covid – 19

התפשטות הנגיף בעולם

במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ונכון לסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 ביתר העולם, במעל 60 מדינות. מתחילת מרץ החל ממרכז הכובד של המגפה לעבור למדינות אחרות בעולם. במהלך חודש מרץ הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה וספרד מוקד נוסף היה התפשטות הנגיף בעולם
במהלך פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט מחוץ לסין, ונכון לסוף פברואר היה מספר מקרי ההידבקות בעולם כ-89,000, מתוכם כ-80,000 בסין ורק 9,000 ביתר העולם, במעל 60 מדינות. מתחילת מרץ החל ממרכז הכובד של המגפה לעבור למדינות אחרות בעולם. במהלך חודש מרץ הלך וגדל מספר הנדבקים במהירות, ובאמצע מרץ התפשט כבר ליותר מ-150 מדינות, ובעיקר למדינות באירופה. החל מאמצע מרץ עלה הן מספר הנדבקים והן מספר המתים בעולם שמחוץ לסין על זה שבסין. מוקדי ההתפשטות המרכזיים בסוף מרץ היו בעיקר איטליה וספרד מוקד נוסף היה באיראן. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את רמת-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות.
• ב-25 בפברואר, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים שדווחו בעולם שמחוץ לסין, על זה שבסין.
• ב-1 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר היומי של מקרי מוות מחוץ לסין על זה שבסין.
• ב-7 במרץ, לראשונה מאז פרוץ המגפה, עלה המספר של מקרי ההדבקה המאומתים בטיפול בעולם (כ-22,000) שמחוץ לסין על זה שבסין (כ-20,500).
• ב-13 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם על 10,000 ביממה.
• ב-15 במרץ עלה מספר מקרי ההדבקה המאומתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין (כולל מחלימים ומתים).
• ב-15 במרץ עלה גם מספר המתים המצטבר מחוץ לסין על זה שבסין.
• ב-19 במרץ עלה מספר המתים המצטבר על 10,000, ומספר המתים באיטליה עלה על זה שבסין – 3,405 לעומת 3,248.
• ב-26 במרץ עבר מספר מקרי ההדבקה המאומתים בעולם את רמת ה-500,000, ומספר מקרי ההידבקות בארצות הברית עבר את זה שבסין ואת זה שבאיטליה ובכך הפכה המדינה למובילה במספר מקרי ההדבקה בעולם.
• ב-27 במרץ עברה ארצות הברית את רמת 100,000 מקרי ההדבקה המאומתים. המספר היומי של מקרי ההדבקה המאומתים בעולם הגיע לכ-65,000. ב-1 באפריל 2020 עברה את רף ה-200,000 מקרי הדבקה מאומתים, וב-10 באפריל 500,000.
• ב-2 באפריל עברו מקרי ההדבקה המאומתים את רף המיליון.
• ב-10 באפריל עבר מספר מקרי המוות את רף ה-100,000.
• ב-14 באפריל נרשמו בעולם 2 מיליון מקרי הדבקה מאומתים.
• ב-27 באפריל עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-3 מיליון, ובארצות הברית את רף המיליון.
• ב-21 במאי עבר מספר מקרי ההדבקה בעולם את רף ה-5 מיליון.
• ב-27 ביוני עבר מספר המקרים בעולם את רף ה-10 מיליון.
• ב-6 באוגוסט עברה ארצות הברית את רף 5 מיליון הנדבקים.
• ב-9 באוגוסט עבר העולם את רף 20 מיליון המקרים המאומתים.
. במקביל החלה המגפה להתפשט במהירות בארצות הברית, ומספר מקרי ההידבקות היומי המדווח שם הגיע בסוף מרץ ליותר מ-15,000. מספר המקרים החדשים ליום בעולם עבר לקראת סוף מרץ את רמת-60,000. ב-26 במרץ עמד מספר הנדבקים בעולם על יותר מ-500,000, ויותר מ-24 אלף מקרי מוות.

