בחוברת זו נבחן את שורת המהלכים

הצבאיים  והפוליטיים שהובילו להכרעה

ולסיום מלחמת  העולם השנייה באירופה

ובמזרח הרחוק:

ממחצית 1942 התחולל מפנה במלחמה, בעקבות סדרת קרבות מכריעים שהסתיימו בניצחון בעלות הברית,הקרבות הבהירו כי גורלן של גרמניה ויפן נחרץ וכי זו שאלה של זמן ומחיר עד שיובסו.

מהם הקרבות שחוללו את המפנה במלחמה:

4.6.42- קרב מידווי– קרב שהתחולל סמוך לאי מידווי שסמוך להוואי , כוח יפני שרצה לתקוף את הבסיס האווירי והימי שבאי התגלה ע”י האמריקאים ואלו תקפו את הכוח היפני במפתיע.

היפנים איבדו צוללת ו250 מטוסים שהיו על ארבע נושאות מטוסים והתקשו מאוד להשלים את הציוד וכוח האדם שנפגע.

זה היה הקרב שקבע את גורל המלחמה במזרח הרחוק וממנו התקדמו ארה”ב ובריטניה מאי לאי בדרך לניצחון .

השליטה בים איפשרה לבריטניה ולארה”ב לפגוע באניות המסחר היפניות וזה הוביל את יפן למחסור בחומרי גלם והקשה עליה להמשיך ולהילחם.

<p

בסרט הבא תוכלו לראות את מהלכי הקרב העיקריים:

23.10.42 קרב אל עלמיין

תוכניות האיטלקים לכבוש את צפון אפריקה מידי בריטניה וצרפת מידי בריטניה וצרפת נכשלו והיטלר שלח לעזרת איטליה את הגנרל רומל וזה הצליח להנחיל תבוסה קשה לצבא הבריטי לחדור למצרים ולהתקדם לתוך מצרים עד אל עלמיין כמאה ק”מ מאלכסנדריה.

מהלך זה היווה איום ישיר על הישוב היהודי בארץ ישראל ועל האחיזה הבריטית במזרח התיכון.

באל עלמין עצרו הגרמנים את התקדמותם ונערכו לקרב מול הבריטים.

הקרב התרחש בסוף אוקטובר 1942 ובמהלכו פתח הצבא הבריטי במתקפה על הגרמנים.

הכוח הבריטי היה כפול בגודלו מהכוח הגרמני ולמרות שספג אבידות רבות הצליח לשחוק את הכוח הגרמני ומנע ממנו את המשך הלחימה.

מהלך זה אילץ את הגרמנים לסגת ממצרים מערבה לכיוון תוניסיה שאותה כבשו מידי צרפת והם הותירו לבריטים להשתלט על לוב.

בסרט הבא תוכלו לראות את מהלכי הקרב העיקריים:

7-8.11.42- מבצע לפיד

ארבעה ימים לאחר הניצחון הבריטי באל עלמיין נחתו כ 100 אלף חיילים בריטים ואמריקאים בחופי מרוקו ואלג’יריה ושם נתקלו בכוחות צרפת שתחילה נלחמו בהם בפקודת ממשלת וישי ששיתפה פעולה עם הגרמנים,ואולם כעבור יומיים החליט המפקד הצרפתי לשתף פעולה עם הצבא האמריקאי ובכך הושלם סילוק הגרמנים ובעלי בריתם מכל צפון אפריקה.

23.11.42- קרב סטלינגרד

הכוחות הגרמנים שפלשו לברית המועצות ביוני 1941 הצליחו להתקדם דרך אוקראינה ודרום רוסיה עד לעיר סטלינגרד שהייתה עיר מפתח בדרך לכיבוש אזור הקווקז ושדות הנפט שלו שאותם רצו הגרמנים.

הגרמנים הטילו מצור ממושך על העיר ואולם הרוסים נערכו להגן על העיר ולמרות ההפגזות הגרמניות הממושכות וחלקים גדולים שכבר נכבשו הרוסים, לא נכנעו- גם במחיר של אלפי הרוגים .

ככל שעבר הזמן, התקשו הגרמנים להשלים את משימתם בגלל מזג האוויר החורפי הרוסי ובשל המחסור בציוד שאותו התקשו הגרמנים להשלים.

