“הנאהבים וחמד הנעימים, בחייהם ובמותו לא נפרדו” – ספר רונן כהן

כל המלים נכתבו על ידי עדנה כהן

אימא של רונן.

התחדשות / חשבון נפש

עברה שנה ומתחילה שנה חדשה

הזמן עובר ויש את המחשבות לחבר

בין עבר ועתיד או בכלל מה היה  ומה יהיה

האפשר לצפות, לנבא או לראות

בנפש שסועה חשבון נפש עושים

הייתה זו שנה של תהפוכות וסערות

בה חיים משתנים בן רגע ללא הודעה והכנה

השגרה משתנה המחשבה מוסתת לאפיקים אחרים

לאו דווקא חושבת על דברים טובים

העולם ממשיך כמנהגו, לחלק הדרכים השתבשו

השמחה הפכה ליגון

הימים לאפלים, האור הפך לצל

מצב שאין ממנו נסיגה

הכול ממשיך ובלבבות רבים חסרה פעימה

נעצרו ימי השמחה

מחשבות טעונות על עבר יפה שאיננו עוד.

הימים עוברים ללא מעצורים

שנה עוברת ומתחילה שנה חדשה

יש להתחזק לקוות ולייחל לשנה אחרת

לימים טובים יותר

לתכננן העתיד אם אפשר בטוב והנאה

להמשיך בשגרה שנכפתה, כי אין דרך אחרת

לשאוף להתחדשות עם כל הנורא

שנה חדשה שתבשר לנו ברכה, אהבה והמון תקווה

.

“תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה”

תחילת דבר לפני 53 שנה.

10 ביולי, 1963

לזוג צעיר בן זכר בכור נולד.

שמחה והילולה במשפחה עירקית

לסבים והסבתות,

הצלחה גדולה.

תינוק קטן נעים ונחמד

אשר שמו בישראל יקרא

נעים רונן

נעים על שם אבי סבא נעים

ורונן

השם בו יתנהל לעתיד

.

התינוק אט אט גדל

ואנו ההורים שותפים בגידולו בהנאה מרובה.

ילד חכם, חייכן כבר “בוגר”.

סקרן, דברן, זיכרון מיוחד.

בסביבה מתערה ותמיד בולט.

עם אישיות מגובשת וחושבת

סיפור קטן –

האב כאיש צבא נסע רבות ונעדר מהבית.

באחת היעדרויות היותר ארוכות,

רונן בן תשעה חודשים,

שב האב ממסעו – התינוק הפנה לו עורף

די בכעס וכאילו לא רצה להכירו.

כן בעל אופי כבר מאז.

בגיל שנתיים מומחה בדגמי מכוניות.

מהמרפסת בקומה השלישית כל מכונית יזהה

יעמוד ויישנן

זו מיני מיינור, הילמן, גלדיאטור, פיאט ועוד.

לספורים הקשיב מידי ערב בלכתו לישון

פעם מאבא ופעם מאימא

לפי התור.

לגן “בתיה” בן שנתיים וחצי נכנס

ומאז התחילו להכיר בכישוריו.

נבון, חברותי, מנהיג  אמיתי.

כבר אז נבחר להשתתף בהצגות בגן

בכל התפקידים הראשיים, עשה זאת מצוין

ואנו ההורים שבעי נחת ומאושר קורנים

מ”היצור” המוכשר, שהיה לשם דבר.

.

בגן חובה

חכם, חברותי –תמיד מוזמן לחברים.

שחקן ראשי בכל הופעה והצגה. שחקן אמיתי.  

הגננות מרוצות ומשבחות והוא בדרכו אינו עושה עניין מכך.

המשפחה מתרחבת

האח גיל נולד.

הקנאה היא טבעית וברונן דבקה קמעה.

מפסיק לרדת לשחק בגינה עם החברים וצופה בהם ממרומי המרפסת,

כשעל לבני חיימר עומד להוסיף לעצמו גובה לצפות במתרחש.

