corona time-תום ירוחם

CORONA TIME

טררררר, טררררר. השעון צלצל, בקושי יכולתי לפתוח את העיניים שלי. שמעתי שאימא שלי נרגשת מאוד, ולא הבנתי למה, אבל אז נזכרתי שהיום יוצאים לטיול. אתם בטח שואלים את עצמכם, מי אני ומה זה ה”טיול” הזה. אז שלום, קוראים לי גיא ואני גר בכפר סבא. אני בן יחיד לאימא רונית ולאבא רונן. בשבוע הבא אנחנו סוף סוף פותחים את המסעדה המשפחתית שלנו, והשבת היא ההזדמנות אחרונה לצאת לטבע. חנינו בכניסה למושב קטן ליד ירושלים, ולא הייתה בחניון אף לא מכונית אחת. רצתי החוצה לכיוון היער . ההורים שלי אספו את הציוד מהבגאז’ וצעקו לי לחכות רגע, אבל אני כבר הייתי עמוק בתוך היער. בזמן שהם הדביקו את הקצב , הייתה לי תחושת בטן שהיער הזה הוא לא כמו שאר היערות . התחלנו ללכת לתוך היער, היער היה סבוך ולא ראיתי את השמיים, רק שמעתי את ציוץ הציפורים. ככל שנכנסנו יותר עמוק ליער היה יותר ויותר חשוך. בשלב הזה התחלתי לפחד אבל אז פתאום ראיתי משהו נוצץ.

רצתי לעבר הזוהר והוריי באו אחריי. זה היה יומן עם כריכת עור שחורה עם חוד מזרק בקצה. חזרנו לאוטו ונסענו חזרה הביתה מהר ככל האפשר. כשהגענו פתחתי את היומן ודפיו היו נראים חדשים למדיי. היה כתוב ביומן על מגפה בשם קורונה שמתפשטת ברחביי העולם ותהייה מסוכנת מאוד, אבל אבא ואימא לא האמינו לזה וחשבו שזה לא אמיתי. התעקשתי כי הייתה לי תחושה שזה עומד לקרות. אימא ואבא אמרו לי לרדת מהעניין. בערב אחריי שאימא שלי אמרה לי לילה טוב, לא הצלחתי להירדם וחשבתי, מה אם זה אמיתי, ואם כן איך אפשר להתגונן מפני המגפה? החלטתי לספר לרועי, החבר הכי טוב שלי, על ה”סוד” שלי. יום למחרת, כשנשמע הצלצול השמח להפסקה, סיפרתי לרועי על היומן. ידעתי שהוא יאמין לי. החלתנו להפיץ את השמועה ולנסות להתגונן. רוב האנשים שניסינו לשכנע לא האמינו לנו אז היינו חייבים להמשיך להגן על עצמנו לבד. התחלנו לקנות מסיכות רפואיות, כפפות והמון המון אוכל.

היינו מאוד לחוצים, אבל אם להגיד את האמת הייתי מאוד אופטימי, כי ידעתי שאני מוכן לזה, אבל לא ידעתי כמה זמן המגיפה תימשך. אחריי שבועיים משעממים מאוד שמעתי בערב יום חמישי על מחלה חדשה שפרצה בסין. כולם חשבו שזה סתם עוד סוג של שפעת, אבל אני ידעתי שזה הולך להיות מאוד מסוכן. עכשיו הצלחתי לשכנע את ההורים שלי להאמין בזה, והם התחילו להילחץ. הם קנו הרבה אוכל ומצרכים חיוניים, ומהר ככל האפשר הסתגרנו. אחרינו כל העולם הסתגר ואחריי המון זמן משעמם בבית נגמר הסגר הראשון. לאט לאט התעניינתי יותר ביומן ושמתי שמופיעים בו דפים חדשים! אני לא יודע אם השתגעתי או שקורה פה משהו. הבנתי למזלי שלא השתגעתי, אבל בספר נוספו דפים חדשים. יום העולם אחד אחריי שכל עבד אל חיסון לקורונה. ופתאום באחד הדפים החדשים הופיע נוסחה מוזרה שלא הבנתי אז שאלתי את אבא מה זה, והוא לא ידע, שאלתי את אימא והיא גם לא ידע. כשנזכרתי שאבא של רועי מדען, נפגשתי איתו מהר והראתי לו את הנוסחה

הוא מהר מאוד התחיל לשמוח ממש ואז יצא מהבית מהר. בזמן שהתחלתי להבין מה קורה רועי קרא לי לבוא מהר. כשהגעתי ראיתי אותו מסתכל המום אל הטלוויזיה הקטנה שהייתה לו בחדר. כשראיתי את מבזק החדשות הייתי המום כמו רועי. השדרן אמר: “נודע לנו שילד בן 11 ושמו הוא גיא, מצא את הנוסחה לחיסון הקורונה. כל העולם נרגש מאוד וכבר מתחילים לייצר את החיסון.” הרגשתי שאני עומד להתעלף. לא האמנתי למראה עיניי. הצלתי את העולם? כולם שמחו והתרגשו. כעבור שלושה חודשים כל דבר חזר להיות כרגיל, ואני מקווה שימשיך כך.

סוף