“פמיניזם הוא התובנה הרדיקלית שנשים הן בני אדם”

אישה היא מי שמדבר טוב ביותר על הפמיניזם, אני אישה אוהבת, מעריכה, מכבדת ותומכת את כל אישה אחרת בעולם, מדברת בספר שלי על “הפמיניזם” בדרך כלל, ומתייחסת לעקרונות החשובות ביותר בנושא זה, המעניין כל אישה לקרוא אותו.

תוכן עניינים

מבוא……………………………………………………4

מתי ואיך הגברים השתלטו על העולם?…………………….5

מכשפות ומיילדות בימי הביניים……………………………6

לאן נעלמו הנשים מספרי ההיסטוריה?……………………..7

היחס לפמיניזם בישראל…………………………………..8

מיסוי ומעמד האישה בישראל………………………………9

אסור לנשים ללמוד………………………………………..10

סיכום…………………………………………………….11

ביבליוגרפיה………………………………………………12

מבוא

המילה “פמיניזם” נולדה לפני כ- 100 שנה, כמונח רפואי, ונועדה לתאר גבר בעל איפיונים נשיים, כגון גבר המצמיח שדיים. עם הזמן השתנתה משמעות המילה למינוח בתחום הפסיכולוגיה שמשמעה אישה בעלת מאפיינים גבריים, כגון: רצון ללמוד, שאפתנות, אומץ לב (על פי ההגדרה החברתית דאז). בכל מקרה, המשמעות הייתה שלילית, והצביעה על “קלקול” רפואי או פסיכולוגי.

רבקה ווסט, עיתונאית בריטית, 1913: “מעולם לא הצלחתי להבין מה זה בדיוק פמיניזם, אני רק יודעת שאנשים קוראים לי פמיניסטית בכל פעם שאני מביעה דעה המבדילה ביני לבין סמרטוט לניקוי רגליים”.

מילון: “אידיאולוגיה של שחרור האישה”. מכאן נובע שנשים סובלות מאי צדק בגלל מינן  ואפילו מדיכוי שיש להשתחרר ממנו.

טלי רוזין: “תיאוריה המבוססת על נקודת המבט של האישה, השופכת אור חדש על ידע קיים”.

כל פמיניסטית אוחזת בפמיניזם פרטי משלה, שנגזר ממקום לידתה, גזעה, מעמדה החברתי והכלכלי, עוולות שחוותה, סיפור חייה. לבחור רופאה אישה, לקדם נשים אחרות לבחור   מפלגה שיש בה ייצוג הולם לנשים, הן דוגמאות להתנהגות פמיניסטית.

בחרתי בנושא זה כי הוא משקף אותי ומעניין אותי, ועוקבת איך זה קיים בכל רחבי הארץ, ומזדהה עם קורבנות הקהילה הגברית ופונה לעולם לבטל אלימות נגד נשים ולתת להן חופש הבחירה בחייהן וכל זכויותיהן.

מתי ואיך הגברים השתלטו על העולם?

שלטון הגברים, “החברה הפטריארכלית”, שלטון האב, הוא המודל החברתי העיקרי של החברה האנושית המערבית, השורשים של שלטון הגברים התפתחו היוונית והרומית והתחזקו מאוד עם התפתחות הדתות המונותיאיסטיות, המאמיניות באל יחיד שהוא האב – זכרי ומופשט ובעל אמונה מוסרית וערכית אשר הוטעמה כאמת היחידה.

חברה פטריארכלית מבוססת על סדר הירארכי שבראשו עומד האב-הגבר, והוא שולט באישה ובילדים. העיקרון ההירארכי משוכפל בכל הרמות: האל, המלך / השליט, אב המשפחה. בחברה פטריארכלית הגברים הם המארגנים את החברה, מוסדותיה, חוקיה, ערכיה ותרבותה.

הסדר בכל תחום – צבא, אוניברסיטה, תעשייה, טכנולוגיה, ממשלה , נקבע על ידי הגברים, והם העומדים בראשה.

