אני והדמות שמולי

לילה אחד חלמה יעל חלום מוזר. בחלומה
ראתה את עצמה מתבוננת במראה
ולהפתעתה הביטה אליה מהמראה ילדה
שלא פגשה מעולם. “מי את?”, שאלה יעל.
“אני שירי”, ענתה הדמות שבמראה.
“מה את עושה מולי במראה?” שאלה יעל,
“את בכלל לא דומה לי”. “אם תסתכלי עליי
היטב, תגלי שאנחנו דווקא דומות”, ענתה שירי

בוקר אחד הגיעה שרה לכיתה וגילתה שכל הילדות דומות זו לזו:
לכולן שיער חום אסוף לקוקו ועיניים ירוקות. כולן לבשו חולצה
בצבע תכלת ועליה אפודה כחולה וכולן נעלו נעלים עם שרוכים”.

לפעמים אנחנו דומים, לפעמים אנחנו שונים, תמיד שווים.

יֵשׁ לִי חָבֵר חוּם כְּמוֹ שׁוֹקוֹלָד כְּשֶׁאֲנִי עֲצוּבָה הוּא תָּמִיד כָּזֶה נֶחְמָד

נָכוֹן שֶׁהוּא מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי אַחֵר אַךְ עַל כָּזֶה חָבֵר אֵיךְ אֶפְשָׁר לְוַתֵּר

יֵשׁ לִי חֲבֵרָה עִם עֵינַיִם כְּחוּלוֹת שֶׁלָּהּ אֲנִי מְסַפֶּרֶת אֶת כֹּל הַסּוֹדוֹת
נָכוֹן שֶׁהִיא מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי אַחֶרֶת אֲבָל הִיא חֲבֵרָה כָּזֹאת נֶהֱדֶּרֶת

אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ הֲמוֹן חֲבֵרִים הֲמוֹן חֲבֵרִים בְּכֹל מִינֵי צְבָעִים
חוּמִים, כְּתוּמִים, שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלֶה חֲבֵרִים. 

יֵשׁ לִי חָבֵר גִ’ינְגִ’י עִם נְמָשִׁים אִיתוֹ הֲכִי כֵּיף לַעֲשׂוֹת חַיִים

אָז נָכוֹן שֶׁהוּא מִמֶנִי לְגַמְרֵי אַחֵר אַךְ עַל כָּזֶה חָבֵר אֵיךְ אֶפְשָׁר לְוַתֵּר

יֵשׁ לִי חֲבֵרָה שְחוֹרָה עִם תַלְתָלִים שְׁתֵינוּ מְגַדְלוֹת גוּר חָתוּלִים

נָכוֹן שֶׁהִיא מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי שׁוֹנָה אֲבָל הִיא חֲבֵרָה כָּזֹאת נִפְלָאָה

אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ הֲמוֹן חֲבֵרִים הֲמוֹן חֲבֵרִים בְּכֹל מִינֵי צְבָעִים
חוּמִים, כְּתוּמִים, שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלֶה חֲבֵרִים.

https://youtu.be/Gr2oLbhG_CY