סטלין קיבל את  הצעת הגנרלים שלו לכתר את הגרמנים משלושה כיוונים סביב סטלינגרד ומשימה זו החלה ב19 לנובמבר ונמשכה ארבעה ימים.

בעמוד הבא תוכלו לראות את מהלכי הקרב העיקריים:

ב23.11. השלימו הרוסים את כיתור הצבא הגרמני סביב העיר ובקרב התשה ממושך שבו אף צד לא הסכים לוותר ונמשך עד פברואר 1943 הושלמה כניעת הגרמנים במחיר של 100 אלף הרוגים ועוד יותר מ 190 אלף שנפלו בשבי הרוסי.

הרוסים איבדו בקרבות האלו קרוב ל486 אלף חיילים.

מכאן החלה נסיגת הגרמנים מרוסיה מערבה חזרה לתוך גרמניה עד סוף המלחמה.

לאור המפנה במלחמה נפגשו נשיא ארה”ב רוזוולט ורוה”מ בריטניה צ’רצ’יל יחד עם ראשי הצבאות עיר קזבלנקה ושם החליטו שתי החלטות מרכזיות:

א. לכבוש מיד את תוניסיה ומשם להתקדם לכיוון סיציליה ואיטליה -כדי לפתוח חזית שנייה נגד הגרמנים נוסף לזו שברוסיה

ב. להגביר את ההפצות על ערי גרמניה כדי לתיש אותה לאלץ אותה להיכנע ללא תנאי.

החלטות אלו היו בניגוד לדעת סטלין שרצה חזית שנייה מצרפת ומשם לתוך גרמניה וזאת כדי להקל עליו את הלחימה, הבריטים חששו מכישלון של מתקפה כזו והיו מעוניינים בכיבוש דרום אירופה לפני הרוסים.

ביולי 43′ פתחו צבאות בעלות הברית בכיבושה של סיציליה ובסוף החודש הדיחה המועצה הפשיסטית העליונה את מוסוליני וקמה ממשלה חדשה שביקשה לנהל מו”מ על כניעת איטליה.

התמשכות המו”מ איפשרה לגרמניה לשלוח צבא ולכבוש את צפון איטליה ולהעמיד בראשה את מוסוליני כשליט מטעם הגרמנים,פעולה זו גרמה להתמשכות המלחמה למספר אבידות גבוה ולהרעה במצב יהודי איטליה.

רק ביוני 44 נכבשה רומא ושחרור איטליה הושלם במאי 45′.

בחזית המזרחית פתחו הגרמנים במתקפת נגד ביולי 43 באזור קורסק ונכשלו תוך אובדן אלפי חיילים וציוד שהרוסים הודפים אותם מערבה ובקיץ 1944 הצליחו הרוסים לסלק את הגרמנים משטחם באופן מוחלט.

מקיץ 44 ועד ינואר 45′ הצלח הצבא האדום לכבוש את המדינות הבלטיות ולהפוך אותם לחלק מברית המועצות וכן את רומניה, הונגריה, פולין, צ’כוסלובקיה ואוסטריה והוא הגיע למזרח גרמניה.

הכיבוש הרוסי היה אכזרי ולווה במעשי אונס ברבריים מאוד ושריפת כפרים בגרמניה,הם דאגו להעביר לרוסיה כל מפעל שיכול היה לשרת אותם וגרמנים שנלקחו למחנות שבויים רוסים וסבלו עינויים איומים מחוקרי הקג”ב-שרותי המודיעין הרוסיים.

במקביל ב 6.6.44 פתחו צבאות ארה”ב ובריטניה במבצע גדול בחזית המערבית ונחתו בחמש נקודות בחוף נורמדי במערב צרפת ונתקלו במערכת ביצורים גרמנית אדירה ורק לאחר 10 שבועות של לחימה ואבידות רבות הצליחו להתגבר על הביצורים הגרמנים ולשחרר את צרפת מהכיבוש הגרמני.

מבצע זה נקרא מבצע אוברלורד– הפלישה לנורמדי והוא היה מלווה במערכת הטעייה שביצעו בעלות הברית לגרמנים כולל חיסול של כל מסילות הרכבת והגשרים שדרכם הובילו הגרמנים אספקה, שימוש בבובות כצנחנים וריכוזי כוחות במקומות אחרים לשם הטעיית הגרמנים.

במבצע זה נהרגו כ9000 חיילים מצבאות בעלות הברית והחלו להתקדם מזרחה לתוך גרמניה.