כרוניקה של התפשטות הנגיף
ב־21 בינואר דווח על מקרה ראשון שאותר בארצות הברית. החולה הגיע מסין ונחת בנמל התעופה של סיאטל, כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בנמל התעופה עדיין לא הופעלו אמצעי הסריקה המיוחדים לזיהוי נוסעים חולים. הוא אושפז בבידוד בבית חולים במדינת וושינגטון. לדבריו הוא לא ביקר בשווקים באזור העיר ווהאן, שהיא מקור התפרצות המחלה בסין.
ב־2 בפברואר דווח על מקרה מוות ראשון מחוץ לסין: תושב ווהאן שבסין מת מהנגיף בפיליפינים.

חומרי חיטוי ומדחומים בכניסה למשרדי חברת קת’אי פסיפיק עקב התפרצות הנגיף
ב-13 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף ביפן, וב-15 בפברואר אירע מקרה מוות ראשון מהנגיף מחוץ ליבשת אסיה, כאשר תייר סיני בן 80 מת בצרפת.
ב-21 בפברואר, לראשונה מאז התפרצות הנגיף – הגיע נגיף הקורונה לישראל לאחר שנוסעים ישראלים מספינת “דיימונד פרינסס” שבו לארץ. כלל הנוסעים נלקחו לבידוד, ואחת מתוך 11 הנוסעים נדבקה בנגיף ונשארה בבידוד. באותו יום התפשט הנגיף גם ללבנון לאחר שאישה מאיראן נכנסה למדינה.
ב-29 בפברואר 2020 דווח על מקרה מוות ראשון בארצות הברית כתוצאה מהנגיף; אישה מתה בפרוורי סיאטל שבמדינת וושינגטון. במרץ עבר שיא המגפה לאירופה, ובעיקר בצפון איטליה. ב-19 במרץ מספר המתים מהמגפה באיטליה עבר את מספר המתים בסין.
ב-26 במרץ נספרו בבריטניה מעל 100 מתים ביממה. בניו יורק דווח על עומס גובר על מערכת הבריאות, מחסור בציוד והיערכות לגידול במספר המתים. בארצות הברית דווחו על 70 אלף נדבקים ואלף מתים במצטבר מאז ראשית המשבר. בתי החולים בעיר התריעו כי הם קרובים לקריסה.
עימות נרשם בין הנשיא טראמפ שלוחץ על הסרת ההגבלות לבין בעלי תפקידים שונים, בתוכם מושל ניו יורק אנדרו קומו ומנהל ה-CDC. לפי ההערכה, חופשת האביב של הסטודנטים החמירה את המצב. כן דווח על הדבקה גוברת בקרב עובדים חיוניים המטפלים במשבר. ב-27 במרץ נדבקו ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג’ונסון, ושר הבריאות הבריטי. ג’ונסון היה לראש הממשלה הראשון שנדבק בנגיף.
מדינות כמו סינגפור, הפיליפינים והונג קונג וחלק ממדינות ערב, חלק ממדינות באירופה ווייטנאם התמודדו עם גל נוסף של המגפה אחרי ירידה בתחלואה.
סימנים ראשונים בשלהי מרץ להתפרצות המגפה ביבשת אפריקה החמה העידו כי התפיסה המוקדמת, לפיה ניתן להסתמך על עליית הטמפרטורות בקיץ כגורם שיביא את הקץ על המגפה, היא תקוות שווא. ניתן לראות זאת ככל הנראה גם בהתפרצות הגל השני בסינגפור החמה והלחה ובהתפרצויות בסאו פאולו הקיצית במצריים ובקטר החמות והיבשות.
במקומות שונים, כמו אזור צפון איטליה, לונדון, ניו יורק,[] מנאוס, גואיאקיל] ומקסיקו סיטי דווח על עומס רב או קריסה בבתי חולים.
בסוף אפריל, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה מהסגר. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה. נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות – לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של “הימור”. מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים
במאי, אחרי הקלות שונות, היו מדינות שהתמודדו עם התפרצויות מקומיות. כך בגרמניה (שם גם עלה קצב ההדבקה) ובעיר וואהן שבסין. בסוף מאי, אמריקה הלטינית הפכה למוקד ההתפרצות השלישי בגודלו אחרי ארצות הברית ורוסיה. שני שלישים מהחולים החדשים הגיעו מברזיל, הודו, ארצות הברית ורוסיה.[
במקביל, מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים.