זוהי דרכו להביע דברים עם האופי המיוחד שלו.

סיפור קטן על הבנתו והתנהגותו של רונן

בערבים אנו ההורים יוצאים מידי פעם לבילוי והבייבי סיטר אחת הדודות.

גיל מתעורר בוכה וצורח, הדודה להרגיעו לא מצליחה.

רונן מתעורר ואת עצתו נותן “דודה ויוי תני לו מים עם סוכר”

כך נהגה והמצב נרגע.

כבר מגיל 3 ידע לחשוב ולפתור בעיות.

בית הספר היסודי “רמת-חן”

הגיע לבית הספר קרוא וכתוב לא ידע, כמו חלק מחבריו,

אך מיד הדביק הפערים ללא קושי ועזרה מאחרים.

לימי ההורים תענוג להגיע.

הערכה מצוינת לתלמיד מוכשר ועם נתינה לחברים. 

באחד הימים אנו ההורים נקראנו למורה בלי ידיעה על מה.

מעט חוששים מה קרה?

הפתעה גילו בכיתה ד’, שרונן תלמיד מחונן וכדאי שיעבור מבדקים לאשר העניין.

אנו ההורים גאים ומתרגשים וגם צריכים לעכל המושג החדש “מחונן”

האבחון קבע רונן מחונן.

המסלול החדש קורסים לילדים שוחרי מדע באוניברסיטת בר-אילן.

ילד קטן בין מבוגרים הועשר ולמד,

אך מכל אהב את הקפיטריה לקנות בה כמו הגדולים את אשר רצה,

דבר שגרם לו הנאה. 

תנועת הצופים

לצופי רמת-חן הצטרף – חניך, מדריך, רשג”ד, כבר אז התגלה כמנהיג

פעולות, טיולים, מחנה גדול ומה עוד?

ממשיך בכישורי המשחק ובכל אירוע היה על הבמה, אם במשחק, בימוי ושירה.

בצופים נשאר עד כיתה י”ב וכאשר ההורים מודאגים מה עם זמן ללימודים

ענה גם אם אפסיק לא אשקיע יותר בלימודים.

אישיות העומדת על שלה: 

בכיתה ז’ טיול בצופים, החליט לא לצאת כי המסלול לא לרוחו.

המדריך אורי, מגיע אלינו הביתה,

לשכנע את הנער לצאת לטיול כי נוכחותו חשובה לכל החבורה.

כזה היה רונן עם מחשבה משלו והחלטות הנכונות לו.

ושוב המשפחה מתרחבת 

עידית נולדה, אחות לרונן וגיל, שאותה קבלו בהתרגשות ובשמחה.

כאן אין קינאה – הגיעה הנסיכה. תינוקת שלה רבים דואגים ובמיוחד האחים.

שלושתם גדלו בחדר אחד, שחקו, השתוללו, ספרו, קראו ובמיוחד האזינו למוסיקה.

בנושא בייבי סיטר להורים לא הייתה בעיה.

רונן שמר על עידית התינוקת בהצלחה רבה.

גם כאן מתגלה רונן הילד האחראי,

שיודע להתמודד עם מצבים שונים.

מסיים את בית הספר היסודי בציונים גבוהים,

הדלתות פתוחות לפניו, לכל בית ספר תיכון יוכל להתקבל.

אבא עזרא ז”ל מהנדס במקצועו,

ממליץ על בי”ס מקצועי “אורט” למגמת אלקטרוניקה.

בן מכבד וממושמע מקבל ההמלצה בחיוב.

ל”אורט טכניקום” גבעתיים התקבל,

אף על פי שבימים דאז כל תלמיד מחויב היה ללמוד בעיר מגוריו.

ציוניו וכישוריו של רונן עזרו לו להתקבל.

ב”אורט טכניקום”, נחשף למקצועות טכניים

כמו: חשמל, שרטוט ועוד.

