יומן ההומור שלי

פרק 1- 2.2 סיטואציות הומוריסטיות והיתרון שהן מקדמות

מטלה זו גרמה לי לחשוב ודווקא שאני נדרשת לכתוב , קשה מאד לבחור,            לכן אכתוב רק חלק…

שחרור סטרס: תלמיד נפל במהלך ההפסקה. אמרתי לו שנחוץ לנו מקום נוסף לשבור בו קיר, האם אפשר להשתמש בשירותיו? 

למידה שיתופית ומהנה: * שוחחנו על כלי נגינה, שיתפתי את תלמידיי על איש שנחר לידי בעת קונצרט וכאשר נשמעו המצילתיים, הוא כל-כך נבהל שקפץ בכיסא שני מטר. 

* למדנו סוגייה של קונפליקט בתלמוד , שניים אוחזין, וכששני תלמידים פטפטו בשיעור , אמרתי “שניים פטפטנים” והילדים צחקו…

 * בפתיחת שיעור, התחלתי לצייר על גבי הלוח ארץ- עיר וכל ילדי הכיתה בהתלהבות יששש, משחקים, עניתי “כן” התחלנו לשחק ובסיום השיעור שאלתי מה נושא השיעור?

אני חושבת למידה דרך משחק מפתחת אצל הלומדים יצירתיות , שיתוף, הנאה והלמידה נחרטת בזיכרונם. 

פרק 2: 7.2 הפונקציות החברתיות של ההומור בחיי

צחוק מתרחש באינטראקציות חברתיות וזרז לקידום יחסי אנוש ולקידום חברתי. בחיים שלי יש להומור תפקיד מכובד בחיי ואת המשוב אני מקבלת מהאנשים שאני גורמת להם להעלות חיוך על פניהם. אני מאד מסכימה שצחוק גורם להקלה בדומה לסכנה שעברה. מה שמוביל אותי זה הגישה, החשיבה מסיטואציה שלילית

להעלות אותי ברמה האישית לסיטואציה חיובית המעלה חיוך על פניי.

הפונקציות החברתיות והדומיננטיות בחיי הן: התמודדות, תקשורת ונטרול מתחים. כל פעם שאני בסיטואציות לא צפויות ,אני מחפשת אנשים קרובים מסביבי שאוכל להיאחז, להעלות חיוך, להאמין בטוב, לצחוק על עצמי ועל כל העולם.

אני אדם שמח, חייכן ותמיד בחדר מורים שכל אחת נדרשת לכתוב את נקודות האור של הקולגות, לא כותבים: מאירה, שמחה, מצחיקה, מלאת אנרגיות חיוביות… זו דרך מעולה בשבילי ליצור תקשורת עם אנשים קרובים, רחוקים, ותיקים, חדשים… והרבה בזכות דרך התקשורת הזו, אנשים מחזירים לי

ומוקירים לי תודה.

תקשורת טובה מקדמת העברת מסרים , בדיחות בין הדובר לשומע.

לי חשוב תקשורת מכבדת עם הורי התלמידים, עם נותני שירות במגזר הציבורי, צוות המורות בחדר המורים, עם המשפחה.

הומור משרת אותי גם במצבי התמודדות בעיקר בתחום הבריאות, אני בהריון בסיכון – רעלת הריון ובמעקב אצל האחות תמיד אני מצחיקה אותה “הרגעת את המכשיר? במטרה שהמדדים לא יהיו גבוהים או אחרי קיסרי כבר במחלקה אני מנסה להפוך את הכאבים ואומרת למרדים “יש לך חומר טוב בשביל להוריד את הלחץ דם הזה?” הוא התחיל לצחוק והפכתי לו את המשמרת למהנה יותר. בעלי עבר ניתוח ממש חודש לפני התפרצות הקורונה לחיינו ובמשרד הקבלה, נשאל בעלי שאלות ותוך כדי לא מצאו את הצעת המחיר שקבלנו באופן פרטי מאשתו של הדוקטור. בשלב זה, אני מתחילה “לחקות” את אשת הדוקטור והפקידה מחוייכת, לא מפסיקה לצחוק ואומרת לי “וואו איזה כייף להתחיל ככה את המשמרת, את אישה מצחיקה!!!

אני טיפוס דומיננטי, חברותית וחייבת שחיי יהיו מטובלים בחיוך, צחוק, אנרגיות

חיוביות ואני חייבת להיכנס לחדר מורים, לחדר המנהלת, לכיתה ואם ישנה

אווירה קודרת, מתוחה, מעייפת בין האנשים / הילדים אני זו שתיכנס וחייבת

לשנות את האווירה ולהיות במרכז העיניינים. צחוק מתרחש ברוב הפעמים

בסיטואציות חברתיות, לכן אני מוזמנת לישיבות עם צוותים שונים, חברות,

משפחה שנהנים בחברתי וכל מפגש הוא אחר. אני חושבת שאני מסתכלת על

תחומי החיים שונה ולוקחת את החיים בקלילות, ככה אני הרבה פעמים עוזרת

לאנשים בגישה שלי והם פתוחים יותר לשתף אותי במחשבות, דאגות , לבטים,

בשורות אישיות .

בשנה שעברה כשחזרתי מחופשת לידה, הכרתי מנהלת חדשה שלא הצלחתי להבין אם היא מחבבת אותי או לא? הגיע מסיבת סיום כיתה ו’, כיתה שחינכתי שנתיים ומאד התרגשתי, הייתי מלאת אנרגיות, חיוכים והתרגשות עצומה. בצוותים הקודמים היתה מסורת בית ספרית שלאחר מסיבת הסיום,  כל הצוות נפגש במסעדה. פתאום, כלום, כל אחת הולכת לביתה ואני עם כמה חברותיי לצוות צועדת לעבר חדר מורים ושם פוגשת חלק מהצוות שהקדים אותי ומנהלת בית הספר. הסיטואציה זימנה לי לחקות אותה בפני כל הצוות והדמעות מבכי של צחוק לא איחרו לבוא. מבחינתי היה ביננו מתח שניטרלתי, הרבה אמרו לי שאני אמיצה והרבה זמן לא צחקו ככה… 🙂

הכרתי שש פונקציות חברתיות שונות המגוונות ומדגישות עד

כמה להומור יש תפקיד מרכזי בחיינו. 

פרק 3: 8.4 תגובה הומוריסטית לסיטואציה קשה בחיי 

במהלך עשור היו מגוון רחב של סיטואציות מלחיצות, בלתי צפויות ואני ניסיתי לנשום, לחשוב, לתכנן את תגובתי במיוחד לא להלחיץ את הצד השני של הילד.

כאשר חינכתי כיתה ג’ בבאר שבע, תלמיד שלי החליט במהלך שיעור שרוצה לסגור חשבון עם אחד התלמידים שהכעיסו אותו ושלף אולר.

אני יכולתי לקחת לו מהיד ולכעוס כמו תגובה הגיונית למען יראו וייראו הוא והלומדים, אך בחרתי שלא ושתגובה זו יכולה לפגוע בי, הילד יכול להשתולל ולפגוע בעצמו ובסביבה שלו. הגבתי ממש ברוגע, שאלתי מאיפה קנית? איך קוראים לזה? אני לא מכירה מי משתמש בזה? הילד צחק והיה ניתן להרגיש ירידת מתח , הלומדים גיחחו וניסו לשמוע את ההסבר שלו. אחרי שיצר איתי אמון וסמך עליי , מסר לי את האולר ואני דיווחתי למנהלת, קצין בטחון… במהלך הסיטואציה שאלתי את עצמי האם אני נוהגת בצורה נכונה ואחרי הסיטואציה חטפתי צרחות מהמנהלת שהייתי צריכה להוציא אותו ממרחב הכיתה בשלב הראשון. אני מאמינה שתרגול נוסף לאורך זמן כן ישפר את רמת הביצוע ההומוריסטית ויוביל לשינוי בלתי צפוי. יש נושאים שלא משנה איזו כיתה, הן תלוי תקופה עניין המזגן חום/קור, הבאת מטריה לכיתה, הילדים שמחליטים בשיעור לזרוק חפצים ולא חושבים שזה כלי נשק שיכול לפגוע באחר.

היה לי תלמיד שתפסתי אותו מתנשק עם אחת הבנות מכיתתו (כיתה ג’ חייבת לציין). כשנתפס על חם, אני ניסיתי לבדר אותו על ידי שאילת שאלות וגיליתי שהילד חשוף לפורנו בזמן שהוריו עובדים במכולת צמוד לביתו.

הרווחה נכנסה לתמונה בהמשך. המנהלת לא האמינה לי ופתחה מצלמות וראתה שחור על גבי לבן את הסיטואציה.

ילדים שנפצעים בהפסקה, אני תמיד מציעה לשטוף פנים ונותנת משהו מתוק, נרגעים ויוצאים מחוייכים. אני משלבת משחק והילדים מרגישים שאני מאמינה למה שאני אומרת ובדרך זו מתחברים אליי ללאט לאט, פותחים את ליבם ומשתפים אותי בדברים שאת המחנכת לא משתפים.

יום הורים: סיטואציה מאד מלחיצה, הילדים נכנסים בחרדה, כי ההורים קודם איימו ואני הופכת את כל העשרים דקות העומדות לרשותי במופע המשלב עובדות מספריות ציונים והחלק השני שיתוף בסיטואציות שונות מחיי הילד/ה בבית הספר ובכיתה. מטלה / חידה להורים הקשורה לילדם, כתיבה לילד משהו אישי, הזדמנות לראותו ולומר עד כמה יש הערכה כלפיו. אני מרגישה מאחרת בביתי , יש כיבוד, יש שתיה, משחק קלפים המאוורר רגשות, דווח שלי ונקודות לשימור ולשיפור ולבסוף תלונות הציבור של הילד/ ההורה, בקשות, מענות ותמיד ברכה עם משהו מתוק כדימוי” מאחורי כל ילד, עומד הורה המאמין בו”.

ניחום אבלים, לא פשוט. אני משתדלת לצפות בתמונות, להעלות זכרונות עם המשפחה וכן לגרום לחיוך קטן, אין מה לעשות החיים ממשיכים!!!

בעלה של אחות של חברתי נפטר בפיתאומיות- דום לב ואני לפני מספר שנים טיפלתי להם בתאומים שהיום כבר מסיימים תיכון. חברה שלי אחר כך אמרה לי , את פשוט העלית להם חיוך על הפנים, תודה שהגעת, אין עלייך!!! בקשתי מהם שילכו לשיחות עם איש מקצוע בכדי לאוורר רגשות. הסכימו.

כמורה וכאדם אני מביאה את האישיות שלי לכל מקום בו אני נמצאת, זה מה שמייחד אותי וגורם לאנשים סביבי צחוק, הנאה, חוש הומור ולי לשלוט בתגובה, אני מאפשרת אלטרנטיבה אחרת לבכי, לאיבוד שליטה.

מתבדחת על עצמי המון שיבינו שגם אני בן אדם, משחררת מתח, מסיחה את דעתם מהרגש השלילי ומאפשרת להם להסתכל בפרספקטיבה שונה על הסיטואציה העוזרת להם להירגע, נעים יותר, יש הנאה לאורך זמן.

לדעתי, תרגול לאורך זמן יכול בהחלט לשפר את היכולת להגיב באנרגיה חיובית והומוריסטית וזה מדבק אחרים, אחרים לומדים מזה ומתנסים גם להגיב בדרך אחרת לשינויים בלתי צפויים.

פרק 4: 10.2 הומורפוביה

לאחר שהאזנתי לחלקו הראשון של הפודקאסט הומורפוביה בחינוך, לצערי ישנם

אנשים שמפחדים מהומור וזה משפיע על הנורמות בסביבה ומשתלט על חייהם.

אני מאד מסכימה ומזדהה שישנם אנשים שיש להם רצון מצד אחד להצחיק,

לצחוק, אך מצד שני יש להם חסמים, פחדים להיתפס כמטופש או להרגיש

שמאבדים שליטה.

אני נהנית מכל רגע שאני מגיעה לבית הספר, לא זיהיתי בי חרדה כלשהי עד כה.

אני אוהבת להיות במרכז העיניינים ולראות עוד מישהו מחייך/ שהעליתי על פניו

חיוך.

אני לימדתי בכמה בתי ספר לאור מעברי דירה וההומור בהחלט לא מושרש בתרבות בתי הספר. אני כמורה מרגישה דרישות מגבוה, מדריכות שונות במקצועות הליבה שמשנות את ההנחיות באופן המקשה על עבודת המורה והתוצאה בלבול, פספוס וחבל!!! יש עין בוחנת, לחץ, עמידה בזמנים, שעות תובעניות שמרוקנים את הסוללה מהמורה, אין משאבים לקדם את תחום ההומור.

להומור יש השפעה אדירה כמקדם למידה, אני משתדלת להשתדרג ולמצוא דרך להשתמש בהומור במרחב הכיתה, טיולים, הרקדות, משחקים, פעילויות שיקדמו את הלמידה ויבנו קשר של אמון ביננו.