הדבקה ותסמינים
הנגיף מתפשט על ידי רסיסי רוק הנפלטים בדיבור, בשיעול או בעיטוש מאדם הנושא את הנגיף. תקופת הדגירה היא בדרך כלל חמישה ימים, אך עשויה להיות בין יומיים לארבעה עשר יום במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. דווח גם על מקרה של פיתוח תסמינים לאחר זמן של 27 יום
התסמינים הם לרוב חום, שיעול וקוצר נשימה. דווח גם על תסמינים אחרים, ייחודיים יותר למחלה לעומת שפעת, ובהם אובדן זמני של חוש הטעם וחוש הריח וכן שטפי דם באצבעות. סיבוכים עלולים לכלול דלקת ריאות, הצטברות קרישי דם ואי-ספיקת כליות. אין חיסון או תרופה ספציפית נגד הנגיף, אך מחקרים מתבצעים בכל העולם. הטיפול בחולים מתמקד בהקלת התסמינים ובטיפול תומך. אמצעי הגנה כוללים שמירה על היגיינה אישית, שמירת מרחק מאנשים אחרים, ובידוד עצמי של 14 ימים לאנשים שהיו בקרבת חולים שיעור התמותה המדויק אינו ברור ומוערך בכ-2 אחוזים.
לפי ההערכות, מספר ההתרבות הבסיסי (מספר שמתאר כמה אנשים עלולים להידבק מאדם חולה אחד) עומד על 2.2. תסמינים מופיעים רק אצל אחד מתוך חמישה נשאים של הנגיף, והם מדביקים אחרים.
הזמן מאימות חולים הקורונה עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות. תהליך ההחלמה ארוך במיוחד, ונע בין כשבועיים במקרים הקלים ועד שישה שבועות בקשים. דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.

התפרצות נגיף הקורונה בישראל
החלה לקראת סוף פברואר 2020. מגפת הקורונה פרצה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבסין, ומשם התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה. דיווח על חולה מאומת ראשון בישראל נרשם ב-27 בפברואר 2020.
ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן ריחוק חברתי, וכן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל, והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ומשרד הביטחון, שנערך לשילוב צה”ל בטיפול באוכלוסייה.

בסוף חודש ינואר 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות בבידוד לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף.
ב-18 בפברואר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון לגלי צה”ל שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: “מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת… עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ”,
ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות “דיימונד פרינסס” שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום. לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן.

הידבקות בישראל
ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת צליינים דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף. משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס לבידוד בית. בעקבות פרסום האירוע, 30 תלמידים הוכנסו לבידוד.
ב-27 בפברואר התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה בישראל. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו. האדם, מנהל סניף “הפיראט האדום” באור יהודה, הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר. באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.
ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.
ב-5 במרץ נודע כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף, נזקק להנשמה מלאכותית] ושוחרר לאחר מספר שבועות. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר.
ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע.
לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות פורים, שנערכו ב-10 וב-11 במרץ, היוו נקודת מפנה בהתפרצות הנגיף בישראל.]
ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל, דייר “מגדל נופים” אשר נדבק מעובדת סוציאלית שלא הייתה מודעת להיותה נשאית.]
ב-18 באפריל, לראשונה מאז התפרצות הנגיף בישראל, מספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים (209 מחלימים לעומת 158 נדבקים). מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת.
מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. הוא עלה בסוף מאי עד ל-78 ב-28 במאי. למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון הגימנסיה העברית רחביה. העלייה נמשכה ביוני.
בסוף יולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום. בתחילת אוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים
נכון ל־ 29 באוגוסט 2020 , מספר המקרים המאומתים הוא 112,000. 414 במצב קשה, 894 נפטרו, ו־91,051 החלימו.
בין הנפטרים הרב אברהם ישעיהו הבר מייסד ארגון “מתנת חיים”, והראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון.

