דוד נעים- מציגות ליאן ומיכל

נעים דוד
נפל ביום י”ט בחשוון תשל”ד(14.11.1973)

נעים, היה הבנו של קולן ומיכאל, נולד בשנת תש”ח (1948) בעירק,ועלה לארץ בשנת תשי”א (1951).
נעים היה תלמיד חרוץ, ילד שאהב לעזור,ותמיד שאף ללמידה ולקנית ידע.
בגלל מחלת אביו, נשאה האם שנים רבות בעול פרנסת המשפחה הגדולה. נעים, שהיה קשור מאוד למשפחה, סייע לאם בטיפול ובעזרה לאחיו ולאחיותיו.

וכשבגר סייע בפרנסת המשפחה.

אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי למד מסגרות מכנית וכמו-כן יצא לעבוד כטרקטוריסט בישובים שבסביבה.
היה צעיר אופטימי, חברותי ואהוד, בעל “ידי-זהב” במה שקשור לעבודה; אדם שתמיד מוכן לסייע ולעזור לכל מי שנזקק לעזרתו.
נעים גויס לצה”ל במחצית נובמבר 1965 ושירת בחיל ההנדסה. עבר קורס פלסים שבו שירת ביחידות שונות בהנדסה הקרבית.
אחרי שחרורו מהשירות הסדיר החליט נעים לעבור מטרקטורים חקלאיים לכלים כבדים יותר, ובמהרה הפך להיות מפעיל ציוד מכני כבד.
הוא היה יוצא כרגיל מוקדם בבוקר וחוזר בשעות המאוחרות של הלילה.
העבודה בטרקטורים ‘זרמה בדמו’,כיוון שאהב את הטרקטורים.
מספר חודשים לפני המלחמה נשא לאישה את חברתו,מזל. במלחמת יום הכיפורים נטל נעים חלק במבצעים שונים ובין היתר הטמנת מוקשים מסביב לתחומי הארמיה השלישית.
לאחר הקרבות,התנדב להפעיל טרקטור בפעולות הביצור על קו התעלה, ממזרחה, מול עמדות הארמיה השלישית של הצבא המצרי.
נעים נפגע ונהרג מיריית צלף בעת עבודה על הטרקטור ביום י”ט בחשון תשל”ד (14.11.1973) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות.
השאיר אחריו אישה ובן, שנולד אחרי מותו ונקרא על שמו, וכן הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחתו השכולה כתב מפקדו, כי נעים היה חייל מצטיין, מסור .ונאמן, נערץ על-ידי חבריו
נזכור ולא נשכח