מרטין לותר קינג

 ילדות,חינוך,השכלה

מרטין לותר קינג נולד בשם מייקל קינג למרטין לותר קינג האב,

כומר וראש כנסיית אבנעזר (Ebenezer), ולאלברטה ויליאם קינג, ב-1929 באטלנטה. אביו היה מהפעילים הראשוניים של התנועה לזכויות האזרח האפרו אמריקאית. באוטוביוגרפיה שלו מספר קינג על מספר אירועים שבהם אביו מחה  נגד אפליה גזעית והוא הלך לצידו כילד קטן והם השפיעו רבות על משנתו.

  בשנת 1934,שנה אביו את שמו למרטין לותר על שם מייסד זרם הנצרות הפרוטסטנטית. קינג היה השני במניין הילדים במשפחה, לפניו נולדה קריסטין קינג פאריס ואחריו נולד האח הצעיר אלפרד דניאל ויליאמס קינג. עוד בילדותו התגלה קינג הבן כמורד ספקן ובעל חשיבה מקורית, למרות החינוך הדתי שקיבל בביתו היה היחס הראשוני של קינג לנצרות על גבול הספקנות והוא לא חשש מלהביע ספקות בטענות הדורשות אמונה עיוורת במעשי נסים והשגחה אלוהית והסתייג מהרגשנות שאפיינה את הדרשות של אביו. בגיל שש הלך קינג בעקבות אחותו ובלהט הרגע השתתף בטקס טבילה לנצרות, צעד שלא

מנע ממנו בגיל 13 להתכחש לתחיית ישו במהלך שיעור בבית ספר של יום ראשון

הוא למד בבית הספר התיכון על שם בוקר וושינגטון שבאטלנטה ובגיל 15, מבלי שסיים את חוק לימודיו באופן רשמי, התקבל למורהאוס קולג’ בו קיבל בשנת 1948 תואר בוגר אוניברסיטה בסוציולוגיה. הוא המשיך את לימודיו בסמינר

תאולוגי קרוזר בפנסילבניה וסיים בשנת 1951עם תואר ראשון בתאולוגיה

בשנת 1955 קיבל תואר דוקטור בתאולוגיה על דיסרטציה שכותרתה “השוואת הקונספציה של האלוהים במחשבת של פאול טיליך והנרי נלסון וימן” חקירה שנערכה על ידי אוניברסיטת בוסטון באוקטובר 1991 קבעה כי חלקים ניכרים מהעבודה הם העתקה מעבודות של סטודנטים אחרים וכי קינג אשם בהתנהגות לא הולמת, עם זאת קבעה ועדת החקירה כי העבודה עצמה היא “בעלת ערך ותורמת לידע” על סמך קביעה זו לא נשלל מקינג תוארו האקדמי.

פרס נובל לשלום

ב-14 באוקטובר 1964, בגיל 35, קיבל קינג את פרס נובל לשלום “על הובלת התנגדות לא אלימה במאבק כנגד אפליה גזעית בארצות הברית”. קינג הוא הגבר הצעיר ביותר שזכה בפרס נובל לשלום. את סכום הזכייה, כ-54,000 דולר אמריקני השווים בתחילת המאה ה-21 כ-400,000 דולר הוא תרם במלואם לתנועה למען שוויון זכויות. בנאום קבלת הפרס חזר קינג בעוצמה על עיקרי אמונתו: “אני מאמין שאמת ללא נשק ואהבה ללא גבולות יגידו את המילה האחרונה, לכן הצדק גם אם מובס זמנית יהיה חזק יותר מרשע שניצח

מרטין לותר קינג החליט להקדיש את חייו למאבק למען שוויון זכויות לשחורים בארה”ב. בשנת 1957 הוא ייסד, ביחד עם כמרים נוספים, את הוועידה למנהיגות נוצרית דרומית (SCLC). הוא עמד בראש ארגון זה עד מותו.

הוועידה ארגנה צעדות בעד זכויות הצבעה לשחורים ובעד ביטול ההפרדה הגזעית. בהפגנה, שארגנה הוועידה בקיץ 1963, בהשתתפות של 250,000 מפגינים(!), נשא קינג את אחד הנאומים המפורסמים בהיסטוריה, שנקרא: “יש לי חלום” (“I have a dream”).

גישתו של מרטין לותר קינג הייתה של מאבק לא אלים. כדי ללמוד על כך, הוא יצא לסיור בהודו ולמד שם על גישתו של מָהַטְמָה גַנְדִי: מאבק ללא אלימות.

במשך שנות פעילותו הוא נעצר ונכלא מספר פעמים.

מאבק השחורים בארה”ב השיג תוצאות רבות. למשל, ביולי 1964 נחקק החוק לזכויות האזרח, אשר אוסר כל אפליה במקומות ציבוריים.

ובאותה השנה זכה מרטין לותר קינג בפרס נובל לשלום.

