הדמוקרטיה באמריקה

ספר זה מוקדש להבנת הדמוקרטיה האמריקאית

החומרים והפעילויות שבו ניתנו לראשונה במסגרת שבוע דמוקרטיה

“אנחנו נתחיל מחדש את ההיסטוריה” 

כך כתב תומאס פיין ב־1776, בחיבור שהצית את הדמיון המהפכני של אמריקה, ערב הכרזת העצמאות 

אז מה קרה?

ארצות הברית היא ניסוי חברתי: אולי הניסוי החברתי הגדול בהיסטוריה 
ניסוי שמטרתו לבנות מדינה דמוקרטית ליברלית מאפס, ניסיון לבנות מדינת מהגרים שבאופן תיאורטי מאפשרת לכל אדם בעולם – לא משנה מה הרקע, צבע עור, גזע, דת או לאום שלו – להגיע לשם ולהפוך לאמריקאי (בתיאוריה. בפועל, ארצות הברית ב-1776 הייתה בעיקר בריטית פרוטסטנטית, עם מיעוטים אירופאיים ועבדים אפריקאיים).
אמריקה ניסתה לבנות משהו אחר: לא עם שנולד מעבר משותף, אלא עם שנבנה סביב רעיון. באותה תקופה, ארצות הבית התחילה לערבב את כור ההיתוך הרב-גווני שהיא עתידה ליצור במרוצת השנים.
כור היתוך שיצר ערי ענק קוסמו-פוליטיות כמו ניו יורק, לוס אנג’לס, ומיאמי – שמורכבות מעשרות לאומים שונים.
ארצות הברית היא המדינה הראשונה שהפכה את רעיון “מדינת המהגרים” למרכיב מרכזי בזהות הלאומית שלה. המדינה הראשונה בעת החדשה שבנתה מיתוס לאומי אדיר סביב רעיון שנחשב בלתי אפשרי בזמנו:
להפוך מהגרים מכל העולם לעם אחד, תחת חוקה אחת, דגל אחד, וסיפור אחד.

כולנו מסוגלים להצביע על ארצות הברית כמדינה בעלת משטר דמוקרטי וכמודל לחיקוי עבור משטרים דמוקרטים אחרים.

מאיפה הכל התחיל? 

האם ארצות הברית הושפעה ממה שקורה באירופה ?

האם באמת ארצות הברית היא דמוקרטיה מושלמת ?

למה המשטר הדמוקרטי בארצות הברית שונה ממה שנהוג אצלנו?

למה זה קשור למבנה החברה האמריקאית?

בעמודים הבאים ננסה לענות על השאלות האלו…

ארצות הברית קמה לאחר מרד שהכריזו תושבי 13 המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד השלטון הבריטי.

תושבי המושבות טענו שהשלטון הבריטי מפלה אותם לרעה ופוגע בזכויותיהם הבסיסיות.

מטרתם הייתה להקים מדינה שתהיה שונה ממה שהכירו באירופה, מדינה שתתנהל ברוח הרעיונות שהציעו אנשי תנועת ההשכלה.

רעיונות תנועת ההשכלה היו הבסיס למשטר הדמוקרטי שאנו מכירים היום והיו גם הבסיס להתפתחות המשטר הדמוקרטי בארצות הברית.

קראו את הצהרת העצמאות של ארצות הברית ומצאו לפחות בה שלושה מאפיינים של משטר דמוקרטי הקשורים לרעיונות תנועת ההשכלה .

תוכלו להיעזר בקטע הזה כדי לכתוב את התשובה.  

לאחר הקמתה של ארצות הברית נציגי המושבות חתמו על חוקה שמתארת את הדרך שבה תתנהל ארצות הברית כמדינה.

גם החוקה מבוססת על רעיונות תנועת ההשכלה.

