משחקי חצר

מחבואים – הראל אלטון

מספר המשתתפים: אין הגבלה במספר המשתתפים
אופן המשחק:

משתתף אחד משחק בתפקיד ה”עומד”. הוא עומד צמוד לעץ, קיר או כל עצם גבוה אחר, עוצם עיניים, וסופר עד מספר מוסכם מראש בקול, בקצב ידוע. בזמן הזה שאר המשתתפים מתחבאים, לעיתים בגבולות שטח עליו הוסכם מראש. בתום הספירה הוא פותח את עיניו ומתחיל לחפש את המתחבאים. כאשר הוא מוצא מישהו הוא רץ במהירות לעץ, נוגע בעץ וקורא “אחת שתיים שלוש” ונוקב בשמו של המשתתף שמצא, וכך פוסל אותו. המטרה של המתחבאים היא לגעת בעץ ולקרוא “אחת שתיים שלוש” ואת שמו של העומד לפני העומד. משך הספירה משתנה כתלות בגבולות השטח הנתון, או השטח בו צפוי שהמשתתפים יבחרו להתחבא. גם גיל השחקנים משפיע על משך הספירה.
ייתכן משא ומתן בתחילת המשחק על משך הספירה. כדי לקבוע את קצב הספירה, וגם לעיתים כחלק מן המשא ומתן הראשוני, מתבצעת הספירה ב”עשר-עשרים”, דהיינו במקום להתקדם בקפיצות של אחד, מתקדם הסופר בקפיצות של עשר, וסופר בניגון ובקצב מוסכמים, כך שהספירה הופכת למעין שיר, שהמתחבאים יכולים לפזמו לעצמם, גם אם אינם שומעים את העומד.

בסיום הספירה נוהג העומד לומר, בטרם הסב פניו מן העצם הגבוה ובטרם פקח עיניו: “כל העומד מאחוריי ומלפניי ומצדדיי – הוא יהיה העומד. אחת שתיים שלוש”. אמירה זו, שהיא מעין סעיף בחוזה בין העומד לבין המתחבאים, באה להגן על העומד מתרגיל שבו ממתין אחד המתחבאים קרוב אליו, ועם סיום הספירה נוגע בעצם הגבוה וקורא “אחת שתיים שלוש”.

העומד יכול לבקש ממתחבא להשמיע קול, באמצעות הפזמון “דני, השמיע קול”, עליו התשובה המקובלת הנה “קוקוריקו תרנגול”, בניגון דומה.

חוק ה15 דקות אם וקרה אשר הסופר אינו מצליח לספור את כל המתחבאים תוך 15 דקות (רבע שעה) הסופר חייב לספור שוב

כאשר העומד מוצא מתחבא כלשהו המתחבא עוזר לעומד למצוא את שאר המתחבאים.

מי ששורד יותר זמן במחבוא הוא המנצח אפילו אם ספרו אותו.

תופסת – דניאל נמני
מספר המשתתפים: אין הגבלה

אופן המשחק/הוראות: המשחק תופסת הוראות – מתחילים עם תופס אחד.

•  התופס צריך לתפוס מישהו והנתפס הופך לתופס, והתופס הופך לבורח.

• מי שנתפס 3 פעמים נפסל ויוצא מהמשחק

תופסת צבעים- עינב אילן
מספר המשתתפים : אין הגבלה

• התופס מכריז על צבע מסוים באוזני המשתתפים במשחק.

• על המשתתפים למהר ולגעת בחפץ/לבוש, בצבע שהוכרז ובכך הם מוגנים מתפיסה.

• התופס מנסה לגעת באחד המשתתפים שלא הספיקו לגעת בצבע שהוכרז.

המשתתף שנתפס הופך להיות תופס.

דג מלוח-עלמה

הדג המלוח עומד צמוד לקיר או קו דמיוני. שאר המשתתפים עומדים במרחק כ-10 מטר ממנו, מאחורי קו קבוע מראש. ה”דג המלוח” מסתובב עם הגב למשתתפים, עוצם עיניים, קורא “1, 2, 3 דג מלוח”, ושוב מסתכל אל המשתתפים. בזמן שהוא קורא, יתר המשתתפים מתקדמים לעברו. כאשר הוא פוקח עיניים הם קופאים במקום. אם הדג המלוח רואה מישהו זז, הוא פוקד עליו לחזור לקו התחלה. מטרתם של המשתתפים להגיע אל הדג המלוח ולגעת בו, או, בגרסה אחרת של המשחק, לגעת בקיר לידו הוא עומד.

