בחוברת זו נסביר בהרחבה מהן זכויות

האדם והאזרח ומה חשיבותן במשטר

דמוקרטי

אז מאיפה צמח רעיון הזכויות הטבעיות?

זכויות האדם  הן חלק מתפישה מוסרית-פוליטית המתארת זכויות יסוד המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם.
תיאור הזכויות כטבעיות משמעותו שהן אינן מוענקות ע”י השלטון ואינן תלויות בו.
התפישה הדמוקרטית מקבלת כעקרון יסוד את אחריות השלטון לשמירה על הזכויות.

מקורה של תפיסה זו הוא  בהוגי הדעות של תנועת ההשכלה שדברו על החשיבות שבקיום משטר שדואג ומתחשב ברצון האזרחים שלו ואחת הדרכים היא להבטיח את זכויותיהם בכמה תחומים בסיסים כמו שמירה על ביטחונם כבודם רכושם וחירותם האישית.

כדי להבין זאת נצפה בסרט הזה:

נתחיל בזכות הבסיסית ביותר:

הזכות לחיים ולביטחון:
זכותו של כל אדם לקבל הגנה על חייו מפני כל פגיעה וזאת מתוך הכרה שנטילת חייו של אדם או פגיעה בגופו במכוון היא המעשה הבלתי מוסרי ביותר בחברה האנושית.
הזכות לשלמות הגוף ואיסור על פגיעה בגופו נובעת גם מכבוד האדם ואיסור השפלתו כלומר יש ניסיון למנוע מאדם לחיות בפחד מפני פגיעה פיזית ומפני השפלה.

חובת המדינה להגן על חייהם של כל בני האדם החיים במדינה וחובה זו באה לידי ביטוי בחוקים האוסרים על רצח הריגה אלימות לסוגיה ומגבילים את כוחה של המשטרה ומנגד תפקיד המשטרה והצבא להגן על אזרחי המדינה מפני גורמים עוינים מחוץ לגבולות המדינה.

חובת המדינה להגן על חיי אזרחיה נוגעת גם לתחומים בריאות הציבור כלומר, הגנה על בריאות הציבור ומניעת התפרצות מחלות מדבקות, זיהומים וכולי ,זאת ניתן להבטיח ע”י אספקת שירותי רפואה לציבור (בתי חולים, מרפאות) ומתן חיסונים.

<p

אחת מהסוגיות הבוערות בנושא היא סוגיית נשיאת הנשק בארה”ב:

וגם בישראל סביב פרשת שי דרומי:

וגם בתחום הבריאות, הממשלה יוזמת מבצע חיסון כדי להגן על בריאות האזרח:

הזכות לקניין:
לכל אדם הזכות להחזיק ברכוש / בדבר שיש לו ערך כלכלי ולעשות בו כרצונו.
אין לפגוע בקניינו של אדם ואין להתערב בו (הן קניין חומרי והן קניין רוחני ) .
זכות לקניין היא הזכות להחזיק ברכוש פרטי וליהנות ממנו ללא התערבות אחרים
במה זה יכול להתבטא:
* איסור להיכנס לשטח הנתון בבעלות פרטית ללא אישור הבעלים
* אין להפריע לאדם להשתמש ברכושו כרצונו .
אדם יכול להעביר את קניינו לאחרים ע”י מכירה, מתנה, מתן זכויות יוצרים ועל האחרים חל איסור להעתיק מחקר מאמר, ספר, מחזה תוכנת מחשב, תקליטי מוזיקה ללא קבלת אישור מהיוצרים.
גם זכות זו יכולה להתנגש עם אחרות והיא אינה מוחלטת ולעיתים המדינה מגבילה אותה למשל, כאשר היא מפקיעה אדמות לצורכי ציבור(סלילת כבישים)צורכי בטחון כל הפקעה כזו מחייבת מתן פיצוי לנפגע שיכול להיות קניין חלופי או פיצוי כספי.

קניין רוחני – כלומר זכויות היוצרים של אדם על כל יצירה המצאה, פטנט, הפקת תקליטים, הפקת תוכנות מחשב סרטים ביצוע מחקרים וכתיבת מאמרים.
זכות זו, מבטאת את החירות האישית, מקנה ביטחון ומספקת את צורכי האדם. היא אינה מוחלטת, המדינה יכולה לפגוע בה ע”פ חוק, כמו בגביית מיסים והפקעת קרקעות.
מהי עבירה על זכות הקניין:
* איסור להיכנס לשטח הנתון בבעלות פרטית ללא אישור הבעלים
* אין להפריע לאדם להשתמש ברכושו כרצונו .
אדם יכול להעביר את קניינו לאחרים ע”י מכירה, מתנה, מתן זכויות יוצרים ועל האחרים חל איסור להעתיק מחקר מאמר, ספר, מחזה תוכנת מחשב, תקליטי מוזיקה ללא קבלת אישור מהיוצרים.
גם זכות זו יכולה להתנגש עם אחרות והיא אינה מוחלטת ולעיתים המדינה מגבילה אותה למשל, כאשר היא מפקיעה אדמות לצורכי ציבור(סלילת כבישים)צורכי בטחון כל הפקעה כזו מחייבת מתן פיצוי לנפגע שיכול להיות קניין חלופי או פיצוי כספי.