לשליטה המינית של הגבר באישה, השליטה הערכית-מוסרית והעליונות הכלכלית של הגבר יש בחברה הפטריארכלית מטרה עיקרית אחת: הכרה בחשיבות הרכוש והרצון להעבירו לצאצאים הביולוגים של האב. “בצומת הדרכים של שליטה מינית, בעלות על הרכוש והרצון לגבור על המוות באמצעות הבנים – התפתח המוסד כפי שאנו מכירים אותו המשפחה הפטריארכלית בת ימינו (ילוד אישה, אדריאן ריץ, עמ’ 90).

לפני התקופה היוונית, ובמשך אלפי שנים, התקיימו מודלים חברתיים אחרים, שבהם האישה הייתה שותפה מרכזית ושווה בחברה ובמוסדותיה השונים – השלטוניים, הדתיים והכלכליים.

מכשפות ומיילדות בימי הביניים

בתורה נקבע: לא רק ש- “בעצב תלדי בנים” אלא גם “הוא ימשול בך”. חוה נוצרה מצלע של אדם, הגבר הוא המקור, והאישה היא שלוחה שלו. חוה קלה לפיתוי, ובגללה גורשו מגן העדן.

הרדיפות הדתיות אחר נשים היו מהאכזריות והנוראות שידעה החברה האנושית: בין המאות ה- 15 ל- 17, רווחה באירופה התופעה של “ציד מכשפות” – תופעה שהונהגה על ידי הממסד הנוצרי. בתקופה זו נשרפו בכיכרות הערים והוצאו להורג מאות אלפי אנשים שהואשמו בכפירה. יש המעריכים כי במהלך 300 שנים הוצאו להורג כ- 9 מיליון אנשים, 85% מהם היו נשים.

אחד ההסברים לתופעה היא כי באותה תקופה היו הרבה יותר נשים מגברים. העודף נוצר בגלל שגברים נהרגו במלחמות ו/או היו פחות חסינים למגיפות שהשתוללו באותה עת. כתוצאה מכך, נשים רבות חיו לבד, בלי בעל, והפכו לעצמאיות יותר. מצב זה היה בלתי נסבל לגברים, אשר הרגישו מאוימים מהעוצמה ומהעצמאות שהנשים צברו. הגברים והממסד הדתי יצאו למלחמה בהן, הפכו אותן לשעיר לעזאזל, האשימו אותן בכל – במגיפה השחורה, בכפירה באלוהים והתחברות לשטן ובמעשי כישוף מסוכנים.

נשים שעסקו כמיילדות נרדפו אף הן: הן היוו איום על הממסד הדתי והרפואי, שהיה גברי לחלוטין, בכך שסייעו לנשים ללדת עם פחות כאבים, נתנו לנשים אמצעי מניעה ועזרו בביצוע הפלות. חוקי האינקוויזיציה קבעו שכל אישה העוסקת ברפואה היא מכשפה שדינה מוות. בהדרגה הפקיעו הרופאים הגברים את השליטה על נושא הפריון והלידה מידי הנשים המיילדות. יש להבין שכאשר מדובר ב”רופא” בתקופת הביניים אין הדבר דומה לרופא בימינו. שיטות הטיפול, הידע ואפילו רמת ההיגיינה של המיילדות באותה עת עלו על אלה של הרופאים. הוצאת כל תחום הפוריות והמיניות מידי הנשים והשתלטות הגברים על התחום, גרמו לנזקים רבים ולהעלאה משמעותית במספר מקרי המוות בלידה.

לאן נעלמו הנשים מספרי ההיסטוריה?

כיום מנסות חוקרות הסטוריוניות וארכיאולוגיות לנסות לשחזר היכן נעלמה מחצית מהאנושות מספרי ההיסטוריה. למה זה חשוב? מכוון שמי שמתעד את ההיסטוריה, קובע איך תופסים את העבר. תפיסת העבר במקרים רבים מהווה בסיס להבניית ההווה, עיצוב הנורמות והסולידריות של החברה האנושית.

כיום ברור שאין היסטוריה אחת “נכונה” ואין אמת אחת. למי שיש כוח, כסף ונמצא בעמדת השפעה או שליטה – הוא זה שבדרך כלל משמר את העבר, מתוך נקודת מבטו ובחירותיו. הדבר נכון גם לגבי הפרשנות של ההיסטוריה מנקודת מבט של עמים שונים או קבוצות שונות, כאשר העם או המעמד המנצח עוסק בתיעוד, בעוד המנוצחים עסוקים בליקוק פצעיהם והישרדות.