בעמוד הבא תוכלו לראות סרט שמתאר את מהלכי המבצע העיקריים.

הגרמנים ניסו לבלום את המתקפה במתקפת נגד באזור בלגיה שנבלמה בקושי רב ובמקביל התגברו ההפצצות הבריטיות והאמריקאיות מהאוויר על גרמניה כולל על הבירה ברלין – הפצצות שגרמו ל74 אלף הרוגים והרס רב , בהפצצה המפורסמת על דרזדן במזרח גרמניה נהרגו 250 אלף גרמנים והעיר נהרסה כליל.

רוב ההפצצות כוונו אל מפעלי התעשייה הגרמנים ובמיוחד תעשיית הדלק.

עד תחילת 1945 הצליחו צבאות בעלות הברית לשחרר את בלגיה, הולנד ודנמרק ולהיכנס לגרמניה ממערב.

מצבה הנואש של גרמניה הוביל חלקים מאנשי הצבא ליזום ניסיון לחיסול המשטר ולחיסול היטלר בעצמו- ניסיון כזה יוצא לפועל ב20.7.44 בראשות קבוצת קצינים שבראשה הקולונל פון שטאופנברג ואולם הפצצה שהוא מניח מתחת לשולחן הדיונים של בכירי המשטר לא משיגה את מטרתה והיטלר נחלץ ממנה בפציעות קלות.

כל מי שהיה מעורב באירוע שזכה לכינוי מבצע ולקירי עונה והוצא להורג – סה”כ כ5000 גרמנים. 

ב27.1.1945 נכנס הצבא האדום אל מחנה אושוויץ ומעשי הגרמנים במקום נחשפו לעולם- יום כניסת הגרמנים למחנה הוא יום השואה הבין לאומי.

בתחילת פברואר 1945 מתכנסת ביאלטה שבחצי האי קרים(דרום אוקראינה) ועידת פסגה בהשתתפות צ’רצ’יל רוזוולט וסטלין והם מקבלים כמה החלטות:

1.חלוקת גרמניה ל4 אזורי כיבוש- כל צד יעצור במקום שנקבע לו כדי למנוע התנגשות.
2.חיסול הצבא הגרמני ,משפט לכל המנהיגים הנאצים.
3.הקמת ארגון האו”ם- שימנע מלחמות וסכסוכים בין לאומיים נוספים.
4. הצטרפות רוסיה למלחמה עם יפן.
5. נחשפו מחלוקות על עתיד מזרח אירופה- בנושא זה לא הושגה הסכמה בשל רצונו של סטלין ליצור בכל המדינות שכבש במזרח אירופה משטר קומוניסטי הדומה לזה שקיים בברית המועצות והוא מבצע זאת, למרות התנגדות בריטניה זהו הבסיס ל”מלחמה הקרה” שתתחיל מייד לאחר מכן.

בעמוד הבא תוכלו לראות את תמונת “שלושת הגדולים” מועידת יאלטה מימין לשמאל: סטלין,רוזוולט וצ’רצי’ל.

ההשתלטות הרוסית והאמריקאית על ברלין הובילה להתאבדות היטלר בבונקר שלו ב30.4.45 על רקע חששו שיפול בשבי הרוסי, ולכניעת גרמניה לא תנאי ב7.5.45

סה”כ אבידות הגרמנים: שליש מהצעירים שנולדו בין השנים 1915 ל1924 ו 40% מהצעירים שנולדו בין השנים 1920 ל1924 , עוד כ14 מיליון גרמנים הפכו לפליטים ברחבי אירופה.

בסרט שלפנינו צילומים נדירים מתוך שחרור אושוויץ ע”י הצבא האדום:

הצהרת הכניעה של ראשי הצבא הגרמני 8.5.45

“אנו החתומים מטה מודיעים בשם המפקדה הגרמנית העליונה על הכניעה ללא תנאי של כל הכוחות הלוחמים שלנו ביבשה בים ובאוויר ושל כל הכוחות הלוחמים הנמצאים עכשיו תחת פיקוד גרמני בפני המפקדה העליונה של הצבא האדום ובאותה שעה בפני המפקדה העליונה של צבאות בעלות הברית.”

על החתום: קייטל,שטומפף, פרידנבורג.

