מבצע קדש – מלחמת סיני
![]()
רקע
“מלחמת סיני” הידועה גם בשם “מבצע קדש” התרחשה בין ה29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ”ד בחשוון עד א’ בכסלו תשי”ז) בין ישראל, בריטניה וצרפת מחד לבין מצרים מאידך ונחשבה למבצע המקיף ביותר שערך צה”ל עד לאותה תקופה.
שטח הלחימה העיקרי היה אזור חצי האי סיני.


איך הכל התחיל?
מבחינתה של ישראל, מלחמת סיני הייתה מלחמת מנע שכל מטרתה הייתה לפתור שלוש בעיות שהיו באותה העת עם מצרים:
1. פעילות טרור– פעילות של הסתננות לישראל למטרות גנֵבה, שוד, חבלה ורצח, שהחלה עם תום מלחמת העצמאות.
2. ערעור מאזן הכוחות– עסקת הנשק מספטמבר 1955 עם צ’כוסלובקיה הזרימה למצרים נשק סובייטי בכמות ובאיכות שעלתה על מה שהיה מצוי בזירה עד כה בנוסף להקמת המפקדה הצבאית המשותפת למצרים, סוריה וירדן (שהצטרפה ערב המלחמה) והצהרות מנהיגי ערב, ערערו בבת-אחת את מאזן החימוש ואת כוח ההרתעה של ישראל. וביססו את חששה של ישראל כי בכוונתן להכחידה כאשר תגיע שעת הכושר.
3. פגיעה בחופש השיט– מצרים נקטה שלל פעולות נגד ישראל הסותרות את המשפט הבין-לאומי והן חסימת המעבר בתעלת סואץ בפני כלי שיט ישראליים בשנת 1951, כעבור שנתיים מנעה מעבר סחורות לישראל גם באוניות הנושאות דגל זר, בשנת 1953 חסמה גם את השיט הישראלי במְצרי טיראן, ובספטמבר 1955 הרחיבה סגר זה גם לתחום האווירי של המְצרים.

המצב במזרח התיכון ערב המלחמה
ב-26 ביולי 1956 הודיע נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, על הלאמת תעלת סואץ ועל הקדשת ההכנסות מהפעלתה למימון בנייתו של סכר אסואן כתגובה לנסיגת ארצות-הברית ממימון המפעל. הניזוקות מהלאמת התעלה היו בריטניה וצרפת ששלטו בתעלה באותם ימים והפיקו ממנה רווחים בזכות חשיבותה במסחר הימי במזרח התיכון ובעולם בכלל. הפעילות המדינית ליישוב המשבר לא נשאה פרי, ושתי המעצמות החלו לשקול פעולה צבאית.
באותה שנה, בו בזמן שיחסי ישראל-צרפת התהדקו, וזו סיפקה לישראל נשק בכמויות ניכרות, היא מטפחת יחסים עם בריטניה ולאחר הלאמתה של תעלת סואץ, הובילה לשיתוף פעולה צבאי משולש נגד המצרים.
מהדורת חדשות באנגלית על הלאמת התעלה

תכנית המלחמה
שלוש השותפות נפגשו בסאוור שליד פאריז, וב-24 באוקטובר הסכימו על תוכנית פעולה שעיקריה היו:
ישראל תפתח ב-29 באוקטובר בפעולה צבאית שתיצור איום על תעלת סואץ; למחרת יתערבו שתי המעצמות וידרשו ממנה וממצרים להסכים בתוך 12 שעות להפסקת אש, להסגת כוחות מהתעלה ולתפיסה זמנית של עמדות מפתח לאורכה על ידי כוחות אנגלו–צרפתיים להבטחת חופש השיט.
אם מצרים לא תסכים לתנאים אלה, יפתחו שתי המעצמות בפעולה צבאית נגדה ב-31 באוקטובר.
צה”ל היה מוכן למבצע. התוכניות המבצעיות היו מוכנות זה מכבר, הסיוע הצרפתי בנשק ובציוד הקל על צה”ל, הופעלו כוחות ניכרים, ולראשונה הופעלו מפקדות אוגדה. ב-25 באוקטובר החל גיוס מילואים – צעד שהובן כנובע מהמתיחות שהייתה עם ירדן באותה העת, ולכן איפשר להשיג הפתעה מוחלטת בחזית המצרית.
מהלך המלחמה
פתיחת המלחמה – 29 באוקטובר
לפנות ערב, הוצנח גדוד 890 ממזרח למעבר המיתלה בסיני וחטיבת צנחנים ממונעת מס’ 202 צלחה את גבול מצרים, כבשה את קונטילה והחלה להתקדם מערבה במטרה לחבור לגדוד 890 בחיפוי חיל האויר. פעולות אלו שהובנו כפעולת גמול נרחבת נגד בסיס הפידאיון הערבי בנח’ל (שגרם לפעילות טרור והסתננות לישראל) הספיקו בכדי ליצור איום על התעלה שהעניק לשותפותיה של ישראל (בריטניה וצרפת) “סיבה” להתערב. באותו זמן פעלו מטוסי חיל האוויר לניתוק קווי הטלפון בסיני ולשיבוש מערכת הקשר המצרית. באותו ערב השלים צה”ל את “פעולת התגמול” ע”י כיבוש שני פתחי כניסה נוספים לחצי האי סיני: ראס א-נקב והעיירה קוסימה.

