שם: אורה יידגרוב

תז:209081777 

קורס: ניתוח התנהגות

לכבוד המרצה: שלומית זילברנגל

תצפית:

תאריך:1.8.2020     שעת התחלה:9:30   שעת סיום:10:00   תצפית על: הראל גיל: 4

,הערות: הראל הוא ילד על הרצף האוטיסטי, הוא בעל קושי בויסות החושי, בעיות קשב וריכוז

.החוזקות שלו הן במשחקי חשיבה, מתמטיקה כמו פתרון תרגילי חשבון בכל הרמות

.הקשיים שלו הם בדחיית סיפוקים

?מה למדתי מהתצפית

בתצפית שלי למדתי על אופן ההתנהגות של הגננת, כלומר חשוב להתאים את ההתייחסות שלנו לילד במהלך שהותי בגן צפיתי מספר פעמים בסיטואציה זו ושמתי לב שלא רק במפגש הבוקר הראל מתנהג כך אלא גם בזמן משחק חופשי אם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה באותו הרגע הוא מתחיל להרגיש חרדה ולבכות ולהתחנן לקבל זאת.

אני חושבת שלהתייחסות שלנו כגננות לסיטואציות כאלו יש חשיבות גדולה בתהליך הלמידה של הילד, הגננת יכלה להתייחס אליו ולתת לו תשומת לב אך .אז הוא היה מתחיל לבכות חזק יותר כמו שכבר קרה לי באותה סיטואציה איתו

הנושא הוא: לקראת כתיבה וקריאה- מודעות פונולוגית

בחרתי בנושא זה מפני שאני רואה בו נושא חשוב להמשך הדרך של הילדים כמו להבין את צורת האותיות ואת שמן בנוסף הראל מאוד אוהב להקשיב לסיפורים ולשירים, נושא זה חשוב ללמידה עוד בגיל הרך מפני שכך הילדים יוכלו להעשיר את אוצר המילים שלהם,  לחדד את הדיבור בעזרת כך שהם יודעים את האותיות את הצלילים ואת שמן, בחינוך המיוחד בפרט מאוד חשוב ללמד נושא זה בעזרת הצגת כלים לילד כמו שירים סיפורים משחקים שהילד אוהב או החוזקות שלו וכך .בעזרת תיווך נכון עזור לו ולהקנות לו כלים לעתיד

היא כוללת שלושה רכיבי אוריינות מוקדמת:

מיומנויות אלף ביתיות וראשית קריאה וכתיבה

כשירות לשונית

מכוונות לספר

מודעות פונולוגית הכרת אותיות וראשית קריאה וכתיבה: רגישות וערנות גלויה למבנה הפונולוגי של מילה מדוברת, זיהוי אותיות ועיצובן בכתב, הכרת הקשר בין שמות האותיות והצלילים, הכרת מבנה הכתב העברי, מודעות ליחידות צליליות המיוצגות באמצעות האותיות, התנסות בכתיבת מילים וטקסטים קצרים ובקריאת מילים שכיחות

המושג שארצה ללמד את הילד הוא: חריזה

מטרה:

הילדים יבינו את העיקרון האלף- ביתי, יהיו רגישים ומודעים לצלילי השפה ויכירו אותיות בשמן, בצורתן ובצלילים שהן מייצגות.

יעדים (לפי גילאי 4-3):

יזהו חרוזים וייהנו מחריזה

יחרזו במילות תפל

יזהו תבניות צליליות חוזרות בסיפורי ילדים

יזכרו שירים ודקלומים קצרים מחורזים

גילאי )4-5)

יחרזו במילים מוכרות

יפרקו מילים להברות

ימזגו הברות למילים

יזהו, יבודדו וישוו הברות.

ההתנהגות שארצה להקנות לילד היא לזהות חריזה, הגירוי המבחין הוא הסיפור “חרוזימים טעימים/ דתיה בן דור”  ובו חרוזים.

https://www.youtube.com/watch?v=P1wQkmEoUtg&list=TLPQMTgwODIwMjArVhkrLgP5PA&index=2קישור:

הידע והמיומנויות קדם שהילד יצטרך הם: אוצר מילים, ידע מילים בסיסיות, זיהוי צליל סוגר במילה, זיהוי צליל פותח במילה.

שתי פעילויות:

בפעילות הראשונה אסביר לילד מהו חרוז ואיך נוכל לזהות אותו, לאחר מכן אתן לו דוגמא,

הצגה סימולטנית-אתן לו כרטיסיות שעליהן מצוייר בלון, חלון, לימון, עץ, חץ, ואשאל אותו אילו מילים מתחרזות מבין הכרטיסיות?. כאשר הילד יבחר בכרטיסיה של עץ ובלון אומר לו נסה שוב, כאשר הילד יבחר בלון וחלון אתן לו חיזוק חיובי.

בפעילות השנייה אתן לילד שני חישוקים אחד צהוב ואחד אדום,

אני אקריא לו סיפור ואבקש ממנו לעמוד בתוך החישוק הצהוב וכל פעם שישמע חרוז הוא צריך לקפוץ מהחישוק הצהוב לאדום.