הודעתו של האדמירל דוניץ על מותו של היטלר 1.5.45

“הפיהרר שלנו אדולף היטלר נפל. העם הגרמני מרכין ראשו באבל עמוק וביראת כבוד…

הפיהרר קבע אותו כיורשו…

תפקידי הראשון להציל אנשים גרמנים מן ההשמדה על יד האויב הבולשביסטי המתקדם .רק למען מטרה זאת נמשכת המלחמה. כל זמן שהבריטים והאמריקאים מונעים מאיתנו להשיג מטרה זאת -נמשיך להתגונן גם נגדם ונלחם גם בהם.”

והנה סרט שמתאר את שלבי הכניעה העיקריים:

ונאום סטלין לאחר הכניעה:

מתוך צוואתו האחרונה של היטלר:

“יותר משלושים שנה עברו מאז שנידבתי בשנת 1914 את כוחי הצנוע במלחמת העולם הראשונה, שנכפתה על הרייך. בשלוש עשרות השנים האלה הניעוני בכל מחשבותיי, מעשי וחיי רק האהבה והנאמנות לעמי. הן שנתנו לי את הכוח להחליט את ההחלטות הקשות ביותר, שעמדו אי-פעם בפני בן תמותה. את זמני, את כוח עבודתי ואת בריאותי כיליתי במשך עשרות שנים אלה. אין זו אמת שאני או מישהו אחר בגרמניה רצינו במלחמה בשנת 1939 …

… גם לא השארתי שום ספק, שאם עמי אירופה שוב אינם חשים אלא צרורי מניות בידי הללו. קושרים בינלאומיים [בעסקי] כסף ופיננסים, הרי ייתבע לאחריות אותו עם, שהוא האשם הממשי במעגלי הרצח הללו: היהדות!

לא השארתי איש בחוסר ודאות, כי הפעם לא רק יגוועו ברעב מיליוני ילדים אירופים מן העמים האריים, לא רק מאות אלפי נשים וילדים בערים יישרפו ויופצצו עד מוות, אלא שהאשם הממשי (העם היהודי באשר הוא) יצטרך לכפר על אשמתו, ולו תוך שימוש באמצעים הומאניים יותר …

מעל הכל אני מחייב את הנהגת האומה וההולכים אחריה בשמירה מדוקדקת על חוקי הגזע, ובהתנגדות חסרת רחמים למרעילי כל העמים – היהדות הבינלאומית”.

ניתן בברלין, 29 באפריל 1945, שעה 4.00. חתום, אדולף היטלר.

עדים: 1. מארטין בורמאן 2. האנס קרבס, 3. ד”ר יוסף גבלס 4. וילהלם בורגדורף.

מה מצאו בבונקר של היטלר:

ואיך נראתה ברלין בשבועות שלאחר סוף המלחמה:

המלחמה במזרח הרחוק

סיום המלחמה באירופה אפשר לארה”ב להפנות את כל משאביה להבסת יפן וביוני 45 כבש הצבא האמריקאי את האי אוקינוואה כיבוש זה איפשר לארה”ב להטיל מצור מלא על יפן ונוצר בה מחסור חמור בדלק ובמזון ואולם היפנים המשיכו להילחם בעקשנות תוך שימוש בטייסי קמיקזה- מתאבדים שגרמו נזק רב לאוניות אמריקאיות ולאלפי הרוגים.

היפנים איבדו את כל מה שכבשו בדרום מזרח אסיה החל מקיץ 43 ועד מאי 45 כולל הפיליפינים,מלזיה ובורמה.

ממשלת יפן התפטרה ביולי 44 והממשל החדשה בדקה אפשרות לכניעה תוך הבטחה לשמור על מעמד הקיסר שהוא בעל חשיבות דתית ואולם ארה”ב ובריטניה דרשו כניעה ללא תנאי וסירבו להבטיח את מעמד הקיסר ולכן המלחמה המשיכה.

במקביל, התכנסה ועידת פסגה נוספת על אדמת גרמניה בפוטסדם ביולי 45 ובה התקבלו עוד כמה החלטות שאמורות היו לזרז את סוף המלחמה:

1. דרישה מיפן להיכנע ללא תנאי

2. הפיכת יפן וגרמניה למדינות דמוקרטיות וקביעת האופן שבו גרמניה תשלם פיצויים.