גרסה נוספת: לאחר שהדג המלוח מסיים לספור עד שלוש, הוא עובר בין יתר המשתתפים הקפואים על עומדם. הוא משנה את התנוחה בה הם עומדים כרצונו (מפסל בהם). בזמן שגבו מופנה לחלק מן המשתתפים, הם יכולים להתגנב אל קו היעד. כמובן, אם הדג המלוח ראה את המתגנב, עליו לחזור לקו ההתחלה.

יש גם גרסה שבה לאחר שהמשתתפים קופאים במקומם, ה”דג המלוח” ניגש לכמה משתתפים שבחר, ומנסה להצחיק אותם (ברוב המקרים אסור לו לגעת בהם). אם משתתף זז או צחק הוא חוזר לקו ההתחלה המסומן.

לאחר שהגיע אחד השחקנים אל קו הסיום, אל מולו עומד הדג המלוח, נפתח השלב השני במשחק. גרסאות השלב:

• הדג מספר סיפור, בו משולבות המילים “דג מלוח”. במהלך הסיפור עשוי הדג המלוח להטעות את יתר השחקנים, בשלבו מילים דומות לצרוף המילים “דג מלוח” (לדוגמה “דג תפוח”). באומרו מילים אלו, הופך ה”דג המלוח” לתופס במשחק תופסת.

• מספר הסיפור נוגע בכל מילה שהוא אומר במשתתף אחר.

השחקן שבו נוגע “הדג מלוח” בזמן שהוא אומר “מלוח” מתחיל לרדוף אחרי שאר משתתפי המשחק.

• משחק תופסת, מי שנתפס הופך להיות הדג המלוח בסיבוב הבא.

• המשתתפים יכולים להגיע לנקודה מוסכמת מראש ומי שמגיע לשם חסין מהתפיסה באותו סיבוב

מחניים- שחר חבקין  ‌

‌מחניים הוא משחק שבו משתתפים זורקים כדור על משתתפים אחרים, על מנת “לפסול” אותם

מחניים קטן: שני משתתפים נבחרים להיות הזורקים. הם עומדים זה מול זה במרחק של כ-10–15 מטר זה מזה, ובאמצע ביניהם עומדים כל שאר המשתתפים. שני הזורקים מתמסרים ביניהם, וזורקים את הכדור על המשתתפים שבאמצע במטרה לפסול אותם. משתתף שהכדור פגע בו יוצא מהמשחק, אלא אם כן הוא הצליח לתפוס את הכדור. המשתתף האחרון שהצליח להתחמק מהכדור הוא המנצח.

שחקן שפסלו אותו מצטרף לזורקים, וכך הזורקים יוצרים בהדרגה מעגל סביב שאר המשתתפים. שחקן שתופס את הכדור מקבל נקודה, מעין “חנינה” כזאת. הנקודה תעזור לו בפעם הבאה שיפגעו בו, שאז הוא לא ייפסל אלא רק יפסיד את הנקודה

מחניים גדול: לפני תחילת המשחק, נבחר שחקן אחד מכל קבוצ להיות “שבוי מדומה”. השחקן שנבחר עובר לאזור השבויים, השטח המקיף את המגרש המרובע של הקבוצה היריבה. השחקן הראשון שנפסל (השבוי ה”אמיתי” הראשון) מחליף את השבוי המדומה והשבוי המדומה חוזר למגרש המרובע של קבוצתו.

משחקים על מגרש מלבני שמורכב משני מגרשים מרובעים צמודים. השחקנים מתחלקים לשתי קבוצות כאשר מטרתה של כל קבוצה היא לפסול את כל שחקני הקבוצה היריבה. בתחילת המשחק כל קבוצה עומדת באחד המגרשים המרובעים (חוץ מהשבוי המדומה). שחקני כל קבוצה רשאים להתמסר ביניהם בכדור. שחקן שנפסל נקרא “שבוי” ועובר לשטח שמקיף את המגרש של הקבוצה היריבה.

