , הצטרפות מדינות אלו לתמיכה בתוכנית העניקה ליהודים את הרוב הנדרש בהצבעה.