הַסּוֹד שֶל הֶחָלוֹת

בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי אִמָּא שֶׁל נִילִי עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח

.וְלָשָׁה בָּצֵק זָהוֹב וְרַךְ

.הִיא עוֹמֶדֶת בְּחִיּוּךְ מוּל הַקְּעָרָה וּפִיהָ מֵפִיק זִמְרָה

,בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי עוֹמֶדֶת נִילִי בַּמִּטְבָּח בִּדְמָמָה מִתְבּוֹנֶנֶת בַּתְּנוּעוֹת הָרַכּוֹת שֶׁל הַלִישָׁה

מַאֲזִינָה לְמִזְמוֹרֵי הַשַּׁבָּת שֶׁאִמָּא מְזַמְזֶמֶת

.בְּלִווּי הַצִּפּוֹר שֶׁבַּחוּץ מְצַיֶּצֶת

.אִמָּא שֶׁל נִילִי מַכְנִיסָה שְׁתֵּי צַמּוֹת לַתַּנּוּר הַחַם וְתוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת נִמְלָּא הָאֲוִיר בְּרֵיחָן

וּכְשֶׁיּוֹצְאוֹת מִן הַתַּנּוּר הַחַלּוֹת הַטְּרִיּוֹת

.מַרְגִּישָׁה נִילִי כִּי קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת אַט מִזְדַּחֶלֶת אֶל הַלְּבָבוֹת

בְּלֵיל שִׁשִּׁי מֻגָּשׁוֹת הֶחָלוֹת אֶל שֻׁלְחָן הַשַּׁבָּת

,וְכֹל מִי שֶׁטּוֹעֵם מֵהֶן

,מִתְמַלֵּא בְּאֹשֶׁר וּבְאַהֲבָה מִיָּד

.וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים בַּפֶּה טַעַם גַּן עֵדֶן מְיֻחָד

:אָז שׁוֹאֲלִים אֶת אִמָּא בְּבַת אַחַת

?”מָה אַתְּ מַכְנִיסָה לְחַלּוֹת, מָה יֵשׁ אֶצְלְךָ בַּיָּד”

:וְרַק אִמָּא מְחַיֶּכֶת

.”יֵשׁ פֹּה מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד תַּבְלִין שֶׁל שַׁבָּת”

.בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד גָּשׁוּם וְקַר כָּל כָּךְ עָמְדָה אִמָּא שֶׁל נִילִי בַּמִּטְבָּח

,אִמָּא בִּשְּׁלָה וּבִשְּׁלָה וְהַזְּמַן עָבָר, הִיא שָׁכְחָה שֶׁהַקֶּמַח נִגְמָר

.וּכְשֶׁרָצְתָה לֶאֱפוֹת רָאֲתָה שֶׁנִּהְיָה מְאֻחָר

.יָדְעָה אִמָּא בּאַכְזָבָה כִּי לֹא תַּסְפִּיק גַּם לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת וְגַם לֶאֱפוֹת חַלָּה

,אָמְרָה אִמָּא לְנִילִי: “גְּשִׁי מַהֵר

.”צָרִיךְ לִקְנוֹת חָלוֹת לִפְנֵי שֶׁהַמַּכֹּלֶת תִּסָּגֵר”

וְנִילִי שָׁמְעָה אוֹתָהּ מְאֻכְזֶבֶת, שֶׁהֲרֵי בְּכָל הַשָּׁבוּעַ הִיא מַמְתִּינָה לְיוֹם שַׁבָּת,

.לִטְעֹם מֵהַחַלָּה שֶׁל אִמָּא, הַמְּיֻחֶדֶת

:לְפֶתַע עָלָה בְּמוֹחָה שֶׁל נִילִי רַעְיוֹן

,”אֲנִי הֲרֵי צָפִיתִי בְּאִמָּא אוֹפָה חַלּוֹת – הָמוֹן

,אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת כִּמְעַט בִּמְדוּיָק כֵּיצַד לְהָכִין חָלָה לִכְבוֹד שַׁבָּת

.”וַאֲנִי יְכוֹלָה בַּמִּטְבָּח לַעֲמֹד וּבִמְקוֹם אִמָּא – אֶת הַחַלּוֹת לֶאֱפוֹת”

,רָצָה נִילִי אֶל הַמַּכֹּלֶת מַהֵר רָצָה וְרָצָה לִפְנֵי שֶׁתִּסָּגֵר

.קָנְתָה קֶמַח וּשְׁמָּרִים וְגַם כַּמָּה בֵּיצִים

?”נִגְּשָׁה אֶל הַמּוֹכֵר וְשָׁאֲלָה עִם מַבָּט “יֵשׁ לְךָ תַּבְלִין שֶׁל שַׁבָּת”

צָחַק הַמּוֹכֵר וְאֶל נִילִי אָמַר מְבֻלְבָּל: “זְהוּ תַּבְלִין מְיֻחָד, מִצְטַעֵר, הוּא אָזַל

.”אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהִי עֲצוּבָה אֶתֵּן לְךָ בְּמַּתָּנָה סוּכָּרִיָה צְהֻבָּה”

,נַטְלָה נִילִי את הַסֻּכָּרִיָּה שִׁלְּמָה בְּעַד מָה שֶׁרָכְשָׁה

:וְרָצָה אֶל בֵּיתָהּ, וְכָל הַדֶּרֶךְ בְּעֶצֶב תָּהֲתָה

?”כֵּיצַד אָכִין חָלָה עִם טַעַם מְיֻחָד כְּשֶׁאֵין לִי תַּבְלִין שֶׁל שַׁבָּת”

