מניע הרעב

רעב – צורך בסיסי. גילו שאנשים שלא אכלו זמן רב נהיו תוקפניים, אלימים, מדוכאים.

רעב הוא מניע פיזיולוגי-מניע אשר בסיסי לקיומו של האדם הוא הבעל חיים.

מניע הרעב הוא המניע הנחקר ביותר אך למרות שהוא הנחקר ביותר לא הרבה ידוע עליו עדיין.

בימינו התרבות משפיעה רבות על החברה גם בנושא התנהגות ההאכילה אצל בני אדם.

שתי שאלות מרכזיות בנוגע למניע הרעב -מה מניע אותנו לחפש מזון:

1)גורמים פנימיים:

• תחושות רעב ייחודיות – התשוקה הפתאומית למאכל מסויים.

רמת הסוכר שנמצאת בדם -מבשרת על רעב אצל האדם .

היפותלמוס-מרכז השובע ומרכז הרעב פעילותם המשולבת של מרכזים אלו יוצרת איזון הומאוסטזי.

התכווצויות בקיבה ריקה -על פי קנון כשאר הממלאים את הקיבה התכווצויות מפסיקות סימן שהאדם התמלא ולא רעב יותר.

גורמים חיצוניים:

ראיית או הרחת אוכל.

צורך חברתי-כאשר האדם נמצא ביום הולדת או בארוחת חג אשר באירועים אלה נמצא יותר שפע ומבחר אוכל האדם יאוכל יותר .

מצב רוח-כשאר אדם עצוב או מדוכא הוא אוכל,האוכל מהווה לעיתים קרובות כפיצוי וכמשהו מפנק ובעל אהבה ופינוק,

טרף לפעמים מזכיר לנו את הילדות שלנו ואת אהבה שקיבלנו מהורינו.