היחס לפמיניזם בישראל

מה מלמדים המחקרים על הפמיניזם בישראל אודות היחס לו זוכה התנועה וחברותיה בשיח הציבורי, ועל מידת נכונותן של נשים בישראל להגדיר עצמן כפמיניסטיות? עוד טרם הקמת המדינה פעלו נשים פלסטיניות ויהודיות (בנפרד) למען שוויון מגדרי. עם הקמת המדינה נחקקו חוקים שונים שבאצטלא של מחויבות לשוויון תרמו לביסוסם של יחסי כוח מגדריים.

למרות שהאווירה הציבורית לא עודדה שיח ביקורתי, התנועה הפמיניסטית בישראל המשיכה בפעילות ובשנות השבעים של המאה העשרים התחזקה, השיגה נראות ואף תמיכה גוברת מצד חלקים נרחבים בציבור  התנועה הפמיניסטית בישראל היום מאופיינת במגוון רעיוני ופרגמאטי ומתמודדת עם אתגרים פנימיים רבים הקשורים בגיבוש קו פוליטי משותף מבלי לוותר על ריבוי הקולות שבה.

הקישור בין ממדי דיכוי שונים בחברה לבין הדיכוי המגדרי משפיע אף הוא על דרכה של התנועה שם.

ההתפתחויות וההצלחות של התנועה הפמיניסטית בישראל לא הובילו בהכרח לקידומו של השיח הפמיניסטי אל מרכז הבמה. בישראל, כמו במקומות נוספים, התקבלותם של רעיונות פמיניסטיים בקרב הציבור הרחב לווה בניתוקם מהמקור הרעיוני, עיקורם מהמסר הביקורתי ולעיתים גם בעיגונם ברעיונות פטריארכליים.

מחקרים שנערכו בשנות התשעים של המאה העשרים מלמדים שגם בישראל התיוג השלילי של הפמיניזם הרתיע נשים מלזהות עצמן כפמיניסטיות. גם בישראל ההסתייגות מזיהוי עצמי זה הוסברה בכך שהפמיניסטיות נתפסות כ”לא נשיות”.

מיסוי ומעמד האישה בישראל

ובהמשך למה שנזכר למעלה לגבי מעמד האישה בישראל, ביום 4 בספטמבר 1949 נפל דבר בהליך החקיקה במדינת ישראל הצעירה: פורסם תיקון לסעיף 15 לפקודת מס הכנסה והוכנסה התייחסות מפורשת לאישה ולמעמדה לצורך חישוב מס הכנסה של התא המשפחתי. זה היה תיקון חשוב, לא מבחינת השלכותיו על הנשים מצד הכלכלה והחוק, אלא מבחינת הליך החקיקה שקדם לו. דיון זה העלה מעל בימת הכנסת את סוגיית מעמד האישה בחברה הישראלית, הוא הקדים בשנתיים את וכנראה היה מהחוקים הראשונים אשר חקיקת חוק שיווי זכויות האישה התשי”א-1951, יהעלו את מעמדן של הנשים לדיון במליאת הכנסת.

לא בכדי החלו לפרוח באותה התקופה, בשלהי המאה ה־18 ,תנועות של לאומיות (שחרור העמים) ופמיניזם. התנועות הלאומיות שהחלו לצמוח אז באירופה היו קרקע לגידול מצע פמיניסטי. פרופ’ אנתוני סמית בספרו זהות לאומית הגדיר לאום באופן הזה: “קבוצת אוכלוסייה אנושית בעלת שם מוגדר החולקת טריטוריה היסטורית, היסטוריה משותפת, כלכלה משותפת, זכויות וחובות חוקיות משותפות לכלל האוכלוסייה”.