צפו בסרט הבא ומצאו שלושה רעיונות דמוקרטיים שמקבילים למה שקראנו בעמוד הקודם על תנועת ההשכלה ורעיונותיה:

לחוקה נוספה אחר כך מגילת הזכויות שכוללת את זכויות היסוד שמגיעות לכל תושב במדינה החדשה 

צפו בסרט הבא- אל תשכחו להפעיל את התרגום לעברית וכתבו מהם הזכויות שמגיעות לתושבי המושבות על פי המסמך , מה מתוך הזכויות הללו רלוונטיות גם לנו שחיים בישראל, לדעתכם?

מגילת הזכויות לא נכללה בחוקה המקורית-הנה ההסבר :

הזכות הבסיסית ביותר היא הזכות לחיים ובטחון- כלומר שתפקידה של המדינה הוא קודם כל לשמור על חייו וביטחונו של האזרח ולמנוע כל פגיעה בו.

שאלה לדיון :צפו בכתבות הבאות וחשבו עד כמה ממשלת ארה”ב אכן דואגת למימושה של זכות זו?

שימו לב לדבריו של אייל נווה על החוקה:

יש הטוענים שהחוקה שימשה מעצור מפני רדיקליזציה (הקצנה) של המהפכה. מנסחיה בלמו את האפשרות כי המהפכה האמריקנית תתגלגל לכיוון דמוקרטי והמוני מדי, שיביא לערעור מוגזם של סמכות השלטון ויפגע ביציבותו… (תהליך ההקצנה נבלם) הודות לחוקה, שחסמה שרירות לב שלטונית מצד אחד, ודמוקרטיזציית יתר של ההמון, מצד אחר..

זכות בסיסית שנייה היא הזכות לחירות ולשוויון– כל בני האדם שווים וחופשיים ותפקידה של המדינה להבטיח זאת.

אחת הסוגיות הבוערות בארצות הברית הוא מעמדם של האזרחים השחורים שהובאו לארה”ב כעבדים של המתיישבים הלבנים , ורק לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שפילגה את ארצות הברית ,הם שוחררו מעבדות והפכו לאזרחים שווים.

למרות זאת, נושא השחורים ומעמדם מעסיק מאוד את ארצות הברית:

צפו בכתבות הבאות, קראו את הקישור הזה ומצאו באילו תחומים ישנו אי שוויון בין שחורים ללבנים בארה”ב:

בעמוד הבא תוכלו לראות את החלוקה הדמוגרפית של אוכלוסיית ארה”ב לפי קבוצות אתניות נכון ל2012 

הזכות לחירות והיכולת להיות חופשי בארצות הברית ולהתפתח לכיוונים שאתה מאמין בהם באה לידי ביטוי בחלום האמריקאי- the american dream

שימו לב לסרט הבא:

ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה בעולם שהפכה מאבק על זכויות אנשים עובדים לחג לאומי- יום העבודה

צפו בסרטון הבא ונסו למצוא כמה זכויות עובדים בסיסיות שעליהן נאבק ציבור הפועלים האמריקאי באותם ימים ונשארו עד היום:

עוד אחת מהחירויות שמהן נהנים התושבים בארה”ב היא חופש דת

צפו בסרטון הזה וחשבו למה זה קרה?

אל תשכחו להפעיל תרגום לעברית..

אחד הדברים המייחדים את ארצות הברית הוא שיטת הבחירות שלה שלא דומה לשום מדינה אחרת בעולם.

למרות החירויות השונות והיכולת להתארגן מבחינה פוליטית בכל דרך או צורה , במערכת הפוליטית האמריקאית יש רק שתי מפלגות עיקריות שמתחרות על השלטון.

צפו בסרטונים הבאים ורשמו מהם מאפיינים העיקריים של כל אחת מהמפלגות המתמודדות על השלטון בארה”ב:

אז איך עובדת שיטת הבחירות האמריקאית ועד כמה היא דומה לשיטה שלנו?

