מעשה באיכר אחד שהיה מסתובב בכפרים וקונה מאיכרים אחרים ביצים ותרנגולות.

.את הביצים והתרנגולות היה מביא לכפרו ומוכר אותם במחיר זול מאד

באחד הימים, הלך האיכר עם סל מלא ביצים על ראשו ,

ועל כתפיו סחב שש תרנגולות , ופתאום עלה רעיון בראשו:

בסל שלי יש מאֹות ביציםּ ועל כתפי שש תרנגולות.

כשאגיע לעיר לא אלך למכור אותם בשוק כמו תמיד.

אלך לבית שלי ואושיב כל אחת מהתרנגולות מעל כמה ביצים.

ואז יהיה מכל ביצה אפרֹוח.

וכעבֹור עשרה ימים יהיּו בידי אלף אפרֹוחים מאלף הביצים שבידי.

כשהאפרֹוחים האלה יגדלּו הם יטילו אלף ביֹום אחד,ומכל ביצה שּוב יצא אפרֹוח.

אמכֹור כל תרנגֹולת במחיר דינר כסף לפחֹות .

אפתח עסק חדש ואהיה עשיר מאֹוד.

אני אמשיְך ואמשיך עד שכעבֹור שלֹוש שנים בערך יהיּו בידי חצי מיליֹון לירֹות זהב.

וָאז בכסף זה אקנה ליַ ארמֹון ואהיה כה עשיר.

עד שאהיה העשיר הכי גדול בעיר שלי.

.כשיגיע יֹום ההּולדת של המלְך, אהיה בראש המשלחת המּוזמנת אל ארמונו

חשב האיכר כיצד ישתחוה לפני המלְך ,

הוא קיפל את גופו כלפי מטה,

ובאֹותֹו רגע נפל הסל מראשֹו לתֹוְך בֹור שבצד הדרְך.

התעֹורר לפתע האיש ממחשבֹותיו וראה שֹלא נשאר בידֹו כלּום.

לא ביצים, לא תרנגֹולֹות, לא כסף וֹלא ארמֹון.

אין לֹו אלא ביצים שבּורֹות ותרנגֹולֹות פצּועֹות.

הסוף!!