כשהברונית ישבה לה במעמקי הכורסה ומבטה היה חתום

נאן שאלה את עצמה ” מה כבר עשיתי? סידרתי את הבגדים בארון, והשתדלתי להתנהג בנימוס  לכבוד אנרמסיה. פתאום קראה לה סבתה ואמרה ” גשי נא אלי ,את יודעת למה הזמנתי אותך לכאן ? “

נאן ענתה ” לא, ממש לא” הברונית השיבה ” אף פעם לא שאלת את עצמך למה אבא לא שולח לך מכתבים”

“תמיד שאלתי את עצמי ולא ידעתי מדוע” אמרה נאן כשדמעות חמות פורצות לה.

” זה הכל בגללך ובגלל אמך” אמרה הברונית שמבטה כעוס וקולה תקיף.

“כי יש אנשים רעים שלקחו את אביך. לא נורא אנחנו נעשה ככל יכולתנו ונמצא אותו” אמרה הסבתא .

טוב אנחנו מאחרים חצי שעה לארוחה בואי ונאכל .

                                                    הקשיים

אבי לא כתב לי מכתבים זה זמן רב. אני מאד מתגעגעת אליו.

נראה לי שמשהו נורא קרה לו. מי יודע מה.. אין לי עם מי לדבר על כך.  

התייתמתי מאמא ומי יודע מה קורה עם אבא? אלוקים! מי יעזור לי?                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                      

                                          נקודת אור!

לפחות יש לי בית לגור ומיטה לישון,בברלין ,מי יודע מה היה גורלי.

יש לי פה גם חברות נחמדות שאני אוהבת, וגם את נלי המשרתת שמזכירה לי את ברטה.

סוף

מגישה: איילה יזדי