עבודה בספרות רביד בדיאן

עבודה בספרות

השיר הקלאסי בו בחרתי הוא: “פתחי לבך לאהבה” של סיגל מגן והשיר המודרני בו בחרתי הוא: “את המחר שלי” של שמעון בוסקילה.
הנושא המשותף של שני השירים הוא: אהבה.
בשני השירים יש דמיון שזה: ראשית, שני השירים מדברים על אהבה כלפיי אישה, בשני השירים נמצאת חריזה בין המילים והשירים מחולקים למספר של בתים. לעומת זאת יש גם הרבה שוני בין שני השירים: ראשית בשיר של סיגל מגן “פתחי את לבך”, יש 10 בתים השפה הספרותית גבוהה יותר ואפילו מתווספת כדי לקרוא יותר טוב. שנית, כל בית בשיר מתחיל באותה משפט ויש לפני הבית האחרון קטע קריאה. לעומת זאת בשיר של שמעון בוסקילה “את המחר שלי”, יש 6 בתים. השפה מאוד פשוטה וקלה להבנה. שנית, מאוד נדיר שרואים בכל בית שהמילים או המשפטים חוזרים על עצמם ואין קטע קריאה. התחברתי לסוג שירה של שמעון בוסקילה לשיר “את המחר שלי” מפני שאני אוהבת את צורת הכתיבה אוהבת שירים בסגנון זה וזה מזכיר לי את הילדות שלי כי זה שיר שגדלתי עליו.
“פתחי ליבך לאהבה”
ניתוח השיר=
בית א:
פִּתְחִי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה,
הַרְשִׁי לְקֶרֶן אוֹר לָגַעַת.
פִּתְחִי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה,
הַרְשִׁי לָהּ לְהָמִיס קַרְחוֹן.
הנמען פונה לנמנעת שתפתח את לבה ותאפשר לזה שאוהב אותה להיכנס לה ללב. “פתחי לבך לאהבה, הרשי לקרן אור לגעת”. אנו יכולים לראות פה שהכותבת משתמשת במטאפורה בכך שמציינת שקרן אור נוגעת, אך זה דבר לא אפשרי. בהמשך הבית אנו יכולים לראות שיש חזרה על אותו משפט “פתחי לבך לאהבה, הרשי לה להמיס קרחון”. בנוסף לחזרה רנו יכולים לראות פה ניגודיות בין שני השורות “הרשי לקרן אור לגעת”, “הרשי לה להמיס קרחון” הניגודיות פה מתבטאת בכך ששמש וקרח הם הפכים אחד מהשני והכותבת בעצם מתכוונת שאותה נמנעת תיתן לאהבה שאותו אהוב מביע כלפיה לרכך את ליבה ולאהוב אותו בחזרה.
הבית הבא הוא בעצם חלק מבית א’ אבל הכותבת מחליטה להפריד את שמונה השורות לארבע כל בית.
פִּתְחִי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה,
כְּשֶׁאַתְּ פִּתְאוֹם אֵינְךָ יוֹדַעַת.
הַרְשִׁי לְאַהֲבָה זַכָּה
לְהַרְאוֹת לָךְ מַה נָּכוֹן.

גם פה אנחנו יכולים לראות שהיא חוזרת על המשפט :”פתחי לבך לאהבה”, בחזרה על המשפט הזה אנו יכולים להעסיק שכנראה אותה הנמנעת נפגעה בעבר ולא רוצה שום קשר לאהבה וסגרה את הלב שלה כדי לא להיפגע שוב מאותה אהבה שכנראה חוותה בעבר. השורה הבאה: “כשאת פתאום אינך יודעת”. כלומר היא מתכוונת שיכול להיות שהאהבה תגיע בדרך לא צפויה ולא מתוכננת ואולי אפילו קשה לזהות אותה בהתחלה. וכשאת פוגשת את אותה אהבה, תחווי אותה. “הרשי לאהבה זכה להראות לך מה נכון”, ברגע שנמצאת בחיקך אהבה גדולה, מישהו שבאמת אוהב אותך כנראה זה גורל ותתני לאהבה הזאת להראות לך את הדרך הטובה והיפה שיש בחיים האלה.

פזמון:
פִּתְחִי לִבֵּךְ, פִּתְחִי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה,
פִּתְחִי לִבֵּךְ, פִּתְחִי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה.