במשך שנים רבות הייתה בארה”ב אַפְלָיָה קשה של האנשים הלבנים נגד השחורים. למשל, היו חוקים שקבעו שלבנים ושחורים אינם יכולים להשתמש באותם המתקנים (כגון: ברזי מים, ספסלים ציבוריים, מסעדות ואוטובוסים). גם בתי-הספר הציבוריים היו נפרדים: בתי-ספר לשחורים ובתי-ספר ללבנים. האפליה הייתה קשה במיוחד במדינות בדרום ארה”ב: שם היו גם מקרי אלימות רבים נגד שחורים.

המערכה למען העניים

המאבק הציבורי האחרון של קינג קרם עור וגידים בתחילת שנת 1968 וזכה לשם המערכה למען העניים (אנגלית: Poor People’s Campaign) המחאה כוונה לאפליה וחוסר צדק על בסיס כלכלי וללא קשר לגזע או צבע עור, קינג יצא למסע גיוס תמיכה ברחבי ארצות הברית על מנת לגייס צבא רב גזעי של עניים. קבוצה אמורפית זו לא תפסה את עצמה כבעלת מאפיינים ייחודיים ולא הוגדרה עד שנשיא ג’ונסון הכריז בשנת 1964 על מדיניות של מלחמה בעוני, ספירת האוכלוסין שנערכה בארצות הברית בשנת 1960 קבעה כי 35 מיליון אמריקאים חיים מתחת לקו העוני. בעת שקינג החליט על המערכה למען העניים הייתה “המלחמה בעוני” כישלון פוליטי שנזנח על ידי יוזמיו בין היתר משום שתשומת הלב הוקדשה למלחמה בוייטנאם, על פי חזונו של קינג הייתה המערכה למען העניים להביא את בעיית העוני אל קדמת הבמה הציבורית ולהביא לפתרון כלל אמריקאי שכלל חבילת סיוע שבה הבטחה לתעסוקה, הבטחת הכנסה, ופרויקטים של דיור לבעלי הכנסות נמוכות. לצורך השגת מטרות אלו יזם קינג מצעד של אמריקאים מהמעמדות הכלכליים הנמוכים אל וושינגטון על מנת ליצור לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות ולהציג את הצורך הדחוף בפתרון.

יחסים מחוץ לנישואים

חיי משפחת קינג היו חשופים לציבור לכל אורך הקריירה הציבורית האינטנסיבית של קינג ובני משפחתו שאף הם בחרו בקריירה ציבורית. משהציב עצמו כלוחם בממסד ולוחם כנגד הסדר הישן הפך קינג למטרה עבור סוכנויות לאכיפת חוק, גופים אלו ובראשם ה-FBI ניהלו מערכה של מעקב, הפעלת סוכנים ואיסוף מידע כולל האזנות סתר. הם תיעדו גם את חיי המשפחה וחייו הפרטיים של קינג. על פי מסמכים שחלקם נחשף לציבור תועדו מקרים רבים בהם קיים קינג מערכות יחסים מחוץ לנישואים.^[50] חברו לדרך ראלף אברנטי כתב באוטוביוגרפיה שלו “והחומות נפלו” כי לקינג הייתה חולשה לנשים וכי למרות זאת הבינו כולם כי הוא מאמין באיסור התנ”כי על ניאוף, אך הוא פשוט לא יכול היה לעמוד בפני הפיתוי. בראיון הוא הוסיף כי אף על פי שקינג היה “רודף שמלות” היו מעשיו בגדר התקשרות רגשית ולא מינית.^[51]

לעומת זאת, ההיסטוריון האמריקאי דויד גארו שמחקריו וספריו עוסקים בקינג ותנועת המחאה כתב כי קינג ניהל לפחות מערכת יחסים משמעותית אחת מחוץ לנישואים עם אישה אותה הוא פגש לעיתים קרובות, גארו מציין כי מערכת יחסים זו לא מנעה מקינג לקיים מערכות יחסים מיניות מזדמנות במהלך נסיעותיו ברחבי ארצות הברית, גארו מוסיף כי קינג ראה במקרים אלו כאמצעי להורדת רמת החרדה והלחץ בו היה נתון, מאידך הוא נאלץ להתמודד עם רגשות אשמה וכאב שלעיתים נדמה היה שמכריעים אותו. קורטה קינג שפרטי היחסים מחוץ למסגרת הנישואים של בעלה הובאו לידיעתה בין היתר על ידי ה-FBI, נאלצה לפתח גישה סטואית למעשי בעלה. קורטה מצוטטת באחת מהביוגרפיות של קינג באומרה כי למעשים אלו אין חשיבות, לאור “הרמה הגבוהה של יחסים”, ששררו בין בני הזוג.

