המהפכה האמריקאית על פי בני גלונטי

יום 1

מחר, אנחנו סוף סוף נוסעים לאמריקה.

כבר אי אפשר לסבול את האי שוויון בין המעמד הנמוך לגבוה, אנחנו רק משלמים מיסים וסובלים, נקווה ששם הכל יהיה שונה ויהיה שוויון.

כמובן שכל האצילים וכל האנשים שטוב להם נשארים פה, ויש גם כאלה כמונו, רק יותר עניים שאין להם כסף להגירה לאמריקה, אז הם נאלצים להשאר פה.

לצערנו לא כל המשפחה נוסעת איתנו, לסבא וסבתא אין כסף לנסיעה כזאת, וגם בריאות. אבל בכל זאת אנחנו לא מוותרים ועוברים לגור שם בכל תנאי בתקווה להקים יישובים גדולים ומרווחים ולהתקדם בחיים.

יום 2

אנחנו כבר מתכוננים לנסיעה, עוד שעה אנחנו נסע לנמל ונעלה על הסירה. סוף סוף, נפרד לתמיד מההתנשאות של האצילים האלה.

הגענו לנמל הסירה לא הכי גדולה ולא הכי קטנה, עשויה מעץ.

עלינו על הסירה תפסתי לעצמי איזה פינה ונרדמתי.

כשהתקרבנו לאדמה אמא שלי העירה אותי וקמתי בהתרגשות ושמחה וראיתי את האדמה באופק, אבל באותו הרגע גם חששתי שאני יבשה אחרת, לא ידעתי מה מצפה לנו שם, מפלצות, אנשים מסוכנים וכו’…

 אבא אמר לי שעוד חמש דקות אנחנו מגיעים ומתחילים לקחת את הדברים לכוון החוף.

כשהגענו לקחנו את הדברים לכוון החוף וישר חלקנו באת האדמות בין כולם, הכנו מדורה, אחר כך התחלנו לבנות בתים, ולהתחיל לשתול זרעים. אחרי כמה שעות כמה מהבתים היו מוכנים. נראה כאילו העיר הזאת תראה כמו אנגליה.

טוב, אבא מבקש ממני לעזור לו נתראה.

אחרי כמה ימים

…’עברו כמה ימים וכבר הכמה בתים שהיו המקום נהפך ליישוב רציני עם אדמות חקלאיות, מרפאה, חנויות וכו

.מחר נכריז על עצמאותה של המדינה, משכולם חיכו לו מאז ומתמיד, והנה זה קורה, כל התושבים בעיר נרגשים לקראת ההכרזה מחר

.כולם מכינים את הבגדים היפים שלהם ומכבסים אותם. מחר אני אראה הכי יפה שלי אי פעם

.הנה זה קורה. היום מכריזים על עצמאותה של מדינת אמריקה, אני עומד בין השורות הראשונות, כך שאני יכול לשמוע הכל ולראות את השמחה מקרוב

.כולם עומדים ומחכים לההכרזה, יש אפילו כמה שבוכים מאושר

.עכשיו מכריזים על המדינה, כולם בשקט רק המכריז מדבר, אפילו תינוק לא בוכה, כלב לא נובח כולם שותקים

הכורז סיים להכריז כולם מוחאים כפיים ובוכים מאושר כל צוחקים ומאושרים שהיום הזה הגיע, למרות ההכרזה הדי משעממת שבקושי הקשבתי לה, אני זוכר שהוא אמר שהחוקים לא יהיו דומים לחוקים של אנגליה ושלא יעשה שום קשר עם אנגליה ואני די שמח עם זה, מכיוון שאם נהיה בקשר הם

.עלולים להשתלט על המדינה שלנו, אז כן זה עדיף

מסיבת התה של בוסטון

היום השש עשרה בדצמבר 1773, הגיעו אוניות של תה, אנחנו בתור “בני החירות” מתנגדים להבאת התה מכיוון שאנו רוצים מדינה משלנו ולא רוצים לשלם על תה!

בערב, כולנו נתחפש לאינדיאנים נעלה על האוניות ונשליך את התה שיבינו אחד ולתמיד, שאנחנו רוצים מדינה.

הגיע הערב, כולם מחופשים לאינדיאנים, אנחנו כבר עולים על האונייה בקרוב נתחיל לזרוק את התה מהאונייה. בדיוק עכשיו סיימנו לזרוק את התה ואנחנו מתחילים לזוז מפה, אני קצת חושש שיתפסו אותנו ויענישו אותנו.

אנחנו כבר ביום למחרת, וכנראה שיודעים שאנחנו עשינו את זה, הם רוצים שנשלם להם קנס על כל התה. אבל אנחנו מתנגדים מכל הכוח, אין סיכוי שנשלם להם עוד פעם, לא מספיק להם מה שיש להם?

לדעתי בעוד כמה ימים תתחיל מלחמה, אבל נראה לי שאנחנו קרובים לעצמאות.