והנה דוגמאות בנושא:

ובכתבה הזאת:

מה קורה בכפר שלם

הזכות להליך משפטי הוגן:
זכותו של כל אדם לקבל הגנה על זכויות האדם, מפני פגיעות לא מוצדקות במהלך העמדה לדין והליך פלילי. אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו.
כל אדם זכאי למשפט הוגן ופומבי (חובה לזכור 2 דוגמאות):
ייצוג ע”י עו”ד, שופטים בלתי תלויים, ענישה בהתאם לחוק בלבד, זכאי לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו, זכאי לערער לערכאה גבוהה יותר, משפט בדלתיים פתוחות.
למרות החובה לקיים משפט בדלתיים פתוחות, ישנם שלושה מקרים בהם ניתן לקיים את המשפט בדלתיים סגורות:
-משפט של קטינים ,על מנת לא לפגוע בעתידם.
– משפט שכולל אינפורמציה שפרסומה עלול לפגוע בביטחון המדינה.
-חלקים במשפט קשורים לעדות שבה מבקשים העדים לשמור על פרטיותם.

שימו לב לסרט הבא:

הזכות לכבוד:
הזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל / מזלזל / מבזה / פוגעני / לטיפול או יחס אכזרי ובלתי אנושי.
הזכות לכבוד כוללת שתי זכויות נוספות:
הזכות לחיות ללא חשיפה / התערבות / חדירה לחייו, לגופו, לחפציו =הזכות לפרטיות  .
זכות זו מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה התערבות וחדירה לחייו והוא זקוק לאוטונומיה כדי לפתח את היצירתיות ומימושו העצמי
אדם יתקשה לפתח דעות אם ידע שהוא נתון כל הזמן למעקב חשיפה וביקורת
מהי פגיעה בפרטיות (ע”פ חוק הגנת הפרטית 1981)
*חדירה פיזית למקום פרטי של האדם ביצוע בדיקות על גופו בניגוד לרצונו חדירה לביתו או למשרדו בלא ידיעתו
* פרסום מידע על חייו הפרטיים של אדם ללא הסכמתו, גם אם מדובר במידע אמין
* פרסום שמו או תמונתו וזה גורם לשבירת האנונימיות שלו לגרום לו אי נחת ואף בושה ובכך לפגוע בכבודו.
* איסוף מידע על האדם באמצעים של האזנת סתר, צילומים ואמצעי מעקב אחרים

הזכות שלא יפרסמו אודותיו מידע שיקרי שלילי =הזכות לשם טוב.-זכותו של אדם ששמו לא יוכפש ולא יפגע ללא סיבה ואולם יש פרסומים שמהווים באופן בולט פגיעה בשמו הטוב של האדם ואולם אינם מהווים חדירה לפרטיות למשל ביקורת על צורת קבלת החלטות תסב נזק לשמו הטוב של אדם אך לא תהא משום פגיעה בפרטיות משום שהביקורת היא על עבודתו ולא על חייו הפרטיים.
לעומת זאת האזנות סתר יכולים להוות פגיעה בפרטיות אך לא פגיעה בשמו הטוב של האדם. שמדובר על פגיעה בשמו הטוב של האדם, יסוד האמת הוא עניין מכריע שעשוי לשמש הגנה למפרסם.
אם אדם מכהן במשרה ציבורית ומנסה ליצור לעצמו דימוי חיובי ובידי אדם אחר מצוי מידע אמיתי שעשוי להפריך זאת הרי שאין כאן פגיעה בשמו הטוב של האדם.
בהתנגשות שבין הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב ובין זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי יש מקום להעדיף את זכות לפרטיות.

