תיאוריית הפחתת הדחף :)

תיאוריית הפחתת הדחף 🙂

תאוריית הדחף או תאוריית הפחתת הדחף היא מושג המתייחס למגוון תאוריות בפסיכולוגיה הנוגעות להנעה. תאוריות אלו מבוססות על הרעיון לפיו אדם או בעל חיים נולדים עם דחפים וצרכים ביולוגיים, אותם הם רוצים לספק, ואם הם לא מסופקים – נוצר אצלם מצב שלילי של מתח. כאשר הדחף מסופק, מופחת המתח, והאורגניזם חוזר למצב של הומאוסטזיס, איזון פנימי ורגיעה. על פי התאוריה, הדחף נוטה להתגבר עם הזמן, ומופעל בין השאר בהתאם למשובים שמתקבלים מהמצב הפנימי ומהסביבה. המצב הפנימי הוא זה שמכוון את האורגניזם לפעילות למען מטרה מסוימת, מטרת סיפוק הדחף.

מושגים :

הומאוסטזיס בהגדרת הול: 

 הומאוסטזיס – מצב של שמירה על שיווי משקל (איזון) . הפרתו מניעה את האורגניזם לפעול כדי לשוב להומאוסטזיס.

דוגמא – גופנו שומר על טמפרטורה בגבולות קבועים פחות או יותר (37 מעלות), אף על פי שבסביבתנו קר או חם יותר.

באמצעות תהליך זה אורניזם שואף להשיג רמה רצויה כלשהי (למשל:טמפרטורה). כל אימת שרמה זו משתנה , נכנס תהליך ההומאוסטזיס לפעולה ומחזיר את המצב לקדמותו כך שנשמרת הרמה הקבועה.

הומאוסטזיס בהגדרת קנון :

הומאוסטזיס – נטייה של הגוף לשמור על סביבה פנימית קבועה אף על פי שהסביבה החיצונית משתנה. על פי גישתו, במצבים שבהם נוצר מחסור, יהיה צורך להשלים את החסר, כפי שיש צורך להיפטר מעודפים.

דחף הגדרה – מצב של עוררות הנגרם ממחסור פיזיולוגי או פסיכולוגי.

העוררות נגרמת גם מגירוי (פנימי או חיצוני) כמו כאב. המחסור יוצר צורך הדוחף את האורגניזם לעשות משהו כדי למלא את החסר.

תיאור הדחף כמניע

 לדוגמא : תינוק שנולד זה עתה ולא קיבל אוכל במשך כמה שעות מתחיל להיות רעב ומתחילות להיות לו תחושות לא נעימות (חוסר איזון), בעקבות חוסר האיזון הוא נעשה חסר מנוחה ומתחיל לבכות. כאשר הוא מתחיל לבכות אימו באה ומאכילה אותו והבכי פוסק מה שגורם למצב של איזון. עכשיו התינוק למד שתגובת בכי מחזירה אותו למצב של נעימות (איזון) , לכן כל פעם שיחוש ברעב הוא יתחיל לבכות.

תהליך זה מבהיר מה מניע את התינוק לבכות בכל פעם שהוא רעב.

ביקורות התיאוריה :

א. הטענה הראשונה היא שתיאוריית הפחתת הדחף אינה מסוגלת להסביר את כלל ההתנהגויות.

הדחפים החברתיים הם דוגמא לכ.

אצל אדם בעל דחף ליוקרה חברתית, למשל , לא בהכרח יחלש הדחף גם אחרי שישיג מידה מסויימת של יוקרה כזו.

ב. הטענה השנייה מכוונת נגד הקביעה שמצב הומאוסטטי הוא מצב רצוי לאדם.

מחקרים מלמדים שמצבים הומאוסטטיים אינם נעימים.

נבדקים שכל צרכיהם הפיזיולוגיים סופקו במעבדה, חשו שיעמום וקושי להישאר במצב זה זמן רב. הם חיפשו גירויים שישברו את מצב האיזון.

רפלקציה :

נטלי זלוטניק – מאוד נהנתי ממהלך העבודה , תוך שימוש בכלי חדש .

העבודה בזוג התנהלה בשיתופיות רבה וכך גם נעזרנו אחת בשנייה הרבה כדי להבין איך להשתמש באתר וכל אחת תרמה הרבה מהידע שלה.

.במהלך העבודה הבנתי יותר פרטים בקשר למניע הדחף וכך גם הקריאה של הנושא וסיכומו לפרקים

הדס בן חמו- בעקבות העבודה הבנתי את התיאורייה הזאת יותר טוב ממה שהבנתי מקודם.

נהנתי לעבוד עם הכלי החדש שהשתמשנו בו שהפך את העבודה ליותר יצירתית ומעניינת.

העבודה בזוג עזרה לי כי כל אחת שיתפה פעולה בצור הטובה ביותר.