את שעורי השרטוט לא אהב במיוחד,

מה גם שעליו להיבחן בהם לתעודת הבגרות.

רונן התמודד, מעט התלונן, קבל את הדין וסיים 4 שנות לימוד ולא יותר

המסלול להנדסאי חמש וחצי שנים –

כי לצבא רצה להתגייס יחד עם חבריו ובני גילו.

רונן תמיד ידע להחליט וליישם,

סיפר ודיבר נער פתוח עם אישיות מיוחדת,

שידע מה הוא רוצה.

להיות טייס רצה והמסלול החל.

ניגש למבדקים עבר את כל השלבים.

לקורס טייס התקבל מרוצה ושמח שהצליח.

אנו ההורים ברגשות מעורבים גאים וגם דואגים.

יום הגיוס הגיע לצבא נקלט, עבר טירונות ונהג לומר לנו ההורים,

“המפקדים הצעירים מנסים לגרום לנו דיכוי”.

מסיים טירונות ומתחילים השלבים בקורס הטייס,

כאשר בכל סיום תקופה יש הדחה.

רונן התגבר על הכול ולמסדר כנפיים מגיע.

כולנו מרוצים גאווה אדירה בן טייס במשפחה.

לצבא הקבע לא חתם, רצה להתחיל בלימודים.

בינתיים התחתן עם אהובת ליבו בתיה,

שיזמה את הקשר עוד בהיותם בצופים.

עשר שנים ביחד עם עליות ומורדות וגם פרידות,

לבסוף האהבה ניצחה.

חתונה ראשונה במשפחה, הרבה התרגשות, שמחה

ושיהיה בהצלחה.

לטיול למזרח יצא עם בתיה אשתו.

הגיעו להודו, נפאל, תאילנד, פיליפינים ויפן שם גרו בוואן.

בתיה תמיד ציינה את חוש האחריות שלו ואת חוש ההומור השנון שלו

אמרה שאלו היו חלק מהסיבות, ששכנעו אותה להינשא לו.

רונן רצה ללמוד קולנוע ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

בעת שהותו בטיול במזרח ביקש שנרשום אותו ללימודים,

על מנת להתחיל לימודיו בעת שובו.

אנו ההורים מצייתים ואת בקשתו ממלאים.

קולנוע, משחק תיאטרון לא בדיוק מקצוע מפרנס.

ביוזמת האם, נפגש עם קרוב משפחה,

צלם, מפיק סרטים, במאי, עורך תכניות בטלוויזיה

הסביר לרונן, כי בארץ צריך להיות עם משפחה עשירה

בכדי להצליח במקצוע זה בעתיד.

הנושא נגנז. פנה למשפטים.

הקימו משפחה לתפארת

נולדו להם שלושה ילדים עומר, דנה ואיתי

החל את לימודי המשפטים ועומר ביתו הבכורה נולדה.

משלב לימודים וחיי משפחה עם אישה ותינוקת ועבודה.

כצלם חתונות ואירועים בשעות הערב, בחברה שהקים ונקראה

“תאנה, כיסוי אירועים”

בתיה אשתו תמכה עודדה ואפשרה לו ללמוד עד לסיום התואר.

החיים האמתיים מתחילים

עבודה, מילואים, טיסות ודאגה למשפחה.

החל לעבוד במשרד עורכי דין, כבר אז בלט בחוכמתו ושיקול דעתו.

תמיד נאמר עליו שנעים לעבוד אתו.

פרט לעבודה במשרד הרצה במכללת “שערי משפט”

בפקולטה למשפטים בהוד השרון.

בעל אוהב ותומך לאשתו בתיה. אב מסור לילדיו,

איש משפחה, מכוון, מייעץ, עוזר ומחבק.

הילדים עומר דנה ואיתי קבלו את דעתו.

ידע לגשר על הפערים בהיגיון רב הסביר הדברים.

