המצדה-טיול כיתתי.

 המצדה הוא מבצר עתיק על פסגו של צוק בודד,בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה,מתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח.
הצוק נבחר ע”י המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו

.השטחה נבנו ארמונות מפוארים

מצדה ממוקמת בצוק מבודד בשולי המזרחיים של מדבר יהודה, בין סדום לעין גדי צוק מצדה הוא הורסט שהתרומם והתנתק ממצוק ההעתקים, ומוקף ע”י נחל בן יאיר ממערב ונחל מצדה מדרום וממזרח.

מצדה היתה האתר הראשון בארץ שהוכרז ע”י אונסקו כאתר מורשת עולמית 

בשל השתמרותם של מכלולי המצור הרומיים. 

תוך כדי העלייה ברכבל ניתן לראות את שרידי מחנות הצבא הרומי ואת הדייק. הרומאים הקימו 8 מחנות אשר הופרדו באמצעות דייק מהאיזור הנצור. הדייק הינה חומת אבנים משובצת במגדלי שמירה במרחק 80-100 מ’ אחת מהשניה. רוחב הדייק כ-3 מ’ ואורכה הכולל 4.5 ק”מ. 

התעלה המקשרת בים המלח 

בתצפית מזרחה לים המלח רואים את התעלה המקשרת בין חלקו הצפוני של ים המלח לבריכות האידוי הנמצאות בחלק הדרומי. יש לכרות את המחצבים כשהם

רטובים לכן חפרו את התעלה. 

נחל זוהר

מצודה קטנה, שהייתה חוליה במערך ההגנה שהוקמה במדבר בשלהי התקופה הרומית. המיצד בנוי בראש צוק תלול של חוואר הלשון. חלק מהגבעה התמוטט ונותרו רק שער המצודה והמגדל.
לרגלי המיצד נחצב בור מטויח לאגירת מים ומעט מעליו, במעלה הערוצון, נבנה סכר לעצירת מי השיטפונות ולניצולם על ידי תושבי המיצד. המיצד שמר על הדרך, שככל הנראה עברה כאן בתקופה קדומה. בקרבת המיצד עצי שיטה שעלעליהם הקטנים וענפיהם הקוצניים מוסיפים הדר וכבוד לדרך, כמו גם עצי השיזף שבקיץ מוסיפים פרי קטן לאכילה, הדומה בטעמו לתפוח חמצמץ ושמו דומים.

נחל בוקק

נחל בוקק עובר בדרום מדבר יהודה. כמות הגשמים קטנה, בין 50-150 מ”מ בממוצע שנתי. הקרקע עשויה מסלעי גיר וקירטון לסירוגין, כך נוצרים הקניונים והגיאיות. הקירטון מקנה לקרקע את צבעה הלבן והבהיר ואת צורת הגבעות המעוגלות. במצוק ההעתקים, בו עובר הנחל, נחשף מעיין שכבה, הוא עין בוקק, אליו מועדות פנינו. מקור מימיו בגשמים שירדו באזור ההר. המים חלחלו בסדקים של הגיר המרכיב את מדבר יהודה, עד הגיעם לשכבה אטומה למים, שכבה חרסית. כך המים זורמים עליה, עד שהם מוצאים “פרצה” במצוק ובה הם נובעים כמעיין.

מוזיאון מצדה

התצוגה במוזיאון זה תוכננה בדרך מיוחדת וחדשנית

המשלבת את הצגת הממצאים מן החפירות עם רקע עיצובי תיאטרלי והסבר המושמע באוזניות.

לשם הצגת סיפורה של מצדה בהקשרו ההיסטורי, על רקע התהליכים המדיניים והצבאיים שעיצבו את פני התקופה, מסודרים ממצאי התצוגה סביב שלושה מוקדים עיקריים: הורדוס, המורדים והצבא הרומי.

שטח המוזיאון, המחולק לתשעה חללים שונים בהתאם לתוכנם הארכאולוגי וההיסטורי, מכיל תפאורה תלת-ממדית: דמויות מפוסלות, פרטים ארכיטקטוניים, רצפה וקירות – כולם עשויים בהתאמה מרבית לממצאי הריאליה של התקופה, אך בצבעים כהים של אפור כהה עד שחור. בגלל התאורה המינימלית התפאורה בעלת “נוכחות נעדרת”, הנעלמת אל תוך החשכה, תוך הדגשה של זוויות דרמתיות, ואילו הממצאים הארכאולוגיים מוארים ומלווים דברי הסבר כתובים.

הקשר ההדוק בין הממצאים הארכאולוגיים לבין התפאורה המלווה אותם בא לידי ביטוי בכל אחד מן החללים. כך, למשל, מוצגים שולחן אבן וכלי אוכל מפוארים – בצירוף כתובות על גבי אמפורות המפרטות את סוגי היין והמאכלים המיוחדים – על רקע של סצנת משתה בימיו של הורדוס.

חיזיון אור קולי

המופע הלילי החדש “מצדה משקיעה לזריחה” מוקרן על הצלע המערבית של ההר (מאזור הסוללה עד הארמון הצפוני) ומשלב בו אמצעי המחשה חדישים: טכנולוגיה מתקדמת של Mapping-Video מהגדולות שנעשו בארץ בשילוב אפקטים ייחודיים של תאורה. הפסקול המרגש נכתב במיוחד למופע על ידי המוזיקאי שלמה גרוניך .ובביצועו משתתפים זמרים רבים ותזמורת ומקהלה סוחפת. כל אלו יחד עם עשרות שחקנים וניצבים מפיחים חיים בסיפורו של הר מצדה ובגיבוריו ההיסטוריים.