הנעל הראשונה בהסטוריה

ברכה לילדי כיתות א’-ב’

חג שמח וחופש נעים.

שתהינו בימים אלו ושתמיד תשמחו.

שתעזרו להורים וגם תשחקו.

מיהונתן ונדב הסופרים של “הנעל הראשונה בהיסטוריה” וכל כיתה ו’ דורון. 

פעם לפני הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה רחוקה ששמה היה סוליגמה חי לו אדם בשם סולי, שהיה מלקט צמחי מרפא. 

בכל בוקר יצא סולי לטיול ביער שהקיף את כפרו, וליקט צמחי מרפא, ובצהרי היום היה מקבל את אנשי הכפר שביקשו את עזרתו. הוא ידע להכין כל מיני משחות ואבקות מרפא. 

באחד מהטיולים של סולי ביער, נדקר סולי ברגלו מקוץ של שיח ורדים שהיה מכוסה בעלי שלכת. הקוץ היה גדול וחד במיוחד, והכאיב לסולי מאוד.

סולי חזר לביתו והכין לעצמו מייד משחה שמקילה על כאבים, אך בנוסף התחיל לחשוב, מה הוא יכול לעשות על מנת שדבר דומה לא יקרה שוב.

במשך שבוע, לילה אחר לילה, אחרי טיפול באנשי הכפר, המשיך לנסות ולמצוא פתרון.

סולי ניסה לעטוף את רגליו בבד, אך פתרון זה לא היה לשביעות רצונו, הוא ניסה ליצור תחתית לכף רגלו מבוץ, אך כשדרך בשלולית התחתית התפרקה, לבסוף באחד מטיולי הבוקר נתקל בקליפת עץ גמישה ועם זאת חזקה במיוחד, שלא ראה בעבר. מיד צץ רעיון במוחו של סולי והוא הלך לאסוף גבעולים של צמח שהכיר שגבעוליו ועליו חזקים במיוחד וקשים לקריעה.

סולי חזר בהתרגשות לביתו ונסגר שם למשך יומיים.

כשיצא מהבית היו לרגליו ״רגליות״ , כך הוא כינה את המצאתו, שהיו בעצם קליפות העץ קשורות לכפות הרגליים עם הגבעולים והעלים של הצמח שאסף.

סולי טייל בכפר, וכל אנשי הכפר התפלאו ושאלו מה יש על רגליו ומדוע.

סולי סיפר לחבריו את הסיפור על הקוץ הגדול, והראה להם את ה״רגליות״ שהכין. 

אנשי הכפר התלהבו מה״רגליות״ וביקשו ממנו שיכין גם להם.

מאותו יום חוץ מליקוט צמחים סולי גם הכין ״רגליות״ למי שביקש. ונהיה מפורסם בכפרים של סוליגמה.

(ודרך אגב עם הזמן אנשים הורידו את המילה ״רגל״ מהשם  ״רגליות סולי״ וקראו להן ״סולי יות״…)