תמיד יש שיחות עם הבנה שיצרו אוירה טובה במשפחה.

הזוגיות בין רונן לבתיה –

זוג לדוגמא עם הרבה פרגון, הבנה הרבה אהבה וכבוד הדדי.

מתכון שתרם רבות לבית חם עם תרבות וחינוך,

פתיחות וערכים.

רונן טיפח חברות וידע לשמור עליה.

חבריו הם רבים.

החברות עם עופר היא מגיל 3.

שני טייסים שהקימו משפחות ונשארו חברים.

דוגמא נוספת כאשר חבריו נספו או נפטרו,

שמר רונן על קשר עם המשפחות והגיע לאזכרות.

ועוד רבים חבריו מהילדות ומשאר התקופות בחייו.

ליוגה הגיע

השתתף בכנסים ועד לבהמאס הגיע.

 תרגל יוגה כ-15 שנה.

מורה ליוגה בשיטת השיבננדה במרכז השיבננדה בתל-אביב

עבר לרוחניות ואנו ההורים עם חשש, שיעזוב העבודה והרי לו אישה וילדים.

רונן כתב על השיבננדה:

“היוגה בשיטת השיבננדה עבורי,

היא מתנה עצומה,

והלימוד הוא דרך לחלוק ולשתף אחרים עם מתנה זו”.

משפט שליווה אותו מאז קורס מורים בבהאמס בשנת 2008 *

רונן בחר ציטוט מדברי הבודהה:

 זרע מחשבה – קצור פעולה.

זרע פעולה – קצור הרגל.

 זרע הרגל – קצור אופי.

 זרע אופי – קצור גורל.

רונן ידע לשלב בחוכמה נתינה לנפש וגם עבודה.

“אירובדה” רפואה הודית, שנתיים למד בקמפוס “ברושים” באוניברסיטת ת”א.

למקצוע נכנס ואת אבחנותיו ועצותיו לרבים נתן תרופות, לאביו עזרא ז”ל,

לבני המשפחה ולכל מי שיכל לסייע. גם סבתא דורה אמי ז”ל נהנתה מהידע שלו

פרט לתרופות המיוחדות היה מגיע אליה לשעת עיסוי לתת מזור לכאביה.

אם בסבתא דורה מדובר, הרי רונן הוא נכדה הראשון

וביניהם הנשמות נקשרו במיוחד.

הרבה הבנה כבוד, עזרה ועצה.

ממנה למד את הסטורית המשפחה שעלתה מעיראק וגם את השפה הערבית.

שפה משותפת בין נכד לסבתא, דבר שאינו ברור מאליו ממש נהדר.

עם היוגה והשווננדה עבר גם לצמחונות.

הסביר תמיד מה בריא לאכול ומה לא ואיך לשלב החומרים בלי כפייה.

כיבד כל אחד בדרכו. עמנו ההורים תמיד נהג בכבוד, ברוגע בהבנה,

בדאגה ונתינה.

 גם אם היו חילוקי דעות בנועם נפתרו.

אהב את החיים ידע לבלות – נסיעות לחו”ל, טיולים, סרטים.

היה לו כישרון מוסיקלי, כבר בילדותו במקהלת בית ספר “רמת-חן”,

ניגן בסקסופון וזה מה שהביא אותו לאהוב מוסיקת ג’אז, עמים ועוד

ידע לתופף ולשיר.

את חיוכו, צחוקו וסבר פניו הנעימים אי אפשר לשכוח,

בחור שנון עם הרבה חוש הומור ונתינה לזולת

אוהב אדם, חבר ואופטימי.

בשלן אמתי בישל אוכל לא שיגרתי מאכלי גורמה

מתכונים מכל העמים הודי שמאוד אהב. עירקי, גרוזיני, צרפתי.

בכל ארץ שביקר התעניין בשווקים ובמוצרים מה אפשר להוסיף למדף הבישולים.