הפזמון חוזר על אותו משפט כמו שאתו התחילה בשני הבתים הקודמים והפעם חוזרת עליו פעמיים ברצף ואין הוספה של עוד מילים ושורות. לעומת זאת לפני כל משפט היא חוזרת על המילים “פתחי לבך”, ככה שפה יש הדגשה אפילו גדולה יותר ועצומה על כמה שהמוענת מבקשת מהנמנעת לפתוח את הלב שלה ולתת לאהבה הזדמנות. בנוסף אפשר לראות פה גם מטאפורה כי לב לא באמת נפתח.

בית ב’
פִּתְחִי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה,
הַרְשִׁי לְקֶרֶן אוֹר לָגַעַת
בְּנַפְתּוּלֵי הָאַכְזָבוֹת
הָעֲטוּפוֹת בְּשַׁעֲוָוה.

גם פה אנו יכולים לראות בתחילת הבית “פתחי לבך לאהבה” בנוסף יש פה גם חזרה על המשפט “הרשי לקרן אור לגעת” שאותו גם ראינו בבית הראשון בשורה השנייה בדיוק כמו שפה מופיעה בבית השני בשורה השנייה. “בנפתולי האכזבות העטופות בשעווה”, כלומר כל האכזבות מהעבר והקשיים שאותם עברה בדרך, הפיתולים והדברים שניסו להפיל אותה במהלך חייה שחוותה הנמנעת אך היא החליטה לעטוף את כל זה בסוג של מעטפת שלא תראה את כל הקשיים והכישלונות אותם חוותה ולתת לאנשים להיכנס לה ללב ולגלות את כל זה. אנו יכולים לראות שיש פה בעצם דימוי “בנפתלי האכזבות”. הם מדמים את כל האכזבות שהנמנעת חוותה כפיתולים.
פִּתְחִי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה,
הֲרֵי אַתְּ בְּוַודַּאי יוֹדַעַת –
הַפִּתְרוֹנוֹת אֵינָם בָּאִים
מִלֵּב מָלֵא בגאווה.

עוד פעם יש חזרה על המשפט בתחילת הבית “פתחי לבך לאהבה”. “הרי את בוודאי יודעת – הפתרונות אינם באים מלב מלא בגאווה”. הכותבת מדברת לנמנעת בצורה ישירה וברורה שאם היא תשאיר את האגו ואת כל מה שקרה לה בעבר בלב זה לא יעזור לה בכלום והיא לא תצליח לפתור דברים ולהתחיל בדרך חדשה ורוצים להדגיש פה שהנמנעת יודעת זאת אבל לא עושה את זה. יש פה גם מסר שהכותבת מנסה להעביר שבחיים כל אחד עובר קשיים ואכזבות ולא יכול להתגבר על העבר אבל אם אתה באמת רוצה לחיות חיים מאושרים וטובים אתה צריך לשים את כל הכעס העצב והאגו בצד כדיי לחיות באושר.
פזמון חוזר על עצמו עוד פעם.

קטע קריאה:
הָאַהֲבָה רוֹצָה לִפְרֹחַ
בְּגַנֵּי הָאוֹהֲבִים,
הִיא רוֹצָה לִפְרֹס כָּנָף,
הִיא זְקוּקָה לְמֶרְחָבִים.

הִיא רוֹצָה לוֹמַר: “אַל פַּחַד.
יֵשׁ כָּאן לְכֻולָּם מָקוֹם.
בִּטְחִי הַיּוֹם בָּאַהֲבָה –
מֻתָּר לָךְ מֵחָדָשׁ לַחְלֹם…

