העליה מארצות הברית

שלום אני אריאל ועליתי מארצות הברית לישראל ב2013.

בבוקר של הראשון למאי התעוררנו בבית שלנו בניוטון מסצ’וסטס, לקחנו את המזוודות שלנו ונכנסו לאוטו, את הבית שלנו ארזו כבר יום קודם ושלחו באוניה לישראל. נכנסו לשתי מכוניות, אני ואחי התאום רתם, אחי הגדול שקד, אחותי שהיתה אז תינוקת בת חודש אמה, הכלבה שלנו דפי, ההורים שלי וסבתא ודוד שלי שבאו לעזור לנו במעבר, נסענו לשדה התעופה JFK בניו יורק.

מכיוון שהדברים שלנו נשלחו באוניה נסענו עם מזוודות עם הדברים החשובים לזמן עד שהתכולה תגיע. היינו עם 18 מזוודות ולכל אחד היה תיק יד עם הדברים שלו לטיסה. נסענו כחמש שעות עד לשדה התעופה, כשהגענו לשדה פרקנו את המזוודות והצוות של אל על עזר לנו להתארגן.לאחר המתנה של כ4 שעות בשדה עלינו על טיסה לישראל.

בשני למאי בשעה שש בערב נחתנו בישראל, פתאום מצאתי את עצמי במדינה חדשה שמדברת שפה שאני לא מבינה ולא יודעת לדבר.

תהליך הקליטה היא ארוך וקשה, בגלל שעלינו מארצות הברית לא קיבלנו עזרה בקליטה ממדינת ישראל וזאת בניגוד להבטחות שהם נתנו לנו בבוסטון.

העליה מארצות הברית התחילה לפני קום המדינה ונמשכת עד היום.

עד שנת 1932 הגיעו לישראל רק כ4000 עולים מארצות הברית, אבל החל משנות ה80 העליה גדלה והיום ארצות הברית היה המדינה השישית בכמות העולים לישראל.

העליה מארה”ב מאופיינת בעולים משכילים, בעלי מקצועות שעולים ממניעים ציוניים ו/או דתיים.

קצב העליה מארה”ב לישראל מושפע בעיקר מהמצב בישראל, למשל בשנות ה90 כאשר המצב הכלכלי בישראל השתפר קצב העליה גדל והגיע לכ45,000 עולים בשנה. וב2001 בשנת האינתפדה השניה הגיעו רק כ1,500 עולים.

העולים מארה”ב השתלבו בהרבה תחומים כגון פוליטיקה, ספורט ועוד רבים.

בין העולים מארצות הברית ניתן למנות את גולדה מאיר, מייקל אורן, מאיר כהנא, טל ברודי, דיוויד בלאט ועוד רבים.

מחקרים מראים שהעולים מארה”ב מסתגלים היטב לחיים בישראל הן בלימודי השפה והן במציאת עבודה ככול הנראה כיוון שרב העליה הינה משכילה ובעלת נסיון תעסוקתי קודם.

לכ30% ממשפחות העולים ישנו לפחות בן משפחה אחד אשר עדיין חי בארה”ב או עובד בחברה אמרקאית.