קרא ספרים רבים היסטוריה, ספרים חדשים וישנים

בעל ידע רב בתחומים רבים.

לי חסר הטלפון בכל יום כששב הביתה מעבודתו –

כך מתחילה השיחה בקולו של רונן האוהב

“הא אימי” – 

שיחה על נושאים שונים ועל דברים שלי מציקים ומסתיימת כשמגיע לביתו.

עם אחיו גילי ואחותו עידית קשר הדוק וחם.

מתייעצים, מספרים, נפגשים, עוזרים אחד לשני בכל ואוהבים.

האחיינים במשפחה זכו לדוד מפנק, משחק, מדבר בשפתם, שכבש את ליבם.

הם כרכרו סביבו לקבל את תשומת לבו והוא רונן בסבלנות,

עם צחוקו המיוחד והנעימות שלו ידע להם להגדיש את אהבתו.

אזכיר את גאיה האחיינית שהייתה בת השנה ומספר חודשים

שתמיד רצתה לשחק אתו מצאו שפה משותפת ללא מילים .

כן ידע להתנהג עם הסובבים אותו בדרכו שלו.

רונן בעל מעוף, פתוח ותומך.

שונא רכילות ובז למלעיזים

איש ישר, הגון, חכם, שניחן בסבלנות, אורך רוח, נעימות.

הישרה אווירה טובה והעניק המון אהבה לכל הסובבים אותו,

תמיד עם חיבוק. איכפתי, אינו שיפוטי,

אישיותו הקרינה אור

כל כך הרבה תכונות טובות באדם אחד,

אשר איננו עוד

שירת חייו נפסקה…. ולנו כבה האור.

רונן יקירי נקטפת באמצע החיים

אהב את הים וסיים את חייו בים

רוחך תשרור בתוכנו לעד

דרכך המיוחדת תלווה את כולנו.

יהי זכרך ברוך

מחבקת ואוהבת

אימא

לכל אחד חילקו התרמיל

עם הצידה,

אותה לעולם יישא.

יוכל לעכל

יוכל להקל

אך..

אין להתלונן

כך הלכו הדברים שאיתם מתמודדים.

יש למצוא הטוב במצבים קשים

לא לוותר

לצמוח ולשרוד.

הדמעות

הדמעות כאגלי הטל הנוצצות

פעם בוהקות ופעם עכורות

יש דמעות של אושר ודמעות העצב והמועקה

העין דומעת ברגע של שמחה

להביע ההתרגשות וההנאה

הן זולגות כמעיין המתגבר

 כשהנפש כאובה ובוערת לשטוף הבערה

דמעות שותפות להרגשה הטובה

מתפרצות גם בעצב וכאב

דמעות ההתרגשות שקופות וזוהרות כבדולח

העצובות עכורות ומטשטשות

מאותן העיניים מקורן,

יודעות למלא את תפקידן בקפידה ובשליטה

פעם לטוב ופעם לרע

שנזכה תמיד לדמעות של שמחה

מי ייתננו

את העצב השוקט והעצבות השוחטת בנו

לעכל …

יש ימים נעימים וימים לא ברורים.

כל אחד במחשבתו ובדעתו מתמודדים

כיצד לחיות את החיים?

היחסים פועלים 

בהדדיות ובהבנה מיוחדת במינה

למגינת הלב

יש לגלות ולו מעט הבנה.

אין להיפגע

אין להיות נסער

האיזון שולט ולפעמים מופר

כך הם החיים פעם למעלה ופעם לשמיטה

נדנדת שנים, שתוביל לטוב

(מוטב כך לחשוב לרוב)

יש למצוא החן במצבים קשים

ולנקש העשבים והמעקשים

לא לוותר על עוד…

לצמוח ולשרוד.

איני רוצה להעמיס, להעציב

הבן/י..

כולנו עם רצון טוב ונפש מרוסקת.

הכל גלוי ושקוף..

איך אצלנו הלב שרוף.

ולא יאומן..

כי כך ניגזר ונוגן

כן והרגשות מעורבים

מחזיר לי את הימים הטובים

ומכניס הרבה עצב

שכך התגלגלו הדברים.

גם לזכור ולהזכיר צריך

ועושים זאת.

זה תהליך קשה וארוך

ואת/ה

ממש יודע/ת זאת

הלך אדם אדיר

ללא הודעה מוקדמת,

בריא בנפשו ובגופו.

 אוהב אדם, 

מנוסה בתחומים שונים.

רונן שלנו

בן לתפארת אח אוהב

אבא נפלא ובעל מיוחד

זכינו ואיבדנו ..

כתבו לזכרו של רונן:

איתן חברו

רונן היה איש סקרן וחכם מאד. מאלה שבאמת מתעניינים במה שקורה לאנשים סביבו.

איש אכפתי, בלתי שיפוטי שיודע להכיל כל דבר.

השיחות איתו טיפסו לפעמים למקומות שהשאירו אותנו חסרי נשימה מאחור.

כשדיברת עם רונן היית יוצא עם תחושה טובה.

הוא ידע להשאיר אותך במצב טוב יותר משקיבל אותך.

רביב גיסו

אני לא חדל לחשוב על החכמה והיופי המרובים שהיו בכל מה שעשית.

על היכולת העצומה שלך להקשיב ולדבר, לתמוך ולהציע, לדעת ולהבין.

על טוב הלב העצום שלך ועל האהבה האדירה שעוררת אצל כל מי שפגש אותך.

גלילה חמותו

אתה היית בשבילי הכל. בן וחתן, תומך ומרגיע ותמיד מושיט יד בעת צרה.

איש משפחה למופת היית. מעדיף תמיד את הבית ואוהב לבלות בו עם בתיק והילדים.

אילנה דודתו

תמיד הוביל בכל דבר ובכל תחום, עם הישגים גדולים .

רונן הוא הגאווה של המשפחה כולה.

מנכ“ל מועצת הצמחים

אהבנו והערכנו את רונן. לא אגזים אם אומר שקשה לי להיזכר באדם כמותו.

מקצוען ויסודי, נעים הליכות ונחוש כאחד, הגון וישר כסרגל,

מסור למשימות ובעיקר לחקלאים ולחקלאות בישראל.

חוות הדעת שלו שימשה אור לרגלינו.

מכתב, שנמצא במגירה של רונן במשרדו, ממישהו שאינו מוכר לנו

אני ירקן פשוט ולא עורך דין דגול כמוך. רוצה להודות לך על העזרה, ההתחשבות, הסובלנות

והכי חשוב על האמון ועל החברות האמתית. מי יתן ואני אחזיר לך בדברים טובים… בעתיד.

עומר בתו הבכורה

איך חיים בלי אבא שהוא הכל?

אבא הדריך, מדריך וידריך.

עידית אחותו

עשית הכול באומץ, בדרך שלך. בצניעות, בשקט, באהבה ובאור הענק שלך.

התברכנו בך.

מלא חיוך, אופטימיות וחכמה.

שגית בת הדוד של בתיה

רונן יקר, אהוב, יפה,  חכם , מצחיק.

עם הלב הרחב, הפתוח ועמוק כמו האוקיאנוס האינסופי.

עם המבט שלך, שברור שאתה רואה היטב פנימה.

עם חשיבתך החדה כתער, אך מוסברת בפשטות נעימה ונינוחה.

ארז, מרכז שיבננדה

היית עבורנו לדוגמה חיה כיצד ניתן להיות יוגי אמיתי בעולם שמחוץ לגבולות המרכז ליוגה.

בליבך שכנו בהרמוניה מעוררת השתאות איכויות שנראות כה מנוגדות:

רצינות תהומית ובוגרת  עם שמחת חיים של ילד קטן ותמים.