למשל חנה אכלה בננה, חנה בננה, כשישמע את צמד המילים הזה הוא יקפוץ מהחישוק הצהוב לאדום כך במפגש כאשר אקריא סיפור עם חרוזים הילד יגיב לגירוי.

כאשר עבדנו עם הילד על זיהוי חריזה והתנסינו בזיהוי חריזה עם תיווך ולאחר מכן בלעדיה, אך לאורך כל הדרך עם חיזוק חיובי כאשר הילד צדק והצליח לזהות את החרוז ניצור אצלו שליטה בגירוי.

אך אם לא ניתן חיזוקים בזמן הנכון והתנאים לא טובים למשל יש גירויים נוספים מסביב שמפריעים לילד לרכוש את הגירוי ואז הוא יפריע ולא ירצה לשבת וללמוד את המושג שהוגדר נאתר את ההפרעה של הילד מה מפריע לו בסביבה הרעש או .הגירויים בגן כמו הלוח או הצעצועים לכן נבין זאת ונכין את תנאי הסביבה מראש

שני סוגי תמיכות:

בפעילות הראשונה אצור תמיכה בגירוי– התאמת מיקום את הכרטיסיות עם הציורים: עץ וחץ אמקם באותה שורה קרובה לילד ואת חלון ולימון אמקם קרוב לילד בשורה אחרת כדי שבאופן טבעי הילד ייקח את הכרטיסיות הקרובות אליו.

בפעילות השנייה כאשר אני אספר את הסיפור ואעצור בחרוז אעשה לילד הדרכה מילולית אני אשאל אותו באיזה צליל מסתיימת המילה? למשל במילה חַלּוֹן הצליל האחרון שאנו שומעים הוא וֹן , ובשורה אחר כך אשאל את אותה שאלה והמילה למשל אָרוֹן הצליל האחרון שאנו שומעים הוא וֹן ואיך אמרנו שאנו מזהים חרוז? אם זה מסתיים באותו צליל או הצליל הפותח הוא אותו דבר ופה יש לנו אותו צליל סוגר זה חרוז?. וכך אני מנחה אותו לדעת את התשובה.

הדהיית התמיכה בגירוי – הילד צריך להגיב לגירוי המבחין בצורה טבעית כלומר תחילה נניח את הכרטיסיות קרוב אליו ולאחר מכן נניח את כל הכרטיסיות באותה שורה כך הילד צריך לזהות באופן טבעי לאחר זמן והתנסות את החרוז.

הדהיית תמיכה בתגובה– לאחר שהתנסינו כמה פעמים והילד הצליח לבצע את המשימה עם התמיכה בגירוי לאט לאט אזכיר לו איך לזהות חרוז בתחילת הפעילות ולאחר מכן אתן לו לזהות לבד.

אם הילד לא מצליח למרות ההדרכה המילולית אעבור לתמיכה אחרת כמו הדגמה למשל אני אומר ארון וחלון חלון וארון זה חרוז וכך כמה פעמים אעבור על חרוזים שונים גם בשירים וגם עם כרטיסיות וזאת משימה שהוא שולט בה באופן חלקי וכך אנסה להנחות אותו טוב יותר למשימה.

דוגמה להכללת גירוי– נזהה חרוזים בהזדמנויות שונות בגן למשל בזמן מפגש או בזמן משחק חופשי או בזמן משחק במחשב ניתן לו לשחק במשחק של זיהוי חרוזים וכל פעם שיענה נכון יקבל חיזוק חיובי. גם להורים ניתן הדרכה ונבקש שההורים יזהו איתו חרוזים בזמנים שונים גם בבית וכך נוכל לראות אם הילד ידע את המושג לא רק עם הגננת, אלא גם עם ההורים או הגננת המשלימה, בזמנים שונים בבית בלילה או בערב או בגן בבוקר.

הכללת תגובה– ניתן לילד להגיב לגירוי באופן שונה למשל במפגש אבקש ממנו להרים כרטיסיה אדומה כל חרוז שהוא שומע.

כדי שהילד ילמד לזהות בחיי היום יום שלו חריזה אתן לו כרטיסיה מיוחדת לשימוש בגן ואבקש מההורים להכין גם כן כרטיסיה כזאת אחת של אצבע שמצביעה כלפי מעלה נשחק משחק וכל פעם שהילד יזהה חרוז הוא ירים את הכרטיסייה כשהילד עונה נכון אתן לו מדבקה שבה כתוב “אלוף! כל הכבוד!”.

שימור התנהגות שנלמדה– בכדי לשמר את ההתנהגות של הילד כלומר לגרום לכך שהילד יזהה גם לאחר זמן וללא נוכחות הגננת את המושג הנלמד חריזה וללא חיזוק בכל פעם אוכל להכין לילד משחקים שונים בנושא שיהיו בגן ובבית של הילד וכל פעם כשהילד ירצה לשחק בזה הוא יוכל ללכת ולשחק לבד ללא חיזוקים על כל תשובה נכונה וללא נוכחות של הגננת או הורה מסוים בבית.