כאן בשיר מופיעה קטע קריאה המתחלק גם הוא לשני בתים כמו שרה בבית א’ ו- ב’. קטע קריאה מופיע עם לחן או מנגינה אבל לא שרים אותו כמו שיר רגיל אלה ממש מקריאים אותה אבל הוא עדיין נחשב כחלק מהשיר. פה גם אנחנו יכולים לראות שאין חזרה על המשפט “פתחי לבך לאהבה” לעומת שאר הבתים הקודמים והוא יותר אופטימי ושמח. בקטע קריאה היא כבר לא פונה ספציפית לנמנעת כל שהיא אלה מדברת על כמה שאהבה זה דבר טוב ושמח. “האהבה רוצה לפרח בגני האוהבים”, כלומר ברגע ששני אנשים מרגישים אחד כלפי השני אהבה, היא רק תלך ותתעצם, היא תתחזק בין שני האוהבים ותפרח כמו פרח. “היא רוצה לפרס כנף, היא זקוקה למרחבים”, אהבה זה משהו שצריך לשמוח ממנו, זה דבר שגורם לך להרגיש חופשי ולפתוח את הלב שלך. אהבה זה חופש שצריך לחוות אותו ולא לפחד ממנה.
הבית השני פותח במשפט: “היא רוצה לומר: “אל פחד. יש כאן לכולם מקום”. לא צריך לפחד מאהבה, זה דבר שרק גורם לאושר ושהוא צריך לקרות לכולם, כל אחד יכול לחוות אהבה לא משנה מי הוא. “בטחי היום באהבה מותר לך מחדש לחלם”. כלומר גם אם בעבר קרה משהו שגרם לך לפחד מאהבה, לחשוב שזה רק משהו רע שבסופו של דבר מתפוגג את טועה. את צריכה לשחרר ולעזוב את העבר ולחלום מחדש ולעתיד טוב יותר.
בקטע קריאה אנו יכולים לראות כמה מטאפורות:
“אהבה רוצה לפרוח”- אהבה זה דבר שהוא לא מוחשי ולכן לא יכולה לגעת.
“היא רוצה לפרוס כנף” – יש פה דימוי שלוקחים את הציפור שלה יש כנפיים והיא יכולה לעוף לאהבה, להרגיש חופשיות בדיוק כמו שציפור עם כנפיים מרגישה. וזאת בעצם האנשה שלוקחים מתוך אחד שזה החיות ומקשרים אותו לאהבה. “היא זקוקה למרחבים” – כמו שציפור כדי לשרוד ולהמשיך להיות חופשיה ולא כלואה צריכה מרחב ככה גם אהבה צריכה להיות כדי שתבנה ותגדל טוב יותר.

סיום:
פִּתְחִי לִבֵּךְ לָאַהֲבָה,
פִּתְחִי חַלּוֹן וְגַם תְּרִיסִים.
פִּתְחִי לִבֵּךְ, פִּתְחִי עַכְשָׁיו
וּרְאִי – קוֹרִים פִּתְאוֹם נִסִּים…

בבית זה יש חזרה נוספת על השורה: “פתחי ליבך לאהבה”. “פתחי חלון וגם תריסים”, ברגע שפותחים חלון ותריסים מרגישים את האוויר שבחוץ, את החופש ואת הטוב. זה ראייה לאופק אחד ולא להיות סגור באותו מקום, מה שהכותבת מנסה להעביר לנמנעת לאורך כול השיר. “פתחי ליבך, פתחי עכשיו וראי- קוראים פתאום ניסים”, את אף פעם לא יכולה לדעת מה יקרה אם תתני ניסיון לאהבה. פה כבר המוענת לא מבקשת מהנמנעת לפתוח את ליבה אלה פונה אליה בציווי: “פתחי עכשיו וראי” שמדגיש יותר שהיא לא צריכה לחכות יותר ולעבור הלאה. ברגע שתשתחרר מהעבר וממה שקרה לה היא תראה שזה יעשה לה רק טוב ויתחילו לקרות לה ניסים ודברים טובים שיעשו לה טוב.

ועוד פעם נוספת לבסוף יש פזמון.
לאורך כול השיר יש מאפיינים אותם אנו יכולים לראות: ראשית, כול הבתים חוץ מהפזמון מתחלקים לארבע שורות והמשפטים הם מאוד קצרים בין 3 ל-5 מילים לכול שורה.
“את המחר שלי”
ניתוח השיר=
בית א’:
כל הדרכים מובילות
ללכת אלייך
אני בא לאהוב אותך
ולתת מעצמי
את ליבי ואת שמי
להיות גוף אחד
“כל הדרכים מובילות ללכת אלייך”, כלומר לא משנה באיזה דרך אני יבחר ללכת אני תמיד יחשוב עלייך, את תמיד תהיי הדרך שלי ותמיד תהיי זאת שאני ילך אליה שאני צריך. “אני בא לאהוב אותך ולתת מעצמי”, אני באמת אוהב אותך ואני יעשה הכל בשבילך, אני ייתן את כול כולי העיקר שיהיה לך טוב. “את ליבי ואת שמי להיות גוף אחד”, אני כל כך אוהב שאת כבר חלק ממני, את הלב שלי ואני לא יכול לחיות בלעדייך. שם – זה אחד הדברים שהכי מאפיינים את האדם והשוני בין כול אחד ואחד אז כנירא שהאהבה שלו באמת גדולה כלפיה.
בית ב’:
זר שושנים אדומות
אפזר לרגלייך
הן יובילו אותך אלי
שתהיי בחיקי
ותמיד תצחקי
כל יום שנולד