לבנה דודתו

הייתי גאה בך. כפי שהיית בחייך, בלי רעש וצלצולים, כך עזבת אותנו.

אוהב אותך תמיד. את החיוך ואת שמחת החיים שלך.

ויוי דודתו

אהבתי את האור שבעיניך, את חוכמתך, נדיבותך וההענקה שבך.

תמיד במאור פנים, בחיוך ענק ובחיבוק אמיתי .

לא ויתרת אף פעם על המפגשים עם המשפחה המורחבת.

כמה משמעותי היית בחיינו.

בתיה אשתו

רונן היה קודם כל בן אדם. טוב, ישר, הגון, אנושי, ונצר לשונו מרע.

רונן התעורר מדי בוקר לחצי שעה של מדיטציה ונשימות

ואחר כך התאמן על סדרה של תרגילים טיבטים

תוך כדי הכנת ארוחת צהרים לילדים.

רונן אהב לאסוף מתכונים

אהב להסתובב בשווקי אוכל בכל מקום שביקרנו בעולם,

ותוך דקות כבר היה מתלוצץ עם המוכרים, בשפת המקום כמובן.

רונן היה מצחיק ושנון ואהב משחקי מילים

הוא שר נהדר, תופף על דרבוקה בקצב מושלם, היה שחקן מוכשר

ואהב לרקוד בקלות ובשחרור מלא

אהב לקרוא את מאמרי עיתון הארץ ביום שישי, אחרי הקניות

ואהב לתרגל יוגה וללמד יוגה ולתת עצות ותרופות איורובדיות לכל מי ששאל בעצתו.

רונן אהב להתווכח עם עופר על כל נושא שבעולם

ואהב את ניל יאנג ומאיר בנאי וגלעד כהנא ומוסיקה קובנית ולני קרביץ ועוד המון

רונן אהב להישאר ער עד מאוחר ולצפות בסרטים בשחור לבן מימי מלחמת העולם השניה

והאמין בכל ליבו בקיומם של חייזרים.

דאג לתמונת סואמי שיוננדה הממוסגרת לצד מיטתו, שתהיה ישרה תמיד

ואהב לפשוט את מדי עורך הדין ולהשתחל במהירות אל מכנסי הפיג’מה המשובצים המרופטים שלו,

בהם הרגיש הכי נוח.

היה השותף המושלם לתשבצי הגיון בזכות הידע הכללי העצום שאגר בתוכו.

רונן אהב את השבת בחוף הים עם עיתונים ומטקות וספר

ואהב לקפוץ מול הגלים הגבוהים וגם לשחות בים שקט

אהב אוכל הודי וגרוזיני

ולשתות צ’צ’ה ולצחוק המון.

רונן אהב לטייל בטבע

וקרא ספרות יוגה ומדיטציה ומהות החיים

אהב לנהוג מהר

אהב סרטים איטלקים וצרפתים

ואהב את אמסטרדם.

רונן היה סבלן לכל אדם וקשוב ואהוב אצל כל ילדי המשפחה

להם התמסר כולו והיה מקפץ איתם ומשחק איתם בסבלנות ובאהבה רבה,

והם החזירו לו אהבה.

רונן היה בן ואח וחתן מסור ואבא אוהב וקשוב ומייעץ

והמאהב הנפלא בעולם.

רונן אהב את משפחתו הרחבה ואת ילדיו

ואותי

הוא היה אלוף נעוריי ואלוף בגרותי.

וכמו שכתב ביאליק:

היה איש – וראו: איננו עוד:
קודם זמנו מת האיש הזה,
ושירת חייו באמצע נפסקה
וצר! עוד מזמור אחד היה לו –
והנה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!

ומכאן, אהוב שלי

אנחנו ממשיכים ביחד, בחיוך, עם כל האור שקיבלנו ממך.

ואורך יאיר דרכנו.