שחקן נפסל רק אם הכדור פגע בו.

בנוסף, לא ניתן ללכת בעת זקת הכדור ושחקן אינו יכול למסור את הכדור לעצמו. לשחקנים שנמצאים במגרש אסור לצאת מתחומו ולשבויים אסור להיכנס אליו. השבויים משתתפים באופן פעיל במשחק; הם יכולים להתמסר עם חברי קבוצתם ולפסול את חברי הקבוצה השנייה.

טיפסוני- הילי זאבי

איך משחקים בעצם? 

מחלקים לשתי קבוצות כמות שווה של ילדים לאחר מכן יש את המורה היא השופטת שהיא בעצם שולחת ילד מקבוצה אחת שהוא הולך לקבוצה השנייה אומר לשלושה ילדים טי-פסו-ני ואז הילד במי שהוא צריך לרוץ חזרה לקבוצה שלו ואותו ילד שהוא בחר צריך לתפוס אותו. אם הוא תופס אותו אז נקודה לקבוצה שהילד הלך אליה ואם הוא לא תופס אותו אז הוא שבוי שלו.

‌עשר שניות מתחת למים – שרה פילא

‌מישהו סופר על עץ “10 שניות מתחת למים” ולכל אחד יש עשר שניות להתחבא במתחם קרוב שקבעו מקודם.

לסופר יש מספר צעדים מוגבל אותו הוא יכול לממש, במטרה למצוא את הילדים שמתחבאים.

אם הוא לא מוצא, הוא הולך אל העץ ואומר “9 שניות מתחת למים” וכל המתחבאים חייבים לרוץ אליו, לגעת לו בגב להתחבא עד שהוא מסיים לספור.

ואז הוא צריך לחפש אותם, וככה זה ממשיך…

עד שלבסוף או: שהוא מוצא את כולם / שהוא הגיע ל1 והוא לא מצא אף אחד.

תחרות ריצה – איתי נוימן
מספר המשתתפים: אין הגבלה
מתאים לכל הגילאים

אופן המשחק:
שני משתתפים או יותר עומדים על קו, ילד אחר הוא המזניק, סופר עד שלוש ואומר צאו, המשתתפים יוצאים בריצה למקום שמסומן, הראשון שמגיע מנצח!

תופסת צל – זיו קורטס

מספר המשתתפים: אין הגבלה
מקום: שטח פתוח
מתאים לכל הגילאים

אופן המשחק: יש תופס ויש בורחים, התופס צריך לגעת בצל של הבורחים והבורחים צריכים לברוח ממנו. אם התופס נוגע בצל של הבורחים הם הופכים לתופסים. 

חיי שרה – עדן לנדסברג

הוראות המשחק: 

יש כדור וזורקים אותו, הכדור קופץ 3 פעמים ואז מי שהכי קרוב אליו תופס אותו. 

הוא צריך לפגוע במישהו אחר ע”י זריקת הכדור.

מותר לך ללכת רק 3 צעדים אם הכדור אצלך. 

אתה צריך לנסות לברוח מהכדור. אם הכדור פגע בך את “שבוי” זה אומר שאתה יושב בצד עד שמי שפסל אותך נפסל. 

אם ניסו לזרוק עליך כדור ותפסת אותו מי שזרק עליך את הכדור “שבוי” שלך. 

משחקים עד שנשאר שחקן אחד אחרון.

הנחש בא – גבע סנדרוביץ

ציוד נדרש: חבל
מספר המשתתפים: מעל 4 אנשים

אופן המשחק:

מישהו אחד משמש בתפקיד “הנחש”, והוא מזיז חבל בין כל המשתתפים.

המשתתפים, שמסודרים בעיגול צריכים לקפוץ בשביל לחמוק מהחבל. מי שהחבל נוגע בו “פסול”. האחרון שנשאר הוא המנצח!

