מיזם ויקיפדיה

מבוא

האינטרנט הינו הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים.
ברשת קמו יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה, אשר הושקה ב-15 בינואר 2001 כמיזם מיקור המונים על ידי ג’ימי ויילס ולארי סנגר. סנגר בחר את שם האתר שהוא שילוב של המילה “ויקי” (אשר פירושה בהוואית “מהיר”) ו”אנציקלופדיה”. בעוד שבתחילת הדרך הייתה קיימת רק אנציקלופדיה בשפה האנגלית, לאורך השנים פותחו מהדורות בשפות רבות אחרות לויקיפדיה.
אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה “בריטניקה” ובמחקרים נמצא שידע זה, לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.
ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה. כל אחד יכול לכתוב בה או לתקן ולשנות ערכים, כך שמצד אחד היא מביאה לידי ביטוי את חכמת ההמון, ומצד שני מעלה סוגיות שונות בנוגע לאמינות ואיכות התוכן, חלק מסוגיות אלו מוצגות בספר שלפניכם.

סקירה מהנה,

ליאורה וליאור.

מפת מושגים

(לצפיה במסך מלא- גללו מטה ולחצו על האייקון בצד השמאלי תחתון של המפה)

קצת היסטוריה..

“ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת רב לשונית המבוססת על תוכן חופשי ומשתמשת בטכנולוגיית ויקי. ויקיפדיה היא האנציקלופדיה הכללית הגדולה ביותר והפופולרית ביותר באינטרנט”. ויקיפדיה הושקה לראשונה בשפה האנגלית בינואר 2001, כאשר עד 2004 נוצרו בסך הכל 161 מהדורות ויקיפדיה בשפות שונות (עמוד ראשי, ויקיפדיה, 2020). מיזם ויקיפדיה העברית הושק בשנת 2008 ונכון ל-8 ביוני 2020 יש בוויקיפדיה העברית 267,925 ערכים (ויקפידיה העברית, ויקיפדיה, 2020).

ציוני דרך בתולדות ויקיפדיה

רוצים להוסיף אירועים נוספים לציר הזמן? תוכלו לעשות זאת דרך הטבלה

היכנסו לקישור, דפדפו בדפי התוכן ובסרטונים המצורפים ונסו לענות:

• מהו רעיון הויקי?

• מהו תוכן גולשים ואיזה שינויים הוא מחולל?

התלמידים בסרטון מספרים: “זה עוזר לך. אתה כבר מעתיק, אתה לא יודע איך לשנות, כי הם עושים את זה כל כך טוב אז פשוט צריך רק להעתיק את זה, וזהו. אתה מעתיק, משנה את הפונט ומגיש” (דקה 0:48). מה דעתך על אמירותיהם?

איך זה עובד?

• כולם יכולים לכתוב בויקיפדיה, החל ממידע חדש, פסקה קצרה, ועד לתיקון שגיאת כתיב.

• קבוצות של אלפי מתנדבים בודקות את המידע ואם בוחרות מוחקות אותו. המידע הנבדק מסווג לשני סוגים: 

1. לא ראוי (נעשית מחיקה מהירה)

2. ערכים במחלוקת- עובר למנגנון הצבעה.
   

   קישור ללומדה מקוונת ללימוד עריכה בוויקיפדיה

רוצים לדעת איך עורכים ערך בויקיפדיה? תוכלו להיעזר בסרטון הבא ולענות על השאלות שבגוף הסרטון

קרן ויקימדיה וכנס ויקימניה

קרן ויקימדיה היא מוסד כלכלי ללא מטרת רווח שהוקם בעקבות התרחבות מיזם הויקיפדיה. מטרתה היא לפתח ולהפיץ תוכן חופשי בשפות שונות ולאפשר לציבור הרחב נגישות לתוכן באמצעות אתרים שהקרן מפעילה. בין האתרים: ויקיפדיה, ויקינתונים, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיספר,

ויקיטקסט, ויקיחדשות, ויקיברסיטה, ויקימינים, ויקימסע וויקישיתוף. כל אחד מהמיזמים האלה פעיל בכמה שפות.

ויקימניה הוא הכנס השנתי של קרן ויקימדיה. בשנת 2011 התקיים הכנס בחיפה והשתתפו בו למעלה מאלף משתתפים מ-55 מדינות.