להביא בשבילך אהבה
שאספתי בלב
אהיה לציידך ברגעים של שמחה וכאב
“זר שושנים אדומות אפזר לרגלייך”, זר שושנים שזה סימן לאהבה, זהו הוא פרח שמסמל אוהבים והוא מפזר את העלים ליד הרגלים שלה, הוא מכבד אותה. “הן יובילו אותך אלי”, השושנים האדומות שפיזר לרגליה יובילו אותה אליו הוא מראה לה את הדרך להגיע אליו, הדרך ללב שלו “שתהיי בחיקי ותמיד תצחקי כל יום שנולד”, כל יום שנהיה ביחד זה כמו יום חדש, אני יגרום לך לצחוק ולהיות מאושרת. הוא מקווה שהיא תשיך להיות לצידו ושהוא יעשה אותה מאושרת. “להביא בשבילך אהבה שאספתי בלב אהיה לציידך ברגעים של שמחה וכאב”, את האהבה הכי כדולה שלי ואתן לך את כול האהבה שיש בתוכני שנהגרה בה כול השנים, כי את מי שאני באמת אוהב לא משנה מה יקרה בעתיד גם בשמחה וגם בכאב תמיד אני אהיה כאן לציידך ואעשה הכול בשבילך. “את המחר שלי את כל העולם שלי אל הקסם שלך באתי כעת לאהוב ולתת”, אני לא יכול בלעדייך אני ימות בלעדייך, היא מושכת אותו אליו אם אהבה, היא מהפנטת אותו. הוא אוהב אותה מאוד ואתן את החיים שלו בשבילה. את הסיבה שלי לקום בבוקר.

‘בית ב
כאן תישאר באוויר הבטחה מקודשת
במילים שלחשתי לך
בשבועות עולמים
עד כלות הימים
כמו שיר אהבה
“כאן תישאר באוויר הבטחה מקודשת במילים שלחשתי לך”, אני מבטיח לך תמיד להיות שם לצידך. בחתונה אומרת את המשפט “הרי את מקודשת לי” שפו הוא גם מדגיש את האהבה העצומה שלו כלפיה. “במילים שלחשתי לך, “בשבועות עולמים עד כלות הימים כמו שיר אהבה”, נשבעתי לאהוב אותך לכל החיים, זה חתום בשמיים וזה לעולם יישמר, עד אין סוף החיים. את כול שירי האהבה שיכולים לתאר את הרגשתו הוא מביא לה.

בית ד’

הנה אני מדבר ואת מתרגשת
עטופה בשמלת כלה
טהורה כמלאך
שמשמיים נשלח
לתת לי תשובה
“הנה אני מדבר ואת מתרגשת עטופה בשמלת כלה”, מתרגש מלראות אותה, כל כך שמח ומאושר לראות אותה בשמלת כלה כי עכשיו הוא יודע שהיא הולכת להישאר איתו לנצח. טהורה כמלאך שמשמיים נשלח לתת לי תשובה”, מתאר אותה כדבר טהור הוא אומר לה את מעל כולם את מעל הכול ,אלוקים שלח לי אותך בשביל לעשות אותי מאושר ולגרום לי לטוב מטאפורה וגם דימוי.
ועוד פעם פזמון שחוזר על עצמו.
בחרתי בשירים אלה כי אני נורא מתחברת לשירים האלה, אני שומעת אותם עד היום ואני ממש אוהבת שירי אהבה זה מביע המון, רגש וזה משהו מרכזי בחיים שלנו כבני אדם.
המשמעות בשיר “פתחי את לבך” של סיגל מגן מספר על מישהי שחוותה קושי וכאב בעבר שלה מאהבה או מדבר אחר, לא יכול לתת הזדמנות לאהבה והנמנעת מנסה לשכנע אותה לתת צ’אנס לאהבה ואומרת שזה יעשה לה רק טוב.
משמעות השיר “את המחר שלי” של שמעון בוסקילה שאותה הבת זוג או מישהי שהוא אוהב אומר אני לא יכול בלעדייך, את תמיד תהיי פה בשבילי, אני רוצה להישאר אתך לנצח ובלעדייך אני כלום ואין לי שום טעם לחיים.
מגישה רביד בדיאן – ט’7