סיפור חייו

אברהם דפנר נולד בשנת 1924 בפולין בעיר זאווירצ’ה להוריו- צרקה וראובן. הוא למד ב”חדרים” ובבית ספר עממי, ומגיל 10 היה פעיל בתנועת הנוער ה״ שומר הדתי״ ( תנועת נוער ציונית דתית). כאשר הוכשר לחיות בארץ ישראל ולמד במסגרות שונות ושם קיבל הרבה ניסיון בתחום המעשי. בפרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 העיר בה התגורר הייתה מהראשונות שנכבשו על ידי הנאצים. יהודי האיזור נוצלו והוטלו עליהם גזרות רבות. ביוני 1940 העיר כולה הייתה מוקפת בתיל והצעירים נשלחו למחנות, שם עבדו בכפייה בגרמניה. בשנת 1943 גורש גורש אברהם עם הוריו למחנה ההשמדה באשוויץ. בשנים הראשונות של הכיבוש המשיכה התנועה שבה היה אברהם לערוך מפגשים סודיים ובהם הם למדו להשתמש בנשק וניסו לפגוע בנאצים. כל משפחתו של אברהם נשלחה למחנות השמדה ונהרגה על יגי הנאצים. אברהם החזיק מעמד בתנאים קשים גם כשהמצב היה נראה בלתי אפשרי ועל אף הקושי הרב הוא עודד יהודים אחרים, עזר בהשגת לחם ועשה כל שביכולתו לעזור לעם יהודי. מהאשוויץ עבר למחנה ריכוז בשלזיה ושם העבידו אותו בפרך.

המשך סיפור חייו

מרוב סבל הוא החליט לשים קץ לחייו והפיל את עצמו מסלע גבוה. משום שהיה פועל שקדן הנאצים טיפלו בו ולאחר מכן המשיכו להעביד אוצו. עד לסיום המלחמה הועבר אברהם בים כמה מחנות ולבסוף ניצל. לאחר המלחמה אברהם השתתף בארגון הכשרה דתית של תנועת ״תורה ועבודה״, פעל בחוגי נוח״ם דתי וב״בני עקיבא״. עלייתו לארץ התעכבה בגלל הנחיצות ופעילותו הרבה בקיבוץ. כאשר סוף סוף ניתנה לו האפשרות לעלות לארץ הבריטים גילו את אוניית המעפילים שלו  והועבר לקפריסין. בקפריסין הוא  השקיע את רוב זמנו ללמידה. בשנת 1947 הוא עלה לארץ. הוא התגורר בארץ בתל אביב ועבד כפועל אך היה לו קשה לא להיות חלק מקבוצה והחליט תעבור לכפר עציון ושם מצא מהר את המקום שלו. הוא שירת .ב״הגנה״, בחטיבת ״עציוני״ והשתתף בקרבות רבים

?איך הוא מת

כשהתחילו ההתקפות מצד הערבים, אברהם עלה לכפר עציון ובמהרה השתלב שם מבחינת עבודה, חברה, שמירה והגנה על המדינה העתידית- מדינת ישראל. אברהם היה חלק מאוד מרכזי ופעיל בצוותו, הוא השתתף בקרבות נגד התוקפים, באימונים ובעבודות יצור . בקרב האחרון שבו אברהם השתתף הוא עמד בעמדה מספר 7, האזור הערבי של הכפר ושם נפל יחד עם כל אנשי העמדה. אברהם היה בן עשרים ורבע כשנפל וכ- 130 ממגיני כפר עציון נהרגו באותו יום. גופותיהם נמצאו לאחר שנה ב- כ”ה בחשוון תש”י (17.1.1949) והוא הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים בהר הרצל שבירושלים. כמו כן, יום לאחר הקרב , ב- ה’ באייר תש”ח (14.5.1948) היה יום ההכרזה על מדינת ישראל.

