תקשוב וחדשנות בלמידה

פער דיגיטלי

 הוא תופעה חברתית וכלכלית הקשורה להתפתחויות הטכנולוגיות הדיגיטליות של עידן המידע. המונח שמתאר פער בין אוכלוסיות המתגוררות באזור מוגדר, קהילה או מדינה, שיש להן גישה, כישורים, התקנים, תקשורת או מיומנויות לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות, לבין אוכלוסיות אחרות ללא כל אלה. מדובר באי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית.

ילידים דיגיטליים לעומת מהגרים דיגיטליים

הבדלים בולטים בין הילידים והמהגרים באים לידי ביטוי בקצב הלמידה ובנפח העיסוק הדיגיטלי במהלך חייהם. בעוד הילידים לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כשם שלומדים שפת אם, למידת המהגרים משוות ללמידת שפה חדשה.

נפח העיסוק הדיגיטלי בקרב ילידים דיגיטליים גדול מנפח השימוש בקרב מהגרים דיגיטליים. לטענת פרנסקי, השימוש בטכנולוגיה טבעי לילידים, משום שהם גדלו לסביבה רוויה בטכנולוגיות והיו חשופים יותר לטכנולוגיה, לעומת המהגרים אשר להם שימוש זה מסובך יותר ומחייב למידה ואימון לצורך הגעה לשליטה סבירה

בנוסף, הילידים הדיגיטליים רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים, ועל כן מסתגלים אליהם בקלות. המהגרים הדיגיטליים חוששים יותר מהטכנולוגיה החדשה ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגלים הישנים והמוכרים שלהם.

המהגרים הדיגיטליים מתייחסים באופן שיפוטי שלילי אל הטכנולוגיה החדשה בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית.

מיומנויות המאה 21

מיומנויות המאה ה-21 מגדיר את הכישורים שמערכת החינוך בישראל רוצה להקנות לבוגריה לצורך פיתוח רמת התעסוקתיות ועידוד השתלבות מיטבית בחברה ובעולם העבודה של המאה ה-21 כפי שצריכים להיראות על פי תפיסתם של מנהלי מערכת זו, לאור ההתפתחויות הרבות בטכנולוגיות מידע ותקשורת.

למידה מתוקשבת

הוראה בסביבות למידה מתוקשבות מושתתת על עקרונות פדגוגיים של למידה איכותית ויעילה, כמו,  הקניית מיומנויות חיוניות במציאות העכשווית  והעתידית, אוריינות מידענית, פיתוח יכולות של חשיבה גבוהה, פיתוח לומד עצמאי, התנהגות חברתית ומוסרית וגמישות מחשבתית המאפשרת הסתגלות מהירה בסביבה משתנה.

למידה שיתופית

למידה שיתופית צומחת מתוך הפרדיגמה ההבנייתית והגישה החברתית-תרבותית ללמידה. על פיהן, חשיבה ולמידה מתפתחות בתוך הקשר חברתי-תרבותי מקדם.

למידה שיתופית הנה פדגוגיה בגישה ההבנייתית המאפשרת  למידה משמעותית וחווייתית. למידה כזו מקדמת הבניית ידע וחשיבה מסדר גבוה.

כיתה הפוכה

“כיתה הפוכה” (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל “הכיתה ההפוכה” הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.

צילום כאמצעי חינוכי

במהלך העבודה בצילום בבית הספר, המצלם הופך ערני יותר לסביבתו והוא מצליח להעביר את נקודות המבט הייחודיות והסובייקטיבית שלו על המציאות הסובבת אותו. לכן, ניתן לראות בשפת הצילום אפיק נוסף להגברת תחושת השליטה והמודעות העצמית. על כן אנו משתמשים בצילום כאמצעי יעיל נוסף בעבודה טיפולית-חינוכית המזמינה עיבוד רפלקטיבי ומאפשרת התפתחות וצמיחה.

למידה ניידת

למידה ניידת מוגדרת כלמידה בהקשרים רבים, דרך אינטראקציות חברתיות ושימוש בתוכן, באמצעות מכשירים אלקטרוניים אישיים. צורה של למידה מרחוק כאשר הלומדים יכולים להשתמש בטכנולוגיה חינוכית בעזרת מכשיר קצה נייד במקומות רבים בנוחות מרבית ובזמנם החופשי.

מיקרו למידה

מיקרו למידה, נאנו למידה, קפסולות למידה, כמוסות למידה, מצברי למידה… כל אלו מוגדרים כיחידות למידה קצרות וברות ספיגה. יחידות קצרות כאלו, מהירות וקטנות, יכולות לרוץ במכשור נייד: טלפונים, טאבלטים, מחשבים ניידים ולהופיע כסרטוני וידאו, בלוגים, משחקונים, קווזים וחידונים, סימולציות, פודקאסטים או אוסף שקפים.