אני מרגישה שאני משפיעה על אנרגיית ההומור בבית בספר ובסביבה בה אני נמצאת כ”צוות הווי ובידור”, הרבה פעמים אני מרגישה שאם אני לא אעשה, אארגן, אהיה יצירתית – לא יהיה!!!

לדוגמא: חג פורים, חג שמח ואני מתכננת את קדם פורים, יום פורים, משלוחי מנות בצוות. השנה אני בשנת שבתון, כמה חברות צוות יצרו קשר בחופשת פורים ואמרו לי שהשנה זה לא היה אותו דבר כמו בכל שנה, היה חוסר אנרגיה בחדר מורים, בפעילויות של הילדים וזה לא היה זה.

הכרתי כמה מוקדי פחד שגם אני חוויתי וחווה עד היום, על חלק הצלחתי להתגבר בעזרת ניסוי וטעיה ובעזרת הרבה תעוזה ורצון ליצור עניין, הנאה, הנעה במהלך השיעורים אותם אני מלמדת. כמו שיש מורות בעלות פחדים, אני מאמינה שיש גם ילדים חרדתיים. ערכתי לעצמי לאורך הדרך רפלקציה, ניסיתי להיכנס לכיתה כשחקנית , כמורה מתלהבת ומסקרנת מנושא הנלמד, להתחבר יותר לנושא והתוצאות היו בשטח לעומת שיעור פרונטלי, יבש, לסמן וי ולא חוויתי התלהבות והנעה מצד הלומדים.

זמן מוגבל: בשנותיי הראשונות היה לי מאבק תמידי בהספק הנושאים הלימודיים אל מול למידה בדרך מגוונת, מלאת צחוק, שמחה, חיוך. עם הזמן הבנתי שאני מכל שיעור צריכה להנות, הילדים מרגישים זאת ומרותקים לשיעור בסקרנות, מעלים מוטיבציה ללמידה משמעותית. בשנים האחרונות, השתניתי ושיניתי, חשוב בעיני לנסות לשחק, לקיים פעילויות לימודיות אחרות עם הלומדים והם מאד נהנים סביב הנושא הנלמד (המרוץ למיליון, מי רוצה להיות מליונר, ארץ- עיר, בימת הדיבור) בסופו של דבר זה מה שהם זוכרים וגם ההורים, את החוויות המעוררות רגש.

הפחד להיתפס כמורה חנונית, מצחיקה היא לא מקצועית, מיועדת להיות גננת, ממש מעציב אותי. אני בעצמי ילדותית, קלילה ואין מה לעשות צריך “להשתטות גם לפעמים”.

אני כן זיהיתי מורה הומורפובית שהבעיות האישיות מאד השפיעו עליה במפגשי גיבוש צוות, תמיד לא רצתה לקחת חלק, לשתף,, היתה לה פסימיות מובהקת , לחץ, דאגה ותסכול. אני לקחתי אותה תחת חסותי ופשוט שוחחתי עימה, דובבתי, הצחקתי,  הראיתי לה כיווני חשיבה שונים. אני מאמינה שאפשר וצריך לשנות ולחזק את האנרגיות בקרב צוות ההוראה המוביל את בית הספר וסביב אנרגיית ההומור. אני לא חושבת שאנשים הומורפובים שמים לב לסביבה שלהם, מאד מרוכזים בעצמם, לא מגדילים ראש, אלא מעדיפים להגיע לעבודה וללכת וחווים הפרעות חוזרות ונשנות בכיתה. מניסיון, הילדים בעיני מרגישים את מצב רוחה של המורה והדבר משפיע על אופי השיעור. ישנה השפעה על הלומדים- מתחילים לצבור פער לימודי, לא נהנים בשיעור, אין מוטיבציה להצליח, ריחוק מהמקצוע. השפעה על ההורים שניזונים מהלומדים ועל אקלים בית הספר.

הפחדים מושרשים במערכת החינוך וכל אחד מאיתנו יש לו תפקיד להחיות

אנרגיות, לשים לב לקיומה, לעורר מודעות ולזהות את הפחדים שיכולים להופיע

אצל אחד מאנשי הצוות ולהציע עזרה מקצועית/ ייעוץ. חשוב להקשיב לשפה,

לבטא את הפחדים ולפנות זמן, מקום, להעיז, לנסות, לטעות ובעיקר לאהוב

ולהתחבר לעצמך.

