י ש ר א ל

מגישה שובל סמוכה קבוצה 11

ההיסטוריה של ארץ ישראל

הדרך שבה הגיעה מדינת ישראל וכל עמה לעצמאות הייתה מלווה בקשיים, התרחקות מהדת, פילוג בעם, תקופות בצורת ומחסור קשות וכו’.    בעבודתנו נתמקד בעיקר בתקופות (כמובן) אבל נוסיף מקומות שהיו באותה תקופה ונשמרו עד היום.

רקע 

בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20 הוצעו פתרונות שונים לבעיית הקיום של היהודים: התבוללות בחברה הנוכרית שסביבם, מסגרות אוטונומיות, הגירה לעולם החדש, ציונות ועוד. מבין הפתרונות שהוצעו, לא היה הרעיון של מדינה יהודית בארץ ישראל הפתרון המועדף על רוב היהודים. מרבית היהודים העדיפו להגר לארצות העולם החדש ובעיקר לארצות-הברית. רק מעטים מיהודי העולם קבעו את ביתם בארץ ישראל, והיישוב היהודי הקטן גדל בקצב איטי.

למרות ההתנגדויות שקמו לרעיון הציוני שבראשו עמד רעיון הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בקרב יהודי העולם, והקשיים שנערמו בפניו, הוא הפך במחצית הראשונה של המאה ה-20, לאחד הפתרונות המובילים למצוקת היהודים, ככל שרבתה הסכנה לחיי יהודים בארצות השונות. ההסתדרות הציונית, שיסד הרצל בשנת 1897, הצליחה באיטיות ובהתמדה להפוך לארגון בינלאומי גדול ומשפיע בעולם היהודי, ולגייס יהודים מרחבי העולם לתרום ולפעול למען הגשמת תחיית הלאום היהודי. בין הישגי התנועה ניתן למנות גם את הקמתה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, שהייתה שותפה מרכזית בשילוב העם היהודי במפעל הציוני.

בשנת 1917, במלחמת העולם הראשונה, כבשה בריטניה את ארץ ישראל מידי התורכים, וקיבלה מן האו”ם מנדט זמני לשלוט בה. באותה שנה, בעקבות פעילות דיפלומטית ענפה של המנהיגות היהודית בבריטניה, נתן הלורד בלפור, שר החוץ הבריטי דאז, ללורד רוטשילד, ממנהיגי יהדות בריטניה, את ‘הצהרת בלפור’. בהצהרה זו התחייבה בריטניה לסייע בכינונו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. האירוע הפיח תקוות רבות ביהודים בכל העולם לגבי האפשרות של מימוש רעיון הציוניות. אולם התנגדותם ההולכת וגוברת של ערביי ארץ ישראל לרעיון הקמת המדינה, גרמה לבריטניה לסגת מהתחייבויותיה, להציב מכשולים הולכים וגדלים בפני היישוב בארץ ישראל. מלחמת העולם השנייה נסתיימה באפריל 1945. מיד לאחריה, כששרידי העם היהודי התגבשו סביב המאבק על זכותם למדינה, החלו השנים המכריעות בתהליך הקמת המדינה.

התקופה הכנענית 3300-1000 לפנה”ס

התקופה הכנענית מכונה גם תקופת הברונזה משום שבתקופה זו גם החל השימוש בברונזה שהייתה חזקה יותר מכל אבן או נחושת באותו הזמן.  בנוסף, ידוע כי באותה התקופה החל השימוש בכתב. השימושים בכתב הפרידו בין התקופה הפרה-היסטורית לתקופה ההיסטורית מתקופה זו קיימים אמצעים היסטורים רבים.הממצאים הכתובים לא נמצאו בארץ ישראל אלא מאזורי האמפריות כמו: מצרים, עירק אירן ועוד…מה שמכך ניתן לחדד את הנקודה שעם ישראל היה מפולג ולא שלם.

