תכנית לימוד בחשבון לילד עם ADHD ובעיות התנהגות

התכנית הבאה מיועדת ללימוד של ילד עם בעיות AHDH במסגרת התכנית בחשבון לכיתה ג׳. בספר מוצג התלמיד, וגם מוצגים התיווך, הגירוי, השימור וההכללות.

תיאור הילד

עילאי הוא תלמיד בן 9, בן הזקונים לשני הוריו ממיצוב סוציואקונומי בינוני-גבוה. יש לו שתי אחיות הגדולות ממנו במספר רב של שנים, והפער ביניהם מורגש בבית. הוא סובל מבעיות התנהגות ובעיות רגשיות כבר מגיל צעיר. אמו טוענת כי הוא מאוד מפונק, והוא התינוק שלה. עילאי מכה את אמו, למרות שהיא מציינת במבוכה כי הוא עושה זאת לא בכוונה, והוא אף הרים יד על סבתו וזרק לעתים קרובות כיסאות בביתו. אביו לא יכול להתמודד עמו, לרוב הוא בעבודה או בעסק שלו, ואינו מתמודד עם בעיות ההתנהגות שלו. גם עם בנותיו הגדולות לא היה מעורב. בבית הספר, עילאי בעל תפיסה מהירה ונבון מאוד, הוא עם ציונים טובים יחסית לעובדה כי אינו משקיע בלימודים ואינו עושה את שיעורי הבית. אמו לא מקפידה על כך, ואף מציינת כי הוא אוהב להיות איתה כל הזמן אפילו עד אחת לפנות בוקר. התזונה של עילאי בעייתית ומבוססת על ממתקים ועל שתייה מתוקה ולא על מזון מלא (אמו מאכילה אותו בכוח, הוא לא אוכל בצורה עצמאית). התחביב של עילאי הוא לצפות בטלפון הנייד שלו, ולעתים קרובות עושה זאת מרגע הכניסה לבית אחרי בית הספר ועד שעות הלילה המאוחרות. אמו מציינת כי יש לו שני טלפונים ניידים – אחד בטעינה ואחד עובד – כדי שלא ייוותר ללא טלפון טעון. אם אין לו טלפון, הוא בדרך כלל רץ בחצר הבית בלי הפסקה, קופץ וצועק, אפילו אם הוא לבדו.

חוזקותיו של עילאי: מהיר תפיסה, נבון, פיקח ובעל יכולות קריאה גבוהות. אוריינות טכנולוגיות גבוהה.

חולשותיו של עילאי: בעיות התנהגות, רגישות סומטית מוגברת, רגישות לרעשים, לזרים, בעל קשיים משמעותיים בהתמקדות וריכוז לאורך זמן, פרצי אלימות פיסית ומילולית בלתי נשלטים.

תצפית

בחרתי לבצע תצפית קצרה במהלך שיעור חשבון, בכיתה עם תלמיד שמתחילה תפס את תשומת לבי הן בגלל שנינותו והן בגלל היחס שקיבל מן הצוות ומן החברים בכיתה.

רפלקציה

עילאי לא מבין מדוע כועסים עליו. לאחר ההתנהגות הוא מגיב במדוע ולמה, ואינו מבין מדוע מה שעשה הוא לא טוב. כמו כן, הוא נוטה להאשים את הסביבה שלו בהתנהגויות ואינו רוצה לקחת אחריות. בנוסף, כאשר הוריו מעורבים, אין גישה של חיזוק שלילי או הסבר מדוע ההתנהגות שלו הייתה שלילית, אלא אמו חסה עליו ומערערת את הסמכות של אביו כאשר הוא מבקש לתקן את ההתנהגות באמצעות חיזוק שלילי (לא תמיד בצורה נכונה, ואולי בגלל זה המגננה של האם). עילאי מדבר בצורה מאוד בוטה כלפי הוריו וכלפי המורים שלו, גם בנוכחותם ונראה כי אין להם שום השפעה עליו. גם אמו נוהגת באותה המידה כלפי המורים בנוכחותם ולאחר השיחה אל מול עילאי.