הִגִּיעָה נִילִי אֶל בֵּיתָהּ, נִכְנְסָה לַמִּטְבָּח בִּמְהִירוּת

.אִמָּא בְּדִיּוּק שָׁטְפָה אֶת הַמַּדְרֵגוֹת בּזְּהִירוֹת

.הֵחֵלָּה נִילִי לְעַרְבֵּב וְלָלוּשׁ בָּעֲדִינוּת וּבְהִתְרַגְּשׁוּת

הוֹסִיפָה אֶת כֹּל הַחֹמָרִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁלָּמְדָה

.מֵאִמָּהּ וְשָׁרָה שִׁירֵי שַׁבָּת הַמַּלְכָּה

הִנִּיחָה נִילִי את הַבָּצֵק לִתְפֹחַ בַּקְּעָרָה

.וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא בַּמִּטְבָּח, עַל הַבָּצֵק שָׁמְרָה

נִכְנְסָה אִמָּא אֵל הַמִּטְבָּח

.רָאֲתָה אֶת נִילִי דּוֹאֶגֶת כָּל כָּךְ

“מָה קָרָה לָךְ נִילִי”? אוֹתָהּ שָׁאֲלָה

.”אֵין לִי תַּבְלִין שָׁבַּת בִּשְׁבִיל הַחַלה”

וְאָז הִסְבִּירָה לְאִמָּא אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה: אֵיךְ הִתְאַכְזְבָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה חַלּוֹת

.וְהֶחְלִיטָה שֶׁהַפַּעַם הִיא תַּעֲשֶׂה

הִיא תִּקְנֶה אֶת הַמִּצְרָכִים, הִיא תְּעַרְבֵּב אֶת הַחֹמָרִים, הִיא תָּלוּשׁ אֶת הַבָּצֵק בַּתּוּשִׁיָּה

.וּתְבַקֵּשׁ מֵאַבָּא שֶׁיַּכְנִיס אוֹתוֹ לַתַּנּוּר לָאֲפִיָּה

.הַכֹּל הָיָה מְתֻכְנָן, הַכֹּל הָיָה נֶחְמָד רַק שֶׁחָסֵר לָהּ אֶת תַּבְלִין הַשַּׁבָּת

“אִמָּא חִיְּכָה חִיּוּךְ טוֹב וּמְיֻחָד: “אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת תַּבְלִין הַשַּׁבָּת

:בָּעֵת הַהֲכָנוֹת שֶׁל הַחַלָּה יֵשׁ לָשֵׂאת בְּלֵב תְּפִלָּה וְלוֹמַר בִּמְלוֹא הַכַּוָּנָה

.”לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ, שַׁבָּת הַמַּלְכָּה”

.זֶהוּּ זֶה? זֶה כָּל הַסּוֹד? זֶה מָה שֶׁמְּיֻחָד? זֶהוּ תַּבְלִין הַשַּׁבָּת”? נִילִי שָׁאֲלָה

.וְאִמָּא שֶׁל נִילִי הִנְהֲנָה בְּחִיּוּךְ שָׁקֶט וְנִגְּשָׁה לְהִתְבּוֹנֵן בַּבָּצֵק

אֵיזֶה יֹפִי!” אִמָּא הִתְפַּעֲלָה”

!”הַבָּצֵק נִרְאֶה מַמָּשׁ נִפְלָא

בּוֹאִי עַכְשָׁו, נֹאמַר בְּיַחַד בְּלֵב אֶחָד

“.נוֹסִיף אֶת תַּבְלִין הַשַּׁבָּת”

אִמָּא שֶׁל נִילִי עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ

וְנִילִי עָשְׂתָה כֵּן אַחֲרֶיהָ

וּבְיַחַד, בְּשֶׁקֶט כִּמְעַט מֻחְלָט

.הוֹסִיפוּ הַשְּׁתַּיִם אֶת תַּבְלִין הַשַּׁבָּת

קָלְעָה נִילִי שְׁתֵּי צַמּוֹת יָפוֹת מִן הַבָּצֵק הַמֻּשְׁלָם וְאִמָּא הִכְנִיסָה אוֹתָן

.אֶל הַתַּנּוּר הַחַם

עָבְרָה חֲצִי שָׁעָה, מַמָּשׁ לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת

.הִתְפַּשֵּׁט בַּבַּיִת רֵיחַ מְיֻחָד

הוֹצִיאָה אִמָּא מִן הַתַּנּוּר אֵת הֶחָלוֹת

.זְהוּבוֹת, טְרִיּוֹת, נִפְלָאוֹת

וּכְשֶׁהֻגְּשׁוּ הֶחָלוֹת אֶל הַשֻּׁלְחָן

,הָיוּ הֵן מְיֻחָדוֹת כַּמּוּבָן

אַךְ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת אֲשֶׁר טָעֲמוּ מֵהַחַלּוֹת הִסְכִּימוּ

בָּאַחַת כִּי הָיָה בָּהֶן הַפַּעַם מַשֶּׁהוּ

,הַרְבֵּה יוֹתֵר מְיֻחָד

:וְרַק אִמָּא וְנִילִי יָדְעוּ אֶת הַסּוֹד הָאֶחָד

!הָיָה בָּהֶן כִּפְלַיִם מִתַּבְלִין הַשַּׁבָּת