שימו לב לדוגמאות הבאות:

הזכות לחירות:
הזכות לחירות נובעת מן ההכרה שבני אדם הם יצורים אוטונומיים בעלי תבונה הרוצים לשלוט בחייהם לכוונם ע”פ רצונם ולשאת באחריות לבחירותיהם.
לכל אדם זכות לחיות/להחליט/לעשות/לפעול/להימנע מפעולה/לבחור/לעצב את אישיותו על פי רצונו החופשי (היבט חיובי).
אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו (היבט שלילי).
מן הזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות (חופש הביטוי, חופש המחשבה והמצפון, חופש התנועה, חופש העיסוק, חופש הדת, החופש מדת ועוד).
הזכות לחירות מקורה בהכרה שבני האדם הם יצורים אוטונומיים בלי תבונה הרוצים לשלוט בחייהם לכוונם על פי רצונם ולשאת באחריות לבחירותיהם.
חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות ונגזרותיה וגבולות הפגיעה הסבירה שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית.

מדוע יש צורך להגביל ולסייג את הזכות לחירות: 
פגיעה בזולת – אם הזכות לחירות של אדם אחד באה על חשבון זכויותיו של אדם אחר יש צורך להגביל אותו. לאדם אין חירות לפגוע באדם אחר, לקחת את רכושו, לפגוע בגופו, בכבודו וכו’
פגיעה בחברה – את הזכות לחירות יש להגביל ולסייג אם השימוש בה עלול לגרום לפגיעה בחברה כמו למשל הפרת הסדר, פגיעה בביטחון המדינה או הפרה של ערכים מקובלים בחברה.
פגיעה של האדם בעצמו – הזכות לחירות תוגבל בכדי להגן על האדם מפני עצמו (כמו למשל במקרה של נטיות אובדניות).

חופש הביטוי:
לכל אדם זכות לבטא/להפיץ את עמדותיו/דעותיו/אמונותיו בכל דרך )לבוש, פולחן, תקשורת, אמנות, בדיבור, בכתב וכו'( ובפומבי/בגלוי.
במישור החברתי זכותו של כל פרט לדרוש מידע על כל המתרחש בשלטון, המדינה ובכלל בתחומים הציבוריים. חשיפה ברבים של מגוון דעות ודיונים המבססים את העמדות השונות הקיימות בחברה ובמדינה, מגדילה את הסיכוי שאדם יבחר בדעה שקולה וטובה יותר. כמו כן, מכיוון שמדובר בריבונות העם זכותו של כל אדם לקבל מידע שיעזור לו לגבש את עמדתו על תפקודו של השלטון שבחר, ללא מידע כזה, לא יוכלו האזרחים להעביר ביקורת על השלטון. מחופש הביטוי נגזרות הזכויות לחופש ההפגנה ולחופש המחאה וכן – זכות הציבור לדעת.

חופש ההפגנה- זכותו של כל אדם להפגין בכל נושא שבו הוא מרגיש שנעשה לו עוול מצד רשויות השלטון או חברות מסחריות
מטרת ההפגנה היא לאפשר לאזרחי המדינה השפעה על תהלכי קבלת ההחלטות.
לעתים קיימת התנגשות בין חופש הפגנה ובין חופש התנועה של אזרחים אחרים, ולכן נקבע שכל הפגנה מצריכה אישור של המשטרה שמבטיחה שההפגנה לא תסכן את שלום הציבור תפגע בסדר הציבורי.

. המטרה של חירות המידע היא לאפשר לחברים במדינה דמוקרטית לקבל החלטות מושכלות ומתוך חשיבה ביקורתית על סמיך נגישות למידע הנוגע לפעילותם של נבחרי הציבור בעמדות השלטון.

והנה כמה דוגמאות:

וגם כאן על השילוב בין חופש הביטוי לבין חופש דת:

מהן ההגבלות על חופש הביטוי:
חוק איסור לשון הרע:
זכותו של אדם שלא יפורסם נגדו מידע שקרי המכפיש אותו.
לכן חוקקה הכנסת בשנת 1965 חוק איסור לשון הרע. שמטרתו לקבוע כי כל פרסום כזה שנעשה במכוון מוגדר כעבירה פלילית שדינה מאסר של עד שנה או פגיעה אזרחית שאדם יכול לבקש תמורתה פיצויים
ע”פ החוק לשון הרע מוגדר כל פרסום שמשפיל אדם בעיני הציבור או עושה אותו מטרה ללעג, משפיל אדם בשל מעשיו או התנהגותו או בשל מוצאו .
כל פרסום שפוגע במשרתו של אדם או בתחום עיסוקו.
הגבלה נוספת היא הטלת צנזורה על ידיעות ,בעיקר ביטחוניות, שעלולות לפגוע בביטחון המדינה או בשלום הציבור.

