מריה גוואדלופה

.מריה גוואדלופה גרה בדירה קטנה עם אמא שלה

מריה לא הייתה עשירה במיוחד וגם לא ענייה, היא לא הייתה חכמה כל כך, אבל גם לא טיפשה

מריה לא הייתה רזה כל כך אבל גם לא שמנה. מריה לא הייתה יפה במיוחד וגם לא מכוערת. מריה הייתה אישה ממוצעת

מריה עבדה בתור פקידה פשוטה בחברה גדולה.חייה היו מאוד אפורים ומשעממים

.בוקר אחד בדרך לעבודה, מריה נכנסה לחנות כובעים. היא התחילה למדוד כל מיני כובעים

.פתאום מריה חבשה כובע ,ומרב שהיה יפה כל הלקוחות שהיו בחנות והמוכרות הסתכלו ונדהמו

.איזה כובע יפה! איזו אישה יפה” “וואו”!!! כל הלקוחות אמרו למריה”

.מריה הסתכלה על עצמה במראה ולראשונה בחייה, אהבה את המראה שלה. היא חייכה ונהיה לה אור בעיניים

.הלכה לקופה, שילמה עבור הכובע ויצאה

.מריה יצאה אל הרחוב, ופתאום ראתה כמו עולם חדש

.פתאום שמה לב לצבעוניות של כל הפרחים ברחוב, לקולות המכוניות, לכל קולות האנשים סביבה

.מריה הלכה בשמחה ושרה לעצמה בלב מרב אושר

.כל יום מריה עוברת דרך בית הקפה, אך היום כשעברה הסתכל אליה אחד העובדים הקבועים, חייך אליה ואמר לה כמה שהיא יפה, ואפילו הציע לה כוס קפה. מריה חייכה והמשיכה לכיוון עבודתה.

“!מריה הגיעה לבניין המשרדים בו עובדת, השומר פתח לה את השער וברך אותה “בוקר טוב

.היא נכנסה למעלית ופתאום אנשים דיברו אליה, אפילו שאלו לאיזו קומה היא צריכה ולחצו בשבילה על הכפתור

:היא נכנסה למשרד, וכולם הסתכלו ונדהמו כאילו זו הפעם הראשונה שרואים אותה

“!יש לך ניצוץ בעיניים!” “את נראית ממש טוב”

!מנהל המחלקה הגיע בהפסקת הצהריים ואף ניסה להתחיל איתה

.כאשר יום העבודה נגמר החליטה מריה לנסוע הביתה במונית

.היא לא הספיקה להרים את ידה וכבר שתי מוניות עצרו בשבילה, היא עלתה על הראשונה

.מריה התיישבה במושב האחורי וחשבה על היום המדהים שעבר עליה בזכות הכובע שקנתה

“מריה הגיעה לביתה , ואמה פתחה את הדלת: “וואו מריה! כמה יפה את, יש לך אור בעיניים

“?מריה ענתה לה : “כן אמא! הכל בזכות הכובע” ,אמה לא הבינה במה מדובר ושאלה “איזה כובע

!פתאום מריה הבחינה כי הכובע לא עליה

.מריה נכנסה לפאניקה ועוד רגע התמוטטה מהלחץ

.התחילה לשחזר את כל צעדיה באותו היום כדי להזכר היכן השאירה את הכובע

.היא לא זכרה שהורידה אותו במונית, גם לא במשרד, לא במעלית, ולא ברחוב

.פתאום נזכרה כי בחנות הכובעים היא ניגשה לקופה, שילמה עבור הכובע ויצאה בלי לקחת אותו

?מה אנו לומדים מהסיפור

.בזכות המחמאות שנתנו הלקוחות והמוכרות למריה, ביטחונה העצמי עלה

.בזכות העובדה שהיא הסתכלה על עצמה במראה ואמרה לעצמה- “אני יפה!” בטחונה העצמי עלה

,מריה שמחה כל כך מכל המחמאות והפירגונים שנתנו לה האנשים, הקרינה את השמחה והביטחון החוצה

.לכן נראתה לכולם יותר יפה

.הניצוץ בעיניה נבע בזכות הביטחון והפירגון שנתנו לה

בואו גם אנחנו נפרגן אחד לשני, לא נתבייש גם אם האדם שמולנו לא חבר שלנו

אם כולנו נחמיא ונפרגן לאחר- העולם יראה לנו יפה וטוב יותר,צבעוני  ושמח