בעקבות הכנס שהתקיים בישראל, הסביר רפאלי בראיון את חשיבות הויקיפדיה, שמהווה מרכז הידע העולמי מבחינת מס’ המשתתפים ונפח התוכן. בנוסף מדבר על כך שקצב העדכון והנפח של האנציקלופדיות הרגילות לא עומד בצרכים של היום. לשם הדגמה, באנציקלופדיה העברית יש פחות מ-40 אלף, לעומת זאת בויקיפדיה העברית יש 120 אלף ערכים (נכון לשנת 2011). בנוסף יש לה יתרונות כמו העובדה שהיא קלה לחיפוש ולעדכון וניתן לבטא בה דעות שנויות במחלוקת.

בנוסף, בראיון נשאל רפאלי על מקום הספרים והעיתונות הכתובה. לטענתו הספר/העיתונות המודפסת יעברו שינוי כיוון שהיתרונות של האמצעים המקוונים עולים על אלו הכתובים. הספר לא ייעלם לגמרי לטענתו, אבל לא יהיה הכלי המרכזי.

“חכמת ההמונים”

‘חכמת ההמונים‘, הינה תוצר של שיתוף ידע (Knowledge), מומחיות (Expertise), משאבים (Resources) וזמן (Time), של קהל עצום, והפיכתו באמצעות קיבוץ מידע לתוצר קולקטיבי. קיבוץ הנתונים המתקבלים ועיבודם, מאפשר להגיע לפתרונות מהירים, אמינים, מעודכנים, מדויקים וממוקדים. זאת בהסתמך על מחקרים שהראו ש’בתנאים מתאימים’ החוכמה המצרפית של כלל חברי הקבוצה עולה על חוכמת הפרט, מוכשר ככל שיהיה. והתוצאה – שכלול וייעול אופן פתרון בעיות, אימוץ חידושים, קבלת החלטות וחיזוי העתיד (סורוביצקי, 2006).

רפאלי מסביר בראיון שקוים עמו שההמונים הם אלה שכותבים את הויקיפדיה וקובעים מה יישאר ומה ימחק בה. כך, התהליך של קביעת “מה ראוי לציון” נתון בידי העם- בידי ההמונים.

• תוכלו להרחיב אודות תובנת ההמונים וחקר העתיד בהרצאתו המורחבת של רפאלי.

ואיפה עוד בחיינו אנו נהנים מחכמת ההמונים?

תוכלו לקרוא על כך בכתבה המצורפת אודות האפליקציות הישראליות שמנצלות את חכמת ההמון.

עמדות תלמידים כלפי שימוש בוויקיפדיה

נטען רבות כי האופן בו משמשים מאגרי לימוד בויקיפדיה לצורך כתיבת עבודה, מסתכם ברוב המקרים בפיתוח מיומנויות copy & paste ללא תהליך משמעותי של לימוד.
בכיתות מסורתיות, ספר הלימוד היווה לעתים קרובות את מקור הידע הזמין היחידי; כיום יש מספר אין-סופי של מקורות ידע הזמינים באמצעות האינטרנט. אף על פי כן, מגוון מעידים על כך שתלמידים מעדיפים באופן שיטתי את ויקיפדיה (Wikipedia) בפרקטיקות האוריינות הקשורות לבית ספרם.
במחקר שנעשה בסקנדינביה, שחקר את השימוש במקורות ידע בקרב תלמידים בחטיבה העליונה, תוך שימוש בסקר עם שאלות רבות ברירה ושאלות פתוחות, נמצא כי התלמידים מעדיפים את ויקיפדיה משום שהאתר מספק להם את מה שהם צריכים, בהיותו מהיר, גמיש, וקל לשימוש (Blikstad-Balas, 2016).

בה בעת, התלמידים מודעים לסוגיות האמינות המקושרות לוויקיפדיה. על מנת שלמידה מסוג זה תיצור גישה אקטיבית לאינטרנט ותאפשר התפתחות עצמית של הילד על מערכת החינוך להשקיע בפיתוח יכולתו של הילד:

1. לאתר את מקורות המידע המהימנים.

2. ללמדם להתייחס לחומר מתוך חשיבה ביקורתית.

3. ליצור אינטגרציה בין חומרים שונים היוצרת הבנה חדשה אצל התלמיד. כל אחת מיכולות אלה דורשת כמובן עבודת תשתית רבה.

מתוך מאמר באתר YNET

עמדות מורים וסגל הוראה כלפי השימוש בויקיפדיה

אמיתי (2012) מספר במאמרו כי כאשר התחיל ללמוד בשנת 2003, תשובתו לשאלה: “האם אפשר להשתמש בוויקיפדיה בהקשר אקדמי?” הייתה לא מוחלט, כיוון שבויקיפדיה אין לדעת מי כתב מה, מהיכן המידע, ובאופן כללי אי-אפשר לסמוך שם על שום דבר. אבל היום הוא מודה שטעה, ושויקיפדיה הפכה לתחנה הראשונה שלו כמעט בכל בירור מחקרי. היא משמשת אותו כצומת קישורים יעיל לאיתור מידע ברשת,ככלי רב-תועלת, המהווה ניצחון גדול של חוכמת ההמון ושל עקרון השיתופיות. 

גם המחקר שפורסם בשנת 2015 במסגרתו נערך סקר בקרב סגל ההוראה באוניברסיטאות במדינת קליפורניה, העלה כי התפיסות של אנשי הסגל את ויקיפדיה השתנו לטובה וחלק מאנשי הסגל אף יוצרים משימות ייחודיות המערבות את ויקיפדיה או עבודה דמוית ויקיפדיה כחלק מההוראה שלהם (Soules, 2015).

בואו נשחק

כלי דיגיטלי לשימוש בכיתה- Nara View:
הסבר על הכלי: קישור

———————————————————————
רוצים להתנסות? יצרנו עבורכם משחק!

פרטי המשחק:
ערך המוצא – ליל חניה
ערך היעד – הצד הרחוק של הירח
שאלה – לאחר היכרות עם אפליקציית naraview ענו על השאלה שלהלן: באיזו מידה ובאילו אופנים השימוש באפליקציה יכול לתרום לתהליך הלמידה של תכנים לימודיים חדשים? התייחסו בתשובתכם לתפיסות הלמידה בסביבות מסתעפות ולתפיסת המוטיבציה בלמידה בסביבות מולטימדיה.
———————————————————————

משחק Nara View הינו משחק אינטראקטיבי הקושר בין שני ערכי ויקיפדיה בו המרצה מזין/ה ערך התחלתי, ערך סופי, ושאלה הבוחנת את הבנת הקשר בין שני הערכים עליה עונים התלמידים לאחר הגעתם לערך הסופי.

מטרת המשחקים להגיע מן הערך ההתחלתי לערך הסופי דרך הקישורים לערכי ויקיפדיה שונים, ובסוף לענות על השאלה שהוזנה.

תהליך הלמידה של תכנים לימודיים חדשים מתבצע ע”י מעבר בין קישורים שונים בערכיי ויקיפדיה בהם הם מעשירים ידיעותיהם ומעמיקים את הידע בנושא המשחק, התלמידים חושבים על על קשרים בין נושאים ומונחים שהקשר ביניהם אינו בהכרח אינטואיטיבי. התלמידים עוברים במהלך משחק זה ומעבר בין ערכים  תהליך של למידה והתפתחות של מיומנויות חיפוש מידע מיומנויות החשובות בעולם של הצפת מידע, תורם להתפתחות מיומנות של חשיבה מסתעפת(עשת ,2004). כאשר מכירים מקרוב את האפשרות לעבוד בצורה מסתעפת ו”לקפוץ” ממקור למקור בין ערכי ידע שונים שמקורם בויקיפדיה, מתבצע נסיון לחקות את הפעולה המסתעפת והאסוציאטיבית של האדם, מתוך הנחה שהחשיבה היא תהליך דינמי שבמהלכו נוצרות במוח מפות ידע המתחלפות בהתאם לעניין העומד במוקד המחשבה. סביבת ההיפר־מדיה המודרנית מספקת למשתמשים דרגות חופש בניווט בעולמות ידע שונים, אך גם מעמידה לפניהם אתגרים חדשים הנובעים מהצורך לבנות ידע מכמויות גדולות של מידע שאליהן הגיעו באופן לא ליניארי.