התקופה הישראלית 1,000-586 לפנה”ס

בתקופה הזו משתלטים על ארץ ישראל משני צדדים: שבטי ישראל והפלישתים, שהגיעו מאיי הים התיכון ומתגוררים במישור החוף הדרומי (אשקלון, אשדוד, עזה). דוד המלך קובע את ירושלים כבירתו. הבן שלו, שלמה, בונה את בית המקדש הראשון. אחר”כ הממלכה מתפצלת לשתיים – ממלכת ישראל הגדולה בצפון וממלכת יהודה סביב ירושלים. בשנת 722 לפנה”ס האשורים כובשים את ממלכת ישראל ועשרת השבטים מוגלים ונעלמים. מאה חמישים שנה לאחר מכן, בשנת 587 לפנה”ס הבבלים כובשים את ממלכת יהודה, ומחריבים את בית המקדש הראשון ומגלים את אנשי יהודה.

אתרים: ירושלים, לכיש, מגידו, תל דן, חצור, אשדוד (המוזיאון לתרבות הפלישתים)

בתמונה: המוזיאון לתרבות הפלישתים

התקופה הפרסית 586-332 לפניה”ס

הפרסים מנצחים את הבבליםמלך פרס, מאפשר ליהודים לחזור לארץ ישראל ולהקים מעין מדינה עצמאית. היהודים מורשים אפילו להטביע מטבעות.בשנה 516 לפנה”ס היהודים בונים את בית המקדש השני שהיה צנוע מאוד לעומת הראשון.

אתרים :ירושלים

התקופה ההלניסטית 332-167 לפנה”ס

במשך אלפי שנים, שני כוחות נלחמו על ארץ ישראל – מצרים מצד אחד והאימפריות הרומיאות  במסופוטמיה – אשור, בבל, פרס מהצד השני. מהשלב הזה מגיעה לאיזור לראשונה מעצמה אירופאית, כוח שלישי במספר, שישפיע על האזור ויושפע ממנו.

ארץ ישראל הייתה שטח מריבה בין שלטון בית תלמי שישב במצרים לבין שלטון הסלווקים שישב באזור טורקיה וסוריה. ארץ ישראל החליפה ידיים מספר פעמים ובשנת 200 לפנה”ס בית תלמי מפסיד את ארץ ישראל לסלווקים. בשנת 167 לפנה”ס, אנטיוכוס הרביעי, המלך הסלווקי, מטיל גזרות קשות נגד היהודים והיהודים מורדים.

אתרים מרכזיים: ירושלים

התקופה החשמונאית 167-63 לפנה”ס

מרד החשמונאים נגד הסלווקים מסתיים בניצחון יהודי בשנת 160 לפנה”ס.. במשך מאה שנים מתקיימת ממלכה יהודית קטנה עד שהרומאים משתלטים על ארץ ישראל.

אתרים מרכזיים: ירושלים, קומראן ואתרים סביב העיר מודיעין.

התקופה הרומית 63 לפנה”ס – 324 לספירה

ההשתלטות הרומאית הייתה הדרגתית א. השלטון החשמונאי מועבר תחילה להורדוס, שבונה מחדש את בית המקדש השני, ובהמשך לבניו ולאחר מכן לנציבים רומים. היחסים בין העם היהודי לשלטון הרומי מתדרדרים וגם העם היהודי מתפלג לזרמים שונים. בשנת 66 פרץ המרד הגדול שכולנו מכירים שעד היום אנחנו חוגגים את חג החנוכה. בשנת 70 הרומאים כובשים את ירושלים ומחריבים את בית המקדש. בשנת 74 המרד מסתיים כאשר הרומאים כובשים את מעוז המורדים האחרון – מצדה. בתקופה הזו היהדות הופכת מדת שעיקרה עבודת הכהנים בבית המקדש לדת המתבססת על טקסט כתוב (תפילות וספרי התנ”ך). בסביבות שנת אפס, נולד ישו, היהודי שעליו מתבססת הדת נצרות. יהודים ממשיכים להתגורר בארץ ישראל עוד שישים שנה, עד אשר גזרות נוספות מוטלות עליהם איסור אמונה בדת וכו’ ובשנת 132 פורץ מרד בר כוכבא. מרד זה מסתיים שלוש שנים מאוחר יותר בחורבן הישוב היהודי באזור ירושלים. בכדי לנתק את הקשר בין היהודים ליהודה, הרומאים משנים את שמה של ירושלים לאיליה קפיטולינה ואת שמה של יהודה לסוריה פלסטינה. המרכז היהודי עובר לגליל ובו נחתמת המשנה.

אתרים מרכזיים: איפה לא? ירושלים, גמלא, יודפת, קומראן, מצדה (טיול שנתי), מחילות מסתור בהרי ירושלים, ציפורי ובית שערים.

