המהפכה האמריקנית ע”פ ניקול קנרסקי-שומרון

פרק 1:ההחלטה

  היום היה יום קשה במיוחד, אני גרה באנגליה, אם למשפחה ענייה ונאלצת לעבוד בשתי עבודות בכדי לעזור לבעלי להאכיל את משפחתי .

אנחנו גרים בבית מוזנח, בשכונה  ענייה וצפופה מחוץ ללונדון, כל שנה קשה לנו יותר ויותר לשלם את המיסים והילדים שלנו לא מקבלים חינוך בבית הספר מכיוון שרק ילדי האצילים לומדים פה, החלטנו שאנחנו זקוקים לשינוי.

לאחרונה נפוצו הרבה שמועות על העובדה שאנשים מכל רחבי הארץ עוברים לגור בארץ חדשה מעבר לים, בכדי לקבל עוד הזדמנות ולהתחיל חיים חדשים.

מאוד התרגשנו מהעובדה, אנו זקוקים להזדמנות כזו,  החלטנו לעבור לאמריקה

פרק 2: המעבר

לאחר כמה שבועות מהזמן שבו החלטנו להגר, נודע לנו כי ישנה ספינה המוכנה להעביר כמות מכובדת של מהגרים לאמריקה, אספנו רק את הדברים שהיינו זקוקים להם נואשות מכיוון שידענו שכל פיסת רכוש תעלה עוד הון ממה שהאנייה כבר עלתה לנו, אני ובעלי הוצאנו על המסע הזה את כל מעמדינו הרעוע.

לצערנו, כל שאר הנוסעים הביאו הרבה יותר מאיתנו וכל הנסיעה לשם היינו חייבים להצטופף עם עוד כמה מהגרים, לא אכלנו ובקושי שתינו במשך זמן ארוך מאוד, כאשר לבסוף הגענו, הרגשנו הקלה ענקית, לבסוף, הגענו לארץ חופשייה.

פרק 3: הגענו

עברו 3 ימים מאז הגעתנו לאמריקה, אנו עדיין לא מורגלים לארץ החדשה. בעלי וחבריו המהגרים מחפשים חומרי בנייה בכדי לבנות בית, ואני שומרת על ילדי ונותנת להם את האוכל אשר אנגליה מביאה לנו.

בחודש הקרוב נתקלנו בקשיים רבים:

אין בארץ מוצרים, בתי חולים, בתי חרושת, הארץ היא שממה- אין כלום. כאשר רצינו לקבל בגדים או אוכל או כל מוצר שהוא, הינו צריכים לחכות 3 חודשים עד שהאנייה עם מאנגליה תגיע עם המוצר שביקשו.

  בנוסף, האקלים באמריקה היו שונים מהאקלים בבריטניה, לכן היינו צריכים להתמודד עם מזג אוויר חדש, לבנות מחסה מתאים יותר, לשנות את מלתחתינו בהתאם ולהתמודד עם גידולים שונים שאנו צריכים לגדל.

וכמובן, המסים. המסים הכבדים שהטילו עלינו היו נוראיים, היינו חייבים לשלם על כל פרט קטן שהיינו מאפשרים לעצמנו לקנות או להעביר כסף כפול, אך זה לא היה משנה כל עוד היינו מקבלים נציג משלנו בפרלמנט, הבקשה שאנגליה סירבה לקבל.

זעמנו מאוד, לא הסכמנו לקבל את העובדה שאנגליה משתמשת ומורידה אותנו עד כדי כך, החלטנו למרוד.

פרק 4: מסיבת התה של בוסטון

שלום אמא,

אני מצטערת שאני לא כותבת לך יותר, לא הייתה לי הזדמנות, מסי הבולים שאנגליה הטילה על ארצנו היו ענקיים ולא יכולנו אני ובעלי לעמוד בהם.

לפני כשבוע אנו, תושבי בוסטון החלטנו למרוד כנגד האצילים המתנשאים והמלך הנוראי באנגליה, החלטנו סוף סוף לנקוט במעשים, הלילה זה קרה, מסיבת התה של בוסטון.

אתמול בלילה, אני ובעלי החלטנו להצטרף אל כנופיית האנשים שהחליטו לנקום, התחפשנו לאינדיאנים ועלינו על ספינות התה של האנגלים, לרגע קל הרגשתי אשמה גדולה מאוד, על מגדלי  התה שישארו כל השנה בלי משכורת ושבגללנו לא יוכלו להאכיל את ילדיהם, אך רגש הזעם גבר על החמלה, שפכנו את כל שקי התה שהיו בתוך האוניה לתוך הים האפל, הצלחנו, פעולת המרד הראשונה שלנו ואנחנו צוהלים בשמחה כאשר אנו יורדים מאוניה.

אני שמחה מאוד על המעשה שעשינו, הראנו להם למה אנחנו מסוגלים.

באהבה, בתך לילי.