חג הפסח

חג הפסח הוא הראשון מבין שלושת החגים שנקראים בתורה “שלוש רגלים”, והם: פסח, שבועות וסוכות. הוא הראשון כי חוגגים אותו בחודש ניסן, שהוא, על-פי הלוח הקדום שבתורה, “ראשון … לחודשי השנה”

לחג הפסח עוד שמות – חג המצות, חג החירות וחג האביב.
שלושה משמות החג – חג הפסח, חג המצות וחג החירות – קשורים למשמעות ההיסטורית והלאומית של החג, ליציאת מצרים.

אנו חוגגים זכר ליציאת מצרים, לפי ההלכה, בפסח אין לאכול חמץ, אין להשאירו ברשותו של אדם ואין לראותו.

פסח הוא גם קיצור מקובל של קָרְבַּן [זֶבַח] פֶּסַח שהיה נשחט ביום י”ד בניסן ונאכל בליל ט”ו, הוא ליל הסדר.

בימי הפסח אסורה החזקה של חמץ בבית פרטי, בעסק ובמפעלי תעשייה. אם נותר לאדם חמץ, אסור לו לאכול אותו וליהנות ממנו גם אחרי פסח. כדי למנוע נזק כלכלי, הנהיגו חכמים למכור את החמץ ללא יהודי. הקונה מתחייב במעמד הקנייה לשוב ולמוכרו לבעליו הקודמים בתום החג. הרבנות הראשית מקיימת בכל שנה טקס מכירת חמץ של מדינת ישראל.