סוכנות ה-FBI שסוכניה אספו מידע על פעולותיו של קינג ניסתה למנף את ממצאי פעולות המעקב על מנת לרסן את פעילותו הציבורית ומספר מכתבי איום אנונימיים נשלחו לקינג ובהם דרישה כי יפסיק את פעילותו הציבורית או שמעשיו ייחשפו בציבור. למרות מסע הלחצים סירב קינג להיכנע לסחיטה.

ההתנקשות בחייו

ב29 במרץ 1968 יצא קינג לעיר ממפיס שבמדינת טנסי להצטרף למחאת פועלי התברואה אפרו-אמריקאים של העיר ששבתו מיום 12 במרץ במטרה לשפר את תנאי העסקתם ולהשוותם לפועלי תברואה לבנים.

בנאום שבראייה לאחור נראה נבואי הוא אמר:

אני לא יודע מה יקרה עכשיו, ימים קשים עומדים לבוא. אבל לי זה לא משנה, אני הייתי על ראש ההר, ולא אכפת לי. כמו כל אחד אני רוצה לחיות חיים ארוכים, לאריכות ימים יש ערך. אבל אני לא מודאג בעניין זה עכשיו, אני רק רוצה לעשות את רצון האלוהים והוא זה שאיפשר לי לעלות אל ראש ההר. ואני הבטתי משם, ואני ראיתי את הארץ המובטחת. אולי לא אגיע לשם אתכם אבל אני רוצה שתדעו הערב שאנחנו כעם נגיע לארץ המובטחת. לכן אני מאושר הערב, אני לא מודאג משום דבר, אני לא פוחד משום אדם, עיניי חזו בתפארת בואו של האל.

ב-4  באפריל בשעה 18:01 נורה קינג בעת שעמד על מרפסת הקומה השנייה של המוטל. הכדור פגע בו בלחי הימנית, שבר את הלסת ונע בגופו עד שנעצר בכתפו. חברו למאבק של קינג ראלף אברנאטי היה בחדר בעת האירוע, שמע את הירייה וכאשר יצא מהחדר מצא את קינג שכוב על הרצפה מתבוסס בדמו. ההתנקשות יצרה מהומה רבתי במלון, ולוריין ביילי, אשתו של בעל המלון, לאחר שראתה את גופתו של קינג, התמוטטה ומתה מהתקף לב. קינג נלקח לבית החולים סנט ג’וזף שם נקבע מותו בשעה 19:05.

חקירה, מעצר ומשפטו של הרוצח

חקירת ה-FBI איתרה עדי ראייה לאירוע בבית הארחה ולאחר מכן את כלי הנשק ששימש את הרוצח, החוקרים הצליחו לבסוף לזהות את החשוד ברצח, אסיר נמלט בשם ג’יימס ארל ריי, שנעצר ב-8 ביוני 1968, בנמל התעופה לונדון הית’רו שבלונדון כשניסה לעזוב את הממלכה המאוחדת עם דרכון קנדי מזויף על שם רמון ג’ורג’ סנייד. ריי הוסגר במהירות למדינת טנסי והואשם ברצח קינג. הוא הודה ברצח ב-10 במרץ 1969, (על אף שהכחיש את ההודאה לאחר שלושה ימים), משהועמד למשפט הודה ריי כי הוא הרוצח, בעצת בא כוחו. ההודאה הצילה את ריי מגזר דין מוות ונגזרו עליו 99 שנות מאסר. מאז החליף ריי מספר עורכי דין במאמץ לבטל את הרשעתו, במהלך הזמן מסר ריי מספר גרסאות מעורפלות בנוגע לחלקו ברצח, הוא טען כי הוא לא ירה בקינג והוסיף כי הוא היה מעורב ברצח באופן לא ישיר, לטענתו בראש הקנוניה עמד אדם ששמו “ראול”

האנדרטה לזכר מרטין לותר קינג

לאחר עשרים שנה של תכנון, חילוקי דעות ועיכובים נפתחה אנדרטת מרטין לותר קינג ב-22 באוגוסט 2011 באזור הצמוד לאזור המול – השדרה המרכזית של העיר וושינגטון בארצות הברית.

האנדרטה היא ביטוי ויזואלי למשפט מתוך הנאום “יש לי חלום”: “בזכות אמונה זו נוכל לחצוב מתוך הר הייאוש אבן של תקווה.”^[49] פתח הכניסה למתחם האנדרטה הוא מעבר בין שני סלעי גרניט גדולים, המסמלים את הר היאוש. מעבר להם משתרעת רחבת האנדרטה, שבמרכזה ניצב גוש גרניט לבן בגובה של 9.1 מטרים, הוא אבן התקווה. דמותו של קינג, המשקיף כביכול לעבר האופק עומדת בסמוך. משני עבריו של פתח הכניסה לרחבה מתמשכים שני כותלי גרניט המתקשתים כסהר, נחקקו בהם ארבע עשרה אימרות מתוך נאומים ודרשות שנשא קינג ודברים שכתב. בצד האנדרטה הוקם גם מרכז מבקרים המשויך אליה.