
כיתה הפוכה
היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון,מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו – לחשיבה על החומר הנלמד.

למידה ניידת
היא למידה המתבצעת באמצעות מכשירים ניידים חכמים (אמצעי קצה אישיים), כגון סמרטפון, טאבלט ומחשב נייד. למידה מסוג זה היא אישית, אינטראקטיבית ומזמנת התנסויות חווייתיות, מעניינות ומשמעותיות. מובא בפניכם מידע על אודות האפשרויות הגלומות בלמידה ניידת על מנת לתרום להעמקת יישומה בכיתות שבהן משתמשים התלמידים במכשיר אישי לצורכי למידה.

הפער הדיגיטלי
הפער הדיגיטלי הינו סוגיה חברתית, המתייחסת לפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה למחשב ולאינטרנט לבין אלו שאין להם גישה כזו.
פער זה גדל ככל שהמדינה הופכת תלותית בטכנולוגיה בתהליכים כלכליים ודמוקרטיים.
צמצום הפער הדיגיטלי הוכח כמסייע בצמצום פערים סוציו-אקונומיים.
עמותת תפוח, חברת בזק והמרכז לחקר האינטרנט ברשות פרופסור שיזף רפאלי פיתחו מדד תקשוב לאומי לישראל, המהווה ככלי למדידה והשוואה למען צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, לעיצוב מדיניות והערכתה, ומנוע להשקעות עתידיות בתשתיות ובחינוך לטכנולוגיה

ילידים דיגיטליים לעומת מהגרים דיגיטליים
כל אלו שנולדו לפני 1980 ואימצו את הטכנולוגיה בשלב מאוחר יותר בחייהם מכונים לאור פערי המיומנויות נוצרת תופעה המכונה ” פער דיגיטאלי”.
הבדלים בולטים בין הילידים והמהגרים באים לידי ביטוי בקצב הלמידה ובנפח העיסוק הדיגיטלי במהלך חייהם. בעוד הילידים לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כשם שלומדים שפת אם, למידת המהגרים משוות ללמידת שפה חדשה.
נפח העיסוק הדיגיטלי בקרב ילידים דיגיטליים גדול מנפח השימוש בקרב מהגרים דיגיטליים. השימוש בטכנולוגיה טבעי לילידים, משום שהם גדלו לסביבה רוויה בטכנולוגיות והיו חשופים יותר לטכנולוגיה, לעומת המהגרים אשר להם שימוש זה מסובך יותר ומחייב למידה ואימון לצורך הגעה לשליטה סבירה.
הילידים הדיגיטליים רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים, ועל כן מסתגלים אליהם בקלות. המהגרים הדיגיטליים חוששים יותר מהטכנולוגיה החדשה ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגלים הישנים והמוכרים שלהם.
המהגרים הדיגיטליים מתייחסים באופן שיפוטי שלילי אל הטכנולוגיה החדשה. בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית, למשל בפייסבוק חיי חברה.

מיומנויות המאה ה-21
-
למידה שיתופית, יכולת לשתף פעולה בצוות, יכולת תקשורת טובה ויכולת הצגה יעילה.
-
טיפוח לומד עצמאי, יצירתי, סקרן, יוזם.
-
מוסריות, רכישת כללי התנהגות.
-
שימוש בכלי תקשוב.
-
אוריינות מידע.
-
חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות.

למידה מתוקשבת
למידה שמתבצעת באמצעות רשת מחשבים כאשר המידע זורם אל ובין עמדות מחשב של הלומדים, תכני הלימוד ברשת יהיו העדכניים ביותר ונגישים לכולם -הן ללומדים והן למדריכים.
ללמידה המתוקשבת מספר יתרונות בולטים שהבולטת ביניהן היא היכולת להתאים את קצב הלימודים לקצב הלימוד האישי של כל תלמיד, בנוסף לכך למידה המשלבת מחשב היא הרבה יותר גמישה וניתן לחזור בכמות בלתי מוגבלת של פעמים על השיעורים עד להבנה מלאה של החומר.

הלמידה השיתופית
–התלמיד הוא יצור חברתי לומד מיסודו.
– תלמידים בכיתה שונים זה מזה וכל אחד הוא בעל ייחודיות משלו.
–למידה משמעותית מתרחשת רק כאשר הלומד משתתף באופן פעיל בתהליך הלמידה.
–התלמיד יממש את הפוטנציאל הטמון בו בסביבה לימודית תומכת, מעודדת למידה ובאקלים חברתי חיובי .
–תלמידים מסוגלים לקחת אחריות ללמידתם.
– למידה בקבוצות שיתופיות היא תהליך ולא רק לתוצר יש חשיבות מרכזית .
– תלות הדדית, סובלנות ואמפתיה הן מקצת ההתנהגויות המובלטות ומתפתחות תוך תהליך הלמידה השיתופי .
– בהפעלת הדגמים השונים של הלמידה השיתופית מופעלים תהליכי משוב על ידי המורה והתלמידים במשך הלמידה שמטרתם לתת משוב לתלמידים.
– הדגמים השונים בלמידה מציעים שלבים מתפתחים להפעלת שיתופיות וללמידה משמעותית במשך שנות לימודיו של הילד

צילום כאמצעי חינוכי
ההתפתחות הטכנולוגית מהשנים האחרונות, ובמיוחד הופעתן של המצלמות הדיגיטאלית, הפכו את הצילום לאמצעי הבעה זמין וקל לשימוש.
דימויים חזותיים רבים סובבים אותנו על מסכים גדולים כקטנים-מחשבים, מסכי פלזמה ענקיים וטלפונים סלולאריים.
שונה מאוד היא החוויה כשאנו מצליחים ללכוד עם המצלמה דימוי שהוא שלנו, פרי בחירתנו, ושהוא “מדויק” עבורנו.
במהלך העבודה בצילום בבית הספר, המצלם הופך ערני יותר לסביבתו והוא מצליח להעביר את נקודות המבט הייחודיות והסובייקטיבית שלו על המציאות הסובבת אותו. לכן, ניתן לראות בשפת הצילום אפיק נוסף להגברת תחושת השליטה והמודעות העצמית. על כן אנו משתמשים בצילום כאמצעי יעיל נוסף בעבודה טיפולית-חינוכית המזמינה עיבוד רפלקטיבי ומאפשרת התפתחות וצמיחה.
Published: Dec 18, 2020
Latest Revision: Dec 28, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-970360
Copyright © 2020