יומן קריאה- לב של דיו

הגיבור הראשי

גיבורת הסיפור היא מגי. מגי נערה בת שתיים עשרה, בת יחידה לאביה. (אמה נעלמה כשמגי הייתה בת שלוש).

מגי נערה עקשנית, נחושה בדעתה, אמיצה, וכחנית ועצמאית. הוכחות: “מה מסוכן? אני לא נכנסת פנימה עד שלא תסבירו לי במה מדובר.” מכך אנו למדים שמגי היא נערה עקשנית מאחר והיא לא הסכימה להמשיך בדרכה, עיקבה את אביה כי רצתה לדעת מה הסיבה שבגללה הם עוזבים.

“… אבל הנערה לא זזה ממקומה” ממשפט זה אנו רואים שמגי היתה נחושה בדעתה להמשיך לחכות למקרה שאביה יחזור לקחת אותה איתו ושהכל יסתדר. בעמוד 69 כתוב שמגי עמדה בחושך לבדה ורצה לכיוון שאליו לקחו את אבא שלה ולמרות שנפלה ונפצעה המשיכה לחכות בקור ובחושך ולכן ניתן לראות כי מגי נערה אמיצה.

מעמוד 45 ניתן לראות שמגי נערה וכחנית מאחר והיא התווכחה עם אביה שיראה לה את הספר המדובר שאותו הסתיר ממנה המון זמן ורק לאחר ויכוח ארוך נכנע והראה לה את הספר. יתר על כן ניתן לראות ויכוחים נוספים במהלך הספר. בחלק גדול מהוויכוחים מגי מנצחת ומקבלת את מבוקשה.

במהלך הפרקים הראשונים מסופר על כך שמגי מעסיקה את עצמה במהלך רוב היום ויודעת להכין לעצמה אוכל.

המספר

בספר “לב של דיו” המספר הוא- “מספר יודע כל”.  הוכחה- “אצבע-אבק הסתתר מאחורי גזע של עץ ערמון בשעה שמגי חלפה על פניו במרוצה.” (עמוד 69), הבאתי הוכחה זו, מכיוון שרק מספר יודע כל, יוכל לדעת היכן עמד אצבע-אבק באותו הזמן, דמות רגילה בסיפור- לא. “הקור התפשט בכל גופה והגיע עד אפה.” (עמוד 9), בחרתי בדוגמה זו, מכיוון שאף אדם לא יודע כשקור מתפשט בגופו של אדם אחר, וכאן מדובר בגוף שלישי, ולא ראשון.

הערכה וביקורת

הספר “לב של דיו” כתוב ברובו בשפה שאנו רגילים לכתוב בה- לא גבוה במיוחד אך גם לא שפה יומיומית. לדוגמא, בעמוד 47 כתוב “בחוץ כבר השתררה חשכה מוחלטת… נשבה לעומתה רוח צוננת”. לדעתי, רמת העניין בספר זה, הינה רמה גבוה, מחברת הספר, השאירה אותי במתח קל בחלקים מסויימים של הספר. היא משתמשת באלמנטים סיפרותיים בכדי ליצור תחושת מתח, ונותנת לקורא להרגיש את הדמויות ואת כל העלילה המעניינת והמרתקת.