פעם אחת ברחוב השלהבת באור יהודה, היתה משפחה בת שלושה נפשות.

במשפחה, היו ילדה אחת ושני הורים: ילדה שקראו לה לורן, אימא שקראו לה ציפי ואבא שקראו לו ארתור.

יום אחד, ביקשה אמה של לורן מביתה ללכת למכולת ולקנות חלב.

לורן לקחה את הכסף והלכה למכולת בשמחה.

לצידה, צעד באיטיות צב קטן.

לורן הביטה בו בהתרגשות…

היא אף פעם לא ראתה צב ברחוב.

לפתע פתאום, מכונית שנסעה במהירות ברחוב התקרבה לצב הקטן.

באותו רגע הרגישה לורן מבוהלת מאוד, וחשבה שהיא עומדת לראות את הצב נדרס.

לכן, באותו רגע החליטה לורן שהיא רצה לכביש להציל את הצב, גם אם המכונית תיפגע בה. 

היא רצה במהירות להציל את הצב. ברגע האחרון המכונית עצרה בחריקת בלמים, ולורן הצליחה לתפוס ולהציל את הצב מבלי להיפגע. לכן, היא הרגישה הקלה גדולה..

לפתע הסתובבה לורן עם הצב בידיה והבחינה שכל השכנים מריעים לה ומוחאים לה כפיים.

היא הרגישה גאווה גדולה מאוד.

היא עלתה הביתה וביקשה מאביה לקחת את הצב לפינת הליטוף.

היא הרגישה שזה יהיה המקום הכי בטוח בשבילו.

היא ואביה נסעו יחד לפינת הליטוף הקרובה לביתם, וכשלורן נפרדה מהצב בפינת הליטוף היא הבטיחה לו שהיא תבוא לבקר אותו ולשחק איתו בכל פעם שתוכל. 

הסוף