דברים שנאמרו עליו

נאמר עליו שהיה אדם טוב ואהוב על כל חבריו. נאמר עליו שתמיד ידע לשדר ביטחון ואפטימיות לחבריו ועזר לכל מי שהיה בסביבתו. בנוסף, נאמר עליו שהוא תמיד   נרתם לעזור לאחרים ונתן תמיד גם כשלא היה לו. כמו כן נאמר עליו שאהב להיות חלק מקבוצה ואנו יכולים לראות זאת בזמנים שונים בחייו- בתנעות הנוער, בשואה ובתפקודו בארץ.

הנצחה

ב 14.4.1964, כרך ל”ד גיליון 31: “על שם גיבור”. פורסם ב “דבר לילדים” סיפור קורות חייו של אברהם על ידי קרובת משפחה. דבר לילדים היה שבועון פופולרי לילדים מבית “דבר” שהוקם בשנת 1931. לצערנו אברהם לא הונצח בשום מקום חוץ מהגיליון כיוון שהיה נצר אחרון ואין לו המשכיות. אנו שמחים שחקרנו עליו והחיינו את זיכרונו ואת האדם שהוא.

?מה למדנו עליו וממנו

אברהם דפנר לדעתנו הוא השראה ודמות לחיקוי. היו לו תכונות מקסימות שהפכו אותו להיות האדם המיוחד שהיה. תחילה, הוא נהג לעזור רבות לזולת במהלך חייו. בשואה הוא גרם לאנשים להיות אפוטימיים וחזקים, הוא הביא להם לחם כאשר היה לו וגם בצבא העזרה לזולת באה לידי ביטוי בכך שאם אחד מחבריו היה זקוק לעזרה או לתמיכה הוא ידע להשרות ביטחון ולהצחיק אותם. אנו למדים מכך שגם אנחנו יכולים לעזור לזולת, בין אם זה להתנדב, לתרום ולשמח אנשים, זה עושה הרגשה טובה על הלב לשני הצדדים. כמו כן, הוא היה אדם מאוד אופטימי במהלך חייו וחבריו אמרו עליו שהתקווה שלו תחזיק אותו בחיים. אנחנו מתחברים לאופטימיות ולתקווה במיוחד כיום, בימי הקורונה, שהדבר העיקרי שעוזר לנו להישאר שמחים זה התקווה שבקרוב הכל יעבור ושנחזור לשגרה שלנו. נוסף על כך, לפי דעתנו תכונה מרכזית שמאפיינת אותו היא מנהיג. הוא אהב לקחת פיקוד, להשתתף ביוזמות ותמיד הצטיין ביוזמה אירגונית. לדוגמה, אברהם וחבריו הקימו את תנועת הנוער ״תורה ועבודה״ שהוקמה ומתקיימת בחוות אשבאך בבוואריה. אנו למדים מכך שחשוב לקחת חלק בהשתתפות ביוזמות ושחשוב גם ליזום דברים בעצמנו.

המשך

יתרה מזאת, אהבת הארץ הייתה אחד מן הערכים שאפיינו אותו יותר מכל. הוא שירת בהגנה והשתתף במלחמות על אף הידיעה שהוא מסכן את חייו והיה מוכן להקריב את עצמו לטובת המדינה. אנחנו לומדים מהאופי שלו שפטריוטיות היא תכונה חשובה מאוד והוא אחד מן האנשים שבזכותם יש לנו היום מדינה. על כך, אין מילים לתאר את הצורה שלנו אליהם. בנוסף, אברהם נחשב בעינינו לאדם חרוץ ושקדן משום שלאחר השואה, כשהיה במחנה בקפריסין, הוא למד את החומר שהיה אמור ללמוד בזמן שהתרחשה השואה אפילו שלא היה מחוייב לעשות זאת. אנו חושבים כי החריצות שלו מאפיינת אותו מאוד ושגם אם יש משהו שמעכב אותו בדרך, הוא משלים אותו והולך לפי המטרות שלו. לאור דברינו נסכם ונאמר שעבורינו אברהם מסמל גיבור מפני שגם אם היה לו קשה הוא עזר ליהודים, עודד אותם ופעל למען המולדת – הן במהלך השואה והן במהלך המלחמה שבה נהרג.

יהי זכרו ברוך הוא