יומן קריאה/גנב החרבות

 “גנב החרבות” הוא הספר השלישי בסדרת הספרים “39 הרמזים”!

בספרים הקודמים איימי ודן השתתפו בתחרות לאחר 39 הרמזים, גם בספר הזה הם ממשיכים בתחרות והפעם הם טסים ליפן. שם הם עושים ברית עם דודם אליסטר הו ובעזרת הידע הרחב שלו על יפן הם עוקבים אחרי מסלול חייו של טויוטומי הידיושי, אחד הלוחמים האמיצים בעולם.

“תראה דן זה הסמל של טויוטומי הידיושי אמרה איימי! “מי זה בכלל” שאל דן? הוא היה המאחד של יפן”.

בדרך איימי ודן נתקלו בקשיים רבים למשל יריבם ג’ונה ויזרד שכר קבוצת רוצחים פרטיים: “דן לא הספיק לצאת מהאוטו כששמע ירי מאחור! הוא הסתובב וראה קבוצת אנשים עם רובים מתקרבים אליו!!! הוא קפץ חזרה אל האוטו וצעק לנלי שתיסע, הוא שמע יריות מכל הצדדים ואת איימי צועקת, לפתע דן נזכר במילותיו של ג’ונה “אם לא תעזבו את התחרות לבד יהיה מי שיגרום לכם לצאת”.

למרות כל הקשיים דן איימי ממשיכים הלאה ולבסוף מוצאים את הרמז הבא שהוא 2 גרמים של זהב ובנוסף לכך את מקומו של הרמז הבא שנמצא במצריים העתיקה!

תיאור דמות ראשית                                                       
שם מלא:  דן הופ קהיל

מגורים:  דן גר בדירה קטנה בבוסטון שבאמריקה 
גיל:   11 
לבוש:  דן אוהב להתחפש לנינג’ה אבל ביום יום הוא הולך עם ג’ינס וחולצה פשוטה 
מצב כלכלי:  דודתו של דן לא נותנת לו כסף בכלל אבל דן מצליח להרוויח קצת בעצמו 
מצב משפחתי:  אין הורים, יש אחות ששמה איימי 

נתונים חיצוניים:  לדן יש שיער בלונדיני כהה, עור בהיר ועיניים בצבע ירקן. יש צלקת קטנה מתחת לעין

תכונות                                                             
אמיץ- דן עבר הרבה מאוד חוויות קשות בתחרות אבל הוא שמר על קור רוח “דן אנחנו נמות צעקה איימי באיימה! דן הרגיש את אותו הדבר אבל ניסה להרגיע את איימי, “הכל בסדר אל תדאגי אנחנו נצא מהמערה, לכל מקום יש יציאה”.
טוב לב- למרות התחרות דן לא מאבד את האנושיות שבו ועוזר אפילו לאויביו בשעת צרה” דן התלבט הוא ידע שהוא יכול עכשיו לרוץ ולקחת את הפרס אבל בלב הוא ידע שהוא לא יכול להשאיר את איאן פצוע מאחור”.
חכם- לדן יש זיכרון צילומי יוצא מן הכלל והוא זוכר כל דבר שהוא רואה. בזכות זה יש לו ידע כללי מאוד גדול. “דן אני איבדתי את הקוד לפתע צעקה איימי, אני לא מוצאת אותו בשום מקום!! תרגעי הכל בסדר אני במילא כבר פתרתי אותו, אמר דן”.
מצחיק- דן אוהב לספר בדיחות והוא יכול לגרום למצב להיראות מצחיק כשבאמיתי המצב קריטי.
שקרן– דן מרבה לשקר בכדי לצאת ממצבים קשים או מרגעים לא נעימים.

  קטע מתוך עמוד 92:

 “איימי נשארה כמה צעדים מאחורי איאן  בזמן שטיפסו על הגבעה עד שהצליחה לראות מה יש מאחורי הבית של אליסטר. הבית נפתח אל מרפסת שמש רחבה שצפתה לבריכה ולכר דשא גדול. בצד אחד של המדשאה זרם פלג מים דרך גן מסולע שבו אגם עם דגי זהב בצד השני הייתה גדר חיה שנדמה היה שלא נגמרת”.

קטע זה מתאר את הבית של אליסטר הו (דודם של דן ואיימי) שנמצא ביפן. איימי ודן הגיעו אל ביתו של אליסטר לאחר שכרתו ברית איתו ועם בני דודם איאן ונטלי. בביתו של אליסטר יש ספרייה גדולה והוא הציע לדן ואיימי לחפש חומרים לגבי הרמז השלישי שם.

אני חושבת שהקטע תורם לסיפור בכך שהוא קצת מוציא אותנו מאווירת המתח והרציחות בספר ובעצם מראה לנו את האזור בו מתרחשת העלילה, הסופר נותן לנו קטע יותר רגוע, נותן לנו לזמן “לנוח”. אני אישית מאוד אוהבת כשבספר מתארים את הסביבה, את האזור ולא רק את המקרים והחוויות הקשות.