הנושא הנבחר

התחום שנבחר הינו הכפל הדו ספרתי מתוך תכנית הלימודים: ״כפל וחילוק בתחום ה- 100, כפל מספר דו ספרתי בחד ספרתי, כפל עשרות שלמות ומאות שלמות״. עילאי מתקשה מאוד בלוח הכפל. בעיקר לאור העובדה כי אינו מבין את העיקרון של הכפל (מספר הפעמים של הספרה ומקדם המכפלה). לוח הכפל אינו זכור לו, והוא זוכר לכל היותר את הספרה הראשונה עם מקדם מכפלה 1. למשל: 3 כפול 1, 5 כפול 1 וכן הלאה עד 10. עילאי מתייחס אל המספרים בחשש, כלומר, מבחינתו כל מספר מהווה למעשה אתגר שכמעט בלתי ניתן להתמודד עמו. כך היה גם בחיסור וחיבור, כאשר את העקרון הבין אך את היישום היה מורכב עבורו במספרים דו-ספרתיים. כאשר עילאי ניגש אל המספרים הוא מתייחס אליהם בצורה אוטומטית כאמור כמורכבים. הוא מנסה לסדר אותם לפי הסדר, אך הוא לא מצליח שכן התשובות אינן נכונות וגם ההוראות שהוא מנסה למלא אינן ממולאות בצורה נכונה. הפעלת אסטרטגיית הסידור לקוחה מחיבור וחיסור, כאשר החליף בחיבור את המספרים על פי הסדר, אך לא בחיסור (ולכן התקשה מאוד בהיפוך המספרים שיצאו שליליים או מבחינתו. האסטרטגיות שהוא מפעיל אינן יעילות. הוא לא מצליח להתגבר על הקשיים שלו בפתרון לוח הכפל, הבנה של המושגים או זיכרון של הפעולות והמשמעות של הכפל.

הנושא הנבחר

כפי שכבר תואר, עילאי אינו מתחבר לתחום החשבון באופן כללי. הוא מפוזר לעתים קרובות ואינו מרוכז במהלך השיעור. סף התסכול שלו מאוד נמוך, והוא חש כי הוא אינו מבין את החומר ולכן אין לו אינטרס או שום תמריץ להיות חלק מן השיעור. גם במהלך העבודה הפרטנית, עילאי לא מגלה מוטיבציה להבין את הנדרש ממנו או לנסות לפתור בעצמו. שיטת התיווך באמצעות הבדידים מוגבלת ביעילותה הן במספרים גדולים והן בגלל העובדה שמדובר בתיווך שאינו מקדם הבנה אלא יכולת טכנית מוגבלת למספרים נמוכים בלבד. עילאי אינו זוכה לפעילות משלימה בבית, ואינו משקיע זמן רב בלמידה. נראה כי נוצר אצלו חסם פסיכולוגי ללוח הכפל ולעקרון הכפל, והוא מעיד על כך שהוא ״בחיים לא יבין את זה״. מן הדברים האלו עולה שיש צורך קודם להיפטר או להכחיד את הפחד והחשש מפני כישלון כמו גם את החשש מפני החשבון ולוחות הכפל ולהעניק למספרים משמעות הקשורה לצרכים של עילאי או לתחומי העניין שלו. לכן ההוראה הדיאגנוסטית מבוססת הלכה למעשה לצרכים הייחודיים של הילד, כפי שהם באו לידי ביטוי בחוזר מנכ״ל שפרסם משרד החינוך [חוזר מנכ״ל תשס״ד/4(ב), סעיף 2.1.1], בו נכתב כך: ״הכלה הולמת מצריכה תהליכים יעילים של איתור תלמידים מתקשים.״

מאפייני התכנית

התיווך שהוא נזקק לו נעשה באמצעות בדידים. הסיבה לכך היא שהוא מורגל לבדידים בגלל חוסר היכולת שלו להבין את הגישה של הכפל. לכן, תרגילים כמו 2 כפול 3 יוצגו כך:

בדיד של 3 יופיע פעמיים ליד הבדיד של ה-2 ועילאי מחבר את שני הבדידים של ה-3 כי כך הוא מבין שצריך לעשות (בדיד ה-2 הוא מספר הפעמים שצריך לחבר את המספרים המוכפלים, למעשה זוהי התפיסה שלו את מקדם המכפלה).

התיווך נתרם לפי הדוגמה שמופיע כאן, והיא מלווה את עילאי בצורה אינטנסיבית. הבעיה נוצרת כאשר המספרים חוצים את מגבלות ה-5 כלומר מכפלה או מקדם מכפלה של 5 הופכים למורכבים גם בגלל מספר הבדידים שנזקקים לשם הפתרון וגם בגלל החיבורים המורכבים שהוא צריך לכתוב לעצמו בצד.

מיומנויות הקדם הנדרשות הן: ידיעת חיבור וחיסור, לוח הכפל עד הספרה 5.

פעילויות

ההוראה הדיאגנוסטית פועלת על פי עקרונות התיווך וההתערבות הדיאגנוסטית. על כן, להלן שלושה מערכי שיעור של ההוראה הדיאגנוסטית שבסופם עילאי יחוש בנוח עם תחום הכפל, יפתח מיומנויות של הבנת הוראות בחשבון ויפחית את החשש הכולל שלו מתחום החשבון.

מערך שיעור 1 – הכרת עקרון הכפל

מטרת העל:

עילאי יכיר, יבין וידגים את עקרון הכפל.

נושא השיעור:

הכרת עקרון הכפל.

מטרות כלליות:

פיתוח יכולת זיהוי סימן הכפל

פיתוח יכולת הכרה של המכפיל והמוכפל

פיתוח יכולת פתרון בעיית כפל פשוטה על בסיס פעולת המכפיל

מטרות אופרטיביות:

עילאי יוכל לפתור תרגיל של כפל פשוט

עילאי יוכל להסביר במילותיו את עקרון הכפל

עילאי יוכל להדגים תרגיל של כפל ואת דרכי הפתרון שלו בהתאם לעקרונות הכפל

אמצעי עזר:

5 חבילות קלפים לכפולות של עד 5 במקדם המכפלה ובמכפלה עצמה.

