by Maria Michal
Artwork: מריה מיכל , אגם פילו , קרן פנחס , דריה סנדיק,קסניה בריזיצקיה
Copyright © 2020

נושא: זיכרונות הנעורים של מבוגרים
למה בחרנו בנושא זה?
איך הוא מתקשר לפרק בתנ”ך?
מה עשינו במהלך הדרך העבודה?
? מה הם המסקנות אנחנו יכולים להסיר
איך היה לנו לעבוד ביחד?

למה בחרנו בנושא זה?
השאלה הזאת עיניינה אותנו ובגלל זה בחרנו בה כשאלת החקר שלנו להאקתון.
נושא הזקנה מסקרן אותנו ואנו רוצות לבדוק כיצד המבוגרים זוכרים את גיל ההנעורים שלהם.
שאלת החקר שלנו היא:
אילו זיכרונות וחוויות מגיל הנעורים נשארות בזיכרונם של אנשים מבוגרים?

איך הנושא מתקשר לפרק בתנ”ך?
“וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה-לָנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל.
הנושא שלנו מתקשר לשמואל א פרק ח כך שבחרנו בנושא הזקנה שהוא התקשר כזה ששמואל היה זקן. ומכך הפקנו את שאלת החקר שלנו האם לאחר גיל הזדקנות המבוגרים זוכרים את מה שעברו לעבר חייהם? ומזה הגענו לזיכרונות.

מה עשינו במהלך העבודה?
במהלך העבודה כל אחת מאיתנו ראיינה דמות מהמשפחה שלה כמו למשל: סבא, סבתא, אמא, אבא …
בראיון שאלנו אותם על זיכרונות הילדות שלהם ומה הם הכי אהבו בילדות …
כלי המחקר שלנו הוא ראיון

אגם פילו ראיינה את סבתא שלה מצד אבא: רוחמה
“הזיכרון ילדות הכי גדול של סבתא שלי זה ההספק של סבא שלי, לסבא שלי היה ההשפעה לאורך 40 שנה, כל יום סבתא שלי הייתי הולכת למכולת, כל יום בשביל שלא יהיה לבד בחנות, הם היו מסדרים ביחד סחורה, עושים את הכל ביחד, ומתי שסבא שלי נפטר סבתא שלי לא יכול להתקרב למגוון בכלל, ההרגשה שלה שלעבור שם ולהיזכר שפעם הוא היה עומד על החומה בחוץ היה לה צמרמורת אחת גדולה, אי אפשר לתאר את הגגוע הכואב הזה, שתמיד אחרי בית ספר, ולדבר איתו. “

קרן פנחס החליטה לא לראיין אף אחד אלא להשיג מידע על זמן הנעורים של סבתא שלה (ז”ל)
“הנעורים שלה היו נפלאים … היא שיחקה עם חברים, השתוללה, היה לה הורים שרבו רוב הזמן ובסוף התגרשו … היא עברה לגור עם אמא שלה כיוון שאבא שלה היה איש אלים. אבל תמיד הביאו לה מה שרצתה. בנוסף היה לה אחות גדולה, שתמיד שמרה עליה וספגה את אבא שלה. אבל היא הייתה נהדרת בלעזור. ואם בקיצור היא זכרה את גיל הנעורים שלה כמשהו שמח. “

מריה מיכל החליטה לראיין את סבתא שלה מצד אמא: נינה
“נולדתי בתחילת מלחמת העולם השני אז את רוב תחילת הילדות שלי בילתי במלחמה אחרי המלחמה כמובן שהלכתי לבית הספר ובכללי הייתי כמו כל נער מתבגרת, מטיילת עם חברים ונהנית אירוע ההוא היה כבר יותר מבוגרת סיימתי את האוניברסיטה למקצוע החינוך והלכתי לעבוד בבית הספר ביליתי בבית הספר 32 שנה לימדתי כימיה, מדעים, גיאוגרפיה והייתי סגנית המנהלת.
והזיכרון שאני הכי אוהבת מהנערות שלי או כשהייתי יותר מבוגרת היה ללמד בבית הספר. “

קסניה בריזיצקיה החליטה לראיין את אמא שלה: נטלי
“אני זוכרת את הנעורים שלי כתחילת חיי. זו הייתה דרך שהייתה מלוות בחוסר הזהירות שלי, זמן של חלומות, ומלא במשחקים ופנטזיות קסומות.
עם זאת, אני מאמינה שהייתי הכי מאושרת בחייק המשפחה שלי. “

דריה סנדיק החליטה לראיין את סבתא שלה מצד אמא: אירינה
“אני זוכרת את הנעורים כמשהו מרגש, כמו הרפתקה, כמובן שהיו ירידות ועליות, אבל כמובן שהכל הסתדר בסוף,
אחד הזיכרונות הכי זכורים ואהובים עליי הוא הרגע שפגשתי את סבא שלך, זה היה היום המאושר בחיי. אהבתי להתרוצץ עם חברות, ולהנות איתן מהבוקר עד הערב,
אני לא יכולה לומר הרבה על נעוריי, אבל דבר אחד בטוח, זא הייתה תקופה בלתי נשכחת.”

? מה הם המסקנות אנחנו יכולים להסיק
לפי דעתנו המסקנה שאנו יכולים להסיר פה היא שזיכרונות אף פעם לא נשכחים, כל בן אדם זוכר בממוצע כ 70% מהזיכרונות שהוא בזמן חייו (זה מוכח מדעית) גם אם הזיכרונות טובים וגם אם הזיכרונות רעים. למשל באחת הכתבות באינטרנט מוכח שאולי המוח לא זוכר את הזיכרונות שהוא עבר אבל הגוף זוכר.

איך היה לנו לעבוד ביחד?
קרן- “היה לי ממש כיף ולדעתי זה גיבש אותנו מאוד.”
אגם- “לפי דעתי הייתה עבודת צוות מעולה והיה כיף.”
קסניה- “אפילו שלא ממש עזרתי עדיין היה לי מהנה.”
מריה- “היה לי כיף לעבוד בעבודת צוות עם כולם וללמוד דברים חדשים.”
דריה- “אפילו שלא ממש השתתפתי גם עדיין היה לי מעניין ומרתק.”

ביביליוגרפיה
מקורות המידע שהשתמשנו בהם:
1. ראיון
2. פסוק משמואל א פרק ח
Published: Dec 30, 2020
Latest Revision: Jan 10, 2021
Ourboox Unique Identifier: OB-983997
Copyright © 2020