הדבקות צוותים רפואיים
ב-13 במרץ דווח על כ-2,500 מבודדים מבין עובדי מערכת הבריאות, בתוכם מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים.
הידבקות בבתי האבות
אחד ממוקדי ההתפרצות הגדולים בישראל היו בתי האבות והדיור המוגן לאוכלוסייה המבוגרת. בבית האבות של רשת משען בבאר שבע לבדו נמנו 14 נפטרים מקורונה.
על פי נתוני מגן אבות ואימהות מ-24 ביולי 2020, מספר הנפטרים בבתי האבות, במוסדות הגריאטריים ובדיור המוגן בחודש מרץ עמד על 21. באפריל מספר המתים זינק ל-104 ובמאי הוא צנח ל-6 נפטרים. ביוני חלה עלייה ומתו 16 חולים. מתחילת יולי נפטרו 31 חולי קורונה.
יישובים חרדים
אחד ממוקדי התחלואה הגבוהים היה ביישובים חרדים, וזאת בין היתר בשל הצפיפות הגבוהה באזורים החרדיים ובדירות המגורים המהווים מרכיבים לתפוצת מגיפות. הצפיפות הגבוהה בשילוב עם אינטראקציות חברתיות רבות המאפיינות את החברה החרדית, מגבירות את סכנת ההידבקות. לכך מתווסף ההתנהלות הפנימית של החברה החרדית שלה הנהגה משלה, ונגישות נמוכה יחסית לתקשורת הכללית.
הרשות הפלסטינית
ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון בבית לחם שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה שר הביטחון נפתלי בנט להטיל סגר על העיר.
בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית.
נכון ל- 29 באוגוסט 2020 , אומתו 21,668 חולים, נפטרו 147 והחלימו 14,631.
ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים.
עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל נדרשו לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית

הנחיות לפני גילוי הנגיף
לפני שנתגלה הנגיף בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת התפשטותו. ב-23 בינואר 2020 הוציא משרד הבריאות הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את תסמיני המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.
על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר ווהאן שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה – חום, שיעול, דלקת ריאות – נדרש להגיע לבית חולים.
ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל. כשבועים לאחר מכן נאסרה כניסת תיירים גם מהונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית. ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר ווהאן, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע למחוז חוביי כולו.
הנחיות לאחר גילוי הנגיף
החל מ-26 בפברואר נדרשו גם החוזרים מאיטליה לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, סינגפור, מקאו, תאילנד, הונג קונג, קוריאה הדרומית ויפן.

שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בחתימה על צו בריאות העם
ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית. הצו מאפשר למנכ”ל המשרד ולראש שירותי בריאות הציבור, וכן לרופאי המחוזות “לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ”. בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק בנגיף ומסרב להיכנס לבידוד. ב-2 בפברואר חתם מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-12 בפברואר פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים. צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית
• עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
• מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
• מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.
בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.
במרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה. בסוף חודש פברואר החלו בבית החולים רמב”ם שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים.
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שנשלחו לבידוד בית, בשל כך הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים.
ב-4 במרץ 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות צרפת, אוסטריה, גרמניה, שווייץ וספרד, ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים מחוץ לישראל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד מחוץ לישראל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה משטרת ישראל על פתיחת שמונה חקירות פליליות נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.
נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.
ב-6 במרץ 2020 נכנסה לתוקף פקודה של הרמטכ”ל אביב כוכבי, שאוסרת על כלל חיילי צה”ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה”ל לצאת מחוץ לישראל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה”ל למתקנים צבאיים.
בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול במגפה שבה יש תחלואה נרחבת עובר למשרד הביטחון. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון נפתלי בנט, לקראת מעבר כזה.
ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.
ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.
ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד בתי ספר, בסיסי צה”ל ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר בבתי אבות בכדי למנוע הידבקות של קשישים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה לבתי חולים שלא לצורך. וכן הומלץ למעסיקים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית.
קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות
ב-12 במרץ הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון, וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 במרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית.
בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט המשרד לשירותי דת לסגור את מקוואות הגברים – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של כלור.
ב-16 במרץ הוחלט להפעיל הסגר (בריאות) מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את המגזר הציבורי למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.
ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית מכל הדתות הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים. באותו היום, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ”ל משרד הבריאות: “קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) – והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף”. פרופ’ יורם לס פרופ’ מייקל לויט וד”ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר. היו שביקרו את השיח התקשורתי.

מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020
ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה לפארקים, לגינות משחקים, לחוף הים, לבריכה, לספריות, למוזאונים, לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.
ב-25 במרץ נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעה הממשלה למשך שבוע, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות. כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה ומספר הנוסעים במונית הוגבל. על המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים המגיעים למקום העבודה ולאסור כניסתם של אלה שחום גופם גבוה מ-38 מעלות צלזיוס. בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, הרבנים הראשיים לישראל הודיעו כי יש לסגור את בתי הכנסת.
ב-31 במרץ נכנס לתוקף תיקון לתקנות שקבעה הממשלה למשך שבוע, האוסר תפילה במניין לוויה וחתונה גם בשטח פתוח. באותו היום המליץ מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על עטיית מסכות פנים. עם זאת, הותרה תפילה במניין תוך שמירת מרחב רב בין המתפללים ברחבת הכותל המערבי וברחבת מערת המכפלה.
ב־12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי. הצו לא חל על ילדים מתחת לגיל 6, ובעלי מוגבלויות נפשיות, שכליות או רפואיות שמתקשים בשימוש במסכה. בנוסף, הצו לא יחול גם על אדם השוהה בכלי רכב, במבנה ובחדר ללא אדם נוסף או עם אנשים שמתגוררים עמו. הוחלט על צעד זה כי המסכה מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף, וכך תמנע התפשטות הנגיף. בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש במסכות בד מתוצרת עצמית והעלה סרטון המסביר כיצד להכין מסכה כזו.
ב-19 באפריל נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכלו להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי “התו הסגול” הכוללים הגבלת כמות השוהים בחנות בהתאם לגודלה, ביצוע רישום של פרטי הנכנסים ומדידת חום בכניסה. מקומות העבודה יכלו לשוב למתכונת עבודה של עד 30% ממצבת כוח האדם, ואלו המתחייבים לעמוד בתנאי התו יוכלו להעסיק היקפי כוח אדם גבוהים יותר, בתנאי שימנו ממונה קורונה לשמירה על הכללים, יתשאלו את העובדים למצבם הרפואי ויאסרו על הכנסת אדם עם חום גוף של יותר מ-38 מעלות. כמו כן, לא תתקיים קבלת קהל, תאסרנה התקהלות ואכילה משותפת, ולא יהיו דיונים של מעל 8 אנשים. גם תותר תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה.
ב-26 באפריל נכנסו לתוקפם שורת הקלות נוספות. אושרה פתיחת כלל החנויות ברחובות ובמרכזי המסחר הפתוחים, כולל חנויות הלבשה והנעלה, ויתאפשר איסוף עצמי ממסעדות ובתי קפה אך יימשך האיסור לשבת בהן. אף אושרה פתיחת מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה. לימודי הנהיגה והטסטים חזרו לפעילות גם כן. כמו כן, אושר קיום ברית מילה בהשתתפות עד 10 אנשים וחתונה בהשתתפות עד 19 באנשים בשטח פתוח בלבד, והלוויה עד 20 איש. בוטלה ההגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית.
ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית. בתחילת מאי, החלה פתיחת מוסדות החינוך. הוגדרו מועדי הקלות אפשריות. נוספו הקלות (הותר לצאת למרחק גדול ממאה מטרים). הוגדרה ההתנהלות במרחב הציבורי ובתחבורה הציבורית. ב-10 במאי, הותרו ההתקהלויות של עד 50 איש במרחבים פתוחים תוך שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. הממשלה התירה עוד לערוך בריתות במקומות סגורים בנוכחות של עד 19 בני אדם. השתתפות בהלוויות הותרה ל־50 איש לכל היותר, במקום פתוח. כך גם בחתונות. נשארו הגבלות כמו הגבלת כמות השוהים ברכב ובמעלית. באותו יום, הציג הצוות המייעץ למל”ל הציג דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל אפידמיולוגים. ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות.
ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופי רחצה תחת הנחיות כמו חובת נשיאת מסכה ושמירה על מרחק של 2 מטרים. עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה לתלמידים השוהים בבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. גם הותרו תפילות בתוך בתי הכנסת, מסגדים וכנסיות בהתאם להנחיות.
בשל תחילתו של גל תחלואה, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר בריתות והלוויות, וכן התקהלויות בבתי תפילה. בדיונים הובהר לשרים כי ההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית במספר הנדבקים. המטרה היא למעשה סטטוס-קוו במצב, ומניעת עלייה נוספת בתחלואה. לפי המנכ”ל חזי לוי, “התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על בריאות הציבור לבין הצורך לשמור על הכלכלה…”. בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ברפואה מונעת – זה המצב כעת”.
ביוני וביולי, הוטלו הגבלות ביישובים וברחובות שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו בבת ים ובחלק מאשדוד. למשל, הגבלת התקהלות. בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20.
ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית. חלק מההחלטות עודכנו. לפי שר הבריאות יולי אדלשטיין, הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות.
אחרי 10 ימים, דנה הממשלה על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, חקיקה ראשית או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע. אושרו מגוון הגבלות. היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ. ההגבלה ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה. ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. כמה שרים נתבקשו שיוצג מודל לחידוש התעופה מ-16 באוגוסט. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.
משרדי הבריאות והתרבות סיכמו שהופעות חיות במתכונת “דרייב אין”. בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים.
אחרי מינויו של רוני גמזו לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטיונים חדשים למגבלות. בתחילת אוגוסט הם נשלחו למשרדי הממשלה. היה בתכנון לקראת ספטמבר בכפוף לירידה בתחלואה.
ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות הקורונה החדשות. ביניהן: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם. כמו כן, סוכם על חידוש מופעי התרבות באוויר הפתוח. כל הופעה תאושר על ידי משרד הבריאות. המתחמים יחולקו לקפסולות של עד 20 איש בכל אחת.
ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במרחבים סגורים ופתוחים, בהם מסעדות ובתי תפילה. על פי התקנות שאושרו, בשטח פתוח ההתקהלות תהיה מותרת עד 30 אנשים. בשטח סגור שמידותיו קטנות מ-80 מ”ר תותר התקהלות של עד 10 אנשים. בשטח שגודלו יותר מ-80 מ”ר תותר התקהלות של עד 20 איש. באותו היום, הוצגו 2 חלופות למצב הנוכחי. יום קודם הקבינט אישר את רשימת “המדינות הירוקות” שהשבים מהן לא זקוקים לבידוד. גם הוצגו פרמטרים שיקבעו את הצבעים ברמזור: שיעור חולים חדשים, אחוז בדיקות חיוביות וקצב ההכפלה במספר החולים. בהמשך חל שינוי בהנחיות למרחב סגור.