3. דיווח של נשיא ארה”ב החדש ,טרומן, לבריטניה- הושלם פרויקט מנהטן- “יש בידינו נשק גרעיני.”-ביום סיום הועידה 2.8.45

ביום 6.8.45 מחליטה ארה”ב על הטלת פצצת אטומית על הירושימה, 140 אלף הרוגים שמתו מיד ועוד 10 אלפים נפטרו מפצעיהם,אלפים רבים נפגעו מהקרינה.

8.8.45- רוסיה מכריזה מלחמה על יפן כפי שהתחייבה בפני ארה”ב פולשת למנצ’וריה שבמזרח סין וכובשת מיפן שורת איים שקרובים לחוף הרוסי- עד היום מסרבת להחזיר אותם.
9.8.45 – פצצה שנייה על נגסקי 40 אלף הרוגים.
14.8.45- כניעת יפן ללא תנאי תוך שמירה על מעמד הקיסר ומשפט לכל פושעי המלחמה.

מדוע הוטלה הפצצה למרות שיפן הייתה מוכנה להיכנע:
1.האמריקאים רצו לזרז את כניעת יפן לפני שברה”מ תצטרף ותרצה להשתתף בחלוקת השלל.
2.נציגי הממשל בפרוייקט מנהטן לחצו להשתמש בפצצה, כדי שהכסף שהושקע לא ירד לטמיון.
3. רצון להראות לסטאלין מי המעצמה החזקה ומי מכתיב את סדר העולמי החדש.

המהלך הוכיח את עליונותה של ארה”ב ,אולם, פתח עידן של מירוץ חימוש גרעיני שכל מעצמה מנסה להשיג נשק כזה כדי למנוע מתקפה עליה.

כיצד השתלב הקרב על ברלין במאבק על השגת הנשק הגריעיני מתוך הספר של אדריאן הייסטינגס על מלחמת העולם השנייה- “נפתחו שערי הגיהינום” עמ’ 658:

“מבחינה צבאית היו כוחותיו של אייזנהאואר מסוגלים להגיע לברלין לפני הצבא האדום, אבל יוזמה כזאת הייתה מביאה לעימות בין בעלות–הברית. הרוסים בוודאי היו מתרעמים על כל ניסיון ליטול מהם את הפרס שייחלו לו.

את התנהלותם של הסובייטים במשך החודשים מרץ ואפריל הנחה חששם הפרנואידי מכוונותיהן של מעצמות המערב. סטלין שיקר שוב ושוב לוושינגטון וללונדון שאין לו עניין מיוחד בכיבוש ברלין. הוא לא יכול היה להאמין שהאמריקנים והבריטים ידחו הזדמנות להקדים את הצבא האדום ולהיכנס לברלין ראשונים.

הסובייטים צרו על ברלין לא רק כדי לכבוש אותה, אלא גם כדי למנוע מבעלות-הברית המערביות להשתתף בהפלתה. והיה שיקול נוסף: הרוסים רצו יותר מכול לשים את ידם על מדעני הגרעין הנאצים ועל חומר המחקר שלהם. סטלין ידע, מדיווחי מרגליו במערב, שהאמריקנים קרובים מאוד לפצצת אטום, ולכן הוא רצה להשיג כל מה שאפשר כדי לפתוח בפרויקט מתחרה משלו. ‘המכון לפיזיקה על שם הקייזר וילהלם בדהלם’ בפרברים הדרומיים של ברלין, נקבע כיעד חיוני עבור הצבא האדום.”

הנשיא טרומן מודיע לעם האמריקאי על הטלת הפצצה האטומית על יפן:

“לפני 16 שעות הטיל אווירון אמריקאי פצצה על הירושימה ,מרכז צבאי יפני חשוב.

לפצצה זו מעל עשרים אלף טונות t.n.t ..

היפנים התחילו במלחמה בפרל הרבור מן האוויר. עתה שולם להם גמולם למעלה מכל שיעור…

עם פצצה זו הגברנו את כוח ההרס שלנו במידה שלא הייתה כמותה, כדי להשלים בכך את עצמתם הגוברת של חילותינו.” 7.8.45

והנה סרט שמתאר את המהלכים העיקריים שהובילו לנפילת יפן:

כיצד נראו המהלכים המדיניים בסוף המלחמה:

פעילות לסיכום נושא המלחמה מופיעה כאן

ואיך נראו ברלין ומוסקבה בסוף המלחמה: