היו הייתה ילדה קטנה שקראו לה זהבה. זהבה הייתה ילדת זהובת שיער, והיא חיה לה עם אביה ואימה בבית קטן בקצה היער. יום אחד, בעת שהוריה של זהבה לא היו בבית, היא יצאה אל היער הסמוך לביתה כדי לקטוף פרחים. מבלי לשים לב התרחקה מהבית עוד ועוד, וכשלפתע שמה לב שכבר החשיך, גילתה שהיא נמצאת במעבה היער, הרחק מהבית. היא ניסתה ללכת אנה ואנה, אך לחרדתה גילתה שאיננה זוכרת את הדרך הביתה
מה תעשה זהבה? ביער קר וחשוך, ומסתובבות בו חיות טרף נוראות… היא החלה לצעוק: “אמא, אמא”, אבל אף אחד לא שמע אותה

לפתע ראתה מרחוק אור קטן. היא הלכה לכיוונו וכשתקרבה שמחה לגלות שלפניה עומד בית. היה זה בית יפה בן שתי קומות, לראשו היה גג רעפים אדום וגינה מטופחת למרגלותיו. זהבה שמחה מאד
.היא ניגשה אל הדלת והקישה עליה. לא נשמעה כל תשובה. היא לחצה על הידית ונכנסה פנימה

. באותו הבית גרו משפחת הדובים
.בכל בוקר כשקמים הדובים, אמא דובה מכינה מעדן מלכים. דייסה טעימה חמימה ובריאה, עם תפוחים קינמון וטיפונת ריבה

כשזהבה נכנסת לבית, היא ראתה שולחן ובו דייסות. זהבה החלה טועמת מקערות הדייסה של שלושת הדובים ולבסוף החליטה לאכול את הדייסה של הדוב הקטן אשר הייתה לא חמה מדי ולא קרה מדי, זהבה התיישבה לנוח על הכיסאות ובחרה בכיסא של הדוב הקטן אשר היה לא גדול מידי ולא
מידי, עולה לקומה השנייה ושוקעת לה בשינה מתוקה במיטה של הדובי הקטן אשר הייתה לה הכי נוחה
..בהמשך, חזרו הדובים לביתם מהטיול

.נכנסו הדובים לביתם בעוד שזהבה ישנה
הדוב הבן אומר: “מישהו אכל את הדייסה שלי” וגם “מישהו ישב בכיסא שלי” וכשהדובים נכנסים לחדר השינה הם מופתעים לגלות את הפולשת הזרה שחדרה לביתם

. הם התקרבו חרש אל עבר מיטתו של הדוב הקטן
ופתאום, זהבה פוקחת את עיניה ומגלה שמולה עומדים שלושה דובים ונועצים בה מבטים שואלים
. המראה של הדובים לנגד עיניה של זהבה כ”כ הפחיד אותה עד שמרוב בהלה קפצה מן החלון והחלה לברוח

הסוף