מהלך השיעור:

• תחילת השיעור – 20 דק׳, אסביר את הכרת הכפל בצורה אינטואיטיבית: מהו כפל, מדוע הוא חשוב, מה בחיי היומיום שלנו קשור לכפל. אצל עילאי משחקי אספנות הקלפים חשובים עבורו, ולכן משחקים אלו ישמשו פלטפורמה להבנת הכפל. למשל, נקודות ואיסוף קלפים מבוסס על סדרות (סריות) של 5 קלפים. לכן, עילאי לעתים קרובות מבקש 3 חבילות מאמו. כאשר יישאל למה, הוא יסביר את עקרון הכפל והחילוק בגלל הדוגמה.
• גוף השיעור – 15 דק׳, אעבור לשלב הכרת הכפל בצורה פורמלית: עילאי ידגים את הכפל של שלוש חבילות הקלפים על ידי שיטת כפל = פעמים. למשל, 3 חבילות קלפים הן למעשה 3 פעמים 5 קלפים.
• סיכום השיעור – 10 דק׳ נעבוד יחד על הידע הפרוצדורלי: כל פעם יהיה שינוי של מספרי הקלפים והחבילות במבנה של תרגיל רשמי, וכך תהיה הכחדה של שימוש בבדידים.

מערך שיעור 2 – תרגול כל לוח הכפל

מטרת העל:

עילאי יכיר את הפרוצדורה ואת העיקרון של הכפל על כלל לוח הכפל.

מטרות כלליות:

פיתוח יכולת תרגום לוח הכפל לתרגילים (טבלת הכפילויות)

פיתוח יכולת פתרון עצמאית של לוח הכפל

חיזוק הבנת עקרונות הכפל במכפילים גבוהים (מכפילים 7 עד 9)

מטרות אופרטיביות:

עילאי יוכל לזהות את התרגילים בלוח הכפל בצורת המכפיל והמוכפל

עילאי יחוש בטוח בפתרון של תרגילים בכפולות מורכבות (7 עד 9)

עילאי יוכל לפתור תרגילי כפל במכפילים גבוהים במינימום של 80 אחוזי הצלחה

אמצעי עזר:

ללא.

מהלך השיעור:

• 10 דק׳ ראשונות: תחילת השיעור – הכרת עקרונות לוח הכפל וחזרה על השיעור האחרון: היכרות עם לוח הכפל בכללותו ללא פתרון, אלא מבנה, הבנה של מספר הפעמים ומקדם המכפלה לעומת המוכפל (מכפיל ומוכפל).
• 20 דק׳: גוף השיעור – יישום לוח הכפל בכללותו: הכפלה לפי סדר הכפולות בסדר עולה עם אסטרטגיות ה-0 וה-5 (כפולה ב-10 וכפולה ב-5).
• 15 דק׳: סיכום השיעור – ביצוע ידע פרוצדורלי: בניית תרגילים לדוגמה על ידי עילאי ושיחה לגבי האופן שצריך לפתור אותם.

הפרעות, תגובות, התמודדות והדהייה

מה שיכול להוביל להפרעת שליטת הגירוי הינו העייפות של הילד לאורך השיעור ולאורך הפעילות. כדי להתמודד עם זאת, יש ליצור מערכת של הפסקות ידועות מראש, של התרעננות במהלך השיעור על מנת לסייע לו להתמודד עם הריכוז הנדרש לאורך זמן. ההדהייה של התמיכה תיעשה על ידי הפחתת ההערות לאורך זמן, מתגובה לכל תרגיל שהצליח או לא, לתגובה לכל שלושה תרגילים שצלחו או לא, וכן הלאה. במידה והילד לא יצליח הרי שנחזור אחורה לעקרונות הבסיס של הכפל במספרים נמוכים עד לנקודת העוגן של הידע בה שולט הילד. כדי להבטיח את הכללת הגירוי ליומיום, יש להדריך את ההורים והמורה ביחס ללמידה של עילאי, כמו גם להסביר לעילאי את החשיבות של הפעילות שלו, והתמיכה של ההורים בה.

הכללה ושימור

הכללת התגובה הינה בנייתו של מערך על ידי גירוי אחד עם התנהגויות מרובות. על כן, המצב הנוכחי הינו של הכללת התגובה באמצעות גירוי אחיד של הצלחה בתרגיל או לא. לכן, ההכללה תהיה באמצעות תרגול הצלחה בהתנהגויות שונות שמבטאות את התגובה להצלחה (צחוק, מחיאת כף, חיוך, ברכת כל הכבוד ועוד). שימור ההתנהגות הנלמדת יהיה באמצעות שיחות על ההצלחה ועל החשיבות שלה עם עילאי בגלל התבונה הרבה שלו.