עד כמה היא משלבת בתוכה את עקרונות הדמוקרטיה ואת רעיונות תנועת ההשכלה:

צפו בסרטונים הבאים ונסו למצוא נקודות דמיון בין השיטה האמריקאית לשיטת הבחירות הישראלית ולרעיונות תנועת ההשכלה:

למה בחרו דווקא בשיטה הזו?

בספרו “הדמוקרטיה באמריקה” כותב הסופר הצרפתי דה טוקוויל:

“בארה”ב החברה מושלת בעצמה למען עצמה..העם משתתף בחקיקת החוקים בכך שהוא בוחר את המחוקקים שלו , ומשתתף ביישומם של החוקים כאשר הוא בוחר את נציגיו ברשות המבצעת ; אפשר לומר שהוא מושל בעצמו – עד כדי כך חלש ומצומצם החלק הנותר לממשל , עד כדי כך נזהרות הרשויות שלא לשכוח כי מן העם מוצאן , והן מצייתות לכוח שהוליד אותן . בני העם שולטים בעולם הפוליטי האמריקני כמו שאלוהים שולט ביקום..” 

חשבו עד כמה הקטע הזה מתאר את שיטת הממשל האמריקאית? 

ובהמשך למה שאמר דה טוקוויל בספרו על אמריקה:

שימו לב שהבחירות לנשיאות בארצות הברית מנוצלות גם לעריכת משאלי עם בסדרה של נושאים- דמוקרטיה ישירה תוך כדי דמוקרטיה עקיפה?

האם השיטה הזו מושלמת? לא בטוח..

שימו לב לשתי בעיות שיוצרת שיטת הבחירות האמריקאית וחשבו עד כמה הן יכולות לפגוע במשטר הדמוקרטי ובהחלטות שהוא מקבל:

ושוב ציטוט מתוך ספרו של דה טוקוויל “הדמוקרטיה באמריקה”

“הסמכות המוסרית של הרוב מבוססת בחלקה על הרעיון , שכאשר מספר אנשים מתאחדים עולים הם בחכמתם על איש יחיד , וכי מספרם של המחוקקים חשוב יותר מאיכותם…  את הרעיון שזכותו של הרוב למשול בחברה בכוח חכמתו הביאו לאדמת ארצות הברית ראשוני המתיישבים והרעיון הזה נעשה כבר חלק ממנהגי העם.. כשנעשה עוול לאיש או למפלגה בארצות הברית , אל מי יוכלו לפנות ולהביע את מחאתם ? אל דעת הקהל ? הלוא היא הרוב ; אל הרשות המחוקקת ? הרי זו מייצגת את הרוב ונשמעת לו בעיניים עצומות ; אל הרשות המבצעת ? הרי זו מתמנה בידי הרוב ומשמשת כלי סביל בידיו . אל הכוח הציבורי ? והרי הכוח הציבורי אינו אלא הרוב החמוש ; אל חבר המושבעים ? והרי הוא הרוב שנתנו לו את הזכות לחרוץ דין : בכמה מן המדינות החברות אפילו השופטים עצמם נבחרים בידי הרוב . ואין זה משנה שיהיה המעשה שעליו אתה מתלונן לא צודק או מופרך חייב אתה לקבל את הדין..”

חשבו עד כמה הציטוט מתאים לכתבות שבהם צפיתם? 

על הבעיה הדמוגרפית של ארה”ב:

https://www.facebook.com/share/v/1PZNZfPCAK/

ועל הנהירה לאיסלאם:

https://www.ynet.co.il/entertainment/article/ryexozur6

על בעיותיה הדמוגרפיות של ארה”ב ניתן לקרוא כאן

ומיהן 5 קבוצות המהגרים הגדולות בארה”ב בקישור  הזה 

על מה עוד שולטת ארה”ב

בעוד שרוב האנשים מכירים את 50 המדינות של ארה”ב, ארצות הברית שולטת גם באוסף מגוון של טריטוריות, מחוזות ומדינות משויכות באופן חופשי, לכל אחת מהן דגל משלה, מעמד וקשר ייחודי לממשל הפדרלי.

