עלייה יהודי מרוקו

הקהילה היהודית ממרוקו מקורה בתקופת חורבן הבית הראשון(במאה ה6 לפני הספירה).

ב1948  חיו במרוקו קרוב לרבע מיליון יהודים. לא כל היהודים שהיגרו ממרוקו עלו לארץ.

חלק עברו לצרפת, ארצות הברית או קנדה, אבל רוב היהודים ממרוקו בחרו לעלות לארץ

ולהישאר אף על פי כל הקשיים.

 העלייה התחילה אחרי השואה האירופית, באותם השנים המצב של יהודי מרוקו החמיר בגלל התגברות של הטרור במדינה.

החיים של יהודי מרוקו סובבו סביב הדת היהודים והשאיפה לעלות לישראל ולירושלים.

ב1947 עם ההבנה שעומדת לקום מדינה יהודית ביקשו יהודי מרוקו לעלות לארץ בגלל האנטישמיות שהולכת

וגדלה במרוקו.

אחרי שדוד בן גוריון שמע שהליגה הערבית לא תאפשר למלך מרוקו להוקיר בעצמאות ישראל

ביקש בן גוריון מהמוסד להכין תוכנית עלייה של אלפי יהודים לארץ.

השלטון בארץ באותם זמנים התחלק לשני מחנות:

אנשי החזון- שאפו להעלות את כל היהודים בעולם לארץ, חלק מביניהם היה דוד בן גוריון.

אנשי המעשה- ביקשו להעלות לארץ עולים בקצב שיוכלו לקלוט אותם בצורה טובה.

תקופות העלייה ממרוקו לישראל

העלייה החוקית הראשונה הייתה ביו 1948 ל1956.

עם הקמת מדינת ישראל רוב תושבי מרוקו לא השלימו עם אובדן פלסטין ועם הניצחון של היהודים.

בתקופה הזאת היה חשש לגורל היהודים.

באותה תקופה הסוכנות היהודית וממשלת ישראל החליטו על מדיניות מיוחדת כלפי יהודי

תוניסיה ומרוקו ולאפשר רק עלייה של משפחות שהיו יכולות להתקיים בארץ בכוחות עצמן.

ב1955 ההנהלה הציונית אישרה לעלות לארץ 3,000 יהודים בחודש.

מ1956 ל1961 התקיימה עלייה ב’, עלייה לא חוקית של כ30,000 יהודים. באותו שלב

שלטון מרוקו הוציא צו שאוסר הגירה לישראל.

מ1961 עד 1964 התקיימה עלייה ג'(מבצע יכין) במסגרתו עלו 80,000 יהודים ממרוקו.

מבצע זה נעשה מתוך הסכם והעלמת עין מצד המלך וממשלתו(להבדיל מעלייה ב’ שנעשתה בתנאי מחתרת).

התנאי היה שהיעד המוצהר הוא לא היה ישראל והגוף שטיפל לא היה גוף ציוני. מאז הקמת מדינת ישראל

ועד היום עלו ממרוקו המספר הגדול ביותר של יהודים שעלו מארץ מוסלמית.

קליטת יהודי מרוקו בישראל

עם ההגעה לישראל אחרי כל הקושי בעלייה נתקלו יהודי מרוקו בקשיים נוספים.

• יחס עוין מזלזל מצד הקולטים בארץ.

• לחץ לוותר על סמלים וערכים מסורתיים מארץ מוצא.

• מעורבות בכל תחומי החיים של העולים, החל מהפנייה למסגרות התיישבות ולענפי תעסוקה והתערבות בהיגיינה האישית.

• התייחסות אל עולי מרוקו כפרימיטיביים למשל: קראו להם מרוקאים או מזרחים מול שאר יהודי אירופה שנקראים רק יהודים.

• אחרי חודשים במחנות עולים הם נשלחו למעברות כשלב ביניים לפני קבלת בית קבוע, אבל השאירו אותם במעברות יותר מדי זמן.

למרות כל הקשיים קהילת מרוקו הגיעה להישגים מרשימים מאוד בחברה הישראלית.

הם הגיעו להישגים פוליטיים נכבדים- בכנסת ובממשלה,  וגם באקדמיות הישראליות, במדע,

באומנות, בשירה, בעסקים, ואפילו בנו 111 יישובים בנגב, בגליל, ובכל רחבי הארץ.