חופש המחשבה והמצפון:
לכל אדם זכות להחזיק בכל דעה/מחשבה בכל נושא לפי בחירתו.
(זכות זו מוחלטת בשונה משאר הזכויות ותקפה כל עוד היא קשורה באמונתו הפנימית של האדם ואינה באה ליידי ביטוי בפעולה חיצונית של השמעת הדעה).
לכל אדם זכות לפעול בהתאם למצפונו/לא לפעול בניגוד למצפונו.
(מצפון – ערכים מוסריים הנובעים ממקורות שונים).
חופש המצפון מוגבל למשל בפציפיזם ( השקפת עולם השוחרת לשלום) השקפה שאינה מוגבלת בישראל כהצדקה לגיטימית לקבלת שחרור מחובת השירות בצה”ל.

חופש התנועה:
לכל אדם זכות לנוע כרצונו בחופשיות ולהימצא בכל מקום. זכות הכניסה החופשית למדינה מוקנית לאזרחים בלבד.

ניתן ע”י צו של בית משפט להגביל את זכות זו ע”י כליאה, מעצר בית ,צו הרחקה, שלילת רישיון, מעצר מנהלי.

למשל :

או זה:

חופש העיסוק:
לכל אדם זכות לעבוד בכל עבודה / מקצוע / משלח יד בכפוף להכשרה נדרשת / רישוי. חופש העיסוק מוענק בישראל לאזרחים ותושבים בלבד.

כאמור,  החוק מגביל את חופש העיסוק בכך שלחלק מהמקצועות נקבעה תקופת הכשרה מקצועית (כגון: הוראה,רפואה,עריכת דין) וכן מוטלות מגבלות על עיסוק במכירת נשק וסמים.

שימו לב לכתבה הבאה: מה חשוב יותר רישיון ישראלי לעבוד בתור אחות או דאגה לבריאות הציבור:

וגם כאן:

חופש דת:
לכל אדם הזכות להחזיק בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, לקיים כל טקס, מנהג, או פולחן.
חופש מדת:
לכל אדם הזכות שלא להחזיק באמונה, לא להשתייך לקבוצה דתית, לא לסבול מכפיה או הטפה דתית, לא לקיים טקס או פולחן דתי בניגוד לרצונו.

שימו לב לדוגמאות הבאות:

הזכות לשוויון:
אין להפלות אדם בשל זהותו, שיוכו סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת, גזע, מין, העדפה מינית, צבע עור, מוצא, מראה חיצוני, מוגבלות מסוימת), אלא במקרים של שונות רלוונטית לנושא הנידון – הבחנה מותרת.

מובן מצומצם: לכל אדם הזכות לשוויון בפני החוק ולשוויון פוליטי (הזכות לבחור ולהיבחר).
מובן רחב: זכות לשוויון הזדמנויות במובן הכלכלי והחברתי.
– אופני היישום הראויים של הזכות לשוויון שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית (לגבי המובן המצומצם – הגבול בין אפליה פסולה להבחנה מותרת. (לגבי המובן הרחב -משמעות שוויון ההזדמנויות הרצוי).

אפליה פסולה:
פגיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם ללא סיבה מוצדקת, על בסיס קריטריון שאינו רלוונטי לעניין. בפרט בשל זהות, שיוך סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת, גזע, מין, העדפה מינית, צבע עור, מוצא, מראה חיצוני, מוגבלות מסוימת). לדוגמא: אי קבלה של אדם לעבודה רק בשל צבע עורו, פיטורי אדם מעבודתו בשל נטייתו המינית.

שימו לב לדוגמאות:

מדיניות של העדפה מתקנת:
הענקת הטבה לאוכלוסייה מקופחת / מופלית / חלשה, למשך זמן מסוים, במטרה לצמצם פערים ולהגיע לשוויון.
לדוגמא: שריון מקומות לנשים או לערבים בכנסת או במשרות ציבוריות, שריון מקומות באוניברסיטה לסטודנטים משכונות מצוקה, הקלות במס לתושבי עיירות פיתוח וכו’
ישנו ויכוח ציבורי לגבי היקף השימוש הראוי במדיניות זו בין השאר מכיוון שהיא יוצרת אפליה כלפי פרטים אחרים.

טיעוני המתנגדים למדיניות העדפה מתקנת:
1.התערבות המדינה תקטין את הרצון של בני הקבוצה החלשה להתאמץ ולהשקיע כדי להגיע להישגים בתחומים שונים.
2.התלות של הקבוצות במדינה עלולה להביא לתביעות נוספות של קבוצות אחרות מהמדינה
3.המדיניות הזו יוצרת אפליה, ייתכן שאנשים בעלי כישורים מתאימים נדחים בגלל מספר מקומות משוריין.

