המעיל האדום

סיפור: קירן קסטוריה

ציור: זאינב טמבווללה

ביום ראשון הורים של מנו קנו
לו מעיל גשם אדום.
“אמא, האם אוכל ללבוש אותו
היום?” שאל מנו
“לא, יקירי, הגשם מתקרב אבל
היום השמיים עדיין כחולים
לגמרי” אמרה אמא.

יום שני היה בהיר ומלא שמש.
“ירד היום גשם?” שאל מנו.
“לא, מנו, היום לא ירד. אם
תלבש את מעיל הגשם תיראה
מצחיק” אמרה אמא.

ביום שלישי השמיים היו
כחולים.
“אמא מתי תתמלא משאלתי?”
שאל מנו.
“לא היום, יקירי, רק ענן קטן
אחד רואים היום בשמיים.”
אמרה אמא.

יום רביעי היה חמים.
“אמא, למה הגשם לא יורד?”
שאל מנו
“עוד מעט. אני חושבת שגשם
יבוא קרוב, אולי עוד לפני
הצהריים” אמרה אמא.

ביום חמישי מנו יצא לפיקניק.
“אמא, ואולי ירד גשם. האם
לקחת אתי את המעיל הגשם?
שאל מנו.
“לא, יקירי, היום גשם לא ירד.
העננים הלבנים הם גבוה
בשמיים” אמרה אמא.

יום שישי היה מעונן.
“אמא, היום ירד גשם?” שאל
מנו.
“יתכן, מנו, רואים בשמיים
עננים כהים” אמרה אמא.

השבת התחילה ברעם חזק!
“בווום!”
“אמא, אני שומע רעמים. האם
עכשיו ירד גשם?” שאל מנו

ואז בסוף הגשם התחיל לרדת!
“הו, גשם יורד! גשם יורד!” מנו
שר ורץ החוצה.

“אבל מנו!” אמא רצה אחריו
“שכחת לקחת את מעיל הגשם החדש שלך!”