ספר לקורס חדשנות בלמידה

סהראב עסלי ת”ז 049824832

פער דגיטלי

הוא תופעה חברתית וכלכלית הקשורה להתפתחויות הטכנולוגית הדיגיטליות של עידן המידע . המונח שמתאר פער בין אוכלוסיות המתגוררות באזור מוגדר , קהילה או מדינה , שיש להן גישה כישורים התקנים תקשורת או מיומנויות לעשות שימוש בטכנולוגיה החדשה , לבין אוכלוסיות אחרות ללא כל אלה . מדובר באי שיווין כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית

• ילדים דיגיטליים לעומת מהגרים דיגיטליים

הבדלים בולטים בין הילידים והמהגרים באים לידי ביטוי בקצב הלמידה ובנפח העיסוק הדיגיטלי במהלך חייהם. בעוד הילידים לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כשם שלומדים שפת אם, למידת המהגרים משוות ללמידת שפה חדשה.

נפח העיסוק הדיגיטלי בקרב ילידים דיגיטליים גדול מנפח השימוש בקרב מהגרים דיגיטליים. לטענת פרנסקי, השימוש בטכנולוגיה טבעי לילידים, משום שהם גדלו לסביבה רוויה בטכנולוגיות והיו חשופים יותר לטכנולוגיה, לעומת המהגרים אשר להם שימוש זה מסובך יותר ומחייב למידה ואימון לצורך הגעה לשליטה סבירה

בנוסף, הילידים הדיגיטליים רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים, ועל כן מסתגלים אליהם בקלות. המהגרים הדיגיטליים חוששים יותר מהטכנולוגיה החדשה ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגלים הישנים והמוכרים שלהם.

המהגרים הדיגיטליים מתייחסים באופן שיפוטי שלילי אל הטכנולוגיה החדשה. בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית, למשל בפייסבוק, חיי חברה ראויים ומספקים, המהגרים הדיגיטליים נוטים לראות את הקשרים הדיגיטליים כנחותים לקשרים אישיים פנים אל פנים. על רקע הבדלים שיפוטיים אלו נוצרים לעיתים קונפליקטים בין דוריים.

מיומנויות המאה 21

מיומנויות המאה ה -21 הוגדרו ע”י אנשי חינוך, אנשי עסקים, אנשי אקדמיה וממשלות וכוללות מיומנויות, יכולות ויכולות למידה שזוהו כנדרשות להצלחה בחברה ובשוק העבודה של המאה ה -21. זוהי מגמה שהולכת ומתמקדת בכישורים הנדרשים להצלחה בחברה דיגיטלית שמשתנה במהירות. המיומנויות הנדרשות קשורות בלמידה עמוקה יותר, אשר מבוססת על מיומנויות כגון חשיבה אנליטית, פתרון בעיות מורכבות ועבודת צוות. מיומנויות אלה נבדלות מיכולות אקדמיות מסורתיות בכך שהן אינן מבוססות על ידע ותוכן.

המיומנויות החדשות נדרשות לקראת עמידה בדרישות של שוק העבודה והחברה המשתנים. הקצב מואץ של שינוי בכלכלה ובטכנולוגיה, השפיעו בצורה דרמטית על שוק העבודה וכתוצאה מכך על הדרישות ממערכת החינוך בהכנת התלמידים לשוק העבודה.

למידה מתוקשבת

למידה מתוקשבת – שנקראת לעיתים בשמות שונים: למידה מקוונת, e-learning , למידה משולבת מחשב, למידה מרחוק, למידה דיגיטלית – היא צורת למידה בה מסתייעים במחשב (תקשוב= מחשב+תקשורת) בתהליך הלמידה.

ככלל קיימת כיום מגמה מואצת של המרת חומרי הלמידה מספר הלימוד המסורתי לסביבות למידה מתוקשבת.

יתרונותיה המרכזיים של שיטת למידה זו היא שהיא מאפשרת לימוד בשעות גמישות, בזמן הנוח לתלמיד ובקצב שמתאים לו. בנוסף מגלים מחקרים כי תלמידים שמתנסים בצורת למידה זו מפתחים יכולת חשיבה, לימוד עצמי ופיתוח מיומנות של הצגת מידע.

היכולת לבסס את צורת למידה זו על שילוב בין טקסט, תמונה, קול וצליל (מולטימדיה) מסייעת להצגה רב-ממדית של תכני הלימוד והתבונות בו באופנים שונים, ולפיכך מסייעת להבנה של החומר הנלמד

למידה שיתופית

הקשר חברתי-תרבותי מקדם למידה מבוסס על תרבות של השתתפות, שיתוף, אמפתיה וכבוד הדדי, מתנהל על פי כללים שהקבוצה הסכימה עליהם ומתקיים במידה רבה בתוך התנסות פרקטית רלוונטית.