עוד על אפליית נשים בחברה והדרך לשוויון תוכלו לקרוא כאן

שימו לב לדוגמאות:

מדיניות של הבחנה (מותרת):
הענקת יחס שונה לבני אדם באופן מוצדק, כאשר השונות רלוונטית לנושא הנידון, או כשמדובר על הטבה כלפי אנשים שהם שונים ויש להם צרכים מיוחדים שהם רלוונטיים לעניין.
חוקים רבים מאד בכל דמוקרטיה מבוססים על הבחנה.
הבחנה היא התייחסות שונה לאנשים שבהווה מצבם שונה לא מפני שנעשה להם משהו או נחסך מהם בעבר אלא כי מעצם טבעם הם שונים ( כמו: תחבורה מוזלת לעיוורים, חנייה לנכים, התאמות לימודיות לליקויי למידה )

דוגמאות נוספת להבחנה: 

העלאת משכורת לחיילים קרביים

יחס שונה לילדים עם אלרגיות מסכנות חיים– האם לתת לה לישון בחדר נפרד בטיול?

שילוב ספורטאים טרנסג’נדרים בתחרויות ספורט רשמיות

למי מגיע פטור מתור?

ומקרים של העדפה מתקנת:

פסק הדין בראון נגד מערכת החינוך

שריונים ברשימת הליכוד לכנסת

פסק הדין בראון נגד מערכת החינוך

זכויות פוליטיות:
זכויות פוליטיות הינן זכויות הקשורות לתחום הפוליטי – לשותפות בניהול המסגרת המדינית.
זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח: הזכות לבחור ולהיבחר, והזכות להתארגן כמפלגה המתמודדת בבחירות(מוענקות לאזרחי המדינה בלבד).
זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות: חופש ההפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון (אינן מוגבלות לאזרחי המדינה).

מהן הזכויות האזרחיות/הפוליטיות:
1. הזכות לבחור – זכותו של האזרח לבטא את עמדותיו הפוליטיות ע”י קביעה של הרכב השלטון.

2.הזכות להיבחר – זכותו של האזרח להשפיע על הנעשה במדינתו בתפקיד באחד ממוסדות השלטון.

3 .חופש ההתאגדות הפוליטית – זכותו של אזרח להתחבר לקבוצה, ובמסגרתה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים.
מבחינה פוליטית פרוש הדבר שזכותו של האדם להתאגד ולפעול למען מטרה משותפת חד עם האחרים וכך להשפיע על החיים הציבוריים.
חופש ההתאגדות מאפשר, במישור הפוליטי, להקים מפלגות וזה חיוני לקיום דמוקרטיה אמיתית וחברה חופשית.
במישור האזרחי, זכות זו מאפשרת לכל קבוצת עובדים להקים ועד עובדים שיוכל לייצג את האינטרסים שלהם בפני הנהלת המקום שבו הם עובדים.
ניתן להביל את חופש ההתאגדות אם ההתארגנות עלולה לפגוע בביטחון המדינה מהוה סכנה לשלום הציבור .
בישראל, ע”פ חוק יסוד הכנסת סעיף 7 א ,ניתן לאסור על קיומה של כל התארגנות פוליטית שבמצע שלה יש הסתה לגזענות או שמצהירה על שלילת אופייה היהודי או הדמוקרטי של המדינה.

4. חופש המחאה וההפגנה הפוליטית – זכותו של אזרח לבטא את דעתו על אופן התנהלותו של השלטון ועל פעולותיו 

שימו לב לסרטון ההדגמה הבא על הזכות לבחור ולהיבחר:

זכויות כלכליות – חברתיות:
זכויות חברתיות הן אינן חלק מהזכויות הטבעיות של אדם אלא, הן זכויות מוענקות ע”י השלטון/המדינה כפרי מדיניות חברתית כלכלית של המדינה. לכן, הן ניתנות לשינוי ולביטול. זכויות חברתיות יוענקו בדרך כלל ע”י השלטון , בהתאם ליכולתו התקציבית, במדינות דמוקרטיות רבות זכויות אלה מוענקות בצורה מוגבלת ומדודה.
הן יבואו ליידי ביטוי בחקיקה, במענקים, בקצבאות, בסבסוד וכו’
מטרתן: להבטיח קיום אנושי בכבוד / להבטיח רמת חיים בסיסית.

אז מהן הזכויות החברתיות:

1. הזכות לקיום בכבוד – לרמת חיים נאותה )סבירה(: זוהי הזכות לחיות ברמה סבירה ואנושית ע”י סבסוד מוצרי יסוד, קצבאות, דמי אבטלה, השלמת הכנסה וכו’.

2. הזכות לדיור: הזכות לקורת גג ולמגורים נאותים, ע”י דיור ציבורי, משכנתאות, מענקים והלוואות דיור בתנאים נוחים.

3.הזכות לבריאות ולטיפול רפואי: אחריות המדינה לסיפוק השירותים לשמירה על בריאות האזרח ע”י ביטוח בריאות ממלכתי.
בישראל השמירה על זכות זו מתבצעת ע”י :

1.חוק ביטוח בריאות ממלכתי המאפשר טיפול רפואי מסובסד לכל.(הכולל למשל “סל תרופות” מלא וצודק המסבסד את כל התרופות והטכנולוגיות מצילות ומאריכות חיים והמקלות על סבל החולים).

2. הקמת בתי חולים ממשלתיים והכשרת רופאים ביחס הולם לגודל האוכלוסייה.
3. דאגה לקיום שירותי בריאות נגישים(מבחינת מקום וקרבה למקום המגורים) לכלל האוכלוסייה וברמה זהה.(כגון מרפאות וקופות חולים).
4.הזכות לחינוך: הזכות לקבל השכלה על מנת שאדם יתפתח להיות עצמאי כאדם וכאזרח, ע”י:

א. קביעת גיל מינימום ומקסימום לחינוך חובה (חוק חינוך חובה).

ב. הגדרת אפשרויות בחירה בין מוסדות החינוך ואזורי הרישום השונים.

ג. סיוע(סבסוד) במימונם של שירותי חינוך לכלל האוכלוסייה.

5. זכויות עובדים ותנאי העסקה– זכויות שהמדינה מחייבת את המעסיקים להעניק לעובדים על פי חוק.
הזכות של כל אדם לתנאי עבודה בסיסיים והוגנים, כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, הבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה, מתן ימי חופשה, הגנה מפני פיטורים שרירותיים.
המדינה יכולה לסייע להגן על זכות זו ע”י:

1.חקיקה הכוללת זכויות ספציפיות רבות המקימות חובות על המעסיקים: כגון “חוק שעות עבודה ומנוחה”, “חוק חופשה שנתית”, “חוק שוויון הזדמנויות בעבודה”, “חוק שכר שווה לעובדת ולעובד”, “חוק שכר מינימום”, “חוק הגנת השכר”, “חוק פיצויי פיטורין”, “חוק דמי מחלה”, חוק עבודת נוער”, “חוק עבודת נשים”.
2. פיקוח של משרד העבודה, המסחר והתעשייה על אכיפת חוקי העבודה.

על זכויות נוער בנושאי תעסוקה ניתן לקרוא כאן

הנה כמה דוגמאות:

וגם כאן בתשדיר שהפיק כאן 11 על זכויות בני נוער:

זכויות קבוצה/ מיעוט
זכויות קיבוציות הניתנות לקבוצות אתניות-תרבותיות- מיעוטים לאומיים, באות לידי ביטוי בתחומים הבאים: שפה, חינוך, תרבות, ייצוג כקבוצה.
מטרתן להסדיר בצורה מוסדית את זהותה הייחודית של הקבוצה במדינה.
המדינה קובעת את היקף הענקתן ואת מידת התמיכה המוסדית בהן (לעומת זכויות הפרט של המיעוט שהן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה ).

המושג מיעוט מתקשר, קודם כל לקבוצות שקטנות באופן מספרי מאוכלוסיית הרוב במדינה. בנוסף, מתקשר לרצון לשמר לעצמו את הזהות הייחודית, ולהנחיל את ערכיו לדורות הבאים. המיעוט מצפה בדרך כלל מהמדינה הדמוקרטית הליברלית לתמוך בו, כדי לשמר את רעיונותיו.

מקורן של זכויות מיעוטים הוא בהתפתחות התודעה הלאומית ששאיפתה העליונה היא הגדרה עצמית, או אוטונומיה בתחומי החיים השונים. לא כל המדינות הדמוקרטיות רואות את עצמן כמחויבות להכיר בזכויותיה הייחודיות של הקבוצה, ולהגן עליהן בחקיקה, משום שלא מדובר בזכויות אדם, מעצם היותו אדם, אלא בזכויות אדם כחלק מקבוצה, זכויות שאמורות לשמור על זהותה וייחודה של הקבוצה.
למשל: מערכת חינוך אוטונומית, אוטונומיה בשפה – אוטונומיה לשונית, יום שבתון ע”פ הדת, זכות לקיום מצוות, אוטונומיה בשיפוט דתי (קיומם של בתי דין שרעיים וכו’), וייצוג בפרלמנט ובמוסדות השלטון.

שימו לב לטבלה בעמוד הבא שמסבירה את מצב זכויות המיעוטים בישראל:

אם תכנסו לכאן תוכלו ללמוד על מצב המיעוטים במדינות שונות .

וגם דרך הקטע הזה:

התנגשויות ואיזונים בין הזכויות:
זכויות האדם המבטאות ערכים מרכזיים בכל חברה אנושית אינן ניתנות למימוש מוחלט, מכיוון ש:
1.במקרים רבים הן מתנגשות בינן לבין עצמן.
2. מימושן עשוי לפגוע ביעדים חיוניים אחרים של המדינה (ביטחון המדינה, שלום הציבור, בריאות הציבור, טובת הציבור, הסדר הציבורי).
הפתרון לבעיית ההתנגשות בין הזכויות הוא עשיית “שקלול ואיזון” בין הזכויות תוך חיפוש הפתרון שיאפשר הגנה מרבית על שתי הזכויות ופגיעה מועטה ככל האפשר בכל אחת מהן. עניין זה הוא קשה ומורכב אך עצם המודעות לבעייתיות ולצורך לשקול ולאזן בין הזכויות הוא החשוב מכל. את השקלול והאיזון עורך בדרך כלל בית המשפט.

שקלול: -יש להעמיד זו מול זו את חומרת הפגיעה בזכות אחת מול חומרת הפגיעה בזכות אחרת, או ביעד/אינטרס ציבורי אחר,
איזון: ולקבוע פיתרון המאזן בין הדרישות הסותרות והמאפשר הגנה מרבית על שתי הזכויות, תוך פגיעה מעטה ככל האפשר בכל אחת מהן . קביעת הגבולות בין הזכויות השונות הוא תפקידה של מערכת המשפט, ועליה מוטלת החובה לקבוע איזו זכות גוברת במקרה של התנגשות שכזו.

האם יש קשר בין חובות וזכויות טבעיות?
האם אדם שלא מקיים את חובותיו לא יקבל את זכויותיו?
אין קשר בין קיום החובות, כגון שירות בצבא, נהיגה ע”פ חוקי התנועה.. לבין זכותו של האדם להצביע לכנסת למשל. כלומר זכויות האדם הן טבעיות ובסיסיות ולא מגיעות לאדם מטוב ליבו של השלטון, ולכן אין השלטון יכול לקחת אותן ממנו, גם אם עשה עבירות ולא מילא את חובותיו כאזרח במדינה.
התנגשות בין זכויות:
הזכויות הן יחסיות/אינן מוחלטות – הן סותרות לא פעם זו את זו ובאף חברה אנושית הן אינן ניתנות להגשמה באורח מלא. לכן במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לאינטרס ציבורי נדרש איזון סביר בין הזכויות/פגיעה מידתית בזכות הנפגעת.
העילות הבסיסיות המוצדקות להגבלת זכויותיו של אדם היא כאשר מימושן פוגע בזכויות הזולת או באינטרס הציבורי

בצד הזכויות לכל אזרח יש חובות שהוא חייב למלא מעצם העובדה שהוא חי במסגרת חברתית במדינה.
מהם חובות האזרח :
חובות כאדם מוסרי:
1.לגלות סובלנות כלפי האחר ולכבד את זכותו להאמין, לחשוב ולהביע את עמדותיו גם אם הן עומדות בסתירה לדעתו.
2. לכבד את זכויות האזרח ולדווח על כל מקרה של פגיעה בזכויות אלו שנעשית לאדם.

חובות מתוקף החוק:
1.ציות לחוק ולגופי אכיפת החוק
2. לשלם מיסים
3.לגלות נאמנות למדינה

חירות שנובעת מאזרחות טובה ואחריות לחברה דמוקרטית
1.לממש את זכותו האזרחית ולהשתתף בעיצוב החיים הציבוריים והפוליטיים ע”י השתתפות בבחירות.
2. לבקר את השלטון
3.למסור מידע על עוולות חברתיות

האם מותר להתנות מימוש זכויות בביצוע החובות?
מדי פעם נשמעת הטענה לפיה אין להעניק זכויות אדם ואזרח למי שאינו ממלא את חובותיו.(למשל אינו משרת בצבא). התשובה על כך היא כי בדמוקרטיה אסור להתנות מימוש זכויות(טבעיות) במילוי/קיום חובות, ולפגוע בזכויות שלא קשורות ישירות להפרה עצמה.
זאת מכיוון שהזכויות טבעיות/בסיסיות שייכות לאדם ולא לשלטון ולכן אסור לשלטון לפגוע בהן אם הן אינן קשורות ישירות לעבירה שעבר או לחובה שהפר.
למשל, אם אדם עובר עבירה; אינו משרת בצבא, אינו משלם מיסים וכיו”ב, מותר להטיל עליו אך ורק את העונש הקבוע באותו חוק בגין הפרת אותה חובה,(כגון קנס או מאסר, הפוגעים במקרה זה בחירות או בקניין), אך אין לפגוע בזכויות שאין להן קשר לחובה או לחוק הנדון.(למשל לשלול את זכותו לבחור או להיבחר).

ולסיכום כל הנושא נצפה בתרשים הבא:

משימת סיכום ליחידה נמצאת כאן

שאלות תרגול:

1.בית משפט השלום בתל אביב האריך את מעצרו של אדם שהטריד מגישת חדשות פופולרית ,האדם התקשר פעמים רבות,ושלח לה מאות הודעות טקסט לטלפון הנייד.בית המשפט הגדיר את מעשיו כמסוכנים ועל כן לא שחרר את האדם.

ציין והצג את הזכות שבשמה האריך בית המשפט את מעצרו של האדם הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.

2. ערוץ טלוויזיה פרסם מודעה שבה נכתב כי במסגרת הדרישות לתפקיד כתב לענייני חברה, המועמד חייב להיות יוצא צבא .מועמדים רבים התלוננו שאין כל קשר בין דרישות התפקיד לדרישות החברה.

ציין והצג את המדיניות (אפליה,העדפה,הבחנה) שבאה לידי ביטוי בטענתם של המועמדים המתלוננים , הסבר כיצד מדיניות זו באה לידי ביטוי בקטע.

3. ארגוני סטודנטים מאיימים בשביתה גדולה כמחאה על סגירת פקולטות ,על קיצוץ בשעות מחקר ועל פגיעה במשאבים נוספים,התורמים לשמירה על איכותה של ההשכלה הגבוהה. כחלק מאיומם הודיעו הארגונים על כוונתם לחסום כבישים ולהבעיר צמיגים.

ציין והצג את סוג הזכויות שבשמו מעוניינים הסטודנטים לשבות, כיצד סוג זכויות זה בא לידי ביטוי בקטע.

4. ארגונים שונים הגישו עתירה לבג”ץ בעניין חוק החרם שלטענתם פוגע בזכויות אדם ובחירויות יסוד בדמוקרטיה. ע”פ החוק ניתן לתבוע פיצוי ממי שקורא להימנע מרכישת מוצרים שיוצרו בהתנחלויות, החוק מסמיך את שר האוצר להטיל את סנקציות כלכליות על מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו.

ציין והצג את הזכות שנפגעת לטענת העותרים , הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.

5. בעקבות בניית גדר ההפרדה בין ישובים יהודיים לישובים ערביים ביהודה ושומרון המדינה דורשת הפקעת קרקעות מבעלי האדמות באזור וחלק מבעלי האדמות פנה בעניין לבג”ץ.

המדינה טענה בתגובה לפניית בעלי האדמות כי ההפקעה הכרחית משום שהגדר תמנע ממחבלים לחדור לשטח המדינה ולפגוע באזרחיה.

א.ציין והצג את הזכות של בעלי האדמות שנפגעה, הסבר את תשובתך לפי הקטע.

ב. ציין והצג את העיקרון שבשמו פעלה המדינה , הסבר כיצד עקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.

6. בבית ספר תיכון שבו מחויבים כל התלמידים לבוא בתלבושת אחידה לומדת למידה עם בעיה רפואית בגב. רכזת השכבה החליטה לא לחייב את התלמידה  לבוא בתלבושת אחידה ולאפשר לה ללבוש בגדים שיסירו את הבעיה מפני תלמידים אחרים.

ציין והצג את המדיניות (אפליה,העדפה,הבחנה) שהנחתה את החלטת רכזת השכבה, הסבר כיצד מדיניות זו בה לידי ביטוי בקטע.

7. באחת מהערים המעורבות בארץ ילדים ערבים לומדים בגנים בשפה הערבית ,ע”פ תכנים השונים מאלה של הגנים היהודים ,בכנס עירוני של עובדי הגיל הרך באותה עיר הביעו כמה גננות יהודיות התנגדות לניהול השונה של הגנים הערביים וטענו שעליהם להתנהל כמו הגנים היהודים.

א.ציין והצג את סוג הזכויות בשמם פועלים הגנים הערבים במתכונת שונה , הסבר כיצד זכויות אלו באות לידי ביטוי בקטע.