מניע ההישג

מניע ההישג נמנה תחת הקטגוריה מניעים פסיכולוגיים וחברתיים

. לפי מדרג הצרכים של מאסלו הצורך הבסיסי ביותר הוא צורך פיזיולוגי ובלעדיו אי אפשר להתקדם הלאה למימוש שאר הצרכים

 מלבד הסיפוק של הצרכים הפיזיולוגים בני אדם מעוניינים גם בפעולות שאינן משרתות מטרות פיזיולוגיות לדוגמא הצורך לביטחון ,לאהבה ושייכות הערכה ומימוש עצמי

 הצורך למימוש עצמי נמצא בראש מדרג הצרכים ובתוכו כלול מניע ההישג

 צורך במימוש עצמי הינו מיצוי מלוא הפוטנציאל של האדם ומתוכו יוצא מניע ההישג

מניע הישג – דחף להצליח ולהתמודד בהצטיינות עם אתגרים שהאדם מציב לעצמו

לכל האנשים יש מניע להגיע להישגים גבוהים בתחום כלשהו מתוך תחושת סיפוק ומימוש אתגר. ההבדל בניהם הוא במידה שבה מוכן האדם

להשקיע למען המטרות שהוא הציב לעצמו

ישנם שני סוגים עיקריים של מניע ההישג והם מניע הישג גבוה ומניע הישג נמוך

 אדם בעל מניע הישג גבוה מציב לעצמו אתגר אפשרי  ומוכן להשקיע המון כדי להשיגו ולזכות בתחושת סיפוק עקב השגת היעד שלו .

המניע להישג כולל תחרות עם עצמי – שיפור הישגים מהעבר , תחרות עם אחרים ועם הסטנדרטים הנדרשים לביצוע המטלה

כשאדם כזה נכשל הוא לא נסוג אלא מגביר מאמצים , אנשים בעלי מניע הישג גבוה יש הישגים לימודיים גבוהים יותר

  .אדם בעל מניע הישג נמוך משקיע פחות , מתמיד פחות במאמציו ונוטה יותר לסגת שיש לפניו כישלון

בנוסף רמת השאיפה שלו תהיה או נמוכה במיוחד וכתוצאה מכך אין סיכוי שלא ישיג את מטרתו או גבוהה במיוחד ואז הסיכוי שיצליח אפסי ומלכתחילה הוא מוותר

 : הגורמים אשר משפיעים על מניע ההישג

א. היסטוריה של הצלחות וכישלונות : יש קשר בין ההיסטוריה של הצלחות או כישלונות בין מניע ההישג . ככל שהאדם צבר יותר הצלחות כך יטה מניע ההישג שלו גבוה יותר. מצד שני, אדם אשר צבר לאורך זמן רב יותר כישלונות כך יטה יותר למניע הישג נמוך

ב. עידוד לעצמאות : מחקרים מצאו שאנשים בעלי מניע הישג גבוה בבגרותם ,  נדרשה מהם בילדותם מידה לא מבוטלת של עצמאות  , ועודדו כל גילוי של התנהגות עצמאית .אימהותיהם  תמכו בילדיהן והגיבו בשביעות רצון על ביצוע טוב . לעומת זאת הם מצאו  שאדם בעל מניע הישג  . נמוך  לא נדרש בילדותו מאמו להתנהגות עצמאית, אלא רק בשלב מאוחר יותר בהתפתחותו

ג. תרבות : בהשוואה בין תרבויות ניתן לראות שקיימות תרבויות שבהן מניע ההישג חזק יותר מזה שבאחרות. מקורו של ההבדל נובע מדרכי החינוך השונות מתרבות לתרבות . ניתן להסיק שישנו קשר בין התרבות ואופן גידול הילדים לבין מניע ההישג

מקללנד

.המבחן שפיתח מקללנד (1965) מדגים את השיטה לבדיקת מניע הישג בעזרת מבחן השלכתי .

.מבחן השלכתי –מבחן הכולל גירויים עמומים שהנבדק משליך עליהם את עולמו הפנימי .

כדי לבדוק את רמת ההישג , הוא הראה לנבדקים תמונות של אנשים , בכל תמונה הופיע לפחות אדם אחד או יותר. התמונות דלות ברמזים על מעשיהם , רגשותיהם או על מחשבותיהם . הנבדק מתבקש לספר סיפור על המתרחש בתמונה , ההנחה העומדת בבסיס השיטה היא שכאשר אדם  צריך לתאר את האירוע שמתרחש בתמונה והרגשות  הוא יספר למעשה על רגשותיו , מניעיו , תקוותיו ועל העמדות שלו תוך ייחוס

 משמעות לגירוי המוצג.  לכן אנשים בעלי צורך הישג גבוה יביעו את הצורך בתדירות גבוהה יותר מאלו שצורך ההישג שלהם נמוך