פרק 5: 11.3 שימושים בהומור בטוח

הומור תורם לבריאות, משפר תקשורת, מקדם תהליכי למידהץ את ההומור ניתן ללמוד בשני שלבים: 1. ליצור מודעות ולאסוף מידע של סגנון ההומור. 2. אימון, תרגול- פרקטיקה. בעקבות צפייה בסרטון הבנתי שישנן סיטואציות בחיינו המאפשרות להומור להיות בטוח, כי זהו המקום שאנו מרגישים בו בטוחים ומוגנים. הומור בטוח עם ילדים מאפשר לראות את הילד הפנימי שלי. אמא שלי במהלך הילדות וכנערה מתבגרת וכאישה תמיד אמרה לי את ממש ילדותית, את מתנהגת כמו תינוקת. זו אני!!! עם ילדים זה הומור תמים, כנה, אמיתי ואני מרגישה שהזמן עצר מלכת וחזרתי לאחור בזמן. משחקת איתם במגרשים, יש פעילות המצריכה טיפוס, תחרות כלשהי אני יחד איתם, מורל בטיולים… אני יורדת לגובה העיניים שלהם. אני לא חושבת שאני מרגישה בטוח להתבדח רק בסיטואציות מסוימות, לעיתים אני מפתיעה את עצמי. אני התנסיתי מכל אחד מהשימושים ברמות שונות. חיות מחמד,מסכימה שיוצרות חיבור, מחזקות קשרים ונוחות. הילדים שלי מאד צוחקים, עושים תרגילים עם הכלבה שלנו וזה מאד תורם אחד לשני ובכלל לאנרגיות בבית. אני נהנית לצפות בכך, פחות מרגישה בטוחה בעצמי לאור פחד אישי. אני מתשדלת לשנות, השתפרתי בכך שהכנסתי כלבה לביתי, אבל יש עוד דרך ארוכה. אני כן יכולה להתבדח עם זרים, לא ברמה של לשתף אותם בסודות, אבל כן לנסות לשבור קרח, להתיידד, לנסות ליצור חיבור בדרך כלל בטיסות לחו”ל, בבית ספר חדש, בנותני שירות לציבור, שכנות חדשה, חנויות שונות.

לגבי אלכוהול, אני נוהדת לשתות באירועים, אבל הרבה אומרים לי שאני צא זקוקה לאלכוהול כדי להרגיש נינוחה. אלכוהול מרדים אותי ברוב הפעמים.

לי לא נוח לצחוק במקום שאני לא מרגישה בטוחה או שלדעתי לא מתאים באותו הרגע, הזמן (יש להפעיל שיקול דעת).

לא נוח לי לצחוק בסיטואציות עצובות הדורשות ממני רצינות, הקשבה, שיתוף והבנה.  או סיטואציות שאני ובעלי הוזמנו לחברים והנושא היחיד זה עד כמה קשה? כמה חובות וכל מיני סוגיות על חינוך ילדים.

התכנים מעיקים, יש תחושה שכל מה שתגידי, תצחיקי לא יגרום לשינוי.

בפועל לא תואם מציאות, שיפוצים, קניות, בזבוזים מה שעוד יותר מעצים את התחושות שלנו לא להשתמש בהומור בטוח.

למדתי שהסיכוי שאוכל לתרגל הומור בצורה בריאה יגדל משמעותית אם נבין את הרגשות הכואבים לנו (השליליים), את הפחדים והכעסים.

פרק 6: 11.5 שאלון HSQ

Affiliative = 42

Self-enhancing = 49

Aggressive = 22

Self-defeating = 35

Humor Enhancing- Self – הומור לשיפור עצמי

אנשים שקיבלו תוצאה גבוהה בהומור זה בדרך כלל מסוגלים לשמור את
נקודת המבט ההומוריסטית שלהם אפילו בזמנים של לחץ ומצוקה. הם תמיד
מסתכלים על הצד המצחיק של דברים ומשתמשים בהומור כדי לעודד את
עצמם. אפילו כשהם לבדם, הם לעיתים קרובות משועשעים מהאבסורדיות
של החיים. מחקרים מראים שאנשים שקיבלו תוצאה גבוהה בהומור זה נוטים
להיות יציבים יותר נפשית, ולא נוטים בקלות להיות מיואשים, חרדתיים או מדוכאים. הם מתמודדים טוב עם מצבי לחץ ונוטים להיות אופטימיים.