מחבואים -אלמה גורן
מספר המשתתפים: אין הגבלה

הוראות המשחק:

• משתתף אחד משחק בתפקיד העומד.
• הוא עומד בצמוד לקיר או לעץ או על כל עצם גבוה אחר.
• הוא עוצם עניים וסופר עד מספר מוסכם מראש, בקול.
• בזמן הזה, שאר המשתתפים, מתחבאים, לעיתים בגבולות השטח עליו הוסכם.
• בתום הספיר, הוא פותח את עניו ומתחיל לחפש את המתחבאים.
• כאשר הוא מוצא מישהו, הוא רץ לעץ ואומר 1 2 3 ונוקב בשמו של האדם שגילה.
• המטרה של המתחבאים היא לגעת בעץ ולקרוא 1 2 3 ואת שמו של העומד.

דג מלוח – שירן בלאיש

אופן המשחק:

הדג המלוח עומד צמוד לקיר או קו דמיוני. שאר המשתתפים עומדים במרחק כ-10 מטר ממנו, מאחורי קו קבוע מראש. ה”דג המלוח” מסתובב עם הגב למשתתפים, עוצם עניים קורא “1, 2, 3 דג מלוח”, ושוב מסתכל אל המשתתפים. בזמן שהוא קורא, יתר המשתתפים מתקדמים לעברו. כאשר הוא פוקח עיניים הם קופאים במקום. אם הדג המלוח רואה מישהו זז, הוא פוקד עליו לחזור לקו התחלה. מטרתם של המשתתפים להגיע אל הדג המלוח ולגעת בו, או, בגרסה אחרת של המשחק, לגעת בקיר לידו הוא עומד.
גרסה נוספת: לאחר שהדג המלוח מסיים לספור עד שלוש, הוא עובר בין יתר המשתתפים הקפואים על עומדם. הוא משנה את התנוחה בה הם עומדים כרצונו (מפסל בהם). בזמן שגבו מופנה לחלק מן המשתתפים, הם יכולים להתגנב אל קו היעד. כמובן, אם הדג המלוח ראה את המתגנב, עליו לחזור לקו ההתחלה.

“משחקי תנועה”- רותם רינות
מספר המשתתפים: אין הגבלה
מתאים לכל הגילאים
הוראות המשחק: מחלקים את המשתתפים לשתי קבוצות. כל פעם על המשתתפים להסתדר על פי חוקיות מסוימת שמבקש מארגן המשחק.
הקבוצה שמסתדרת ראשונה היא המנצחת.
רעיונות לחוקים: אפשר להסתדר על פי גובה, מהנמוך לגבוה, להסתדר על פי גיל, סידור לפי מספר, ועוד…

מחבואים – איתי אלוני
כיצד משחקים?

איך משחקים: במשחק יש סופר שצריך לספור עד 30 בעניים עצומות, ואז כשמסיים עליו לחפש את המתחבאים שמתחבאים ממנו. המטרה של המתחבאים היא להגיד 1 2 3 ואת שם הסופר  מבלי שיספור אותם ועדיף שגם לא יראה אותם.
המטרה של הסופר הוא לספור את כולם בכך שיגיד 1 2 3 ואת שמו של מי שראה בנקודה שבה התחיל לספור.

מחבואים – עמית עוזיאלי
מספר המשתתפים- ללא הגבלה.
תפקידים- “עומד” אחד ומספר “מתחבאים”.
משך המשחק-לא מוגבל בזמן. עד למציאת כל המתחבאים על ידי העומד.

כללי המשחק-
משתתף אחד משחק בתפקיד ה”עומד”.
הוא עוצם עיניים, וסופר עד מספר מוסכם מראש בקול.בזמן הזה שאר המשתתפים מתחבאים. בסיום הספירה נוהג העומד לומר, ובטרם פקח עיניו: “כל העומד מאחוריי ומלפניי ומצדדיי – הוא העומד. אחת שתיים שלוש”. אמירה זו, נועדה כדי להגן על העומד מתרגיל שבו ממתין אחד המתחבאים קרוב אליו, ועם סיום הספירה יקרא “אחת שתיים שלוש”.
בתום הספירה הוא פותח את עיניו ומתחיל לחפש את המתחבאים.
כאשר הוא מוצא מישהו הוא רץ במהירות למקום הספירה נוגע בו וקורא “אחת שתיים שלוש” ונוקב בשמו של המשתתף שמצא, וכך פוסל אותו.
המטרה של המתחבאים היא לגעת במקום הספירה ולקרוא “אחת שתיים שלוש” ואת שמו של העומד לפני העומד.