.ומעבר לכך, אנשים בעלי מניע הישג גבוה יראו בתמונות אלה דברים הקשורים להישגיות, הגשמה. הגעה ליעד וכ’ו

?מהי רמת שאיפה? מה הקשר שלה למניע ההישג

 .רמת שאיפה- מטרה או יעד שאדם הציב לעצמו ושואף להשיג

.ההצלחות מגביהות את רמת השאיפה ואילו כשלונות מנמיכים אותה

:בניסיון לחזות את נטייתו של האדם להציב רמת שאיפה מסוימת יש להבחין בין המניע להימנעות מכישלון לבין המניע להצלחה

.בדרך כלל לאדם השואף להשיג מטרה כלשהי או להשלים משימה יש מניע חזק יותר להצלחה מאשר מניע להימנעות מכישלון

.הסיפוק של האדם המונע על ידי הימנעות מכישלון אינו מופיע כאשר מתרחשת הצלחה ,אלא רק  כאשר לא מופיע כישלון

 : ישנו קשר בין רמת השאיפה למניע ההישג

.אנשים בעלי מניע הישג גבוה הם בעלי רמת שאיפה שקשורה בדרך כלל למציאות -היא אינה גבוהה מידי ואינה נמוכה מידי

. המטרות שהם מציבים לעצמם ניתנות להגשמה מצד אחד, ומצד שני הן משמשות אתגר

אנשים בעלי מניע הישג נמוך הם בעלי שתי רמות שאיפה: הראשונה תהיה רמת שאיפה גבוה מאוד-אנשים אלה יציבו לעצמם אתגר בלתי אפשרי לביצוע ושסיכוייו להצלחה קלושים ובכך יוכלו לתרץ את כישלונם. רמת השאיפה השנייה תהיה רמת שאיפה נמוכה מאוד- אשר קל מאוד להשיג אותה ואיננה דורשת מאמץ גדול

אטקינסון

: הניסוי של אטקינסון מתאר את הקשר בין רמת השאיפה למניע ההישג

-בניסוי (1947) חולקו סטודנטים לשתי קבוצות

.א.רמה נמוכה של פחד מפני כישלון ובשאיפה גבוהה להצליח

.ב.רמה גבוהה של פחד מפני כישלון ובשאיפה נמוכה להצליח

.שתי הקבוצות נטלו חלק במשחק שבו צריך לקלוע טבעות אל היתד

 רוב הסטודנטים שאופיינו בשאיפה גבוהה להצלחה בחרו לעמוד במרחק בינוני מהיתד – לא קרוב מדי מפני שזריקה מוצלחת לא תיחשב להצלחה

ולא רחוק מידי -כדי שיהיה להם סיכוי להצליח

קבוצת  הסטודנטים אשר אופיינו בשאיפה נמוכה להצליח פעלו בשתי דרכים , חלקם בחרו לעמוד קרוב מאוד ליתד , מצב שבו ההצלחה מובטחת ללא כל מאמץ מיותר והכישלון בלתי אפשרי , בחלק האחר בחרו הסטודנטים לעמוד רחוק מאוד מהיתד , הסיכוי להצלחה נמוך מאוד ומצב של כישלון הינו ודאי , ניתן להסיק שהחבלה בסיכוי להצליח מהווה תירוץ להיעדר הצלחה ופוטרת מלהעמיד את היכולת למבחן

.בשני מצבים אלו מתבטאת התנהגות המונעת על ידי הפחד מפני כישלון. בשניהם נמנעה הרגשת הכישלון

:רפלקציה איה

בתהליך כתיבת העבודה למדתי בהרחבה על נושא מניע ההישג, וגיליתי שזהו נושא מעניין מאוד הפוגש אותנו בחיי היומיום שלנו.בנוסף למדתי על עבודה בצוות. היה קושי בלמצוא זמן להיפגש לעבוד אבל בסופו של דבר הסתדרנו והצלחנו לסיים

כלי העבודה בו השתמשנו היה קצת מסובך אך הסתדרנו איתו ואני מרוצה מהתוצר

הסופי שלנו

כבר בתחילת שנה התחברתי לנושא מניע הישג , וביחד עם התלבטויות לא רבות בחרנו אותו כנושא לעבודה .

הרחבתי את הידע שלי בנוגע למניע הישג , כעת הידע שלי בנוגע לניסויים מורחב יותר משבעבר.

במהלך העבודה נתקלתי בקשיים בכל הקשור להכנת העבודה באתר , הוא לא היה מאוד נוח לבצע איתו את העבודה, אך התרגלנו אליו.

אני ואיה לא נתקלנו בקשיים בקביעת לוח זמנים, סידרנו את הפגישות שלנו כך שלכל אחת זה יסתדר