תרבות ציבורית על פי הגדרה זו, היה אפשר לצפות כי לאומיות דמוקרטית במדינות שונות תכלול גם שוויון בין המינים – נשים וגברים כאחד, אך ידוע הדבר כי הליך השוויון המגדרי במרחב הציבורי הפוליטי במדינות רבות היה ארוך והדרגתי. דיו רב נשפך במחקרים העוסקים בפער בין החזון למציאות בדבר מעמדה של האישה בכינון לאומים דמוקרטיים בכלל וביישוב בארץ בפרט.

אסור לנשים ללמוד

הדרת הנשים מהאפשרות ללמוד ולהתחנך, היה והינו אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם גברים שמרו על עליונותם ושליטתם בחברה ובמשאביה. במאה ה- 17 האישה המשכילה ביותר באירופה היתה בלשנית הולנדית בשם ון שורמן, בת אצולה ששלטה ב- 13 שפות, ביניהם עברית. את השכלתה רכשה כשהיא מתחבאת מאחורי וילון!!! באוניברסיטה בהולנד. בסיפרה “המשרתת המלומדת” טענה שורמן כי נשים צריכות לרכוש השכלה בכל התחומים, אבל לא להשתמש בה לצורכי מקצוע. שורמן פנתה לנשים רבות ברחבי אירופה, לגייס כספים לחינוך נערות ונשים.

ואם זה נראה לכם מוזר, אזי לידיעתכם: בשנת 1998 נערך בקיימבריג’ באנגליה טקס חלוקת תארים לנשים, באיחור של 50! שנה. הנשים סיימו ללמוד ב- 1948, אולם בשנה זו אסור היה להן להשתתף בטקסי הסיום או לקבל תעודת תואר!. מוריהן טענו, כי המוח של נשים אינו מתאים ללימוד. שימו לב, מדובר באנגליה הנאורה, בשנת 1948.

במאה ה- 17 גם באמריקה לא קיימת מסגרת לימודים לנשים, ובאוניברסיטת הארוורד לא הורשו נשים ללמוד. באותה תקופה, ילדות קטנות יכלו ללמוד בבית ספר יסודי, אבל רק בימים שהבנים עבדו בשדות או בין השעות 6 ל – 8 בבוקר.

המסורות היהודית והנוצרית רק חיזקו אבחנה זו, וכידוע חל איסור על לימודי נשים ביהדות, “קול באישה ערווה”, וגם הנצרות השתיקה את הנשים – בתפיסה של “ללמוד בשקט”. הגברים כמובן עודדו את האבחנות הללו, מאחר והם היו המרוויחים העיקריים בעידן הנאורות, האדם – גבר כמובן – חגג גילויים מדעיים מרחיקי לכת. בשנת 1632 הוכיח גלילאו גליליי כי הארץ סובבת סביב עצמה. חמש שנים לאחר מכן הפילוסוף דקארט קבע “אני חושב משמע אני קיים”. עוד חמישים שנה – ניוטון גילה את חוק המשיכה. המשמעות היא – האדם וכוח מחשבתו הופכים לכלי עיקרי לבדיקת העולם – ולא האלוהים או הדת כמסבירים כל תופעה. אומנם הנאורות לא כללה את הנשים מאחר ולא ניתנה להן כניסה לחיי הלימוד והעשייה הציבורית – אבל הרוח שאפשר לשבור תפיסות ישנות, ולחשוב אחרת – חילחלה והציתה את דימיונן של נשים נבחרות ומיוחדות בשנת 1761, “העיתון של הנשים” בצרפת, הפך בידיה של מאדאם דה-מובר, עיתונאית ועורכת, לעיתון רציני ובו כתבות על נשים יוצאות דופן שעסקו במקצועות “לא נשיים” כמו פיסול, זמרה, וכימיה. הצנזורה – איזו הפתעה! סגרה את העיתון לאחר שנת פעילות.

בפועל, רק לקראת סוף המאה ה 18, נפתחו בהדרגה השערים של האוניברסיטאות לנשים!