התקופה הביזנטית 324-638

השם ‘התקופה הביזנטית’ ניתן לה רק לפני 300 שנה. בראשיתה של תקופה זו קונסטנטינוס הופך את הנצרות לדת חוקית. לאחר מכן הנצרות תהפוך לדת השלטון הרומי. בשנים אלו נבנו הכנסיות הראשונות בארץ ישראל. בטבריה נכתב התלמוד הירושלמי.

אתרים מרכזיים: ירושלים (הכנסיות הראשונות)

התקופה המוסלמית 638-1099

האסלאם פרץ מערב הסעודית והתקדם במהירות אדירה ובלתי מוסברת. ארץ ישראל נכבשה בשנת 638 ונשלטה על ידי אימפריות מוסלמיות שונות שבסיסן היה במצרים, טורקיה ועיראק. בתקופה זו נבנו המסגדים הראשונים בארץ ישראל ובראשם מסגד אל אקצא וכיפת הסלע, במקום בו עמד בית המקדש ועד היום מחולל מריבות רבות על השטח בשל סיבות אלו.המקום קדוש לשני הצדדים.

אתרים מרכזיים: ירושלים (הר הבית), רמלה.

התקופה הצלבנית 1099-1291

הנוצרים מחליטים להחזיר לידיהם את ארץ ישראל ויוצאים לסדרה של מסעות הנקראים מסעות צלב. תקופה זו ידעה קרבות רבים בין 2 הדתות הצלבנים למוסלמים. בשנת 1187 המוסלמים מנצחים באחד הקרבות החשובים ביותר – קרב קרני חיטין – אבל הצלבנים חוזרים ונשארים עוד מאה שנים.

אתרים מרכזיים: ירושלים (כנסיות), עכו ונצרת.

התקופה הממלוכית 1291-1517

הממלוכים היו חיילים-עבדים לא מוסלמים שאוסלמו בכפייה ושרתו את החליפים הערבים. במהלך השנים הממלוכים הבינו את הכוח שבידם והחליטו לרצוח את השליטים שלהם והחלו שושלת מוסלמית שמרכזה היה במצרים. הממלוכים היו לוחמים טובים מאוד וחזקים והם אלה שהצליחו להביס את הצלבנים ואפילו את המונגולים שהגיעו לעין חרוד. הממלוכים בנו את מבצר נמרוד ופארו את ירושלים אבל השאירו אחריהם הרבה הרס. הפחד הגדול ביותר שלהם היה שהצלבנים יחזרו, ולכן הרסו עד היסוד את כל ערי החוף.

אתרים מרכזיים: ירושלים (הר הבית, רובע מוסלמי) ומבצר נמרוד.

התקופה העותמנית 1517-1917

. שליטים מקומיים קמו ונפלו והשלטון המרכזי היה חלש. מסע נפוליאון ב-1799 האיר לרגע את ארץ ישראל והגביר את ההתעניינות והנוכחות של המעצמות האירופאיות בארץ ישראל, אבל רק בסוף מלחמת העולם הראשונה האימפריה קרסה סופית.

אתרים מרכזיים: ירושלים (החומה והכנסיות), יפו ועכו

המנדט הבריטי 1917-1948

הבריטים והצרפתים קיבלו מנדט מחבר הלאומים האו” ם לעזור לעמים שחיו תחת האימפריה העות’מנית להגיע לעצמאות. בפועל הם מצאו את עצמם כחיץ בין היהודים לערבים.

אתרים מרכזיים: ירושלים, תל אביב חיפה

מדינת ישראל 1948

לאחר מלחמת העולם השנייה היו לבריטים מספיק בעיות בבית והם החזירו את ישראל לאו”ם שהחליט על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות.

♥לבסוף הגענו לארץ ישראל המובטחת!♥

 ב-14 במאי 1948, אלפים שנה לאחרי שהרומאים חיסלו את המדינה היהודית, הכריז בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

כיום אנו חוגגים ומציינים את יום זה כיום העצמאות.

השנה לצערנו לא נוכל לחגוג אותו ולשמוח בו בשל המגפה שתקפה בפתאומיות.

הלוואי ושנה הבאה נוכל לשמוח על הקמת המדינה הנפלאה שלנו ועל האחדות שנמדדת ברגעים אלה.