מפה חזותית זו מציגה את “המדינות הלא-אמריקאיות” הללו – החל מטריטוריות שוקקות חיים כמו פורטו ריקו וגואם, ועד לאטולים מרוחקים ולא מיושבים כמו האי האולנד והאי ווייק.

? סוגי תחומי שיפוט אמריקאיים :

טריטוריות מיושבות:
כולל את פורטו ריקו, גואם, איי הבתולה של ארה”ב, סמואה האמריקאית ואיי מריאנה הצפוניים – התושבים הם אזרחי ארה”ב או אזרחים אמריקאים אך לעתים קרובות חסרה להם ייצוג מלא בקונגרס.

המחוז הפדרלי:
וושינגטון הבירה, בירת המדינה, פועלת במעמד ייחודי – לא מדינה, אלא מחוז עם שלטון עצמי מוגבל וללא סנאטורים בעלי זכות הצבעה.

מדינות משויכות חופשית (FAS):
מדינות כמו פלאו, איי מרשל והמדינות המאוחדות של מיקרונזיה הן מדינות ריבוניות בהסכמי אסוציאציה חופשית עם ארה”ב, המאפשרים הסדרי הגנה וזכויות הגירה.

שטחים לא מיושבים ואזורים שנויים במחלוקת:
מקומות כמו האי בייקר, אטול ג’ונסטון ושונית קינגמן הם איים קטנים או שוניות אלמוגים, המשמשים בעיקר למטרות אסטרטגיות או סביבתיות. חלקם, כמו בנק סרנילה ובנק באחו נואבו, נמצאים במחלוקת.

שימו לב לדגל ולסמל שלהם בעמוד הבא:

סקר Pew מ־2026 חילק את הציבור האמריקאי לתשע קבוצות עומק, שאפשר לאגד באופן גס לחמש משפחות פוליטיות־תרבותיות.

א. ימין קשה: שתי קבוצות שמרניות, רפובליקניות מאוד, תומכות טראמפ, שמדגישות מוסר ושמרנות חברתית. הגרעין של אמריקה כלאום שמרני נוצרי פטריוטי (21% מהאוכלוסייה).

ב. ימין “רך”: רפובליקנים ערכיים שלא בהכרח נאמנים לטראמפ עד המוות. שמרנים בהגירה ובתרבות, אבל מתונים יותר בנושאים מסוימים ופחות פוליטיים (23% מהאוכלוסייה)

ג. המרכז הפרגמטי: אנשים שפוליטיקה לא מנהלת להם את החיים. אנשים צעירים שרוצים קודם כל שחשבון החשמל והגז לא יקפוץ (9% מהאוכלוסייה).

ד. השמאל המתון: אנשי שמאל ליברליים קלאסיים שלא רואים את עצמם כחלק מהתנועה הפרוגרסיבית (30% מהאוכלוסייה)

ה. השמאל הפרוגרסיבי: משכילות, לבנות יחסית, דמוקרטיות/נוטות דמוקרטית, מאוד מעורבות פוליטית וביקורתיות מאוד כלפי טראמפ (18% מהאוכלוסייה)

הקבוצות שנמצאות בקצוות (ימין קשה ושמאל פרוגרסיבי) מתעבות אחת את השניה ברמת תיעוב שיכולה להוביל למלחמת אזרחים שניה באמריקה.

נכון לשנת 2026, רוב האמריקאים עדיין מתווכחים על:

שמרנות מול פרוגרס, גבולות סגורים מול כאוס של הגירה, תעשיית משאבים טבעיים מול אנרגיה ירוקה, שוק חופשי מול בירוקרטיה ורווחה, משפחה מול זהות אינדיבידואליסטית, הזכות להפלה מול זכותו של העובר לחיים.

אלו הם הנושאים שעלולים לפרק את אמריקה לשתים, שלוש, או אפילו 5 מדינות שונות – כפי שכמעט קרה לפני 150 שנה, בתקופת מלחמת האזרחים.