התוצאה שקבלתי בשאלון בהחלט משקפת את מי שאני כאישה שלאורך במסע בחיי משתדלת מאד להסתכל באופן חיובי ואני מודעת שיש עליות ויש קשיים, מורדות שעד כה הובילו אותי לטעות, להצליח, ללמוד, לעשות לעצמי רפלקציה האם אני פעלתי נכון? האם אני במקום הנכון? להאמין בעצמי שיהיה טוב, אני טיפוס אופטימי, מסתפקת במועט ואומרת תודה על זה. לא הכל ברור מאליו בחיינו. אחרי ניתוח קיסרי, הצוות בבית חולים אמר לי , הלוואי שכל היולדות היו כמוך!!! שאלתי: למה? ענו לי שאני מבדרת, יש לי אנרגיות טובות, חיוך למרות הכאבים והחוסר נעימות. לאנשים יותר נוח להתחבר לאנשים מלאי שמחה.

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מעודדת אחרים וזה נותן לי סיפוק אדיר לנפש.

פרק 8: רפלקציה

הכתיבה התהליכית תרמה ללמידה משמעותית ובכל שלב בלמידה, הכתיבה גורמת לאוורר רגשות, להעלות זכרונות, לשאול שאלות, להבין האם אני מצחיקה, צוחקת, חייכנית ושמחה.

גיליתי שאני טיפוס בדרן ועדיין יש לי לאן לשאוף ובמה להשתפר, כמו כל דבר בחיים חשוב לקפוץ למיים ולתרגל, להעיז, לנסות דברים חדשים וללמוד מהצלחות ומטעויות.

בתחום המשפחתי, אני משתדלת להצחיק את בעלי, את הילדים ולהכניס פלפל וצחוק הביתה. אני מצליחה והם לעיתים ממשיכים את אטרף הצחוק. לפעמים אני מעוותת מילים בטעות מבלי להתכוון ובעלי צוחק על זה ומזכיר לי , לא מסוגל לשכוח לי את זה ומתגלגל מצחוק ( חינוואי, קיווי , KFR)

בתחום המקצועי, אני משתדלת בשיחות עם ההורים, עם התלמידים ועם הצוות להראות צד מצחיק, חיובי המראה חשיבה אחרת לכל תחום בחיים. אנו נוטים ישר לחשוב על השלילי, על הנורא מכל- לא מקדם אף אחד לשום מקום!!!

בעקבות הכתיבה ביומן, הפכתי להיות מודעת לחוש ההומור שלי, יש לי אנרגיית הומור המקרינה אופטימיות הומוריסטית של הנשמה הפנימית שלי. חשוב לזהות את האני הרגשי שלי. במפגשים חברתיים, הסביבה מחכה שאני אהיה באור הזרקורים ואצחיק, אשבור את הקרח. לי אישית זה מאד מחמיא.

הכתיבה העלתה לי את המודעות עד כמה לצחוק יש השפעה חיובית על חיינו ועל בריאותינו. והופתעתי לגלות שלהומור אין חקר מדעי בחיי החברה.              ישנן סגנונות הומור שונים, ישנם שימושים שונים להומור ומטרות שונות אותן נרצה להשיג. נהניתי לכתוב, לשתף ודרך הכתיבה ללמוד על עצמי ולנתח סיטואציות, להבין איזה סוג הומור אני מעדיפה, מתי אני עושה שימוש בהומור בטוח, איך אני מתמודדת בסיטואציות פחות מצחיקות ומצליחה להוריד חרדה, מתח ותסכול. גיליתי עד כמה אנשים צורכים ממני אנרגיה ועד כמה קשה להם שאני לא באנרגיה מירבית באותו יום. אי אפשר תמיד להיות טיפוס שמח, ניתן גם לפרוק, להתפרק ולהזיל דמעה- מאד משחרר!!!

קבלתי החלטה שיש המון סיטואציות שיש לשחרר ולהפוך לסצנה מצחיקה והדברים נקלטים בחמשת החושים באופן משמעותי יותר לאורך טווח רחב יותר. בכתיבה גרמה לי להעלות זכרונות מתוקים שקיבלתי פידבק מהסביבה וכך אני זוכרת את האירועים הרבה יותר טוב.

תודה רבה על הזכות הנפלאה, נהניתי במהלך הקורס, שמחה שהלכתי עם הלב ובחרתי את הנושא שמאד חשוב בתקופה שכזו וגרם לי להעשיר ידע בתחום ההומור. הלמידה היתה מלאת תוכן, מטלות כתיבה שונות ומגוונות בעקבות קריאה, צפיה בסרטונים השונים.