30-31 באוקטובר
נכבשו הצבחה, קציימה, מוצבי החוץ של אום כתף, תמד, נח’ל, סכר הרואיפה וג’בל ליבני (ע”י אוגדה 38, חטיבת הצנחנים 202 וחטיבה 7), מבצע של חטיבה 10 באום כתף השתבש אולם הסתכם בנטישת השטח ע”י הכוחות מצריים ונפילתו בידי צה”ל.
בערב ה30 באוקטובר, בהתאם לתכנית, הציגו צרפת ובריטניה את האולטימטום לשני הצדדים בידיעה שהסיכוי שתתקבל ע”י שליט מצרים- קלוש.
למחרת, בערב ה31 באוקטובר, החלו כוחות בריטניה וצרפת בהפצצת שדות התעופה המצריים.



קרב המיתלה, בו נהרגו 38 ונפצעו כ120 מלוחמי חטיבת הצנחנים, הפך לאחד מסיפורי הגבורה הבולטים ביותר בצה”ל.
מידע נוסף אודות קרב המיתלה:


במהלך ה-1 בנובמבר
מוצבי רפיח נכבשו חלקית, הג’יראדי נכבש וקרב המיתלה הושלם (ע”י חטיבה 1, חטיבת השריון 27 והצנחנים)
2-5 בנובמבר
נכבשו: ביר גפגפה, אל־עריש, א־טור, רצועת עזה, דהב, ראס נצראני, ושארם א־שייח’ (ע”י חטיבה 7, 27, גדוד מחטיבה 202, חטיבה 11, חטיבה 9 והצנחנים)
הושלמה ההשתלטות על דרום סיני ועל האיים טיראן וסנפיר.
ובכך הושלמה השתלטותו של צה”ל על חצי האי סיני.



עם סיום המלחמה
קיבלה מליאת האו”ם החלטה הדורשת מהמדינות הפולשות לסגת מהשטחים שכבשו ומצרים קיבלה חזרה את השליטה על חצי האי סיני וכמובן על תעלת סואץ. מצד ישראל (שהחזיקה לאחר המלחמה בין היתר במיצרי טיראן) נטען כי סגירתם תהווה עילה למלחמה נוספת וכתגובה התחייבה ארצות הברית לדאוג לחופש שיט ישראלי במיצרי טיראן.
למרות שנכפתה על ישראל עזיבת השטחים שכבשה, הביאה המלחמה הישגים נוספים והם הטחת חופש שיט ישראלי במיצרי טיראן, שקט יחסי בגבולות מצרים, ירדן ולבנון והתרשמות מצד מדינות עולם שלישי שהחלו לשחר יעוץ צבאי מישראל.
בהמשך נחסמו מיצרי טיראן בפני שיט ישראלי מה שגרם, בין היתר לפרוץ מלחמת ששת הימים ב5 ביוני 1967.
המלחמה הסתיימה לאחר 8 ימים, עם 817 פצועים, 3 נעדרים, שבויי אחד
ו172 הרוגים יהיה זכרם ברוך


Published: Apr 14, 2020
Latest Revision: Apr 21, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-775383
Copyright © 2020