סיכום

הפמיניזם נולד בתגובה למציאות חייהן של נשים, כקבוצה בחברה האנושית. נקודת המוצא היא העובדה כי נשים אינן נהנות משוויון זכויות והזדמנויות בשום מגזר של החיים החברתיים למרות שהן מהוות לפחות 50% מכל חברה אנושית. בהיעדר ייצוג הולם בכל הזירות שנוצרים בהן כח והשפעה (מוסדות תרבות, שוק ההון, תקשורת ועוד) קולן של נשים לא נשמע והאינטרסים שלהן אינם מיוצגים די הצורך. כדי להדגים מצוקה של נשים די לחשוב על מצבן הבלתי נסבל של נשות אפגניסטן תחת שלטון הטאליבן. אך אפילו בתנאים האופטימליים (נשים החיות בחברות ליברליות) מעמדן לעולם אינו משתווה לזה של גברים באותן חברות. התנועה הפמיניסטית איננה מזוהה עם מפלגה, ארגון או דמות מייסדת אחת. רעיונות התנועה הפמיניסטית ודרכי פעולתה מגוונים, ומשתנים בהתאם למקום ולתקופה. הפמיניזם כולל זרמים שונים, מגוון גישות, אמונות ורעיונות. המשותף לכל הזרמים השונים המרכיבים את התנועה הפמיניסטית טמון ביציאה נגד אפליית נשים, שאת ביטויה ניתן למצוא בהדרתן של נשים ממוקדי הכוח הפוליטיים והחברתיים, כמו גם במאבק נגד תפיסת העולם המציבה את הגבר במרכז ואת האישה בשוליים. בל הוקס, פמיניסטית רדיקלית של “הגל השני”, הגדירה את הפמיניזם בספרה כ”תנועה לסיום הסקסיזם, הניצול הסקסיסטי והדיכוי הסקסיסטי”

הנשים הן כל העולם , מעולם לא היו חצי או בעלות מוח לא מושלם , בלעדיהן אין חיים ואין התפתחות ואין ביטחון ! כן לפימינזם ולא לדומיננטיות גברית .

ביבליוגרפיה

https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/27/NT-27.pdf. (n.d.).

גולדשמידט, גלעד;. (2012). על מהות האדם ומהות החינוך. In י. תדמור, & ע. פריימן (Eds.), חינוך – מהות ורוח (pp. 303 – 307). תל-אביב: מכון מופ”ת.

גולדשמידט, גלעד;. (2013, פברואר). חידת החינוך האנתרופוסופי. הד החינוך, פ”ז(04), 112 – 114. Retrieved from http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=7992

גולדשמידט, גלעד;. (2017, ינואר). חינוך מקדם בריאות: חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף (חינוך אנתרופוסופי). דברים. Retrieved from http://app.oranim.ac.il/dvarim/category/health/

הוס, בועז; ברק-גורודצקי, דוד; גור, טלי;. (2016, אוגוסט 15). תנועות דתיות חדשות בישראל: התנועה האנתרופוסופית. Retrieved from מיד”ע מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות, מכון ון ליר בירושלים: /meida-center.org.il/wp-content/uploads/2016/11/אנתרופוסופיה-סופי.pdf

חביב, תמר;. (2011). חינוך הוליסטי לחיים הממשיים – על בית הספר האנתרופוסופי. כנס תל אביב-יפו לחינוך מתקדם. 6, pp. 73 – 76. תל אביב: סמינר הקיבוצים — המכללה לחינוך לטכנולוגיה. Retrieved from https://www.smkb.ac.il/Data/Uploads/Bilingual-articles6.pdf

טייטלבאום, נ., & https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/27/NT-27.pdf. (n.d.).

קפל, יהלי; נייגר, איתמר;. (תשע”ד). מימוש פילוסופית החינוך האנתרופוסופי במבני חינוך ולדורף (ישראל), על השתנות המבנה עם השתנות האדם. המרכז האקדמי ויצו חיפה, המחלקה לחינוך והמחלקה לארכיטקטורה. Retrieved from p-content/uploads/2018/07/ארכיטקטורה-וחינוך-ולדורף.pdf

רחל, & https://www.gov.il/BlobFolder/reports/feministsagi. (n.d.).

שגיא, ר. (n.d.). https://www.gov.il/BlobFolder/reports/feministsagi/he/feministsagi.pdf.

שגיא, ר., & https://www.gov.il/BlobFolder/reports/feministsagi. (n.d.).

נקודת מפנה | פמיניזם ישראלי 2019