הלמידה השיתופית מקדמת תחושה של משמעות אצל המשתתפים, משום שהיא עוסקת בהתנסות פרקטית בסביבה חברתית-תרבותית רלוונטית לחיי הלומד ובעלת ערך עבורו כאדם.

תוך כדי השתתפות, צפייה בפעילות של עמיתים וקיום יחסים הדדיים, הלומד מבנה את הידע שלו ומפתח את המיומנויות שלו בתוך הפעילות עצמה. הפעילות יכולה להיות חקר, פתרון בעיות, הנחייה של עמית, הכנת פרזנטציה, בנייה, המצאה ועוד.

הסביבות דיגיטליות מזמנות מרחב חברתי- תרבותי  התומך במגוון אינטראקציות שיתופיות. לסביבות אלה פוטנציאל  פדגוגי רחב והן כוללות אפשרויות מגוונות של תקשורת, תיעוד, שיתוף, מודלינג, בנייה משותפת ונגישות למקורות רבים, קבלת סיוע מהעולם שמחוץ לכיתה (מומחים) ושימוש בכלי חשיבה, יצירה ועיצוב מגוונים

כיתה הפוכה

“כיתה הפוכה” (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל “הכיתה ההפוכה” הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.

זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו – לחשיבה על החומר הנלמד.

הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר

שימוש בצילום כאמצעי חינוכי

ההתפתחויות הטכנולוגית מהשנים האחרונות , במיוחד הופעתן של המצלמות הדיגיטאלית , הפכו את הצילום לאמצעי הבעה זמין וקל לשימוש .

דימויים חזותיים רבים סובבים אותנו על מסכים גדולים כקטנים מחשבים , מסכי פלזמה ענקים וטלפונים סלולריים זהירים אך לרוב אנו מתבוננים פאסיביים בהם . שונה מאוד היא החוויה המתחוללת כשאנו מצליחים ללכוד עם המצלמה דימוי שהוא שלנו פרי בחירתנו , ושהוא מדויק עבורנו .

במהלך העבודה בצילום בבית הספר , המצלם הופך ערני יותר לסביבתו והוא מצליח להעביר את נקודת המבט הייחודיות והסובייקטיבית שלו על המציאות הסובבת אותו . לכן ניתן לראות בשפת הצילום אפיק נוסף להגברת תחושות השליטה והמודעות העצמית . על כן אנו משתמשים בצילום כאמצעי יעיל נוסף בעבודה טיפולית חינוכית המזמינה עיבוד רפלקטיבי ומאפשרת התפתחות וצמיחה

למידה ניידת

למידה ניידת (Mobile Learning, M-learning) היא למידה המתבצעת באמצעות      מכשירים ניידים חכמים (אמצעי קצה אישיים), כגון: סמרטפון, טאבלט ומחשב נייד. למידה מסוג זה היא אישית, אינטראקטיבית ומזמנת התנסויות חווייתיות, מעניינות ומשמעותיות. ​

ככלל, מכנים בעולם (למשל אונסק”ו) למידה ניידת כל פעילות לימודית המתרחשת באמצעות מכשיר נייד אישי. ואכן, ללמידה ניידת יש השקה רבה למודל הלמידה בדגם BYOD (ראה מסמך “מימוש למידה משמעותית בדגם למידה BYOD”, משרד החינוך). עם זאת, קיימים היבטים ייחודיים נוספים המאפיינים למידה ניידת אשר יישומם עשוי להגביר את הנעת הלומדים ולזמן למידה משמעותית ומאתגרת בעבורם. מתוך ההתייחסות לנושא זה בעולם (למשל  אונסק”ו) ניתן להבין כי למידה ניידת המתמקדת בהבניית מידע אישי ושיתופי בסביבה אותנטית, הקשורה לעולמם של הלומדים, מאפשרת מתן ביטוי לסקרנותם הטבעית, והיא מטפחת חשיבה מסדר גבוה ויצירתיות.

מיקרו למידה

במיקרו-למידה הכוונה ללמידה קצרה ומהירה (לא יותר מכמה דקות בודדות), שממוקדת בהשגת תוצאה ספציפית אחת.

מיקרו-למידה זמינה ללומד ברגע הצורך (moment of need), מכל מקום ומכל מכשיר (מחשב, לפטופ, נייד, אייפד).

מיקרו-למידה יכולה להיות מועברת במגוון רחב של פורמטים: סרטון וידאו? ברווור… אבל לא רק! אלא גם אינפוגרפיקה, עזר-עבודה, לומדה קצרצרה, מבדק קצר, משחקון ואפילו פרק פודקאסט קצר.

כל יחידת מיקרו-למידה יכולה לעמוד בפני עצמה. הלומד צריך להיות מסגל, למשל, להבין את יחידת לימוד מספר 2 מבלי שיהיה צריך ללמוד גם את יחידות לימוד מספר 1 או 3.